בנק ישראל הצהיר היום (יום ג') כי הוא בחן מחדש את נושא המטבעות הדיגיטליים ואת הנפקתו של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) מאז 2017. בדוח ששחרר דאז מצא כי אין סיבה קונקרטית להשיק מטבע דיגיטלי, אך הפעם הסנטימנט מן הדוח שונה.
על פי ההצהרה, אכן טרם התקבלה החלטה אם להנפיק שקל דיגיטלי. אך לאור ההתפתחויות המהירות של שוק המטבעות הדיגיטליים והאקו-סיסטם שמתרחב בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים המבוזרים, עיסוקם של בנקים מרכזיים בנושא גובר. לכן הצהיר בנק ישראל שהוא מאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. בנק ישראל טוען כי הוא מכין תכנית מגירה, שתהיה מוכנה להוצאה לפועל כך שבעתיד התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי יעלו על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים.
מטבע ריכוזי
בעוד שייתכן שבנקים מרכזיים יעשו שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר (DLT) כגון טכנולוגיית הבלוקצ'יין – יש לזכור כי ישנם הבדלים מהותיים בין מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי לבין מטבעות דיגיטליים מבוזרים כדוגמת ביטקוין. בראש ובראשונה, בעוד שמטבעות הדיגיטליים כיום אינם משויכים למדינה מסוימת וחלקם מתאפיינים בכך שאין גורם מרכזי שמנהל אותם, הרי שמטבע דיגיטלי של בנק מרכזי יונפק על ידי הבנק המרכזי של המדינה והוא אשר יקבע את כמותו, את אופן השימוש בו, ואת הרגולציה שתחול עליו.
אם לא די בכך, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי צפוי לאפשר את העצמת מערכת השליטה של הכסף, ובהמשך גם הפעלת מדיניות מוניטרית ממוקדת וספציפית במיוחד. כמו כן, לא סביר שמטבע דיגיטלי של בנק מרכזי יאפשר פרטיות בעסקאות, בטענה שאחרת תתאפשר הלבנת הון ומימון טרור.
על פי המודל שהוצג ע"י בנק ישראל, בשלב ראשוני לא תינתן האפשרות לבצע מדיניות מוניטרית ממוקדת, שכן השקל הדיגיטלי יישא ריבית אפס (כלומר כמו היום, מחיר הכסף על פני זמן הינו אפס) – וניתן יהיה לשנות זאת בעתיד. על פי ההיגיון המוצג ע"י בנק ישראל, כסף שמשתמשים בו ביומיום לא אמור להיות שומר ערך או אמצעי לחיסכון ולכן אין סיבה שיישא ריבית.
כמו כן, מוצגת האפשרות בדוח שהשקל הדיגיטלי יהיה זמין רק החל מיתרה מסוימת שתוחזק על ידי הלקוח, או רק עבור לקוחות מסוימים. כך, מכווין הבנק את השקל הדיגיטלי הפוטנציאל לעבר שימוש בתוך המערכת הבנקאית הקיימת, חברות פינטק וחברות האשראי – ולא לציבור הרחב.
איגוד הביטקוין הישראלי מגיב
איגוד הביטקוין הישראלי הגיב היום לטיוטת בנק ישראל הנוגע לעקרונות לשקל הדיגיטלי, אותה פירסם בנק ישראל. מני רוזנפלד, יו"ר האיגוד, אמר כי: "טיוטת העקרונות לשקל דיגיטלי אותה מפרסם בנק ישראל היא התקדמות משמעותית בעולם הפיננסי הישראלי. אנחנו מקווים שעם המסמך הזה תמה מדיניות הדחייה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים… עם התוכניות המשמעותיות לעתיד אנחנו קוראים לבנק ישראל שלא לזנוח גם את הטיפול בסוגיות הבוערות שעל הפרק, ולהורות לבנקים לפעול על פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה וחוק הנשפי"ם שהושלם לאחרונה, ולהפסיק לחסום העברות כספים שמקורן במטבעות דיגיטליים".
יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, הוסיף: "מטבעות יציבים הם התשתית לאפליקציות פיננסיות מבוזרות (DeFi) אלה מאפשרות כבר היום לתת הלוואות, לספק שירותי ביטוח ולהפעיל בורסות נגזרים מבוזרות. כך למשל MakerDao, מאפליקציות ה-DeFi הגדולות בעולם, הכריזה בימים האחרונים על מתן הלוואות לדיור בארה"ב באופן מבוזר וללא ערבויות מסורתיות. התשתית לכל אלה הם אותם מטבעות יציבים, אבל הם מונפקים על ידי גורמים פרטיים ותמיד קיים ספק כלשהו לגבי יציבותם. כניסה של מוסד פיננסי בעל מוניטין וגיבוי בינלאומי מאסיבי כמו בנק ישראל לתחום, תאפשר לשים את ישראל בראש החדשנות העולמית ותתמוך בחזון של הפיכת ישראל למרכז של חדשנות פיננסית עולמית, ותשנה את הצורה בה אנו משתמשים במטבעות בחיים הפיננסיים ובחיי היום-יום".
