בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על קבלת כספים מקריפטו בהבהרה חדשה

בנק ישראל הפיץ היום הודעה לבנקים שממנה נגזר כי לא יוכלו לסרב ולהימנע באופן גורף לפעול בתחום הקריפטו, בשורה מעודדת לקהילת המטבעות הדיגיטליים המקומית.
בנקים קריפטו

חדשות טובות מגיעות הבוקר (ה’) לתעשיית המטבעות הדיגיטליים בישראל בשל התקדמות יחסם של הבנקים בנוגע לקבלת כספי לקוחות שמקורם מקריפטו. חדשות אלה מגיעות בהמשך לאישור צו איסור הלבנת הון מוקדם יותר השנה ולהצהרה של המפקח על הבנקים כי עד סוף השנה ידאג להוציא את ההבהרות הנדרשות למערכת הבנקאית.

כפי שפורסם במגזין הכלכלי גלובס, בנק ישראל הפיץ מסמך אל המערכת הבנקאית עם תוספת חדשה לנוהל בנקאי תקין (נב”ת) 411 שעוסק בהלבנת הון, המפרט בצורה רחבה את החובות שחלות על הבנקים בעת פעילות בעולם הקריפטו.

מטרת הנוהל החדש, המשלים את איסור הלבנת ההון שחל על גופים המספקים שירותים בתחום המטבעות דיגיטליים, היא להוות הבהרת אמת מידה מסויימת כאשר הבנקים מתמודדים עם כספים שמקורם מקריפטו. מסמך הנוהל מפרט ונוגע בנושאים מסויימים אליהם הבנק צריך לייחס חשיבות כגון פעולות קריפטו, היקפן וסיווג סיכונן – מה שמהווה הוראה ישירה לבנקים, שלא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לפעול בתחום.

לפעול בזהירות ולהבין את הסיכונים

“נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח על נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. נוכח האמור לעיל, הפיקוח על הבנקים רואה בשירותי תשלום שמעניקים התאגידים הבנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזו יש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים”, אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן לגלובס.

אבידן הוסיף כי “על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך העלייה במספר הבקשות מצד לקוחות להעביר כספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית או להעביר כספים מחשבונות אלו לצורך פעילות כאמור, מצאתי לנכון לתקן הוראה זו ולעגן את הדרישות הייחודיות מהמערכת הבנקאית בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הכרוך במתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים”.

על פי הוראות הנוהל שהוציא בנק ישראל, התאגידים הבנקאיים יצטרכו לבצע הערכת סיכונים כשזה מגיע לכספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות דיגיטליים, ועל בסיס זה לקבוע מדיניות ונהלים על פי קווים מנחים אלו:

  1. אופן הפעילות מול נותן השירות במטבעות דיגיטליים, עם התייחסות לנותני שירות בעלי רישיון לפעול בישראל.
  2. נותני שירות הפועלים מכח היתר המשך עיסוק ונותני שירות במטבעות דיגיטליים שהתאגדו או פועלים מחוץ לישראל.
  3. נתיבי המטבע הדיגיטלי בהם התאגיד הבנקאי יאפשר שירותי תשלום; ואופן הפעילות מול לקוחות שביצעו פעילות בתחום שלא דרך נותן שירותים – כלומר, ביצעו ישירות העברה מארנק לארנק.

בתעשייה הישראלית מגיבים

עו”ד ורו”ח רון צרפתי, סמנכ”ל כספים ורגולציה, בורסת הקריפטו הישראלית ביטוסי (Bit2C) מסר:

“מצד אחד, בנק ישראל מכיר סוף סוף בחובה של הבנקים לבצע הערכת וניהול סיכונים ולא לסרב באופן גורף להעברת כספים של לקוחות הבנק בקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים. מאידך, בנק ישראל מותיר שיקול דעת רחב לבנקים להמשיך ולסרב במקרים רבים, שלא באמת מקימים סיכון ממשי להלבנת הון. בנוסף, כל עוד רשות שוק ההון, אשר היא המפקחת על התחום בישראל מכוח חוק, אינה מעניקה רישיונות לגופים העוסקים בתחום בישראל, הגם שהם ממתינים כבר קרוב לארבע שנים לקבלת הרישיון המיוחל ופועלים תחת רגולציה שמרנית בהיבטי מתן שירותים פיננסיים ואיסור הלבנת הון ומימון טרור, אז הבנקים עלולים להמשיך במדיניות מחמירה ומפלה כלפיהם ולא לאפשר להם לפעול כמחוללי תחרות בשוק הפינטק. כל זאת, כאשר חברות קריפטו בינלאומיות וענקיות כמו בינאנס (Binance) נותנות שירותים לכ-200 אלף ישראלים ללא רישיון ופיקוח, ומדלגות על מחסום הבנקים באמצעות תשלומים בכרטיסי אשראי ואמצעים אלקטרוניים.”

יובל רואש, מנכ”ל ביטס אוף גולד: “הנוהל של בנק ישראל הוא מה שהאמנו שנכון מאז הקמתנו ואליו דחפנו במאבק ארוך מול הבנקים. ביטקוין, איתריום ומטבעות דיגיטליים אחרים אינם שונים מכל נכס אחר. מדובר בעתיד של העולם הפיננסי הגלובלי, אבל פעילות המיינסטרים בו תלויה כרגע בנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים”.

ניר הירשמן, מנהל הרגולציה של איגוד הביטקוין הישראלי, מסר בתגובה לטיוטת הנוהל שפורסמה: “טיוטת הנוהל שפורסמה היום היא צעד משמעותי בכיוון הנכון. זה הרבה יותר מידי זמן שמשקיעים, משתמשים וחברות בתחום נתקלים בסירובים שרירותיים ולא הגיוניים, שמונעים מאזרחים תמימים, שמבקשים לפעול על פי החוק ולשלם מיסים להכניס כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לבנק. אנו קוראים להכניס את הנוהל מהר ככל הניתן לתוקף, כדי שנוכל לשחרר את הפוטנציאל העצום שנמצא בשוק הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים בישראל.”

מעכשיו יהיה קל יותר?

צו איסור הלבנת ההון שנחקק מוקדם יותר השנה, קבע בין היתר הוראות המחייבות של זיהוי ואימות של מקבל השירות, וחובת דיווח לרשויות על פעילות מקבלי השירות וכן על אירועים חריגים.

התיקון לצו הקשה על הבנקים בישראל, לכאורה לפחות, לסרב להפקיד ולקבל כספים ממסחר במטבעות דיגיטליים, דבר שהיווה קשיים רבים עבור משקיעים וסוחרים ישראלים הפועלים בתחום, אשר לעיתים לא יכולים להפקיד את הרווחים שלהם בחשבון הבנק או אפילו להוציא כסף מהבנק בשביל לסחור בקריפטו. זאת, מכיוון שהטענה המרכזית ששימשה את הבנקים על מנת למנוע פעילות בקריפטו עד כה הייתה שמקור הכסף לא תמיד ידוע ולכן הם עלולים להיות חשופים לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.

אך עם בואה של הודעת בנק ישראל הבוקר, מסתמן כי התהליך אמור להפוך לפשוט יותר. בעוד שאלו חדשות מעודדות, ייתכן שכיאה למערכת הבנקאית עד כה – יקח משך זמן נוסף עד שתתאים עצמה להנחיות החדשות.

שתפו:

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
דור אופיר

דור אופיר

ביטקוינר, מגיע מעולם ניהול פרויקטים בשיווק דיגיטלי, בעל רקע מעולם הכלכלה ובשנים האחרונות גם מתעשיית הקריפטו. דור מאמין שהאינטרנט בשילוב תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו יובילו את העתיד הכלכלי והפסיכולוגי של האנושות בדורות הבאים.
דור אופיר

דור אופיר

ביטקוינר, מגיע מעולם ניהול פרויקטים בשיווק דיגיטלי, בעל רקע מעולם הכלכלה ובשנים האחרונות גם מתעשיית הקריפטו. דור מאמין שהאינטרנט בשילוב תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו יובילו את העתיד הכלכלי והפסיכולוגי של האנושות בדורות הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

עדיין לא הצטרפתם למהפכת הקריפטו? הצטרפו עוד היום לקורס ולקהילת המסחר וההשקעה המקצועיים שלנו!

הצטרפו עוד היום לקורס ולקהילת המסחר וההשקעה המקצועיים שלנו