שנת 2020 תיזכר, ככל הנראה, כשנה הארורה והשנואה ביותר על רובנו.
שנה שכללה משבר בריאותי ששיתק את העולם כפי שאנו מכירים אותו. שנה שהותקפה במשבר כלכלי שהיה בלאו הכי בדרך – אך הוחמר פי כמה וכמה. שנה בה הקיצוניות החברתית הגיעה לשיאים שלא ראינו ככל הנראה מאז שנות ה-30 הפופוליסטיות של המאה ה-20. שנה בה נשלל לנו, אזרחי מדינת ישראל ואזרחי העולם, חופש רב. שנה בה גילינו עד כמה קשה לדעת מה אמת ומה שקר, וחופש הביטוי הוחלף ב"מה שהתקשורת אומרת הוא מה שמותר להגיד", כשכל השאר מתויג כקונספירציה.
אך דווקא השנה בה התקשנו למצוא אמת שאפשר להסכים עליה, ודווקא השנה בה החופש נשלל מאיתנו במהירות, היא גם השנה שתיזכר כשנת ההתעוררות הגדולה כלפי ביטקוין וכלפי האמת שביומן חשבונאי בעל היסטוריה שלא ניתנת לזיוף. השנה בה התעוררנו לשאול שאלות על הכסף בו אנחנו משתמשים ביומיום, וההשלכות של ניהולו על מהלך חיינו.
במאמר שלפניכם אסכם את 10 הטרנדים שעיצבו את שנת הביטקוין. החל מנגיף הקורונה והדפסות הכספים שהגיעו אחריו, דרך האימוץ של ביטקוין – הן כאמצעי לשמירה על ערך ע"י גופים מוסדיים ותאגידים והן כאמצעי תשלום בכלכלות כושלות, ועד אירועים חשובים שקרו במהלך השנה ותרמו לעיצובה ולהשפעה על עתיד התחום.
אז שנתחיל?
1) נגיף הקורונה
בסוף השנה שעברה כתבתי בטור שלי בכלכליסט על האירועים שלדעתי יעצבו את שנת 2020 של ביטקוין. אחד הטרנדים שציינתי היה המשבר הכלכלי הגלובלי שקרב ובא, שכן סימני האזהרה כבר היו בכל מקום. צפיתי שזה יהיה המבחן המרכזי שיהיה על ביטקוין לעבור כדי להתקבל כשחקן משמעותי בזירה הבינלאומית.
אך התוספת של נגיף שמשתק את הכלכלה העולמית ועוצר את החיים כמו שאנו מכירים אותם, בעת בה המערכת הכלכלית והמוניטרית בלאו הכי שברירית ורעועה, הפכה את המשבר לסערה המושלמת עבור אימוצו של ביטקוין.
נגיף הקורונה האיץ תהליכים שהיו אמורים להתפרס על פני עשור לפחות, כאשר הדגש המרכזי הוא על בנקים מרכזיים וממשלות שנתפסו עם המכנסיים למטה. המשבר עורר את הציבור והוביל אותו להתעסק (סופסוף!) בשאלת הדפסת הכסף והשפעותיה – כפי שארחיב בסעיף הבא. בנוסף, הוא הראה עד כמה טכנולוגיה היא דפלציונית. טכנולוגיה משפרת את היעילות שלנו ויוצרת שפע, ולפיכך אמורה להפחית עבורנו עלויות. סביבה דפלציונית, בה הכסף שלנו אמור לקנות יותר, ממחישה עוד יותר את הצורך במטבע דפלציוני כמו ביטקוין, אשר מוגבל בהיצעו ובעל מדיניות מוניטרית קבועה וידועה מראש.
בדומה לתהליכים של עבודה מהבית, התייעלות טכנולוגית, ועוד – נגיף הקורונה האיץ את תהליך האימוץ של ביטקוין ונתן לו 'פוש' שסייע לו לצלוח את המבחן – ובגדול.
2) הדפסות הכסף
הנגיף הוביל ממשלות לנקוט במדיניות של סגרים תחת מעטה של שמירה על הבריאות הציבורית. אך הסגרים הללו גם הובילו לסגירתם של מאות אלפי עסקים, אבטלתם של מאות אלפי עובדים ועצמאיים, ולפיכך לתכניות סיוע ממשלתיות אשר ממומנות במישרין או בעקיפין בהדפסות כסף.
ממשלת ארה"ב הזרימה טריליוני דולרים לכלכלה, רשמה את הגירעון הגדול ביותר בתולדותיה, והבנק הפדרלי יצר מעל 20% מכמות הדולרים שאי פעם נוצרו – השנה. ממשלת ישראל ובנק ישראל גם הם, כמובן, הזרימו מאות מיליארדי שקלים לכלכלה, וזאת בתקופה בה הכלכלה עצרה לחלוטין.
אך במקום שהכספים יובילו לאינפלציה במדד המחירים לצרכן כתוצאה של אנשים שמבזבזים את הכסף שהם לכאורה קיבלו כדי לצרוך, קיבלנו התאוששות בצורת K: הכלכלה והאדם הקטן מצד אחד המשיכו בדעיכה למטה אחרי הנפילות של מרץ, ואילו שוק המניות שמעל 85% ממנו מוחזק ע"י העשירון העליון בארה"ב, טס לשיאים חדשים תוך מתן מצג שווא שהמצב הכלכלי בסדר.
התאוששות ה-K הרגישה לא נכונה, והובילה אנשים לחפש סיבות. כך, התחילה ההתעוררות לביטקוין כאמצעי לשמירה על ערך, ככלי מוניטרי שמגן מאינפלציה. כך, התחילה גם הביקורת נגד מדיניות ארוכת השנים שננקטת ע"י בנקים מרכזיים להגיע לבמות יותר גדולות.
3) אירוע החצייה
אם לא די בכך שהדפסות הכספים בצל נגיף הקורונה והתאוששות ה-K שהעלו את השאלות ההגיוניות, ביטקוין סיפק מאורע גדול וחשוב שהעצים את ה'הייפ' סביבו: אירוע החצייה.
כלומר, בזמן שממשלות ובנקים מרכזיים מדפיסים כספים ללא מנוח, ביטקוין – מטבע דיגיטלי מבוזר שמסתמך על קונצנזוס ובעל חוקים ידועים מראש – מקטין את ההיצע המתחדש שלו בחצי, מ-12.5 מטבעות לבלוק, ל-6.25.
התרומה של אירוע החצייה, מעבר להפחתת ההיצע המתחדש ולפיכך הגברת השפעת הביקוש על המחיר, הייתה בעיקר פסיכולוגית. מצד אחד יו"ר הפד ג'רום פאוול יושב ומתראיין בתכנית '60 דקות' ומספר באיזו קלות הוא מדפיס כסף דיגיטלית אחרי שכל החיים לימדו אותנו שכסף לא גדל על העצים, ומצד שני מערכת כסף אלטרנטיבי מוכיחה שהיא לא נשלטת ע"י אף אחד ולא נתונה למניפולציות במדיניות המוניטרית.
4) האימוץ של העם
2020 תיזכר גם כשנה בה האימוץ של ביטקוין כאמצעי תשלום צבר תאוצה גדולה במדינות בהן הכלכלה המקומית כושלת והמטבע המקומי מאבד מערכו במהרה.
מייסד ומנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, אמר ש"אפריקה תעצב את העתיד (במיוחד את עתיד הביטקוין)". בינתיים, נראה שהוא בהחלט היה בכיוון. בניגריה האימוץ של ביטקוין צובר תאוצה בקצב מסחרר. שוק המסחר בין אדם לאדם הוא השני בגודלו בעולם מבחינת נפחי מסחר (מעל 350 מיליון דולר בשנה האחרונה), וביטקוין נתפס שם כהכרח, לא כמותרות.
גם בדרום אפריקה וקניה לא נשארו מאחור. על פי חברת ניתוח המידע Chainalysis שתיהן ממוקמות גבוה יותר באימוץ של ביטקוין ביחס לניגריה. המדד אותה בנתה החברה מורכב מ-4 מרכיבים עיקריים: סכום הביטקוין המוערך שנכנס למדינה, השוואת ערך הביטקוין שנכנס ביחס למדד העושר המקומי, נפח מסחר מקומי במסחר בין עמיתים ומספר הפקדות מקומיות (כלומר כמה מקומיים קנו ביטקוין).
אפריקה לא היחידה. הונג קונג, טורקיה, ארגנטינה, ועוד – ממשיכות לספק נתונים מרשימים על עלייה במספרי המשתמשים, נפחי המסחר, סקרי אימוץ ועוד.
5) האימוץ של התאגידים
אין ספק שאם אני צריך לבחור את איש השנה, שסיפק את האירוע של השנה, יהיה מדובר במייקל סיילור, מנכ"ל חברת הבינה העסקית MicroStrategy, אשר היממה את העולם בכך שרכשה כ-38,000 מטבעות ביטקוין בשווי של כ-415 מיליון דולר בחודשים יולי-ספטמבר.
הצעד של מיקרוסטרטג'י, שנלקח לאחר חודשים של מחקר ולאחר מכן גם שולש (החברה אף גייסה 650 מיליון דולר חוב כדי לקנות סכום כולל של 1.3 מיליארד דולר בשווי ביטקוין), פשוט הדהים את וול סטריט, את הפרשנים הכלכליים, את מנהלי האוצר התאגידיים, את כ-ו-ל-ם.
מיקרוסטרטג'י סיפקה את הפתח להתעוררות שלה חיכינו, וברבעון האחרון של 2020 קיבלנו אותה במלוא הדרתה: מנהלת הנכסים הבריטית Ruffer רכשה 740 מיליון דולר בשווי ביטקוין. קרן ההשקעות גוגנהאיים? 500 מיליון דולר. חברת התשלומים סקוור? 50 מיליון דולר. חברת הביטוח הוותיקה MassMutual? רכשה 100 מיליון דולר. אלו רק דוגמאות מועטות, שכן חברות וקרנות רבות מצטרפות לרשימה ובסכומים גדולים לא פחות.
אך מייקל סיילור לקח זאת צעד קדימה והצהיר בגלוי שמעתה ומאילך הוא אינו מודד את מאזן התשלומים שלו בדולר, אלא בביטקוין, לאור האינפלציה המוניטרית העצומה (הדפסת הכספים). החברה מכניסה כ-500 מיליון דולר בשנה, ואת רובם הוא מתכנן להמיר לביטקוין. כלומר, מבחינת סיילור, מיקרוסטרטג'י כבר לא שווה 3.6 מיליארד דולר, אלא היא שווה כ-122,000 BTC.
6) ההיפוך של המוסדיים
כבר ממרץ התחלנו לראות את המשקיעים המוערכים ביותר בוול סטריט, כמו פול טודור ג'ונס וראול פאל, מצהירים בגלוי ואף מגבים בדוחות אינפורמטיביים את הסיבות שבעיניהם ביטקוין הולך לצמוח ולהיות "הסוס המנצח של העשור הקרוב", לפי טודור ג'ונס.
אך הצעד של מיקרוסטרטג'י היה כסטירה מצלצלת, ובעקבותיו בנקי ההשקעות המפורסמים ביותר בעולם, כגון סיטיבנק, ג'יי.פי מורגן, מורגן סטנלי, ודויטשה בנק, כל אחד בתורו, הוציאו דוחות משלהם עם הקייס להשקעה לביטקוין, ותחזיות שעבור חלקכם תיתפס כמנותקות. האנליסטים של סיטיבנק למשל נתנו תחזית של $318,000 לביטקוין אחד עד סוף 2021.
מנהלת הנכסים פידליטי אף הוציאה סדרת דוחות תחת הכותרת "תזת ההשקעה בביטקוין" שבוחנת את ביטקוין מהיבטים של אמצעי לשמירה על ערך, השקעה אלטרנטיבית ועוד. הדוחות סיפקו מסקנות לא פחות ממדהימות על עתיד המטבע, ועוררו משקיעים רבים גם כן.
כיום, ניתן לשער שאין קרן השקעות, חברת ביטוח, מנהל אוצר תאגידי, קרן פנסיה או קרן גידור שלא עושה אחד מהשניים: רוכשת ביטקוין, או בוחנת את אסטרטגיית הביטקוין שלה.
7) ההתפתחויות הרגולטוריות
גם בזירה הרגולטורית היו התפתחויות, גם אם השנה הסתיימה בנימה קצת פחות חיובית.
במהלך 2020 נכנסו לתוקף חוקים שעוסקים בפיקוח על תעשיית המטבעות הדיגיטליים במדינת וויומינג, והוקם בה בנק הביטקוין ברזרבה מלאה הראשון בעולם. חברת הסנאט החדשה שנבחרה מוויומינג, סינתיה לומיס, אף מחזיקה בביטקוין בעצמה ומגדירה עצמה כ-"hodler". אליה הצטרף חבר הקונגרס וורן דיווידסון אשר כתב מאמר שכותרתו "ביטקוין שינה את העולם. הגיע הזמן שוושינגטון תסתגל", וניכר שהתמיכה בביטקוין בקרב נבחרי הציבור בארה"ב ממשיכה לגדול.
חיזוקים חיוביים נוספים הגיעו מבריאן ברוקס, ראש הוועדה לפיקוח על המטבע (ה-OCC), אשר הוציא הבהרה בחודש יוני ובה איפשר לבנקים אמריקניים להחזיק ביטקוין ומטבעות דיגיטליים ולהציע שירותים בהם. הוא גם התראיין ל-CNBC בתחילת דצמבר ואמר ש"אין שום כוונה להוציא את ביטקוין מחוץ לחוק", ואף השווה את המאבק בביטקוין למאבק של איגודי נהגי המוניות בפלטפורמת הנסיעה השיתופית אובר (Uber).
אך השנה הסתיימה עם טעם מר, לאור ניסיון מחטף רגולטורי של הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים במשרד האוצר האמריקני, אשר העלתה הצעת חוק מכפירה שמטרתה לנהל מעקב אגרסיבי וחודרני על אזרחים אמריקניים שמחזיקים במטבעות דיגיטליים, ובעיקר על נותני השירותים בתחום – שיצטרכו להתמודד עם עלויות ציות עצומות. ההצעה טרם אושרה, וכעת נמצאת בשלב של תגובות מן הציבור.
8) הבורסות על הכוונת
לא ניתן לסכם את השנה מבלי להכניס קצת מן הסיכום הקבוע של בורסות שנפרצו ו/או התמודדו עם בעיות אחרות.
בורסת ביטמקס (BitMEX) הבינה שהיא על הכוונת של הרגולטור האמריקני והכניסה אימות זיהוי לקוח ומדיניות למניעת הלבנת הון, אך זה לא עזר לה. אחד ממייסדי הבורסה נעצר בארה"ב, עם כתב אישום בדרך, ובעוד שהבורסה ממשיכה לפעול – היא נפגעה קשות מהפרשייה.
בורסות הובי (Huobi) ו-OKEx גם הן נתקלו בבעיות, שמקורן "בבית" – או יותר נכון, בסין. בכירים בשתי הבורסות נעצרו, וב-OKEx אף הוקפאו משיכות מן הבורסות לתקופה בת יותר מחודש. עד היום, חודשיים לאחר המקרים, לא ברור לחלוטין מה קרה שם. אך בינתיים, שתיהן ממשיכות לפעול כרגיל (רשמית הן לא רשומות בסין).
וכמובן, כשמדובר בפריצות וגניבות מזירות מסחר: בורסת קוקוין (KuCoin) ספגה את המכה הקשה ביותר כשנגנבו ממנה מעל 250 מיליון דולר. אך הסיפור הסתיים עם בשורות טובות חלקית, שכן הבורסה הצליחה להשתלט בחזרה על כ-85% מהם הן בזכות התערבות של הרשויות אך בעיקר בזכות פרויקטים-שמציגים-עצמם-כמבוזרים-אך-לא-באמת ולפיכך הקפיאו העברות במטבעות הדיגיטליים שנגנבו ממנה והחזירו אותם חזרה לבורסה.
מלבד קוקוין נגנבו כמה עשרות מיליוני דולרים מאפליקציות DeFi, לרוב בגלל פרצות אבטחה או באגים, לעתים בגלל שהמייסדים ברחו עם הכסף, ולפעמים תוך ניצול חכם של התוכנה כפי שהיא בנויה.
9) פייפאל מגיעה ובענק
באוקטובר השנה, לאחר חודשים רבים של שמועות, הודיעה ענקית התשלומים פייפאל (PayPal) על הוספת תמיכה במטבעות דיגיטליים. בשלב הראשוני פייפאל כבר מאפשרת ללקוחות אמריקניים לקנות ולמכור ביטקוין ומספר מצומצם של מטבעות נוספים, ואף לשלם באמצעותם לבעלי עסקים. בחצי הראשון של 2021 היא צפויה להשיק את השירות למעל 340 מיליון לקוחותיה ברחבי העולם, כולל באפליקציית התשלומים Venmo.
בעוד שהאימוץ של פייפאל לא בוצע באופן האופטימלי לרשת הביטקוין ולאימוץ ביטקוין אמיתי, שכן לא ניתן להפקיד ולמשוך ביטקוין מן האפליקציה, ההודעה ממחישה את עוצמת אפקט הרשת של ביטקוין, ואת המהירות בה היא יכולה להמשיך לצמוח.
הייתה זו הבעת תמיכה באקוסיסטם שמתפתח סביב מטבעות דיגיטליים, והכרה בהשפעתם על עתיד הכלכלה. למעשה, פייפאל הבינה כי אם לא תיכנס עכשיו, יקדימו אותה, ואז היא תישאר מאחור.
10) ולסיום סיומת – מחיר הביטקוין
מחיר הביטקוין רשם פשוט שנה מדהימה. הוא התחיל אותה בשער של כ-$7,000, הספיק אף לבקר ב-$10,400 עד אמצע פברואר, ואז במרץ ספג נפילה קשה של מעל 60% לצד שווקי המניות, הזהב והאג"ח. בחודש מרץ הוא הספיק לבקר שוב מתחת ל-$4,000.
מיד קמו כל המספידים והכתירו אותו שוב כמת. זהו, ביטקוין הוכיח שהוא לא אמצעי לשמירה על ערך, הוא הוכיח שהוא בועה. זכרונו לברכה!
אז זהו שלא. ביטקוין פרץ השנה את שיא כל הזמנים שנקבע בדצמבר 2017, וסיים את השנה בשער של $28,900. מדובר בעלייה של 312% לאורך שנת 2020, והיפוך מוחלט בסנטימנט כלפיו.
הוא חזר לכתבות החדשות, לתכניות הכלכליות, ולשיחות סביב שולחן השבת. הפעם עם זאת, כבר פחות מדברים עליו כהונאה או בועה, אלא ככסף אלטרנטיבי שמגן מאינפלציה ואינו כפוף לגחמות ולמדיניות של בנקאים, בנקים מרכזיים וממשלות.
והוא מביא עמו רוח חדשה: רוח של תחרות בשוק הכסף, רוח של ביקורת ואלטרנטיבה למצב הקיים, רוח של חופש ושינוי.
אז תודה לך 2020 מצד אחד, וגם שמח שאת מאחורינו מצד שני!
