הרשות לניירות ערך האמריקנית, בראשות גרי גנסלר, הודיעה רשמית על אישורה של קרנות הסל הראשונות על ביטקוין. הקרן הראשונה שאושרה תנוהל ע"י מנהלת הנכסים ProShares, ותהיינה מבוססת על חוזים עתידיים של בורסת CME בשיקגו, ולא על התחשבנות פיזית.
ההרשמה למסחר בקרן, בעלת הסימול BITO, צפויה לקרות ביום שני הקרוב בבורסת ניו יורק לני"ע – אך אין זה בהכרח אומר שהיא תתחיל להיסחר ישירות, אלא המסחר עשוי להתחיל בימים שלאחר מכן.
זוהי התפתחות עצומה בתחום המטבעות הדיגיטליים, אשר מאז שנת 2013 יזמים בו מנסים להביא לאישורה של קרן סל. קרן סל היא המכשיר הפיננסי המתקדם ביותר רגולטורית, ולמעשה מהווה חותמת של הרשות לני"ע כי מדובר בנכס מפוקח מן המניין.
לרוב, משקיעים סולידיים ואף חברות ביטוח וקרנות פנסיה, מחכים לאישורן של קרנות סל בטרם יתחילו להשקיע בנכס, ועל אחת כמה וכמה להגדיל את החשיפה אליו.
ישנן שתי בקשות נוספות, מאת מנהלות הנכסים Invesco ו-Valkyrie, אשר צפויות להיות מאושרות אף הן השבוע ולהתחיל להיסחר מיד. במקרה של Valkyrie, בנאסדק כבר הוציאו הודעה כי הם מוכנים מהצד שלהם וכל שנותר הוא החותמת של הרשות לני"ע.
לא התחשבנות פיזית
קרן סל שמבוססת על חוזים עתידיים שונה משמעותית מקרן סל שמבוססת על התחשבנות פיזית. במקרה הנוכחי, מנהלות הנכסים מחזיקות בחוזים עתידיים על ביטקוין, כלומר בנגזר פיננסי שמחקה את ערכו של נכס הבסיס עם פרמיית הסיכון על הזמן שבין הרכישה לבין מועד התחשבנות החוזה. זאת בניגוד לקרן סל בעלת התחשבנות פיזית, אשר מאלצת את מנהלות הנכסים להחזיק את הביטקוין עצמו ולאפשר נזילות גבוהה בו.
זה חשוב משתי סיבות: האחת היא שחוזים עתידיים אמנם מאלצים את הברוקר להחזיק בביטקוין כנגד התחשבנות עתידית, אך באחוזים נמוכים מסך גובה העסקאות, ולכן לא צפויים לצאת מטבעות רבים מסירקולציה בבורסה לטובת החזקה לטווח ארוך (וכתוצאה ההיצע לא מושפע לחיוב מהיבטים של עליית מחיר פוטנציאלית) והשנייה היא הקונטנגו של ביטקוין.
קונטנגו הוא אפקט שמאפיין סחורות ונכסים, ובו חוזה עתידי לרוב ייסחר בפרמיה ביחס למחיר הספוט (למשל, ברגעים אלה ביטקוין נסחר ב-$62,000 אך חוזה עתידי בעל מועד פירעון של ה-31 בדצמבר נסחר ב-$64,000, פרמיה של כ-3%). אך חוזים עתידיים למועד פירעון מאוחר יותר (למשל סוף מרץ 2022) ייסחרו גם הם בפרמיה ביחס לחוזים שקדמו להם (כלומר זהו אפקט מתמשך).
זה אכן גם המקרה ברוב ההיסטוריה של חוזים עתידיים בביטקוין. עפ"י אלכס קרוגר, כלכלן מאקרו וסוחר, כשחוזה עתידי מגיע למועד הפירעון למחזיקים בו יש שתי אפשרויות: לממש את החוזה (הקונה מקבל את הביטקוין, המוכר מוכר את הביטקוין) או לגלגל אותו הלאה (הקונה משלים את ההפרש שבין מחיר הנכס הנקוב לבין מחיר החוזה העתידי). במקרה של הקונטנגו, לגלגל הלאה אומר לשלם את הפרמיה.
עפ"י קרוגר, בחוזים העתידיים של CME, עליהם יסתמכו קרנות הסל, הפרמיה השנתית המתוקננת צפויה לנוע בטווח שבין 5-10% ברוב הזמן, כך שמנהלות הנכסים יצטרכו לספוג את הגלגולים הללו וכתוצאה מחזיקי קרן הסל ידוללו בהחזקתם.
עם זאת, ייתכן וזה לא יהיה המקרה בקרן סל על ביטקוין – וזאת לאור הביקושים הגוברים.
מנהלת הנכסים גרייסקייל (Grayscale) אשר משווקת את קרן הנאמנות GBTC וקרנות נוספות בתחום, מציעה דמי ניהול גבוהים (2%) וברוב שנותיה נסחרה בפרמיה גבוהה (לעתים אף 20% או יותר) – אך זה לא מנע ממשקיעים להחזיק בה על מנת לעקוב אחר מחיר הביטקוין.
מאז אושרו קרנות סל בקנדה ותעודות סל באירופה, גרייסקייל "מדממת" קשות ובחודשים האחרונים נסחרת בדיסקאונט (הנחה) ביחס למחיר הביטקוין הנקוב.
אישור קרנות הסל צפוי לפגוע בה גם כן, והיא בעצמה מחכה לאישור של קרן סל בעלת התחשבנות פיזית.
ביטקוין מעל $60,000
בינתיים, השוק מעריך את ההודעה כחיובית במיוחד וביטקוין נוסק בחזרה לראשונה מחודש מאי לשער שעולה על $60,000.
בכך, מחיר הביטקוין מתקרב לשיא כל הזמנים שנרשם ב-$64,800, שכן נכון לכתיבת מלים אלו – נסחר המטבע בשער של $62,000.
הסנטימנט סביבו גובר, הן בקרב משקיעים מוסדיים והן בקרב משקיעי ריטייל, ואנליסטים סבורים שיפרוץ את השיא בקרוב.
עם זאת, עשויה להיות מניפולציה נוספת במחיר כפי שקרתה לפני פריצת השיא הקודם ב-$20,000, אז ביטקוין חווה נפילה של כ-12% לפני שפרץ בסערה.
