ה-Halving מגיע: מה צפוי לקרות למחיר הביטקוין? [חלק שני]

ב-12 במאי, עוד 13 ימים או 1,870 בלוקים נכון לכתיבת מלים אלו, ייחצה הגמול שמקבלים כורי הביטקוין עבור יצירת בלוקים חדשים בשרשרת הבלוקים מ-12.5 מטבעות ביטקוין ל-6.25.

בחלק הראשון הסברתי מהו אירוע החצייה, וכיצד אירועי חצייה השפיעו על רשת הביטקוין ומחירו בעבר.

בחלק השני שלפניכם אסביר באופן מופשט מהם הגורמים שמשפיעים על ההיצע והביקוש לביטקוין, ומה אני סבור שיקרה בעקבות החצייה. בנוסף, אפרט על שלושה מכשולים שעומדים בפני ביטקוין בטווח הקצר, ועלולים להשפיע לרעה.

מה משפיע על רווחיות הכורים?

הכורים מושפעים על ידי דבר אחד מרכזי, והוא שורת הרווח. עבור רובם אין זה משנה שהם משמשים כרואי החשבון של הרשת, ואין זה משנה שהם מספקים את האבטחה לרשת כפועל יוצא של פעילותם. מה שכן משנה הוא כמה כסף הם מרוויחים כתוצאה מכרייה בשגרה, ו/או כיצד הם אומדים את פוטנציאל הרווח בטווח הארוך. 

ההוצאות של הכורים מורכבות משלושה גורמים עיקריים: עלות מכשירי הכרייה, עלות האנרגיה (חשמל למכונות, קירור) ועלות שטח האחסון הפיזי של מכונות הכרייה. ככל שמכשיר הכרייה מתקדם ויקר יותר, כך הסבירות לכרות בלוק בהצלחה, גדלה. כמו כן, ככל שהאנרגיה ושטח האחסון זולים יותר, כך גם גדל הרווח השולי (הכנסות פחות הוצאות בניכוי מסים). 

לאורך רוב 210,000 הבלוקים ההוצאות די צפויות, שכן עלויות האנרגיה ושטח האחסון הן קבועות. בנוסף, רוב הכורים לא מחדשים את מלאי מכונות הכרייה שלהם בתדירות גבוהה, בעקבות עלויות נלוות ומכיוון שההתייעלות הטכנולוגית לא גבוהה בין דגם אחד של מכשיר כרייה לבין הדגם החדש שרודף אותו.

אך מעבר לפן ההוצאות אשר משפיע על שורת הרווח של הכורים, ישנו כמובן גם פן ההכנסות – באיזה מחיר יוכלו למכור את מטבעות הביטקוין שיכרו? ירידה דרמטית במחיר הביטקוין תוביל להקטנת ההכנסות של הכורים, וכתוצאה – אלו מהם שכורים עם רווח שולי נמוך ייאלצו לסגור את מכשיריהם או לכרות בהפסד (בעיקר כי הם אומדים את פוטנציאל הרווח בטווח הארוך כגבוה). 

דוגמה לכך ראינו ממש לא מזמן – בתחילת חודש מרץ 2020, כאשר מחיר הביטקוין חווה נפילה דרמטית של מעל 50% בתוך ימים בודדים. מיד לאחר הנפילה הראשונית, החלו כורים רבים לסגור את מכשיריהם על מנת שלא לכרות בהפסד, וכוחות הכרייה ברשת ירדו בכמעט 25% על פני השבועיים שבאו.

מחיר מול כוח כרייה ביטקוין
הקו המקווקו: מחיר הביטקוין. הקו המלא: כוחות הכרייה הפועלים ברשת. מקור: BitInfoCharts

כיצד נקבע מחיר הביטקוין?

מחיר הביטקוין נקבע לפי היצע המטבעות הקיימים ולפי הביקוש אליהם. 

ההיצע מושפע משלושה גורמים עיקריים:

  1. קצב יצירת מטבעות הביטקוין החדשים – כאשר מטבעות חדשים נוספים להיצע הקיים, כוח הקנייה של ההיצע הקיים פוחת. אנו מכירים זאת היטב במטבעות שאנו משתמשים כיום פשוט בשם אחר: אינפלציה. זוכרים שמנת שווארמה הייתה עולה 20 ש"ח? אם היה ברשותכם 100 ש"ח אז, יכולתם לרכוש חמש מנות. אך אם שכחתם אותם במגירת הגרביים, היום הם קונים לכם שתי מנות. כלומר כוח הקנייה של 100 השקלים פחת כתוצאה מהתווספותם של שקלים חדשים להיצע המטבעות הקיים. לסיכום, ככל שקצב יצירת המטבעות החדשים גבוה יותר, כך ההיצע גדול יותר ולפיכך ההשפעה של הביקוש נמוכה יותר.
  2. נזילות – נזילות היא זמינות הרכישה והמכירה של מטבעות ביטקוין. היא תלויה בעצמה במספר גורמים, כאשר לטובת הפשטות אזכיר שניים עיקריים: נכונות הכורים למכור את המטבעות שכרו לטובת כיסוי הוצאות ו/או מימוש רווחים, ונכונות המשתמשים בביטקוין למכור את המטבעות שברשותם לטובת מימוש רווחים/יציאה בהפסד או על מנת להשתמש בהם כאמצעי תשלום. 
  3. היצע המטבעות המתגלגל ביחס להיצע המטבעות המקסימלי – ככל שהיצע המטבעות המתגלגל "מתקרב" להיצע המטבעות המקסימלי, כך ההיצע הקיים הופך לנדיר יותר ולפיכך השפעת הביקוש, ביחס להיצע, גוברת. במונחים כלכליים מדובר בהיצע כמעט קשיח לחלוטין. נכון לכתיבת מלים אלו, מעל 87% מהיצע מטבעות הביטקוין כבר מתגלגל.

הביקוש, מנגד, מושפע מאנשים ו/או משקיעים מוסדיים שמעוניינים לרכוש ביטקוין מסיבה כזו או אחרת (השקעה ספקולטיבית, ביטוח כנגד המערכת הפיננסית, שימוש כתשלום) ומנזילות גם כן (כמה פשוט ונגיש לרכוש ביטקוין).

כיצד תשפיע החצייה על ביטקוין?

כעת, הגיע הזמן לשלב את מה ששוחחנו עליו עד כה לטובת השערת ההשערות: מה יקרה למחיר הביטקוין? ובכן, זהו שלב מצוין להדגיש שאין לראות באמור כייעוץ השקעות ושאתם פועלים באחריותכם הבלעדית. המטרה שלי היא לשתף את הפרספקטיבה שלי על הנושא, בצורה כמה שיותר מופשטת (לצערי לא אוכל לשתף את כל מה שעובר לי בראש), תוך לקיחת הגורמים החשובים ביותר לדעתי בחשבון.

אם כן, אני סבור שההשפעה על מחיר הביטקוין תהיה חיובית מאד בטווח הבינוני-ארוך, אך בטווח הקצר/מיידי – כתוצאה משלושה גורמים – ייתכן שהיא תהיה שלילית, ואפרט.

ההשפעה תהיה חיובית ממספר סיבות:

  1. קצב היווצרות המטבעות הולך להיחתך שוב בחצי, לפיכך קצב האינפלציה המוניטרית ייחתך ל-1.8%, ולמעשה תוך שנתיים יהיה נמוך יותר מקצב כריית הזהב. זהב שימש ככסף מעל 5,000 שנה, והסיבה העיקרית לכך, על פי רבים, היא הנדירות שלו. קצב כריית הזהב לא חצה את רף 2% אינפלציה מוניטרית בהיסטוריה המתועדת, פרט לשנים בודדות של גילויי זהב גדולים בארצות שונות. גם היום, על אף ההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה לאורך השנים, האינפלציה המוניטרית של זהב בכל זאת עומדת על  1.6-1.8% בלבד. 
  2. כאמור, מעל 87% מהיצע המטבעות כבר מתגלגל בין אנשים, כך שהשפעת ההיצע המתחדש פוחתת על פני זמן ולפיכך השפעת הביקוש גוברת. 
  3. ירידה בכוח המכירה של הכורים – לשם הפשטות נניח שהכורים מוכרים את כל, או לפחות רוב, המטבעות שהם כורים. כתוצאה, ישנם כוחות מכירה עצומים שפועלים כנגד הביקושים הרגילים (של קונים בודדים או מוסדיים) ודוחפים בשגרה את המחיר כלפי מטה. כאשר החצייה תחול, כוח המכירה של הכורים ייחתך בחצי באופן מיידי. כך שבנוסף להשפעת הנדירות שתוארה בסעיף הראשון, ישנה ירידה בלחץ הנגדי לביקושים. 
  4. כורים יעילים (אשר כורים באחוזי רווח גבוהים) צפויים בעיניי להיות מתומרצים לאגור מטבעות ולא להוציא אותם לשוק, ובכך להשפיע על הנזילות (נכונותם למכור יורדת, מכאן שהיצע המטבעות הנזיל פוחת ולפיכך השפעת הביקוש גדלה).
  5. התשתיות השתפרו פלאים, וביטקוין הרבה יותר נזיל ונגיש כיום למשקיעי ריטייל (אתם ואני). קשה לשכוח את תמונות התורים מחוץ לשגרירות הביטקוין בעת הבועה הגדולה של 2017, את עמלות הקנייה הגבוהות מאנשים פרטיים, את הקושי לרכוש ביטקוין באופן מיידי. כיום, מספר נותני השירותים המקומיים והבינלאומיים גדל, והתשתית הרבה יותר ערוכה להתמודד עם גידול בביקושים.
  6. ביטקוין נזיל ונגיש יותר גם למשקיעים מוסדיים. בין משקיעים מוסדיים נמנים קרנות פנסיה, קרנות גידור ועוד. כיום, ישנם הרבה יותר כלים למשקיעים מוסדיים להיחשף לביטקוין. בין אם מדובר בחוזים עתידיים ואופציות, המוצעים אף ע"י גופים מוכרים כגון בורסת CME בשיקגו, ובין אם מדובר בקרנות כגון גרייסקייל (Grayscale). גרייסקייל היא קרן להשקעה במטבעות דיגיטליים שמציעה, כמוצר פיננסי עיקרי, מניה שצמודה לערכו של ביטקוין. לפני כשבוע פרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון של 2020, שהיה הטוב ביותר בכל שנותיה. על פי הדוח, היא גייסה 503.7 מיליון דולר נוספים לקרן, כמעט 400 מהם למנייה צמודת-הביטקוין. בנוסף, 88% מההשקעות הגיעו ממשקיעים מוסדיים. כעת, היא מנהלת כבר 2.2 מיליארד דולר בשווי מטבעות דיגיטליים – הרוב בביטקוין. להערכתי, המספר הזה צפוי לגדול משמעותית כתוצאה מתהליכים כלכליים גלובליים שקורים כיום.
  7. ביטקוין חוזר לקבל במה בתקשורת הבינלאומית, כאשר גם אירוע החצייה עצמו מסוקר באתרי מיינסטרים, עסקים וכלכלה עם עשרות מיליוני גולשים בחודש כגון בלומברג, האינדפנדנט הבריטי וסוכנות הידיעות רויטרס.

הקשיים בטווח הקצר

ישנם שלושה מכשולים שייתכן שישפיעו על מחיר הביטקוין באופן שלילי בטווח הקצר.

האחד נקרא "לונג סקוויז" (Long Squeeze). בעקבות הציפייה הגדולה בקרב קהילת המטבעות הדיגיטליים לעלייה במחיר הביטקוין כתוצאה מאירוע החצייה, ישנם יותר משקיעים שנמצאים בלונג (כלומר צופים עלייה) לעומת שורט (צופים ירידה). במקרה כזה, לווייתנים (סוחרים עם הרבה הון) עלולים להשתמש במניפולציה מוכרת שבה הם דוחפים את מחיר הביטקוין כלפי מטה על מנת לגרום לפוזיציות לונג רבות להיסגר, ולאחר מכן לדחוף לעבר עליות. 

השני הוא התחרות בענף הכרייה עצמו. ישנם כורים יעילים במיוחד, אשר התחדשו לאחרונה במכשירי כרייה מתקדמים ובמקביל נהנים מעלויות אנרגיה ואחסון נמוכות. עבורם, נוצר אינטרס בטווח הקצר לדחוף את מחיר הביטקוין כלפי מטה (ע"י מכירת ביטקוין ו/או פוזיציות שורט) על מנת לדחוק את מתחריהם החוצה. כזכור לכם, החצייה גם ככה צפויה לגרום לכורים רבים לסגור את מכשיריהם או לכרות בהפסד. אך הכורים היעילים יכולים להרשות לעצמם לכרות עם רווח שולי נמוך ואף בהפסד נמוך, על מנת לדחוק את המתחרים החוצה ולהנות מרווחים גדולים יותר בהמשך (בעיקר עד שהתעשייה תעבור תהליך התייעלות נוסף ושחקנים חדשים ייכנסו או יחזרו). נקודה חשובה להזכיר בהקשר זה היא שרמת קושי הכרייה (רמת קושי פתירת הפאזלים המתמטיים) מתעדכנת כל שבועיים בממוצע בהתאם לכוחות הכרייה שפעלו ברשת במהלך השבועיים האחרונים. כאשר ישנה ירידה ברמת קושי הכרייה, חלק מהכורים יכולים לשוב לכרות ברווחיות.

המכשול השלישי, הפיל שבחדר, הוא המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מנגיף הקורונה. אני חושש שמשבר זה עלול להיות שלילי למחיר הביטקוין בטווח הקצר משתי סיבות מרכזיות.

הסיבה הראשונה והמרכזית היא משבר הנזילות הגדול מאד שתוקף את כל העולם, וצפוי להערכתי להחריף הרבה יותר. בקצרה, כאשר ניתנת הלוואה יש לשים כנגדה ערבות. הערבות יכולה להיות מזומנים (לרוב דולרים), נכסים או סוגים שונים של ניירות ערך. מצוקת נזילות קורה כאשר מלווים דורשים ערבות נוספת להלוואה שנתנו, ואין ללווים מאיפה להמציא אותה. מורכב מדי לצערי להיכנס לעד כמה מצוקת הנזילות משמעותית מאחורי הקלעים, רק דעו כי הסיבה המרכזית שממשלות ובנקים מרכזיים הכריזו על הדפסת כסף כמעט אינסופית (בדגש על הבנק הפדרלי בארה"ב) היא משום שאין מספיק דולרים כדי להעמיד ערבות להלוואות קיימות בתוך ארה"ב ובעיקר מחוצה לה.

משבר הנזילות כבר הגיע לביטקוין, כפי שהסברתי בטור על הקריסה בערכו של ביטקוין באמצע מרץ שעבר. אך ייתכן שהשפעתו טרם נגמרה. ניקח למשל קרן גידור שהשקיעה במנייה צמודת-הביטקוין של גרייסקייל. היא נמצאת בחובות רבים למוסדות פיננסיים שונים, ועליה להחליט אילו מנכסיה להנזיל על מנת להעמיד ערבות נוספת להלוואות אחרות. לא יפתיע אותי אם גופים רבים יעדיפו להנזיל את חשיפתם לביטקוין, אשר מוגדר כהשקעה בעלת סיכון גבוה.

הסיבה השנייה היא שביטקוין נתפס עדיין, בעיני רוב הציבור, כמכשיר השקעה ספקולטיבי ומסוכן. הוא רחוק מאד מלהיתפס כאלטרנטיבה למערכת הפיננסית הקיימת על פי רוב, משום שאנשים לא מודעים למאפייניו הפונדמנטליים אלא אך ורק לתנודתיות המחירים שלו ולדיווחים חדשותיים מגמתיים על שימוש לפשיעה ופריצות לזירות מסחר. בעת משבר כלכלי אנשים מחפשים להפחית סיכונים ולא להגדיל אותם. לכן, אני סבור שישנם לא מעט משקיעי ריטייל שחיפשו לגוון את תיק ההשקעות שלהם ולהיחשף לביטקוין, וכעת יבצעו פניית פרסה, יצרכו פחות ויחסכו יותר במה שיתפסו כמסוכן פחות. 

לסיכום

אירוע החצייה הקרוב מגיע בתזמון מעניין במיוחד. אנחנו חיים בזמנים חריגים מכל מבחינה אפשרית, בדגש על בריאותית (נגיף הקורונה), כלכלית (בועת החוב האימתנית לצד עצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה) וחברתית – שהיא תוצר של שילוב השניים עם מדיניות ממשלתית ומוניטרית שמלאה באינטרסים מנוגדים ושלרוב אינה שמה את טובת הציבור כעדיפות עליונה.

בכל יום שעובר, וככל שאני לומד יותר, כך אני סבור יותר שהמקום שביטקוין יתפוס בחיים שלנו הולך לגדול. תחילה בתור זהב דיגיטלי שחסין לצנזורה ונמצא באחריות המחזיק בו, כאמצעי גידור לצעדים חסרי התקדים שננקטים כיום ע"י בנקים מרכזים וממשלות. לאחר מכן גם כאמצעי תשלום.

חשוב לזכור שביטקוין עדיין מאד קטן ביחס לכמות הכסף בעולם ולפיכך יש לו המון לגדול. הטווח הקצר (שלושת המכשולים שתיארתי, בהנחה שיתממשו) הוא "רעש".

שתפו:

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
בן סמוחה

בן סמוחה

שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.
בן סמוחה

בן סמוחה

שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

2 תגובות

  1. כרגע הביטקוין עולה 30 אלף שקל, כמה לפי דעתך הוא יעלה לאחר החצייה והאם שווה לקנות עכשיו? (כמובן שאין בדבריך המלצה להשקעה או כדומה)

    1. היי אוהד,

      אינני יודע בכמה ייסחר הביטקוין לאחר החצייה, משום שזה גם עניין של מסגרת זמן. יכול להיות שחודש לאחר החצייה (טווח קצר) ירד המחיר.
      אבל בפרספקטיבה ארוכת טווח, לדעתי האישית, מחיר הביטקוין יעלה.
      בנוגע לפוטנציאל שלו – אני מציע לקרוא את הטור שלי "האם כדאי לקנות ביטקוין?" – https://www.cryptojungle.co.il/should-i-buy-bitcoin
      אמנם עברה מעל שנה מאז שהוא שם, אבל הטור רלוונטי מתמיד.
      הנקודות החשובות שעליך לזכור הן: לא להשקיע סכום כסף שאינך יכול להרשות לעצמך להפסיד ו/או שאתה צריך זמין, אם אתה אכן רוכש – עשה זאת לטווח הארוך (אסטרטגיית "קנה והחזק") והתעלם מהטווח הקצר, או לחלופין תבצע Dollar Cost Averaging, כלומר רכישה בסכום קבוע כל שבועיים/חודש/חודשיים (בהתאם לזמינות ההון שלך) ללא תלות במחיר הנקודתי של ביטקוין. זו אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך שיוצאת מנקודת הנחה שאתה סבור שערך המטבע יעלה עם הזמן.

      בהצלחה,
      בן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדש: קורס האונליין שלנו הושק ואתם מקבלים 30% הנחה!