נכונות הציבור לאמץ את השקל הדיגיטלי – האם הציבור מבין ומוכן?

טור דעה מאת אפרת פניגזון, עיתונאית עצמאית, דוברת בינלאומית ומומחית שיווק, מנחת הפודקסט ”You’re The Voice”.

במפגש שנערך ב-1 באפריל במשרדי KPMG בתל אביב, התכנסו כמה עשרות אנשים למפגש ״פורום CBDC IL״ כדי לצפות בנציגי אקדמיה, בנק ישראל ו-KPMG (ראו תמונה) מציגים את ממצאי המחקר שערך בנק ישראל בעזרת מכון המחקר ״רושינק״. במחקר השתתפו כ-1,000 איש, ותוצאותיו פורסמו באתר בנק ישראל. במאמר זה אסקור כמה מהדברים שעלו במפגש, אתייחס למחקר שפרסם בנק ישראל, ואשתף את הדברים שאמרתי לנוכחים בתום מפגש הפורום.  

מחקר: נכונות הציבור הישראלי לאמץ שקל דיגיטלי

ד״ר ניר יעקובי מצוות השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, שיתף כי משתתפי המחקר הם אנשים שנבחרו באקראי להשתתף במחקר כפי שנהוג במחקרים מקצועיים, והם מייצגים את כל שכבות האוכלוסיה. ״מכון המחקר עובד עם אנשים אלה, והם מקבלים כסף תמורת השתתפותם במחקר״, אמר יעקובי. לא צוין במפגש או במחקר כמה כסף מקבלים המשתתפים. מדבריה של פרופ׳ רות פלאטו-שנער, אחת מעורכות המחקר, עולה כי המענה לשאלונים שהוצגו למשתתפים במסגרת המחקר נעשה באמצעים דיגיטליים. פלאטו-שנער הדגישה שגם אנשים עם טלפונים פשוטים ביותר יכלו לענות על השאלונים דרך הטלפון הנייד, אבל הסכימה שמי שאין לו גישה דיגיטלית כלל, ככל הנראה לא השתתף במחקר וכנראה גם שלא יבין מה זה השקל הדיגיטלי.

בניתוח מסמך המחקר, עולות כמה סוגיות בעייתיות אפשריות בנוגע לאופן בחירת המשתתפים:

1. שיטת הדגימה – המחקר השתמש בדגימת פאנל אינטרנטי, כלומר המשתתפים הם אנשים שכבר רשומים לפאנל סקרים אינטרנטיים. זה עלול ליצור הטיה לטובת אנשים עם אוריינות דיגיטלית גבוהה יותר, מה שעשוי להשפיע על עמדות כלפי שקל דיגיטלי. קבוצות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה יותר (כמו מבוגרים או חרדים אליהן נתייחס בהמשך) עשויות להיות מיוצגות בצורה שאינה משקפת את עמדותיהן האמיתיות.
2. ייצוגיות המדגם – הדגימה האקראית יצרה חוסר ייצוג של קהלים מסוימים, במיוחד בקרב הציבור הערבי. כדי לתקן זאת, בוצע שקלול מחדש על ידי הכפלת תשובות של חלק מהמשיבים, מה שיכול להשפיע על האותנטיות של התוצאות.
3. סיכונים כמו פרטיות, שליטה ממסדית והשפעה על כלכלת מזומן עשויים להיות ממעיטים בערכם אם המדגם נוטה לכיוון אוכלוסיות שמראש תומכות בטכנולוגיות דיגיטליות.
4. נשירת משתתפים – במהלך המחקר, 115 משתתפים נשרו בין השאלון הראשון לשני, מה שעלול להוביל להטיית הישרדות, כלומר שהאנשים שנשארו הם בעלי עניין גבוה יותר בנושא.

למרות המאמצים לייצר מדגם מייצג, מגבלות מתודולוגיות אלה עשויות להשפיע על תוקף הממצאים.

הימנעות מחשיפת סיכוני השקל הדיגיטלי

בתום המפגש ביקשתי לדבר והתייחסתי בדבריי בביקורתיות לעובדה שהמידע שמוצג לציבור שהשתתף במחקר, ולציבור המשתתף במפגשי פורום CBDC IL הינו חלקי ובעיקר חיובי.

במסגרת המידע שמוצג הציבור לא נחשף לסכנות ולמגבלות הפוטנציאליות שעשויות להיות ממומשות במסגרת מערכת שכזו. פירטתי את הסכנות הללו בפודקסט הראשון והשני שלי ב״מדברים קריפטו״.

ניתן לראות בוידאו הבא שהדרך שבה הוצג השקל הדיגיטלי למשתתפי המחקר לוקה בחסר. תיאור השק״ד והמערכת מדגיש את היתרונות, כפי שהקריאה פרופ׳ פלאטו-שנער:

בנוסף, המחקר לא מתייחס בצורה מקיפה לסיכונים פוטנציאליים עבור משתמשי הקצה, כמו לדוגמה פוטנציאל לשליטה בהתנהלות פיננסית ע״י הממסד, איבוד פרטיות, יכולת החרמה, שימוש אפשרי במטבע כאמצעי מעקב, הגבלת גישה לכספים בהחלטות רגולטוריות ועוד. העדר הדגש על הסיכונים חסר במיוחד עבור ציבור המודאג משליטה ממסדית ומפגיעה בפרטיות, אך גם עבור ציבור שפשוט לא מודע לסכנות הפוטנציאליות והשלכותיהן. 

המחקר כן מזכיר:

• טענת פרטיות מוגבלת: צוין כי "לבנק המרכזי לא תהיה גישה למידע פרטני מזוהה אודות היתרות והתנועות בארנקים של משתמשי הקצה," אך גם כי רמות פרטיות יוגדרו בהתאם לסוג המשתמש​, מה שמרמז על כך שהפרטיות אינה מוחלטת.
• יכולת אכיפה ומגבלות: "המערכת תוכל לתמוך בהחלה ובאכיפה של מגבלות" על יתרות בארנקים​, מה שיכול להעיד על אפשרות להטלת מגבלות שימוש.
  השקל הדיגיטלי יתוכנן עם יכולת טכנית להטיל מגבלות על יתרת ההחזקה, כלומר – ניתן יהיה להגדיר כמה כסף מותר לאדם להחזיק בארנק הדיגיטלי, ולפקח על כך בזמן אמת. למרות שהמסמך לא מציין מי בדיוק יוכל להפעיל את המגבלות, עצם קיומה של אפשרות "אכיפה" מעיד על מנגנון שליטה שיכול, תיאורטית, לאפשר גם חסימות, הקפאות או הגבלות שימוש – דבר שמעלה שאלות לגבי חופש כלכלי, פרטיות ושליטה ממסדית.
• שליטה ממשלתית: בנק ישראל יהיה "הגורם הבלעדי בעל הסמכות להנפקה ופדיון של שקל דיגיטלי"​, כלומר, לא יהיו אלטרנטיבות מבוזרות כמו במטבעות קריפטוגרפיים כדוגמת ביטקוין. 

השלכות על קהילות מבוססות מזומן 

המחקר מתייחס לרמת העניין של אוכלוסיות שונות בשקל הדיגיטלי ומציין כי בקרב האוכלוסייה החרדית רמת העניין היא מהנמוכות ביותר ביחס לשאר האוכלוסייה, אך לא דן באופן מפורש בהשלכות של המעבר למטבע דיגיטלי על קהילות שמבוססות על מזומן. ייתכן שהשקל הדיגיטלי יהווה עבורם אתגר משמעותי אם יוחלט לצמצם את השימוש במזומן בעתיד.

הסיבות האפשריות לרמת עניין נמוכה בקרב המגזר החרדי:

1. העדפה ברורה למזומן: רוב החרדים משתמשים בעיקר במזומן בשל שיקולי פרטיות, מעדיפים לא להיות תלויים בבנקים, וחלקם מחזיקים בעמדה מסורתית נגד מערכות פיננסיות מודרניות.
2. פערים דיגיטליים: האוריינות הדיגיטלית הפיננסית של חלק מהקהילה החרדית נמוכה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.
3. חשש משליטה רגולטורית: מזומן מאפשר עצמאות כלכלית מסוימת, בעוד ששקל דיגיטלי עשוי להגביר את השליטה של המדינה בתשלומים.

הגיל השלישי

בשנת 2023 ערך איגוד האינטרנט הישראלי סקר בקרב בני 65 ומעלה בישראל, שנועד לבחון את השימוש באינטרנט ומצא כי ״כ-30% כלל אינם משתמשים באינטרנט, ואפשר לומר שלפחות חלקם לא הצליחו לגשר על פער הגישה״. אוכלוסיית בני השישים ומעלה מהווה כ-25.3% מאוכלוסיית ישראל (נתון משנת 2020 מאיגוד האינטרנט הישראל). זוהי דוגמה לקבוצת אוכלוסיה נוספת שהגישה שלה לאינטרנט ולטכנולוגיה מוגבלת, ולכן ניתן להניח שגם תהיה מוגבלת לשקל הדיגיטלי. היות והמחקר התבצע באמצעים דיגיטליים, קבוצת ה-30% מאוכלוסיה זו שאינה משתמשת באינטרנט, ככל הנראה לא יוצגה במחקר. יחד עם זאת, כ-13% מהמשתתפים במחקר היו בני 60 ומעלה, (13% בשאלון הראשון ו-12% בשני) ועל כן בני 60+ יוצגו בחסר במדגם – בערך חצי מחלקם באוכלוסייה. 

מספר בעיות אפשריות בהקשר זה:

1. הדרה דיגיטלית: מכיוון שהסקר נערך באופן מקוון, חלק משמעותי מאוכלוסיית בני 65 ומעלה כלל לא היה יכול להשתתף בו. זה אומר שהתשובות שמייצגות את הגילאים הללו מגיעות רק מאלו שכבר משתמשים בטכנולוגיה ולא מייצגות בהכרח את כלל האוכלוסייה בגילאים הללו.
2. הערכת יתר של תמיכה בטכנולוגיה: אם רק המבוגרים שהם בעלי אוריינות דיגיטלית השתתפו, ייתכן שהמחקר מעריך יתר על המידה את הנכונות של בני 60+ לאמץ שקל דיגיטלי.
3. פערי נגישות: אם חלקם מתקשים בגישה לטכנולוגיה, הם עשויים גם להיתקל בקשיים בשימוש בשקל דיגיטלי, אך עמדותיהם לא הובאו לידי ביטוי במחקר.

כל אלה עשויים לגרום להטיות אפשריות שחשוב לקחת בחשבון כששוקלים את מסקנות המחקר. כדי לקבל תמונה אמינה יותר, אפשר היה לשלב שיטות מחקר נוספות (כגון ראיונות טלפוניים או פנים-אל-פנים) כדי להגיע גם לאלה שאינם מחוברים דיגיטלית.

מה חדש בעולם ב-CBDC

במפגש הציג בן בנאקוט מחברת KPMG ישראל מה חדש בעולם בתחום ה-CBDC. מדבריו של בן עולה שרוב מדינות העולם בוחנות פתרונות CBDC בשלבי התקדמות שונים ו-65 מדינות נמצאות בשלבי בחינה מתקדמים. אחד ממקרי הבוחן שהציג הוא ברזיל, בה הושקה מערכת תשלומים קמעונאיים בשם PIX של הבנק המרכזי הברזילאי בשלהי הקורונה שזכתה לאימוץ נרחב. כמו כן בימים אלה עובד הבנק המרכזי בברזיל על מערכת ה-DREX ל-CBDC סיטונאי, וכן הושלם בברזיל שת״פ של הבנק המרכזי עם חברת מטא כדי לאפשר תשלומים ישירות מתוך הווטסאפ בעזרת PIX.

בנאקוט ציין שבין המדינות שהשיקו מערכות CBDC אין מדינות מערביות מתקדמות כרגע, וזו ככל הנראה גם אחת הסיבות שבנק ישראל עדיין לא מזדרז לקבל החלטה לגבי השקת המערכת בישראל. 

יוזכר כי בנק ישראל ציין בעבר כי הוא עוקב אחר התקדמות הבנק המרכזי של האיחוד האירופי כהשראה לתהליך בישראל.

לאזן את התמונה על האיחוד האירופי ועל סין

מידע נוסף אליו התייחסתי במפגש פורום CBDC IL קשור לסקר שנערך באיחוד האירופי, ותוצאותיו אינן מחמיאות. כמובן שאת הסקר הזה לא הציגו המומחים במפגש, אז ראיתי לנכון לאזן קצת את התמונה החיובית שהצטיירה ולהביא לידיעת המשתתפים את המידע הבא:  

ב 12 במרץ פורסם נייר עבודה של הבנק המרכזי של האיחוד האירופי בנושא “עמדות צרכנים כלפי CBDC”, שסקר כ-19,000 נשאלים ב-11 מדינות גוש האירו, והדגיש אתגרים תקשורתיים משמעותיים שימנעו מהאירופאים לאמץ את היורו הדיגיטלי. מהמסמך עולה שהאירופאים שנסקרו לא מגלים עניין ביורו הדיגיטלי, יש להם העדפה חזקה לאמצעי תשלום קיימים, וכן אינם רואים תועלת ממשית במערכת תשלומים חדשה לנוכח שלל החלופות הקיימות. יצויין כי לאחרונה הכריז הבנק המרכזי של האיחוד כי הוא יחל בשלב השקת היורו הדיגיטלי באוק׳ 25 לאחר אישורים רגולטורים נדרשים.

בנוסף גם הסברתי שהמידע שניתן במפגש לגבי סין, בה יש אימוץ גבוה יחסית של ה-CBDC לא קשור בהכרח לבחירה החופשית של הציבור, אלא לאסטרטגיית ההחדרה לשוק בהן נקט הבנק המרכזי הסיני, אסטרטגיה של שילובים טכנולוגיים – גישת "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם". בשנים הראשונות של ה e-CNY (ה CBDC של סין), הפרויקט הוכתר ככושל עם אימוץ נמוך. לאחר הניסיונות הראשונים, הבנק הורה לחברות המסחר והטכנולוגיה הגדולות בסין לשלב את ה e-CNY בתוך האפליקציות הפופולריות ביותר (DiDi, Meituan, Ctrip, WeChat Pay ו-Alipay) – מהלך שאִפשר את אימוצו הנרחב. למרות קשיים ראשוניים, ה-e-CNY מונה כיום כ-180 מיליון משתמשים בארנק דיגיטלי, וערך העסקאות המצטבר בו הגיע לטריליון דולר.

סוגיית האמון

70% מהמשתתפים במחקר הביעו אמון בבנק ישראל, ובן בנאקוט מ-KPMG התייחס במפגש לסוגיית האמון. ״אם אנחנו לא סומכים על הממשלה, אז אכן יש פה סוגייה בעייתית כי תאורטית CBDC יספק יותר דאטה למדינה.״ בנאקוט ציין שלמרות שבנק ישראל מעצב את המערכת כך שלא תהיה לו גישה לפרטי המשתמשים, אלא רק לספקי התשלום המורשים, לא מן הנמנע שתאורטית בעתיד תוחלף ממשלה שתחליט להורות על שינוי במערכת ועל גישה ישירה לחשבונות ולפרטי משתמשים בשקל הדיגיטלי. 

בנאקוט הוסיף שעל אותו משקל, כבר היום יש לרשות המיסים לדוגמה את היכולת לנטר את הדאטה הפיננסי של ישראלים (אבל לא באופן מיידי וישיר היות והיא מפוקחת), ועל כן תאורטית זה לא שונה בשקל הדיגיטלי. 

סוגיית השיווק ומודעות הציבור

סוגיה נוספת שהעליתי בדבריי בתום המפגש כללה את המאמץ של בנק ישראל ליידע את הציבור באופן הגון, בעל יושרה ומאוזן. בדבריי התייחסתי לכך שאם בנק ישראל מחפש באמת את נכונות הציבור, מדוע אין קמפיין חוצה מדינה מפואר כפי שראינו לדוגמה בתקופת הקורונה, כשהמדינה ידעה לגייס את כל כוחותיה ללמד את הציבור מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא, בכל שיטה שיווקית שהיא – החל ממומחים, משפיענים, נוכחות באולפנים, רשתות חברתיות, שלטי חוצות ועוד. כמו כן, בשונה מקמפיין הקורונה המוטה, מדוע לא מתאמץ בנק ישראל להביא לידיעת הציבור את התמונה המלאה לגבי השקל הדיגיטלי, כולל המגבלות והסכנות שלו, ולא רק את מה שמחמיא וחיובי בו.

נקודה אחרונה שהעליתי בתור אשת שיווק עם ניסיון של כ-20 שנה, היא הפזיזות בה נקט בנק ישראל מהרגע שבו שחרר את דו״ח המחקר וההודעה לעיתונות על ממצאיו, ועד יום למחרת (!) בו פרסם הבנק ברשתות (כגון אינסטגרם ופייסבוק) ש״51% מהציבור מעוניין בשקל דיגיטלי״.

כל איש שיווק מתחיל יודע שכאשר אנחנו מתמקדים במה שכן, אנחנו מתעלמים ממה שלא… ומה שכן זה שיש עניין. נתעלם מה-49% הנוספים.

בטקסט של הפוסט נכתב כי ״רוב הציבור רואה את היתרונות: קל לשימוש, נוח ומוגן מהונאות״. רוב הציבור? על בסיס מחקר של 1,000 איש, ותוצאות של 51% שמגלים עניין?

כמו כן נכתב ש״אין החלטה סופית, אבל נראה שהעתיד כבר כאן״. נשמע שיש החלטה, ונראה שרק חסר תאריך השקה. אני בטוחה שהאיחוד האירופי יספק לנו השראה במוקדם או במאוחר. 

לסיכום 

ד״ר ניר יעקובי מצוות השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, אמר במפגש ש״היות ואנחנו נכנסים לשטח שעדיין לא מופה, אין כרגע אסטרטגיה״ – בהתייחסו לאיזה פיתרון פיננסי דיגיטלי יבחר בישראל. ״אנחנו עובדים בשלושה מישורים – שקל דיגיטלי (CBDC), מטבע יציב, ופקדונות בבנקים מסחריים שעוברים טוקניזציה (Tokenized Deposits)״. הוא אמר שאולי יבחר אחד הפתרונות – השקל הדיגיטלי לדוגמה, ואולי שלושתם גם יחד. ״אם נשיק (CBDC) סיטונאי, לא נצטרך חקיקה כנראה. אם נשיק קמעונאי – כן.״ סיים יעקובי.  

כאשר סיימתי להעלות את דבריי במפגש, אסף דוד-מרגלית מצוות פרויקט השקל הדיגיטלי התייחס לדבריי ואמר שחלק ממה שנאמר נכון והרוב לא מדויק. כשביקשתי לדעת מה לא מדויק לא קיבלתי מענה, ההזמנה שלי עדיין תקפה לדוד-מרגלית, להשיב עם התייחסות לדברים שאמרתי שהיו לא מדויקים. 

לסיום, אני רואה לנכון להעלות למודעות הציבור את נושא השקל הדיגיטלי, כי ככל הנראה ״העתיד כבר כאן״, ועל כן יש חשיבות גדולה לשקף לציבור בצורה גלויה את כל הסיכונים, ההגבלות והפוטנציאל המסוכן של מערכת שקל דיגיטלי, לצד היתרונות והמעלות שלה, על מנת שהציבור המושכל יוכל להתערב בדיון ולקבל החלטות רלוונטיות בחייו. 

אפרת פניגזון היא עיתונאית עצמאית, דוברת בינלאומית ומומחית שיווק, מנחת הפודקסט ”You’re The Voice” עם למעלה מ-3 מיליון צפיות ו-180 אלף עוקבים. בעברה כיהנה כסמנכ״לית שיווק בחברות גלובליות וכן ייסדה את פורום G-CMO לסמנכ״לי שיווק, והיא אחת מ-100 אנשי ההייטק הבולטים בישראל לפי ה-Wall Street Journal.  עקבו אחרי אפרת: https://linktr.ee/efrat

אפרת פניגזון

אפרת פניגזון היא עיתונאית עצמאית, דוברת בינלאומית ומומחית שיווק, מנחת הפודקסט ”You’re The Voice” עם למעלה מ-3 מיליון צפיות ו-180 אלף עוקבים. בעברה כיהנה כסמנכ״לית שיווק בחברות גלובליות וכן ייסדה את פורום G-CMO לסמנכ״לי שיווק, והיא אחת מ-100 אנשי ההייטק הבולטים בישראל לפי ה-Wall Street Journal. https://linktr.ee/efrat