פרשנות: בית המשפט בישראל קבע שמפתח פרטי של ביטקוין הוא חפץ: האם כך הדבר?

טור דעה מאת עו"ד עמית לוין, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עו"ד מחוז מרכז ומרצה במסלול Blockchain Expert של המכללה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים.

שופט בית משפט השלום בתל אביב, אור ממון, הכריע בפסק דין שהתפרסם בשבוע שעבר כי מפתח פרטי או גרעין שחזור (Seed Phrase), 'הקוד הסודי' המשמש כבעלות האמיתית על מטבעות ביטקוין, מהווה חפץ. 

הפסיקה התקבלה בתיק של מיכאל פן, לו החרימו הרשויות האמריקניות כ-31 מטבעות ביטקוין ע"י תפיסת המפתח הפרטי במסגרת חיפוש בביתו כ"תפיסה זמנית" לצרכי חילוט, וכחלק מהליך פלילי המתנהל כנגדו בהקשר של תיק הלבנת הון חוצה גבולות.

במאי 2019 בוצע החיפוש ע"י משטרת ישראל בביתו של פן והוחרמו מחשביו ומסמכים שונים, בהם נמצאו המפתחות. לאחר מכן, הועברו תוצרי החיפוש לארה"ב – כולל הגישה למפתחות הפרטיים שלו. 

על אף שההליך הפלילי התמשך, הוגשו נגד פן ושותפו כתבי אישום ואף בנובמבר 2024 ניתן פסק דין המאפשר להסגיר את פן לארה"ב לצורך העמדה לדין – בעניין גרעיני השחזור של הביטקוין שהועברו לידי הרשויות האמריקאיות נדרשה החלטה נוספת הקשורה באופן שבו הוחרמו המטבעות.

"תחזירו לי את ה… רכוש?"

בקשה להחזרת תפוס היא הליך משפטי במסגרתו אדם מבקש להשיב לידיו רכוש שנתפס על ידי רשויות האכיפה במהלך חקירה פלילית. הבקשה מוגשת לבית המשפט, אשר נדרש להכריע האם התפיסה נעשתה כדין והאם קיימות עילות המצדיקות את החזרת התפוס לבעליו. במקרה של פן, הדיון נסוב סביב תפיסת גרעיני שחזור של ארנק ביטקוין, שהם סדרת מילים ייחודית המאפשרת לשחזר מפתחות פרטיים ובכך לגשת לנכסים דיגיטליים.

לא אחת קורה שבית המשפט נדרש להכריע בסוגיות חדשניות הנוגעות לטכנולוגיות מתקדמות, והפסיקה מתעצבת תוך כדי תנועה. פסק הדין האחרון של השופט אור ממון מספק תובנות חשובות על האופן שבו מערכת המשפט הישראלית מתייחסת לנכסים דיגיטליים.

הסוגיה המרכזית שהתעוררה בפסק הדין היא האם גרעין שחזור מהווה "רכוש" או שמא מדובר באמצעי שליטה בלבד. המבקש טען כי תפיסת גרעיני השחזור והעברתם לרשויות בארצות הברית שקולה להעברת הנכס עצמו, שכן באמצעותם ניתן לשחזר ארנקים דיגיטליים המכילים מטבעות דיגיטליים. מנגד, המדינה טענה כי מדובר במידע ולא בנכס עצמו, שכן הביטקוין כשלעצמו לא עבר ממדינה למדינה – רק המידע ששימש להעברתו נמסר לרשויות האמריקאיות.

השופט קבע: סיד הוא לא רכוש, אלא אמצעי שליטה

השופט ממון הכריע כי גרעיני השחזור אינם "רכוש" במובן המשפטי, אלא אמצעי שליטה בלבד. לטעמי, הכרעה זו מתכתבת עם המציאות הטכנולוגית שבה המפתחות הפרטיים הם הדרך הבלעדית להנזלת ביטקוין, אך אינם בעלי ערך כלכלי עצמאי. כל ניסיון להגדירם כרכוש היה מוביל למצב אבסורדי, שבו כל חציית גבול עם גרעין שחזור מחייבת דיווח למכס על כל היקף המטבעות הנשלטים על ידו – דרישה בלתי סבירה ובלתי ניתנת לאכיפה.

לאור ההכרה של בית המשפט בכך שהביטקוין אינו מאוחסן פיזית במדינה מסוימת אלא מבוזר בשרשרת הבלוקים, נראה כי ההחלטה משקפת היטב את המציאות הדיגיטלית של עולם הקריפטו. ההכרעה גם מציבה קווים מנחים ברורים להבחנה בין שליטה על נכס לבין בעלות בו, סוגיה שממשלות וגופי רגולציה מתמודדים איתה בשנים האחרונות.

למרות שהחלטה זו נראית לי נכונה בהקשר המשפטי הקיים, היא אינה פוטרת אותנו מהצורך להמשיך ולפתח כלים משפטיים מתאימים לעידן הקריפטו. פסק הדין מוכיח שוב את הצורך בהתאמת מסגרות חוקיות למסחר דיגיטלי ונכסים וירטואליים, וממחיש את האתגרים שמציבה מערכת פיננסית מבוזרת בפני רשויות האכיפה.

בסופו של דבר, ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מעשית – היא מבהירה כי החזקת גרעין שחזור אינה שקולה לבעלות על המטבע עצמו, אך באותה עת מזכירה לכולנו עד כמה חשובה שמירת המפתחות הפרטיים בצורה מאובטחת. עבור אלו הפועלים בעולם הקריפטו, ההחלטה מדגישה כי השליטה בארנק אינה זהה בהכרח לבעלות עליו – נקודה קריטית לכל מי שעוסק בנכסים דיגיטליים, בין אם כמשקיע, כאוכף חוק או כיועץ משפטי. דוגמא קלאסית לכך ניתן למצוא במקרים בהם אנשים משתפים את המפתח הפרטי שלהם עם שותף/משקיע. הבעלות המשפטית היא ודאי של בעל הארנק אך לאחר שיתוף המפתח השליטה מצויה בידי שחקנים נוספים אשר אינם הבעלים מבחינה משפטית.

 גילוי נאות: השופט אור ממון הוא חבר קרוב ואחד האנשים שהשפיעו עליי ביותר בתחום המשפט

עו"ד עמית לוין

עו״ד עמית לוין הוא מייסד Xchainge, חברה בינלאומית המספקת שירותים לבנקים וגופי אכיפה בכל העולם. לוין, ראש תחום תכנית עו״ד ורו״ח במכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים, הוא מומחה עולמי לחקירות מטבעות דיגיטליים ורגולציה לשעבר תובע במחלקת הסייבר בפרקליטות ומנהל צוות מניעת מימון טרור בבינאנס.