ביום רביעי האחרון (ה-20 בדצמבר) התקיים כנס הביטקוין / בלוקצ'יין הראשון בבירת הנגב תחת ארגונם של מייסדי קהילת הביטקוין בדרום – אור סנטו, קים בזק, אביחי מרציאנו, עוז מזרחי ואנוכי, בן סמוחה.
באר שבע, כידוע לרובכם, מתפתחת להיות מעצמת הייטק וטכנולוגיה בנגב תוך שילוב המוסדות האקדמיים בעיר (בראשות אוניברסיטת 'בן גוריון'), עיר הבה"דים ובסיס התקשוב של צה"ל ופארק ההייטק 'גב ים' שהוקם בצפון העיר ומכיל כבר חברות ענק כגון DELL-EMC, WeWork ועוד. היה זה רק עניין של זמן עד אשר נצליח להביא את מהפכת הביטקוין / בלוקצ'יין גם לדרום, ועתה עשינו זאת – ובצורה מעולה. מעל 250 משתתפים פקדו את האולם ומיטב המרצים הגיעו לחלוק עמנו את הידע שלהם בתחום, וכך יצא לדרכו הכנס הראשון בבאר שבע.
בפוסט הבא נשתף אתכם בתקציר ההרצאות ותובנות שלנו בנושא כולל שילוב קישורים שימושיים, אבל מי שמעדיף לצפות בוידאו במקום – דאגנו לארגן לכם כאן גם צפייה ב-Live מהכנס (תודה רבה טל):
Posted by Tal Kabessa on Wednesday, December 20, 2017
אביחי מרציאנו, עיתונאי ושדר ברדיו דרום, הנחה עבורנו את הכנס והתחיל עם קצת היסטוריה. הוא לקח אותנו חזרה ל-1980 אז אירח מני פאר את אליהו הכהן (מתקין הכספומט הראשון בישראל) בתכנית 'שעה טובה', ובה תיאר אליהו את השתלבות המחשבים בחיינו ושהוא מאמין שהטכנולוגיה תיטמע בכל אספקט בהם. בין השאר, ניבא אליהו "Cashless society" – חברה ללא מזומנים. בכנס, הצגנו כיצד חזונו של אליהו, הופך למציאות בימינו.
ראשון עלה לבמה אור סנטו, ממייסדי הקהילה, להודות לקהל שהגיע להרחיב את אופקיו וללמוד על הבלוקצ'יין והביטקוין, וכמובן הזמין אותם להצטרף לקהילה שהוקמה. מיד אחריו עלה יוסי שביט, מנכ"ל מרכז בנג'יס ליזמות וחדשנות ואחד מהתומכים הראשונים בקהילה שהוקמה. יוסי דיבר בקצרה על יזמות וחדשנות בבלוקצ'יין וכיצד המרכז שלו יוכל לתמוך בה, כאן בדרום. ואז יצאנו לדרך…
אריאל הורוביץ – היכרות עם עולם הביטקוין
"גישה לאינטרנט אמורה להיות זכות בסיס לכל אחד – כך גם הביטקוין"
אריאל, לשעבר שגריר בשגרירות הביטקוין בתל אביב ומנהל קהילה באיגוד הביטקוין הישראלי, הוא דמות מוכרת מאד בקהילת הביטקוין הישראלית. בתור תושב באר שבע, נרתם אריאל לטובת הכנס, והעביר הרצאה מרתקת.
"בשביל לדבר על ביטקוין, צריך להתחיל לדבר על כסף" אמר אריאל. "כסף הוא למעשה כלי להעברת ערך" הוא המשיך. הוא נתן דוגמאות רבות לסוגי כסף בעבר, כגון אבנים וצדפות, ובחר להתמקד בזהב. הוא סקר עבורנו את הזהב והדגיש כי מדובר בכסף נדיר (מוגבל בכמות), מוחשי והוא כלל עולמי – כלומר מכבדים אותו בכל העולם. אחרי התעמקות בזהב, המשיך אריאל לתאר את המעבר לכסף נייר. הוא תיאר את היסטוריית הדולר ואת תקן הזהב, ההצמדה של הדולר לזהב שקרתה בין השנים 1944 ל-1971. ב-1971 הדגיש, עברנו לכסף פיאט – כסף "שיהיה".
היו ניסיונות רבים בעבר ליצור כסף מזומן דיגיטלי, אך כולם נתקלו בבעיה אחת גדולה, בעיית הבזבוז הכפול (Double Spend). למעשה, במרחב האינטרנטי אף אחד לא יכול היה להבטיח שלא יהיה שימוש כפול בכסף. לכן, מתאר אריאל, "שנאלצנו" להשתמש בגורמים ריכוזיים, מתווכים, לגשר על בעיית הדאבל ספנד. הוא הדגיש את המשמעויות של ריכוזיות – ניתן להפיל בבת אחת את שרתי/רשתות המתווכים, וכמובן שהשליטה נמצאת אצל קבוצה מצומצמת של אנשים.
אריאל המשיך והציג את הפתרון – המאמר של סטושי נקמוטו על הצגת ביטקוין לעולם. הוא התמקד בפרוטוקול הקונצנזוס וכיצד מדובר במערכת של משתמשים, שמבטלת את הצד השלישי (המתווכים). הוא העמיק והסביר על המשמעות של תהליך הכרייה והשימוש בכוחות מחשוב לטובת תהליך זה. כמו כן, הדגיש את האינפלציה הקבוצה בביטקוין ואת המודל הכלכלי של תמריצים לכורים. "אין חסמי כניסה לכרייה ולמערכת" הדגיש אריאל, כלומר כל אחד יכול להשתתף ולהיות חלק מהכורים / משתתפים / מפתחים, מה שמחזק את פרוטוקול הקונצנזוס.
אריאל סיים עם השוואת הביטקוין לאינטרנט, כאשר האינטרנט היא תשתית לשיתוף מידע ואילו הביטקוין תשתית לכסף. שתיהן גלובליות, וללא חסמי כניסה. הן אינן תלויות בגיאוגרפיה או בממשלות מקומיות, ובשתיהן קשה לצפות את העתיד.
דפנה (דפי) סיני – בלוקצ'יין למתחילים
דפי היא חוקרת מטבעות קריפטוגרפים ומגיעה מעולם התכנות. היא הקימה ומנהלת את קבוצת הפייסבוק "נשים בביטקוין" ואת האתר (שלקראת השקה) Shecoins.com והיא הגיעה כל הדרך מתל אביב כדי לגשר עבורנו על הפערים הטכנולוגיים שבהבנת הבלוקצ'יין.
"הבלוקצ'יין היא פנקס רשומות, כמו שיש לבנקים. הבנקים שומרים מידע עליכם וכמה כסף יש לכם – וכך הבלוקצ'יין שומרת כתובות של ביטקוין וכמה ביטקוין יש בכל כתובת. אבל יש הבדל גדול, אתם לא צריכים להיכנס ל'חברת הביטקוין' ולפתוח חשבון, אלא כל הכתובות כבר נמצאות במרחב, וכשפותחים ארנק ביטקוין – מגרילים כתובת אקראית שכבר קיימת ברשת ויוצרים עבורה מפתח, כאשר המפתח הזה הוא שמאפשר להשתמש בביטקוין שבכתובת."
לטכנולוגיית הבלוקצ'יין שלושה יתרונות משמעותיים בעיניה של דפי. הראשון הוא אבטחת המערכת. בעקבות העובדה שמדובר ברשת עמיתים (P2P) אשר רצה על מחשבי המשתתפים, גורם עוין ייאלץ לפרוץ לכלל המחשבים המריצים את התוכנה על מנת לפרוץ אותה, לפיכך היא על סף הבלתי ניתנת לפריצה. היתרון השני שדנה בו דפי, הוא התמריצים להשתתפות במערכת, ואילו היתרון השלישי עסק ב'מאחורי הקלעים' של העברה כספית בביטקוין.
דפי המשיכה עם סקירת מאחורי הקלעים תוך התמקדות במשתתפים פסיביים וכורים אקטיביים. היא הסבירה את תהליך הכרייה לעומק תוך שימוש בדוגמאות מצוינות, ותיארה כיצד טראנזקציה (העברה כספית) בביטקוין עובדת. לאחר מכן, הראתה לנו סרטון מצחיק שצולם בתקופתו הראשונית של האינטרנט, כאשר היה עלינו לחבר את המודם לקו הטלפון על מנת להתחבר לרשת האינטרנט, עם מסקנה חד משמעית: יש זמן עד שהבלוקצ'יין והביטקוין יונגשו להמונים. לסיום, סקרה דפי את סוגי הארנקים והסבירה לעומק כיצד המפתחות הפרטיים עובדים ונתנה כלים חשובים להתנהלות נכונה במרחב הדיגיטלי.
ענת שביט – היבטים חוקיים ומיסוי
ענת היא שותפה מנהלת של מחלקת המיסים במשרד פישר בכר אורון ושות', והיא הגיעה לעשות עבורנו סדר בהיבטיים החוקיים של הביטקוין והמטבעות הקריפטוגרפים.
"בישראל משתמשים בבנקים כסוכנים של המדינה שיגבו מסים בשבילה."
ענת סקרה את נקודת המבט של הרשויות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים, והתמקדה בחששות מהלבנות הון ומימון טרור. השאלה האם מטבע דיגיטלי הוא מטבע, נכס או נייר ערך היא שאלה שנשאלת בכל רחבי העולם ובכל מדינה יש תשובה אחרת, כאשר ברובן ההתייחסות אל המטבעות הדיגיטליים היא זהה לשל נכס.
באמצעות תמצות של טיוטת החוזר של רשות המסים שפורסמה בינואר השנה, הציגה ענת את עמדת הרשויות נכון להיום בישראל. ככל הנראה, הביטקוין לא יוכר בחוק כמטבע, אלא כנכס. כלומר, ניאלץ לשלם עליו בין 25% ל-50% מסים, עבור משקיעים או סוחרים יומיים בהתאמה. היא המשיכה עם היבט הכרייה, כאשר הדגישה שהכורים הם למעשה נותני שירות ועוסקים בפעילות עסקית, כך שחשופים למסים של עד 50% גם כן. על כל אלו מסתבר שעלינו לדווח תוך 30 יום מרגע מהמכירה (המימוש) באופן אישי למס הכנסה.
הנפקות הטוקן הראשוניות (ICO) השתלטו על השוק בשנת 2017, ועלו כסוגיה מרכזית בהרצאה של ענת. היא סקרה את סוגיהם ואת ההתייחסות הרגולטורית השונה לכל אחד ואחד מסוגים אלו, וסיימה עם סוגיית המע"מ כאשר אמרה שאין היא ידועה עוד.
נדב איבגי – ביטקוין, 'סייפרפאנקס' ומשילות במטבעות מבוזרים
נדב הוא מהנדס תוכנה ויועץ טכנולוגי ותיק בתעשיית הביטקוין. הוא פעיל בהתנדבות בשגרירות הביטקוין בתל אביב, וייסד את BitRated – חברה המספקת הגנת צרכן לעסקאות ביטקוין. בכנס הוא עלה לסקור לנו את היסטוריית ה'סייפרפאנקס', קבוצת קריפטוגרפים מוכשרים שבזו לריכוזיות ועל "מי שולט" בביטקוין.
"השורשים המוקדמים של הביטקוין מתחילים בתנועת 'הסייפרפאנקס', תנועה הדוגלת בשימוש בקריפטוגרפיה ככלי לשינוי חברתי ולהעצמה של הפרט"
המצגת של נדב:
'הסייפרפאנקס' למעשה הבינו כי הטכנולוגיה משנה את מערכי הכוחות בין הציבור לממשלות ולתאגידי הענק לרעה והחליטו שעליהם לעשות משהו בנידון. נדב בהרצאתו סקר ניסיונות עבר של חברי 'סייפרפאנקס' ליצור כסף מזומן דיגיטלי מבוזר, החל מ-Ecash של דיוויד צ'אום בשנת 1984, ועד Bit-gold של ניק סזאבו בשנת 2006. דגש לא קטן הושם על מאבק הרשויות והממשלות בכל סוגיית ההצפנה והקריפטוגרפיה, עד כדי הטלת מגבלות ייצוא על קריפטוגרפיה והחלשת התפתחותה.
בחלקו השני של ההרצאה עבר נדב לדבר על משילות בביטקוין – חוקים ללא שולטים (באנגלית נשמע טוב יותר – "Rules without Rulers"). למעשה, בביטקוין שולטים כלל המשתתפים. כאמור, ספר החשבונאות של הביטקוין ציבורי לחלוטין ופתוח לביקורת בזמן אמת. כל משתתף מחליט עבור עצמו תחת איזו מערכת חוקים הוא מוכן להשתתף, ומאמת שהם נאכפים כלשונם באופן עצמאי ובלתי-תלוי.
"אין הגדרה אוניברסלית של הביטקוין" המשיך נדב, "זה פשוט תלוי את מי שואלים". הוא הסביר כי ניסיון לשינוי חוקים בביטקוין ללא קונצנזוס נרחב, יובל לפיצול ("fork") ויצירת מטבע נוסף. בשלב זה, נתן נדב אנלוגיה מצוינת המשווה את המשילות בביטקוין למשילות בחוקי השחמט. "כשאתם משחקים שחמט אתם יודעים את החוקים בעצמכם, ואתם מוודאים את המהלכים של היריב. אתם לא סומכים על מישהו שיגיד לכם בתחילת המשחק מה החוקים, ואתם לא סומכים על מישהו שיבדוק את המהלכים של היריב שלכם. זה לא משנה גם אם 90% משחקני השחמט בעולם ייפגשו ויחליטו ביחד לשנות את חוקי השחמט, כאשר אתם תשחקו עם חבר שלכם – אתם תקבעו לעצמכם את החוקים, ואף אחד לא יכול להגיד לכם אחרת." עם זאת, את האנלוגיה הוא סייג כי בשחמט הרווח שמפיקים הוא סובייקטיבי לחלוטין, בעוד שבביטקוין זה מורכב יותר.
נדב סיים בסקירת מערך הכורים וביטל למעשה מיתוסים רבים אשר מופצים בנוגע לכורים, הדגיש את ההשפעה של מפתחי הארנקים ובעלי הבורסות על היענות לחוקי הרשת, פירט את השותפים לקהילת הפיתוח של הביטקוין וציין את העקרונות המנחים אותם: קונצנזוס, ביקורת עמיתים, שימור סטטוס קוו, הגנה על תכונות הליבה של הביטקוין, תקשורת ציבורית ושקופה (של המפתחים) והקפדה על תהליכי בדיקה זהירים וקונסרבטיבים.
אור פרלמן – יזמות ישראלית בבלוקצ'יין
אור הוא מייסד שותף בחברת ChromaWay שעוסקת בתחום הבלוקצ'יין ובאר שבעי לשעבר. הוא חזר לדרום במיוחד בשבילנו, כדי להעמיק ביזמות הישראלית בתחום.
"בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ניתן לבצע שימוש לא רק להעברת כסף כמו ביטקוין, אלא הרבה אפליקציות שונות כגון לקצר מהותית את הזמן הדרוש ללקיחת משכנתא, או לפיקוח על העברת חבית נפט בצורה שהיא באמת אמינה וכולי"
למעשה, אור דיבר על השימושים האפשריים בטוקנים כייצוג עבור נכס כלשהו בעולם האמיתי, כגון מניה או נדל"ן. הוא הסביר כיצד החברה שלו בתחילת דרכה עשתה זאת על גבי הבלוקצ'יין של הביטקוין, ואיך משתמשים בטוקן מסוג זה.
מה שהוביל את אור להקים את ChromaWay היא השאלה "למה שלא ניתן לכם – הציבור – אופציה לבנות אפליקציה של בלוקצ'יין ולאחד את זה בין בלוקצ'יין לבין מערכות נתונים/מידע שקיימות כבר כיום (ואפילו קיימות מאה שנה)" כך שלמעשה כל מפתח של מאגרי נתונים יוכל להשתמש בפלטפורמה שלהם ובשפת תכנות שהם כבר מכירים, לאחד בין השניים.
הוא המשיך עם פירוט כיצד החברה שלו עושה זאת כבר כיום בשיתוף עם מספר חברות והממשלה בשוודיה כפיילוט בתחום הנדל"ן והרישום בטבו. בנוסף, ענה להמון שאלות נהדרות מהקהל, וסיים עם האמונה שלו לגבי אדפטציות ציבוריות ופרטיות בבלוקצ'יין ושאין בעיניו תחרות בין השניים, שכן בלוקצ'יין פרטי (למשל של תאגיד כמו אפל) יהיה מוכרח להחביא מידע על מנת שלא יוכלו לרגל אחריו. שנת 2018 לדעתו תהיה שנת ה-Enterprise Blockchain בה תאגידים יוכלו ליישם בלוקצ'יין על מנת להגביר את היעילות בתקשורת, בפיקוח ובשקיפות עם הציבור.
לסיכום
מעל 250 משתתפים, כמעט 200 ארנקים וירטואליים נפתחו למשתתפי הכנס, כ-10 מתנדבים ו-5 מרצים מעולים היו המעטפת סביב כנס הבלוקצ'יין – ביטקוין הראשון בבאר שבע. הכנס היה יריית הפתיחה לפעילות מקיפה בדרום של הרחבת מודעות, הנגשה ויזמות בתחום הבלוקצ'יין והביטקוין, ואנחנו ב-CryptoJungle כאן כדי לעדכן על כל התהליך.
תודה ל-Bengis' Center for Innovation & Entrepreneurship, KPMG ו-Homelend על שלקחו חלק בהפקת הכנס, ולטל קבסה על צילום הוידאו והסטילס המצוין.
