"התעשייה רצה 20 שנה קדימה והציבור לא איתנו, עכשיו חוזרים ליסודות", כך אמר רון הסגל, מנהל פיתוח עסקי בחברת Node Monster מקבוצת ההשקעות Node Capital, בפאנל שעסק באתגרי בניית כלכלה חדשה ומבוזרת לקראת אימוץ המוני של קריפטו, בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים.
בפאנל, שנערך בכנס Blockchain Expert השנתי ב-24 בדצמבר בכפר המכבייה. השתתפו בנוסף – איתן כץ, מנכ"ל Kima Finance המפתחת פתרונות לתקשורת בין רשתות בלוקצ'יין, ותום טמאן, מנהל מוצר Account Abstraction ב-Ethereum Foundation. את הפאנל הנחה מיכאל פרל, סמנכ"ל אסטרטגיית חדירה לשוק בחברת אבטחת המידע Cyvers, שהציג בפתיחה את החזון של כלכלה חדשה – החל משימושים יומיומיים כמו רכישת קפה בקריפטו ועד פתרונות פיננסיים מתקדמים כמו הלוואות וקרנות סל."
"השאיפה היא שבלוקצ'יין יספק פלואידיות בהעברת ערך כמו שהאינטרנט הביא פלואידיות בהעברת מידע", הסביר תום טמאן, במענה לשאלה על החזון שעומדת בבסיס הרעיון של "כלכלה חדשה". "ערך זה לא רק כסף – זה מוניטין, זה גישה לשירותים שונים".
עם זאת, טמאן הדגיש את האתגר המרכזי שמקשה על אימוץ המוני של בלוקצ'יין: בשונה מהעולם המסורתי, שבו אדם שאיבד את הגישה לחשבונו או את מסמכי הזהות שלו יכול לשחזר אותם, "בבלוקצ'יין אין הגנות לשחזר גישות, אין 'סלחנות' על אובדן הוכחות זהות". לדבריו, האתגר הוא להחזיר את הסלחנות הזאת בלי לוותר על הערכים היסודיים של בלוקצ'יין כמו ביזור ואחזקה עצמית וחירות מלאה ללא תלות במתווכים.
בהמשך הפאנל הציג טמאן כיצד סטנדרט ה-Account Abstraction (ERC-4337) מתמודד עם אתגר זה באמצעות מגוון פתרונות, כולל אפשרות לשימוש בזיהוי ביומטרי כמו טביעת אצבע או זיהוי פנים במקום המפתחות הפרטיים המסורתיים, וכן הגדרה גמישה של הרשאות – "דברים שאנחנו מכירים מ-Web2". לדבריו, "זה עניין של בחירה – אתה לא חייב להשתמש בבנק, אבל אתה יכול להיעזר בו למשל שהוא יהיה מורשה חתימה למעל סכום מסוים. הבחירה הזאת מאוד חשובה".

"אמון נבנה לאורך זמן"
איתן כץ, מנכ"ל Kima Finance, הציג פתרון חדשני לאחת הבעיות הבוערות בתעשייה – התקשורת בין רשתות בלוקצ'יין שונות (אינטרופביליות). "מדי חודש אנחנו שומעים על פריצות לגשרים בין בלוקצ'יינים, ועל רובן בכלל לא שומעים כי גונבים 'רק' 2-3 מיליון דולר", הסביר כץ. "הבעיה חוזרת לאותם אזורים – תכנות לוקה, באגים בחוזים חכמים, או שמירה לא נאותה של מפתחות פרטיים".
הפתרון של Kima שונה מהגישה המסורתית: "במקום להסתמך על חוזים חכמים שחשופים לפריצות, הכנסנו את הפונקציונליות לתוך הבלוקצ'יין עצמו", הסביר כץ. "הניהול של הכסף בבריכות הנזילות נעשה באמצעות MPC (חישוב רב-צדדי מאובטח) והמאמתים של הבלוקצ'יין מחזיקים במפתחות". לדבריו, הארכיטקטורה החדשה הזו מאפשרת גם תקשורת עם שירותי Web2 מסורתיים, כמו חשבונות בנק, תוך שמירה על היתרונות של הפתיחות והביזור של הבלוקצ'יין.
מיכאל פרל העלה את הסוגיה המטרידה ביותר בתעשייה: "השנה נגנבו יותר מ-6 מיליארד דולר, מחציתם בהונאות ומחציתם בפריצות". בתגובה, טמאן הדגיש כי "אמון נבנה לאורך זמן".

מהדברים המשוגעים כמו DeFi ו-NFT חזרה ליסודות
"בתחילת הדרך תרחיש השימוש העיקרי של הבלוקצ'יין היה תשלומים, אחר כך עברנו לדברים משוגעים – DeFi, NFT וכדומה", אמר רון הסגל, והצביע על מגמה מעניינת בשוק: "בגלל הכניסה של מוסדיים חוזרים ליסודות של תשלומים", והדגיש כיצד שימושים כמו מטבעות יציבים הופכים נפוצים מאוד בהקשר זה. הסגל הדגיש גם את הפוטנציאל בשילוב בין בלוקצ'יין ו-AI, במיוחד בהקשר של שמירה על זהות דיגיטלית ומניעת Fake News.
איתן כץ סיכם את הדיון בהתייחסות לאתגר המרכזי העומד בפני התעשייה – בניית אמון המשתמשים. "כשחוסמים פרצה אחת, ההאקרים תמיד מוצאים את הפרצה הבאה", הסביר. "לכן אנחנו חייבים להמשיך לעבוד ולבנות תשתיות חזקות יותר שמחזקות את החוליות החלשות". אולם לדבריו, האתגר הטכנולוגי הוא רק חלק מהתמונה. לטענתו, האימוץ ההמוני ידרוש לא רק פתרונות טכנולוגיים, אלא גם אישור של רגולטורים ומוסדות. בלי תחושת ביטחון שמגיעה מפיקוח ואסדרה, המשתמשים הרגילים יתקשו לתת אמון בטכנולוגיה החדשה.
בתמונה הראשית, מימין: מיכאל פרל, איתן כץ, רון הסגל ותום טמאן. צילום: פלג אלקלעי