• BTC6718.16-0.02%
  • ETH475.131-0.15%
  • XRP0.474454-0.09%
  • BCH794.7820.03%
  • LTC83.6418-0.06%
  • ראשי » מסחר והשקעה » השקעה במטבעות דיגיטליים – 5 הקריטריונים שמוכרחים לבדוק
    השקעה בקריפטו
    קרדיט: Tokeniest

    השקעה במטבעות דיגיטליים – 5 הקריטריונים שמוכרחים לבדוק

    אמנם עבר כמעט עשור מאז הגחתו של הביטקוין לעולם בינואר 2009, אך שוק המטבעות הדיגיטליים עדיין נחשב צעיר, מבולגן וכזה שקשה לאמוד. במאמר הבא נציג בפניכם את הקריטריונים שחשוב לבחון בכל פרויקט בו תרצו להשקיע על מנת לנסות להבין כמידת האפשר את הפונדמנטליות שעומדת מאחוריו.

    חשוב להדגיש שנכון לכתיבת מלים אלו קיימים מעל 1,500 פרויקטים (מטבעות) בתחום, ורבים נוספים בדרך. למקרה וחשבתם אחרת, ננפץ לכם את האשליה ונאמר זאת חד וחלק: רובם הולכים להיעלם. האם זה יקרה תוך שנה, חמש או עשר שנים? על זה בעייתי יותר להצביע, אך ככל שהפרויקט ידורג גבוה ביותר ויותר בקריטריונים, אנו מאריכים את חייו הפוטנציאליים ויחד איתם גם את אחוזי התשואה.

    זוהי הזדמנות מצוינת להדגיש אין לראות באמור המלצה למסחר או להשקעה, ושהאחריות לפעולותיכם היא שלכם בלבד.

    1. צוות הפיתוח

    צוות הפיתוח של הפרויקט הוא אחד מהקריטריונים הראשונים והחשובים שנבדוק בבואנו לחקור אותו. עלינו להבין מי הם, מה ניסיונם והשכלתם, האם היו שותפים לפרויקט אחר, האם ברזומה שלהם הצלחות או כישלונות שניתן להסיק מהן מידע? בסופו של דבר, צוות הפרויקט הוא כוח האדם שאנו מאמינים שיוציא לפועל את החזון של הפרויקט, יתנהל עמנו בשקיפות, ויהיה מספיק מקצועי בשביל להחזיק את הפרויקט בחיים.

    סיימון סינק אמר זאת יפה: “אנחנו צריכים להשקיע באנשים ולא ברעיונות. רעיון טוב נהרס לעתים קרובות ע”י אנשים רעים, ואילו אנשים טובים תמיד יכולים להפוך רעיון רע למוצלח יותר.”

    2. מה מטרת הפרויקט, מדוע דרוש עבורה בלוקצ’יין ולמה משמש המטבע?

    שלוש השאלות הללו הן מהותיות מאד להבנת הפרויקט, ובעיקר לניסיון לאמוד את הפוטנציאל שלו. עקב חשיבותן, אתייחס לכל אחת בנפרד:

    מטרת הפרויקט

    מה צוות הפיתוח מנסה לעשות, מהי הבעיה שהוא מנסה לפתור? מיהו קהל היעד שלו? לאיזה תעשייה או תחום הפרויקט צפוי להשתייך, או שמא מדובר בשוק חדש? מה גודל התעשייה הזאת מבחינת שווי שוק נוכחי ופוטנציאלי? האם קיימות כבר חברות אשר מציעות את המוצר שהפרויקט מנסה לבנות, או לחלופין פרויקטים אחרים בשוק המטבעות הדיגיטליים?

    הפצצתי אתכם בשאלות הללו לא סתם. פרויקטים רבים צצים מטרות אוטופיות של “תקשורת אינטליגנציה מלאכותית” או דבר מונפץ אחר. על מנת לשמור על כמה שיותר רציונליות במחקר שלנו, עלינו להתנתק מהרגשת ה-“וואו זה נשמע מטורף” ולהיצמד למספרים, לסטטיסטיקות, ולהיגיון של מה שהם מנסים לעשות – מה שמוביל אותי לשאלה השניה:

    מה הקשר לבלוקצ’יין?

    טכנולוגיית הבלוקצ’יין היא ללא ספק מהפכה, אשר העיקר של מה שהיא מציעה הוא דבר פשוט אך מסובך: ביזור. היכולת להתנהג ללא גוף מפקח. בין ביזור לריכוזיות יש ציר – אין זה שחור או לבן, אך ישנם פרויקטים מבוססים בלוקצ’יין שטוענים שהם מבוזרים ולמעשה הינם ריכוזיים כמעט לחלוטין.

    השאלה שלנו מתבקשת משום שאם הפרויקט בכל מקרה ריכוזי – סביר מאד שאין שום צורך או סיבה להשתמש בבלוקצ’יין עבורו. ככל הנראה עדיף לו להשתמש במאגר נתונים יעיל ומהיר יותר, שכן ממילא הפרויקט הוא ששולט בו.

    למה משמש המטבע?

    שאלת השאלות. נניח ושאנו מרוצים מהדירוג שנתנו לשתי השאלות הקודמות ולצוות הפיתוח. ממה ינבע ערכו של המטבע? למטבע מוכרח להיות שימוש אשר יתמרץ אנשים להחזיק במטבעות. מידת השימוש במטבע צפויה להעיד על ערכו העתידי של הפרויקט. אם ניקח לדוגמה את את’ר (המטבע של פלטפורמת את’ריום), הוא משמש לתשלומי עמלות ברשת, להוצאה לפועל של חוזים חכמים ופיתוח אפליקציות, ולמעשה נחשב ‘הדלק’ של הפלטפורמה.

    3. וייטפייפר (Whitepaper)

    לא החלטתי אם אני צריך להיות גאה בעצמי או דווקא להקיא, אבל אחרי תואר אקדמי שלם שלא יכולתי לחשוב על עצמי קורא מאמרים אקדמיים כלשהם, אני יכול לומר בקול רם – אני אוהב לקרוא וייטפייפרס. ‘המסמך הלבן’ הוא המסמך שאמור לאכלס את כל המידע החשוב שיש לפרויקט להציע לכם. החל מתשובות על הקריטריון הקודם, דרך מנגנון הקונצנזוס שיתפעל את הרשת וכיצד הוא בנוי, כמה מטבעות יהיו ומהו המודל הכלכלי שלהם, ועוד המון דברים חשובים.

    אם אתר האינטרנט שלו הוא הפנים אשר מקבלות את פניכם בבואכם לחקור אותו, אז הוייטפייפר הוא הלב והמוח יחדיו. עליו להיות מאורגן ומסודר, מפורט לעומק מכל הבחינות, ועונה על שאלות שאפילו לא חשבתם לשאול.
    נקודה נוספת שחשוב להדגיש בנוגע ל-Whitepapers היא תופעה שהתרחבה במהלך 2017, ובה המסמך הופך לכלי שיווקי בפני עצמו. מעוצב יפה, מקושט, גרנדיוזי. במלים אחרות, בנוי בצורה כזו שמסיחה את דעתכם מהתוכן. התעמקו בתוכן.

    4. קהילה

    הייחודיות כיום של עולם המטבעות הדיגיטליים היא הקהילות הנוצרות סביב הפרויקטים. קהילת הביטקוין היא כמובן הגדולה ביותר עקב סגולותיו ביחס למטבעות האחרים, אך פרויקטים אחרים ממשיכים לצבור יותר ויותר ‘מאמינים’.

    קהילה נמדדת בגודלה (צמתים ברשת, מנויים ב-Reddit, עוקבים בטוויטר, חברים בטלגרם), באיכותה (כמות המידע שהיא מציפה ברשת, תמיכתה ביצירת שותפויות עבור הפרויקט, התרומה שלה לקוד התוכנה), וחשוב לא פחות: השקיפות של צוות הפיתוח עמה. על צוות הפיתוח מוטלת אחריות גדולה כלפי הקהילה, שהיא בקורלציה גבוהה תכיל מחזיקים במטבע, ולכן עליו להתנהל עמה בשקיפות מלאה – עדכונים שוטפים, פיתוח הקהילות, תחרויות, שיווק ועוד.

    כחלק מקטגוריית הקהילה נמדוד גם את התעניינות הציבור במטבע: מה נפח המסחר בו (כלומר כמה מטבעות החליפו ידיים בתקופת הזמן האחרונה)? האם הפרויקט מחופש בגוגל-טרנדס?

    5. המודל הכלכלי של המטבע והפרויקט

    המודל הכלכלי של המטבע והפרויקט אמורים להופיע במלואם במסמך הלבן, ועלינו לשים לב לאלמנטים החשובים ביותר:

    היצע המטבעות – כמה מטבעות יש כיום בסירקולציה? האם המטבע מבוסס על מנגנון כרייה? מהו קצב האינפלציה? האם ישנו היצע קשיח, או שמא מדובר במטבע אינפלציוני בטבעו?
    לשאלות הללו השפעה מהותית על אחוזי התשואה הצפויים שלנו. ככל שהיצע המטבעות קטן יותר, ההשפעה של הביקוש גבוהה יותר. ככל שקצב האינפלציה גבוהה יותר, כך היצע המטבעות גדל במהירות רבה יותר ושער המטבע מושפע לרעה.

    חלוקת המטבעות – כמה מהמטבעות נלקחו לטובת הפרויקט? רוב הפרויקטים המבוזרים, או המתיימרים להיות מבוזרים, מפזרים לעצמם כחלוקה ראשונית או בחלק מהגמול עבור הכרייה סכומי מטבעות על מנת לממן את הפעילות השוטפת: פיתוח, שיווק, תפעול ועוד. ככל שהאחוזים שהם לוקחים גבוהים יותר, כך נחשוד יותר ונוריד את הדירוג. מה נחשב סטנדרטי? 10-15%.

    התוספות הקטנות

    כחלק מבדיקת הפרויקט, נרצה לבדוק גם את מידת הפעילות של צוות הפיתוח בבניית קוד התוכנה. נוכל לרוב לעשות זאת באתר Github במידה ומדובר בפרויקט בעל קוד תוכנה פתוח. כמה משתמשים פעילים ב-Github של צוות הפיתוח? כמה מהם תרמו לקוד? כמה תוספות לקוד בוצעו לאחרונה?

    בנוסף, נרצה לבדוק את מידת הציות של הפרויקט לרגולציה. האם מדובר בחברה בע”מ או בעמותה? באיזו מדינה הפרויקט רשום והאם יש לו קצין ציות? לאור ההתפכחות ברחבי העולם לשוק המטבעות הדיגיטליים, הרגולציה מגיעה לכל מקום – ובהרבה מהמקומות, ביניהם ישראל, באופן דרקוני. חשוב שנלמד מבעוד מועד כיצד הפרויקט נערך לכך.

    לסיכום

    השקעה בשוק המטבעות הדיגיטליים בשלב זה היא בהגדרה השקעה מסוכנת. מחקר פונדמנטלי מעמיק מאפשר לנו לנסות להפחית את הסיכון על חשבון הגדלת התשואה בטווח הארוך – חלומו של כל משקיע. לשם כך בנינו לכם את המאמר הזה, ואנו מקווים שהקריטריונים ישמשו אתכם היטב. שימו לב, התהליך והמחקר אינם פשוטים, ולרוב כרוכים בצורך בידע מקדים הן בשפה האנגלית והן בטכנולוגיית הבלוקצ’יין וכיצד היא עובדת.

    אודות בן סמוחה

    בן סמוחה
    מייסד משותף של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הביטקוין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    לשיתוף הפוסט לחצו כאן

    תודה רבה על השיתוף ! 

    עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

     

    שתפו את הפוסט עם חברים