• BTC6446.83288691-0.25%
  • ETH202.3484174820.04%
  • XRP0.4411285797-0.15%
  • BCH439.325052576-0.05%
  • LTC52.32633465930.37%
  • ראשי » חדשות ביטקוין ובלוקצ'יין » מאמר דעה: בנק ישראל ועולם הקריפטו – הדרך לאימוץ עוד רחוקה?
    בנק ישראל ועולם הקריפטו

    מאמר דעה: בנק ישראל ועולם הקריפטו – הדרך לאימוץ עוד רחוקה?

    קשה היה להתעלם מהנוכחות החריגה לפני שבוע ימים של המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, בכנס הקריפטו שקיימה פלטפורמת המסחר ביטוסי (Bit2C). אולם, מלבד הנוכחות, שהיא משמחת לכשעצמה, המשנה לנגידה לא הביאה עמה בשורה בכל הקשור לתמיכה של הבנק המרכזי בקשת הרחבה של השירותים שיש לעולם הקריפטו להציע לשווקים הפיננסיים המסורתיים. ולכן, דבריה של בודו-טרכטנברג לא חוללו סערה, בלשון המעטה.

    בודו-טרכטנברג העבירה סקירה על ההתפתחות העולמית של המוסדות הבנקאיים ועל האמצעים השונים להבטחת העברות כספים ולמימון עסקאות עוד מהמאה ה-15, כאשר הדגישה את המתווכים שנדרשו ועוד נדרשים על מנת לאמת עסקאות ולהשלימן. היא ציינה את הפוטנציאל הטמון בקריפטו ובבלוקצ'יין – בכל הקשור לעסקאות מורכבות ולגיוסי ICO. אולם היא לא הביעה תמיכה במגוון רחב של תהליכים כמו למשל העברות תשלומים מידיות, סליקה, שימוש כמטבע או כמטבע ביניים, ארנקים דיגיטליים – שכל אלו הם חלק עיקרי וחשוב משירותים שיש בכוחם לרתום את יתרונות התשתיות המבוזרות להנגשת שירותים זולים ומהירים יותר לאזרחים רבים ברחבי העולם כולו.  ולכן  נשאלת השאלה: מדוע חשוב היה לה כל כך להגיע, ומה המסר שביקשה להעביר?

    בדבריה נתנה בודו-טרכטנברג אור ירוק למהלכים מבוססי טכנולוגיות מבוזרות שמאפשרים לקצר ולייעל תהליכים של לקיחת משכנתא, רכישת נגזרים פיננסיים בשווקים זרים ומימון עסקאות יצוא/יבוא – מה שנקרא: עסקאות פיננסיות מורכבות. זה לא חדש שבנקים מסחריים שונים בישראל כבר עומלים על פיתוח מערכות פנימיות מבוססות בלוקצ'יין בכדי לקצר ולייעל תהליכי מימון ומתן ערבויות בהם מעורבים מספר צדדים – כמו במשכנתאות, בערבויות מכר או במימון של עסקאות מול חו"ל. חוזים חכמים (Smart contracts) מאפשרים זאת במידה ניכרת.

    נכון, זה חידוש והתקדמות – אך זה לא צפוי להשפיע יותר מדי על לקוחות הקצה הצרכניים של הבנקים המסורתיים. מנגד, היא הפגינה סקפטיות בכל מה שקשור לתחום של העברות תשלומים מידיות, תשלומים זעירים (Micropayments) ושימוש במטבעות דיגיטליים כמטבע ביניים או מטבע של ממש. אמנם חלק נכבד מתיק האשראי הצרכני של משקי הבית הוא משכנתאות אבל ביומיום הרבה יותר פעולות בנקאיות מסורתיות נעשות לצרכי מימון שוטפים או העברות תשלומים, שכן לקיחת משכנתא היא אירוע שלא חוזר על עצמו פעמים רבות עבור לקוח בודד במערכת היחסים שלו אל מול הבנק.

    בהקשר של עסקאות פיננסיות מורכבות ציינה המשנה לנגידה את היכולת של תשתיות מבוזרות לטפל בבעיה של ריבוי מתווכים תוך שהיא מציינת שיש מקום להפחתה של שרשרת גורמי התיווך. הדבר יביא בתורו להוזלת עלויות, ולצמצום בצרכי המימון. אך זו פחות או יותר הייתה גולת הכותרת בדבריה. לצד זה, היא גם ציינה את הלגיטימיות ואת ההיתכנות האיתנה בגיוסי ICO מבוססי מודל עסקי המחבר בין המשקיעים לצרכנים. כוונתה בכך היא לפוטנציאל  בגיוסי ICO בהם המשקיעים (מחזיקי הטוקנים) נהנים מזכות עתידית לרכישה מוזלת של מוצרים או מזכויות אחרות לשימוש במוצרים או בשירותים של המיזם שמגייס מהמשקיעים את הכסף.

    בכל הקשור להעברות תשלומים, סליקה, ארנקים דיגיטליים ושימוש כאמצעי תשלום – ציינה בודו-טרכטנברג את החסרונות הגלומים. למשל, אמרה את הידוע שכמות הטרנסקציות שניתן לבצע בפרק זמן של שניה אחת במטבעות ביטקוין או את'ריום היא כמות פחותה בהרבה בהשוואה לכמות הטרנסקציות שחברת ויזה העולמית מבצעת (7-20 טרנסקציות בשניה לעומת 56 אלף בהתאמה). אך היא התעלמה מפיתוחן כיום של טכנולוגיות ותשתיות שבעתיד הלא רחוק כבר יאפשרו כמות רבה יותר של טרסנקציות בשניה אחת. ההערכות מדברות על  כ-100,000 טרנסקציות לשנייה אחת או פיתוחי שכבה שנייה כגון רשת הברק. לחברת האשראי ויזה כיום יכולת משופרת לעומת הנ"ל, בשל הריכוזיות של ויזה והעובדה שהמבנה הריכוזי לא דורש אימות מול גורמים חיצוניים.

    היא גם לא התייחסה להכרזתו הדרמטית בחודש שעבר של ג'ק מא, מנכ”ל ומייסד ענקית הסחר המקוון עליבאבא, על השקת שירות העברת כספים מוזל של AlipayHK שינגיש ארנק דיגיטלי להעברות כספים (פיאט) בזמן אמת – מדובר בשירות העברת כספים מידי מבוסס בלוקצ'יין בהונג קונג שיסייע לעובדים זרים פיליפיניים להעביר לבני משפחותיהם את משכורתם באופן מהיר ומוזל יותר.

    ביחס לסיכון שציינה לגבי שימוש במטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום של ממש – צודקת היא בדבריה שכיום לאור התנודתיות החריפה מדובר בדבר בעייתי, אך כאמור – אין זה השימוש היחיד של המטבעות. שימוש במטבעות דיגיטליים כמטבע ביניים הוא שימוש שיש ביכולתו להגן על התנודתיות בשווי ולאפשר הוזלה של העברות תשלומים ושל המרות מטבע. מהאפשרות הזו כאמור התעלמה המשנה לנגידה.

    בודו-טרכנטברג גם הזהירה מפני סיכון של עליית מונופולים פיננסיים. לדבריה, תוצר לוואי אפשרי הוא מערכות פיננסיות מבוזרות שיצברו כוח ויהפכו למונופוליסטיות – דבר אשר כמובן מנוגד לתכלית של הביזוריות. היא נתנה כדוגמא את האינטרנט – שהביא לעליית כוחן של מספר ענקיות טכנולוגיה שכיום שולטות הלכה למעשה ברשת האינטרנט ומרוויחות משימוש במידע של האזרחים מבלי שזה ברור עד לאיזה היקף שימוש במידע נתן הפרט את הסכמתו.

    ניתן בהחלט גם להטיל ספק מסוים בדבריה אלו, ולראות בהתפתחות האינטרנט ככזו שהביאה אלינו את התקשורת המבוזרת. כך אלי בז'רנו, מנכ"ל Bit2C, מציין בהקשר זה כי "מדובר בכוח מבוזר שמשמש ככלי להפיץ מידע ולתקשר, ולא להעביר ערך". לדעת בז'רנו בכוחן של טכנולוגיות מבוזרות לא רק לעכב את עליית כוחן של חברות טכנולוגיה דורסניות אלא אף לחסל את החברות ששולטות בו כיום – כמו פייסבוק מבוזר.

    ובהקשר זה אציין נקודה חשובה שלדעתי פוספסה על ידי המשנה לנגידה: למרות עליית כוחן של ענקיות הטכנולוגיה לא ניתן בכלל להתעלם מהכוח ומהאפשרויות שרשת האינטרנט מעניקה לכל אחד ואחד מאיתנו – בין אם זה בגישה המהירה למידע אינסופי, ביכולת ההשוואה בין מוצרים ושירותים, באפשרויות התקשורת הרבות כל כך ללא קשר למיקום הגיאוגרפי – וכל אלו הם שיבוש של מוקדי כוח ריכוזיים (שיבוש גם אם זה אומר לחיות לצדם) וחירות ושליטה גדולים יותר של הפרט על המשאבים שלו. בסופו של יום טכנולוגיה היא רק טכנולוגיה ונשאלת השאלה כיצד המשתמשים מנצלים את היכולות שהטכנולוגיה מנגישה להם . הרי טכנולוגיה אין פירושה דמוקרטיה או דיקטטורה – אלא היא כלי.

    לסיכום, נראה כי המשנה לנגידה אף על פי שחשוב היה לה, כגורם מייצג של הבנק המרכזי, להפגין נוכחות באירוע הרי שזה לא מספק כאן חיבוק חם לקהילה אלא יש כאן אמירה חשובה מצידו של הבנק המרכזי- לפיה למרות כל ההתקדמות והאפשרויות הרבות שעומדות על המדף  בהן יש התממשקות בין הקריפטו-טכנולוגיות מבוזרות-שווקים מוסדות פיננסיים, הרי שבבנק המרכזי לא ממהרים בכלל, ורואים כרגע פוטנציאל בעיקר בהיבט של עסקאות מורכבות וגיוסי כספים, ולא מעבר לכך.

    אודות רעות שפיגלמן

    רעות שפיגלמן
    בוגרת כלכלה וראיית חשבון. שימשה ככתבת בנקאות ושוק ההון בכלכליסט בשלוש השנים האחרונות. חוקרת ולומדת את עולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים.

    עשוי לעניין אותך גם...

    בלוקצ'יין ובנקים מרכזיים בעולם – תחילתו של רומן?

    0שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו בלינקדאין שלחו ב-WhatsApp התפתחויות מעניינות מגיעות אלינו מכל רחבי …

    תגובה אחת

    1. היית עדינה רעות,
      המשנה לנגידת בנק ישראל עמדה שעה ארוכה (וכיבדו אותה בפרק זמן ארוך במיוחד לשאת דברים בכנס) ולא אמרה דבר. טחנה מים. עם כל הכבוד לך גב' משנה לנגידה, לא הזמינו אותך לתת סקירה של מקורות הכסף על פני ההיסטוריה האנושית אלא בכדי לתת את דבר המדיניות המוניטרית של ישראל. היתה הרצאה מביכה, בעיקר את הדובת, בתוך כנס מצויין ומקצועי. וכל הכבוד למארגניו מחברת Bit2C.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    לשיתוף הפוסט לחצו כאן

    תודה רבה על השיתוף ! 

    עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

     

    שתפו את הפוסט עם חברים