בלוקצ'יין ובנקים מרכזיים בעולם – תחילתו של רומן?

התפתחויות מעניינות מגיעות אלינו מכל רחבי העולם, חלקן בהקשר של בנקים מרכזיים באסיה ואוסטרליה, וחלקן בהקשר של הרשות לניירות ערך האמריקאית. כך או כך, התובנות הן חד משמעיות: טכנולוגיית הבלוקצ'יין מתחילה להשתלב עם הבנקאות המסורתית, אם כי הדרך עוד ארוכה.

עיקר השיח בימים אלו בקהילת הקריפטו (ואף מחוצה לה) נסוב סביב קרנות הסל (ETF) שעוקבות אחר נכסי בסיס קריפטוגרפיים. בשבוע שעבר הודיעה הרשות לני"ע האמריקאית (ה-SEC) שהיא דוחה 9 בקשות שהוגשו על שולחנה לאישור מסחר במכשיר שעוקב אחר נכס בסיס שהוא ביטקוין, ויום לאחר מכן ביצעה פניית פרסה והודיעה שהיא חוזרת בה מהחלטתה ושתקיים דיון מחודש בנושא.

אם ה-SEC תאשר את קרנות הסל, הרי שיהיה מדובר בחגיגה של ממש משום שאישור למסחר ב-ETF פירושו שמספר בורסות מפוקחות בארה"ב יחזיקו בנכס הבסיס עצמו. מדובר באפשרות שצפויה להכניס לשוק שחקנים מוסדיים רבים שעד עתה נמנעו מלהיכנס אליו בשל מגבלות רגולטוריות, חששות והיבטים תפעוליים שונים. על פי ה-SEC, החלטותיה של הוועדה הבוחנת את קרנות הסל אינן קשורות לחדשנותם ו/או לטכנולוגיה העומדת בסיס המטבעות הדיגיטליים, אלא נטו בסוגיות הקשורות לחששות מביצוע של מניפולציות בשערי מטבעות הקריפטו באמצעות אותו "כלי" של ETF, מחוסר רגולציה מספקת ומרצון לאפשר לבורסות השונות יכולת היערכות משביעת רצון להחזקת ושמירת מטבעות דיגיטליים.

סאגת קרנות הסל כה מדוברת כיום, עד כדי הדחת התקדמות אחרת מרשימה (גם אם מרשימה פחות מ-ETF) אחרת, אך דומה, מאור הזרקורים. מכשיר פיננסי עם אותה פונקציונליות של קרנות סל אך עם מאפיינים שונים, אושר לראשונה לפני כשבועיים למסחר בארה"ב. שמו ETN (ראשי תיבות ל-Exchange Traded Notes) וניתן לסחור בו באמצעות ברוקרים אמריקנים, כשהוא צמוד לדולר. מדובר במכשיר שמונפק במקרה הזה על ידי גוף בשוודיה ומאפשר מסחר בנכס הצמוד לערכו של ביטקוין – כהשקעה במכשיר חוב. הוא נסחר כבר החל מ-2015 בבורסת הנאסד"ק בשוודיה, וכעת כאמור גם לראשונה בארה"ב.

העובדה שהרגולטור בארה"ב החליט לאשר מסחר ב-ETN היא נקודת ציון חשובה ברמת המאקרו משום שבסיכומו של יום מדובר על מכשיר שעוקב אחר מטבע קריפטוגרפי (על כל המשתמע מכך) ואין זה מובן מאליו שהרגולטור בארה"ב החליט לאשרו. ביחס לקרנות הסל, אף על פי שכרגע ה-SEC שב לדון בנושא ולא אישר, הרי שבעצם הערעור העצמי שמטילה ה-SEC בהחלטה שלה עצמה, טמונה אמירה בעל משמעות רבה. למעשה, זה אומר שה-SEC לא שבע רצון מההחלטה שנתקבלה בתוך ביתו וכי ייתכן שיש מה שנקרא דברים בגו – בהקשר של זה היתכנות ותאימות של מכשיר קרן הסל מבוסס נכס בסיס של קריפטו, בתוך שווקי ההון המסורתיים.

גם בצידו השני של העולם החלו תהליכים שמוכיחים התקדמות גלובלית בכל הקשור לאימוץ של טכנולוגית הבלוקצ'יין על ידי שווקים פיננסים והממשלות. מדובר על אישור שניתן להנפקה של מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי בתאילנד (ה-BOT) שיקרא CBDC) Central Bank Digital Currency). המטבע שצפוי להיות מושק ברבעון הראשון של 2019 ישמש בשלב הראשון לפעולות בתוך המדינה עצמה וככל הנראה בין הבנקים עצמם בכדי לבחון את ההתנהגות והשימוש במטבע דיגיטלי – שהוא בבחינת "עצם זר" לבנקים המסורתיים. שמונה גופים פיננסיים נוספים משולבים בפרויקט הזה וביניהם הבנק של בנגקוק ו-HSBC. הפרויקט, העונה לשם Inthanon, מסתמך על Corda – תשתית בלוקצ'יין ריכוזית, בניגוד לתשתית של את'ריום שהיא מבוזרת.

"לשינויים טכנולוגיים השפעה עצומה על השירותים הפיננסיים" אמר הבנק המרכזי בתאילנד. "הבנק של תאילנד ומוסדות פיננסיים מקומיים הגיעה להסכמה על תחילתו של פרויקט שמטרתו להעצים את המוכנות הטכנולוגית לאימוץ טכנולוגיות פיננסיות חדשות, אשר יגבירו את היעילות הביצועית. יצירת אקו סיסטם שיתרום ללמידה טכנולוגיות באופן משותף, ואשר יהווה כוח מניע חשוב לקראת עתיד דיגיטלי."

אל תאילנד מצטרפת אף אוסטרליה. בהודעה שבקושי זכתה לקבל ביטוי בכותרות, הכריז הבנק העולמי שהוא לראשונה נותן אישור להנפקת של אגרות חוב על בסיס תשתית של בלוקצ'יין. הבנק העולמי הסמיך את הבנק המסחרי הגדול באוסטרליה Commonwealth Bank of Australia להנפיק אגרות חוב בשם bond-i כפיילוט. המהלך צפוי לקצץ את העלויות, את זמני העברת הכספים ולהתנהל בצורה בטוחה יותר. ההנפקה צפויה לצאת לדרך לא באופן מידי אלא אחרי שההכנות הדרושות יסתיימו. הבנק העולמי מנפיק מדי שנה אג"ח בהיקף של 50-60 מיליארד לצרכי פיתוח תשתיות וקהילות במדינות שונות. אגב, גם בתאילנד החל הבנק המרכזי לתכנן הנפקת אג"ח באופן דומה.

קרדיט: ETHNews

אם מסתכלים על הצעדים הללו במבט מאקרו, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר ברצף של התפתחויות לא שגרתיות שמצד אחד בכוחן להשפיע על לא מעט התפתחויות עתידיות בשווקים הפיננסיים, ומנגד בהחלט מאופיינים  בשמרנות מסוימת שיכולה להגביל את האימפקט המלא האפשרי. כך, הנפקה של מטבעות דיגיטליים (על תשתית ריכוזית) מעלה את השאלה המתבקשת: כיצד זה יפגוש את משתמשי הקצה, את האזרח הפשוט?

בתאילנד, מדובר בצעד ראשוני ובתולי שקשה בנקודת הזמן הזו להעריך את השפעתו. האם יצא מגבולות השימוש של בין הבנקים לבין עצמם ויאפשר ביצוע פעולות בין הבנקים לבין אותם משתמשי קצה? ככל שכן תורחב היריעה, המהלך צפוי לאפשר לאזרחים עצמם שימוש בטוח יותר, מהיר יותר וזול יותר, כמו גם הכנסות מסים גבוהות יותר למדינה והפחתת הונאות. בסופו של יום הנפקה של מטבעות דיגיטליים במדינות – היא הנפקה של מטבע פיאט ריכוזי, שהוא כמו המזומן של היום – רק ללא שטרות. זו אומנם התקדמות מבחינת התייעלות תהליכים, אבל זה ממש לא מתקרב למיצוי כלל האפשרויות שטמונות בניתוק הקשר בין המטבעות הדיגיטליים לבין ממשלות וגופים ריכוזיים.

הנפקת אג"ח על בסיס תשתית הבלוקצ'יין היא בהחלט חדשה מרעננת שצפויה גם להכשיר את הקרקע להנפקה באופן דומה של מכשירים פיננסיים מסוגים אחרים – ויכולה להתגלגל גם לכיסם של האזרחים, ככל שמנהלי הנכסים הפיננסיים של כספי הציבור, שהם גופים מוסדיים, יוכלו לקנות ולמכור ניירות ערך בעלויות נמוכות יותר. אבל בשלב זה מדובר בחידוש נחמד שמקבל ביטוי בעיקר מאחורי הקלעים, ולא מעבר לכך. זו גם ככל הנראה הסיבה  שהמהלך הזה לא היה סקסי מספיק בכדי לגרוף כותרות ראשיות.

היוצא מן הכלל הוא ה-ETN (וכמובן גם ה-ETF ככל שיינתן אישור) שיאפשר לכל משקיע, קטן כגדול, לעקוב אחר מחירו של מטבע דיגיטלי מבלי לקנות את נכס הבסיס עצמו. יחד עם זאת קיים בהחלט חשש לא מבוטל (מה שמעכב בין היתר את החלטת ה-SEC) ביחס לשאלה: האם כניסת ה-ETF תגדיל את היקף המניפולציות במטבע? המסחר ב-ETF צפוי להכניס לשוק שחקנים מוסדיים גדולים ("לווייתנים"). בהחלט מעודד שהרשות לני"ע האמריקאית החליטה לבחון מחדש את ההחלטה שלה עצמה לדחייה. ייתכן שבעתיד הלא רחוק כבר יתקיים מסחר בקרנות סל והדלתות לשוק המטבעות הדיגיטליים ייפתחו לרווחה. ה-SEC טרם הודיעה מתי תינתן תשובה סופית, ולכן השבועות הקרובים (ואולי אף החודשים הקרובים) צפויים להתאפיין באווירה מתוחה במקצת.

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

רעות שפיגלמן

רעות שפיגלמן

בוגרת כלכלה וראיית חשבון. שימשה ככתבת בנקאות ושוק ההון בכלכליסט בשלוש השנים האחרונות. חוקרת ולומדת את עולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים.
רעות שפיגלמן

רעות שפיגלמן

בוגרת כלכלה וראיית חשבון. שימשה ככתבת בנקאות ושוק ההון בכלכליסט בשלוש השנים האחרונות. חוקרת ולומדת את עולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים.

שנת 2024 היא שנת הקריפטו

תנו לנו ללמד אתכם איך
לסחור ולהרוויח!

אל תפספסו את ההזדמנות - נותרו 5 מקומות אחרונים

👇השאירו פרטים עכשיו👇

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פרטייך התקבלו בהצלחה! 🎉

בנתיים, יש לך אפשרות לבחור מבין הפעולות הבאות:

דילוג לתוכן