• BTC3407.31855430.04%
  • XRP0.2992870187-0.03%
  • ETH88.2653422436-0.11%
  • BCH100.7975552390.51%
  • LTC23.686219986-0.24%
  • ראשי » מדריכים » האם כדאי לקנות ביטקוין? התשובה המלאה לשאלה
    האם כדאי לקנות ביטקוין?

    האם כדאי לקנות ביטקוין? התשובה המלאה לשאלה

    ביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון שנוצר, ורחוק מלהיות האחרון. עשור עבר מאז הצגתו לעולם, ועדיין – למרות הסקפטיות שמלווה את דרכו – הוא צלח את התקופה בצורה טובה עם מיליוני משתמשים ושווי שוק של מעל 300 מיליארד דולר בשיאו (נכון לכתיבת מלים אלו, כ-70).

    הרעיון של מטבע מבוזר, כזה שאיננו בשליטה של אף ממשלה, בנק או גורם ריכוזי כזה או אחר, הוא רעיון שבהחלט קשה לנו לתפוס. כל ההתנהלות הכלכלית שלנו במאה וחצי האחרונות הסתמכה על ניהולם של אותם גופים, מתוך תקווה ואמון שהם יוכלו לנהל את הכלכלה באופן נכון והוגן. מעבר לכך, המחשבה על כסף מזומן דיגיטלי לחלוטין, שכבר איננו מוחשי, לא מסייעת לנו ברצון לסמוך על ביטקוין ועל כלכלה דיגיטלית חדשה. אמנם, במדינות מסוימות כגון סין כבר מזמן לא משתמשים בכסף מזומן כאמצעי תשלום אלא באפליקציות כאלו או אחרות בטלפונים החכמים. אך אנו במערב, עוד די רחוקים מהפיכת אמצעי התשלום הדיגיטלי לאמצעי התשלום הנפוץ ביותר.

    שתי הסוגיות הללו בהחלט מקשות על ההחלטה לשלוח יד לכיס או לבנק, להוציא מהם כסף, ולקנות באמצעותו כסף וירטואלי.

    ובכן, למרות הסוגיות הללו, ולמרות שרוב מה ששומעים על ביטקוין הוא שמדובר בכסף פיקטיבי, הונאה או בלוף, לדעתי לביטקוין יש מקום אצל כל אחד מאיתנו, גם אם מעט. הסיבה לכך בעיניי, מתחלקת לשני חלקים: השקעה, וגידור.

    שנתחיל?

    בהזדמנות זו עליי לציין שבהתאם לתנאי השימוש באתר, אין לראות באמור כייעוץ השקעות, ואתם פועלים באחריותכם הבלעדית. 

    ביטקוין כהשקעה

    ביטקוין כאמור, מנסה ללבוש תפקיד של כסף גלובלי ללא חסמי כניסה, ולמעשה לתפוס שני תפקידים עיקריים בחיינו: אמצעי להעברת ערך (Medium of Exchange) ואמצעי שמירת ערך על פני זמן (Store of Value):

    אמצעי להעברת ערך

    עפ"י התפיסה הרווחת, אמצעי להעברת ערך מוכרח להיות נוח וקל לשימוש כאמצעי תשלום יומיומי. לדוגמה, תשלום עבור כוס קפה. לאורך שנים רבות זהב היווה אמצעי להעברת ערך, אך זהב הוא כבד ולא ניתן לניוד באופן נוח למרחקים ארוכים. זו הסיבה העיקרית שחיפשנו כאנושות "לשפר" את אמצעי העברת הערך בהם אנו משתמשים, ועברנו לכסף נייר שמגובה בזהב. במקום להיסחב עם זהב ממקום למקום, נחזיק בו במקום מסוים (בנק) וננפיק שטרות נייר שייצגו את ערכו (כך היה נכון למשך מאות שנים, אך ב-50~ שנים האחרונות השטרות אינם מוצמדים לזהב יותר).

    ביטקוין מאפשר לנו לבצע העברה של כל כמות כסף, לכל מקום בעולם, בתוך 10 דקות בממוצע*. ככסף גלובלי הוא מתפקד נהדר, במיוחד ביחס להעברות בנקאיות שעלולות לקחת גם כשבוע. אך כיום הוא עדיין רחוק מלהיות מושלם עבור העברות כספיות מידיות כגון אותה רכישת קפה, הן מפני שטכנולוגית הוא עוד איננו ערוך לכך, והן משום שאם נאלץ לחכות 10 דקות כדי לרכוש כוס קפה, ככל הנראה שהמשק כולו יקרוס.

    עם זאת, סביב ביטקוין קמה קהילה ענקית של מתמטיקאים, מדענים, מפתחי תוכנה ומשתמשים בעלי אובססיה להצלחתו ששמו לעצמם כמטרה לאפשר את אותם תשלומים מידיים. מבלי להכביר במלים על הנושא, ישנם פיתוחים מתקדמים מאד שצפויים לסייע בקרוב (במונחי שנתיים-שלוש, להערכתי) בשיפור מעמד הביטקוין כאמצעי להעברת ערך. על כך אתם מוזמנים להרחיב בקריאה על רשת הברק, כדוגמה אחת מיני רבות.

    *ישנה תלות במידת הדחיפות ההעברה הכספית וברמת העומס על רשת הביטקוין בזמן נתון.

    אמצעי לשמירה על ערך

    אמצעי לשמירה על ערך הוא כל נכס בעל ערך, שאם נאחסן אותו לתקופת זמן ארוכה – עדיין תהיה ציפייה שערכו יישמר לכל הפחות, אם לא יעלה.

    כיום, אמצעי שמירת הערך הנפוצים ביותר הם מתכות יקרות כגון זהב וכסף, נדל"ן (אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מהיר ואילו שטחי המחיה מצטמצמים), יצירות אומנות ועוד. כל הדוגמאות הנ"ל חולקות מאפיין אחד עיקרי והוא מאפיין הנדירות (Scarcity).

    אם בשנים הקרובות נגלה כוכב אחר בו ניתן לקיים חיים, ובה בעת נשפר את יכולותינו להתנייד בחלל, ככל הנראה שנדל"ן על כדור הארץ יחל לאבד מערכו. על אותו משקל, אם בשנים הקרובות נגלה את מדינת וואקאנדה (מדינה מספרי קומיקס שהכילה כמות מתכת עצומה, לחובבי 'הפנתר השחור' וסדרת 'הנוקמים') ככל הנראה שהמתכות המוכרות כגון זהב וכסף ייאבדו אף הן מערכן משום שהשווקים יוצפו במתכות.

    ביטקוין נדיר במאפייניו.

    ביטקוין מוגבל בקוד התוכנה ובחוקי הקונצנזוס של הרשת (ההסכמה הכוללת של כל מי שמשתתף ברשת) בהיצע מטבעות של 21,000,000, מתוכם מעל 17 מיליון כבר נמצאים בסירקולציה. למעשה, ביטקוין כה נדיר שאם כל אוכלוסיית העולם (8 מיליארד אנשים) תתחלק במטבעות שנמצאים בסירקולציה, כל אחד יוכל להחזיק ב-0.00215 ביטקוין בלבד. בפרספקטיבה אחרת: רק אדם אחד מתוך 462 אנשים יוכל להחזיק בביטקוין שלם.

    זוהי הזדמנות טובה ליידע אתכם שכל ביטקוין מתחלק ל-100,000,000 יחידות, כך שיחידת הביטקוין הקטנה ביותר הינה 0.00000001, ונקראת 'סטושי' על שמו של סטושי נקמוטו, ממציא הביטקוין האלמוני.

    פוטנציאל ההשקעה

    הגיעה העת לשורה התחתונה של הסיבה הראשונה, ובשבילה צריך להסתכל קצת על מספרים.

    ראוי להדגיש שנכון לכתיבת מלים אלו, שער הביטקוין עומד על כ-$4,000 וסך שווי השוק שלו בכ-70 מיליארד דולר. כמו כן, כמובן שהחישובים שיופיעו לפניכם פשטניים מאד, אך מטרתם היא לשים את ביטקוין בפרספקטיבה, גם אם קטנה, אל מול הנכסים ו/או אמצעי התשלום אותם הוא מנסה להחליף. זכרו שמדובר בשאלת "מה אם", שכן כמשקיעים אנו מסתכלים לעתיד ותוהים האם לנכס (או למטבע) יש מקום בו?

    ג'ף דסז'רדינס הינו העורך הראשי של האתר VisualCapitalist ומייסד "פרויקט הכסף" שמטרתו, באמצעות הרים של מידע וויזואליזציות, לרדת לשורשיו של הכסף והשפעותיו על הכלכלה, השקעות, וצבירת העושר בעולם.

    הנתונים עליהם אני מסתמך מגיעים מ"פרויקט הכסף" ונכונים לאמצע שנת 2017. בהצלבת הנתונים אל מול ביטקוין ארשה לעצמי להציג הנחות למצב הביטקוין עוד 5 שנים כתלות בתרחיש המתואר.

    מצב הביטקוין עוד 5 שנים

    סך כל שטרות הנייר והמטבעות (כסף מזומן) הקיימים בעולם מוערך בכ-$7.6 טריליון דולר. אם ביטקוין יצליח רק חלקית להחליף את הכסף המזומן, נניח 10% ממנו, השווי של ביטקוין אחד יהיה כ-$44,000.

    סך כל הזהב בעולם מוערך בכ-$7.7 טריליון דולר. נניח שביטקוין יחל להיתפס בציבור הרחב כאמצעי לשמירה על ערך, וכתוצאה מכך 5% בלבד מהכספים מהמוחזקים בשווקי הזהב יעברו לשוק הביטקוין. אם ביטקוין ייכשל בו-זמנית כאמצעי תשלום, יהיה מדובר בשווי של כ-$22,000 למטבע אחד. אם השיפורים הטכנולוגיים יובילו את ביטקוין לשמש כאמצעי להעברת ערך גם כן, הוסיפו גם את הסעיף הראשון למשוואה וקבלו כ-$66,000 לביטקוין אחד.

    כמובן שעל מנת שהחישובים הפשטניים הללו יתממשו, עלינו לצפות לאימוץ נרחב מאד של ביטקוין, כאשר ישנם לא מעט סקפטיים בנוגע לכך.

    הסיבה השנייה – ביטקוין כגידור

    גידור היא אסטרטגית השקעה שבאמצעותה ניתן לנטרל, לצמצם או לבקר הפסדים פוטנציאליים העלולים להיווצר מההשקעות השוטפות. במלים אחרות, גידור היא היערכות מקדימה לתרחישים אפשריים בהם מצבנו הכלכלי עלול להיפגע. הדוגמה המתבקשת לגידור היא דמי הביטוח השונים שאנו משלמים. אנו מבטחים את רכבנו כהיערכות מקדימה לתרחיש בו הרכב ייגנב או חלילה ייפגע.

    מדוע, אם כן, גידור נמצא כאן, במאמר זה? למה שנצטרך לגדר את עצמנו – ועוד עם ביטקוין?

    התשובה נמצאת בחדשות כמעט כל יום למען האמת.

    בזימבבואה מדיניות כלכלית כושלת הובילה לאיבוד ערכו של המטבע המקומי לחלוטין. עד כמה לחלוטין? בשלב מסוים דולר אמריקני אחד חלק עם המטבע הזימבבואני שער המרה של $1=300,000,000,000,000. כן, מספר האפסים מדויק – מדובר ב-300 טריליון יח' מהמטבע המקומי, שסבל משיעור אינפלציה יומי של 98%. כלומר, תושבי זימבבואה היו קמים בבוקר כשק"ג עגבניות עולה X, והולכים לישון כשהוא עולה כפול!

    גם בוונצואלה איבד הציבור את האמון במדיניות הכלכלית הכושלת של ממשלתו. קרן המטבע העולמית צופה ששיעור האינפלציה השנתי יגיע ב-2018 ללא פחות מ-1,000,000%, ובינתיים, משאיות פורקות שטרות נייר מיותרים וחסרי ערך למזבלות העירוניות.

    אל וונצואלה וזימבבואה מצטרפות ארגנטינה, איראן, טורקיה, יוון, ועוד מדינות רבות נוספות, ולצערי ככל הנראה שזה לא ייעצר בזה.

    בשלב זה, אני משער, עוברת לכם בראש המחשבה "אבל מדובר בין כה וכה במדינות עולם שלישי, אצלנו זה לא יקרה". גבירותיי ורבותיי, אצלנו זה כבר קרה. בשנות ה-80 ישראל חוותה את המשבר הכלכלי אולי הגדול בתולדותיה, כזה שהיה לא רחוק מפשיטת רגל של הכלכלה, עם אינפלציה חודשית של כ-25% שהכניסה את המשק הישראלי לסחרור. ממשבר זה הצלחנו לצאת בזכות סיוע חיצוני, אחדות מקומית וזעזוע קשה מאד במשק.

    החוב של ארה"ב גדל כל כך בעשור האחרון, שהצפי הוא שתוך זמן קצר תשלומי הריבית על החוב יהיו גבוהים יותר מאשר תקציב הביטחון של המדינה! זו כמובן, אחת האינדיקציות היותר משמעותיות למשבר כלכלי רחב שלובש צורה בימים אלה.

    את ההתעסקות בשאלת ה-"מה גרם לכל זה?", לצערכם, איאלץ לדחות להזדמנות אחרת. בינתיים, אסביר מדוע אני חושב שביטקוין יהיה גידור טוב למדיניות כלכלית כושלת של בנקים מרכזיים וממשלות.

    ובכן, הסיבה הראשונה היא שרואים זאת כבר בשטח. נפח המסחר בביטקוין מגיע לגבהים חדשים באותן מדינות, וישנן עדויות של תושבים מקומיים שהעבירו את הונם לביטקוין, וממירים אותו אך ורק כשצריכים לשלם – זאת על מנת שהכסף ישמור את ערכו ולא ייבלע בהיפר-אינפלציה.

    הסיבה השנייה היא שבעיניי יש לנתק את האחריות על הכסף מידי האדם. ייתכן שתעקמו פרצוף ומחשבת ה-"מה הוא מגזים" תעבור לכם בראש, אך בסופו של דבר ההיסטוריה והפסיכולוגיה האנושית מוכיחות שני דברים עיקריים: בני אדם עושים טעויות – גם כשמדובר במדיניות כלכלית של מדינה, ובני אדם נוטים לרצות יותר ממה שיש להם. כאשר הם נמצאים בשליטה על ה"יותר" – זה גם קל יותר.

    לבסוף זכרו שביטקוין חסין לצנזורה, במיוחד במדינות מערביות אשר דוגלות בדמוקרטיה וחופש כלכלי. הוא נגיש, זמין, וניתן להעברה הרבה יותר בקלות מאשר מתחרו העיקרי, הזהב, והסבירות שיצליח לבסס עצמו כאמצעי לשמירה על ערך – בעיניי לא קטנה בכלל.

    מה שחשוב לזכור

    מעט לפני סיום, ישנן כמה נקודות לא-לגמרי-קשורות-אחת-לשניה שחשוב שתזכרו:

    1. ביטקוין עדיין ניסוי – עשר שנים אמנם מרגישים לנו הרבה זמן, אך המהפכה שביטקוין מנסה להביא עמו תדרוש הרבה יותר זמן מכך. הניסוי עדיין נמצא בשלבי בנייה, ובשלבי בנייה יכולות לקרות טעויות. לדוגמה, לאחרונה התגלה באג (פרצת אבטחה) בקוד הביטקוין שלו היה מנוצל היה יכול להיות הרסני. זהו איננו הבאג הראשון שהתגלה בביטקוין, וככל הנראה שגם איננו האחרון לאור השלב המוקדם שהוא נמצא בו.
    2. ביטקוין כהשקעה – חלקכם ידעו זאת וחלקכם אולי לא, אך החוק החשוב ביותר בעולם ההשקעות הוא לא להשקיע מה שאינכם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. ייתכן שעבור האחד יהיה מדובר בסכום של עשרות אלפי שקלים, וייתכן שעבור האחר יהיה מדובר במאות שקלים. בשורה התחתונה, זכרו שהשקעה בביטקוין היא השקעה עם סיכונים רבים, ובהתאם לכך, במידה ותשקיעו, הימנעו מהשקעה בסכום שלא תוכלו להסתדר בלעדיו.
    3. ביטקוין כגידור – אמנם המגמה נראית חיובית עבור תפיסתו של ביטקוין כגידור במדינות בעלות מדיניות כלכלית כושלת, אך לביטקוין נותרו מבחנים רבים בטרם יוכרז כגידור אידאלי. לכן, זכרו את הנקודה הבאה אשר מתחברת עם הקודמת: כשאתם משלמים דמי ביטוח, מדובר בסכומים די קטנים (לרוב), שנמתחים על פני זמן רב. אם ברצונכם לגדר את עצמכם באמצעות ביטקוין, עשו זאת בצורה איטית תוך הקצאת סכום קטן כל תקופת זמן מוגדרת מראש. לדוגמה, רכישת ביטקוין בסך 2% מהמשכורת החודשית בעת קבלתה.
    4. מכשולים – מעבר להיותו ניסוי, ביטקוין צפוי להתמודד עם מכשולים חיצוניים גדולים בשנים הקרובות. לדוגמה, האם תשתנה הגדרתו מנכס למטבע ברוב מדינות המערב? באיזה אופן יחולו עליו מסים? האם יצליח להחיות את שיווקו מחדש ולקום מעל התדמית השלילית שהוצמדה לו בתקשורת? ועוד.
    5. אי היציבות – שער הביטקוין תנודתי מאד, וסביר להניח שזו חלק מהסיבה שגם נחשפתם אליו מלכתחילה. מדוע הוא כה תנודתי אתם תוהים? ובכן, הסיבה העיקרית היא שמדובר בשוק קטן מאד ביחס לשווקים אחרים. כאשר אנו שומעים בחדשות על ירידה של 2.5% במדד ה-S&P500, זה לא נשמע הרבה במיוחד. אך אם היינו יודעים שמדובר בשוויין של 500 החברות מהגדולות בעולם יחדיו, שמגיע לכ-23,000,000,000,000$ נכון לכתיבת מלים אלו, ככל הנראה שהיינו חוששים לעשות את החישוב (575 מיליארד דולר). לצורכי השוואה, מדובר במעל פי 3 מגודל שוק המטבעות הדיגיטליים כולו.
      השורה התחתונה היא, שככל שהשוק קטן יותר, דרוש פחות כסף להניע אותו. לכן אם כניסה של מיליארד דולרים חדשים לשווקי המניות לא "מדגדגת" לו, בביטקוין יהיה מדובר ככל הנראה בעלייה מטאורית (עקב היצע המטבעות הקשיח ורמת הנזילות הנמוכה).
      עם אי היציבות מתמודדים ע"י קביעת זמן מוגדר מראש שבו מסתכלים על השער. לדוגמה, עוד חצי שנה. ממש ככה. לא עוקבים ביומיום.
    6. תהליכי הבנייה והאימוץ שקורים מאחורי הקלעים – כאמור, על ביטקוין עובדים מיטב המוחות. הם שוקדים באופן יומיומי על הנגשתו לציבור הרחב, שיפור חוויית המשתמש והוזלת העלויות הישירות והאלטרנטיביות. מעבר לכך, גופים מוסדיים ענקיים מצטרפים אף הם לתעשייה, כגון נאסד"ק, קרן פידליטי, בנקי ההשקעות גולדמן זקס ומורגן סטנלי ועוד. הגופים הללו צפויים להגדיל משמעותית את הגישה לרכישה ומכירה של ביטקוין, במיוחד עבור משקיעים מסורתיים. מעבר לכך, מדינת אוהיו הצהירה השבוע שתחל לקבל מסים בביטקוין. זהו תקדים עצום ומדינות נוספות צפויות לנוע בעקבותיו.

    אז האם כדאי לקנות ביטקוין?

    התשובה לשאלה טמונה במחקר שתעשו מכאן הלאה.

    אם כבר הגעתם עד כאן, סימן שהנושא מעניין אתכם. בין אם אתם מעוניינים בפוטנציאל ההשקעה ובין אם סקרנים בנוגע לטכנולוגיה והמשמעויות החברתיות-כלכליות, נשארתם וקראתם עד כאן.

    אז למה שלא תמשיכו לקרוא עוד קצת?

    זוהי למעשה ההמלצה המשמעותית ביותר (והיחידה) שתוכלו לקבל ממני היום. לקרוא על ביטקוין, להבין מהם ארנקי ביטקוין וללמוד על טכנולוגיית הבלוקצ'יין שבבסיסו. טכנולוגיה אשר מאפשרת ליצור אמון בין צדדים, מבלי להיעזר בגורם מתווך שאחראי על האמון הזה. טכנולוגיה שצפויה לאפשר לנו להיפטר מהרבה גורמים מתווכים לכל הפחות מבלי לגרוע באיכות, ברוב המקרים אף לשפר אותה. ביטקוין עושה את זה לכסף, אך מטבעות דיגיטליים אחרים – עושים זאת לתעשיות אחרות.

    כולנו היינו רוצים לקחת חלק פעיל וליזום במהלך מהפכת האינטרנט. כעת, קיבלנו הזדמנות שנייה עם מהפכת הביטקוין והבלוקצ'יין.

    אודות בן סמוחה

    בן סמוחה
    שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

    עשוי לעניין אותך גם...

    7 הספרים המומלצים לקריאה בעולם הקריפטו

    0שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו בלינקדאין שלחו ב-WhatsApp עולם המטבעות הדיגיטליים יכול להיות סבוך …

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    לשיתוף הפוסט לחצו כאן

    תודה רבה על השיתוף ! 

    עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

     

    שתפו את הפוסט עם חברים