זירת המסחר האמריקאית המובילה קוינבייס (Coinbase) מתכוונת לצאת להנפקה ישירה בנאסד"ק, ב-14 באפריל 2021 – יום רביעי הקרוב.
ההנפקה תאפשר לציבור לרכוש את מניות החברה וצפויה לשמש כמדגם מייצג להייפ סביב כל מה שקשור במטבעות דיגיטליים, שכן התעניינות והסיקור התקשורתי לא פוסקים.
מעל 50 מיליון משתמשים
על פי הדיווח האחרון של החברה לרשות לני"ע האמריקנית (ה-SEC), לקוינבייס יש מעל 50 מיליון משתמשים רשומים ומעל 6 מיליון משתמשים פעילים על בסיס חודשי.
הנכסים המוחזקים ע"י קוינבייס שווים יותר מעשרה אחוזים משווי השוק של כל המטבעות הדיגיטליים, כאשר יותר מחצי מהנכסים המוחזקים הם של גופים מוסדיים.
כמות המשתמשים הפעילים בקוינבייס קפצה מ-2.8 מיליון ל-6.1 מיליון בחצי השנה האחרונה. נפח המסחר בבורסה גבוה יותר מ-335 מיליארד דולר רק ברבעון הראשון של 2021, בעוד נפח המסחר של כל שנת 2020 הסתכם בכ-193 מיליארד דולר. זו כמובן כתוצאה מהשילוב של הגדילה בכמות המשתמשים ועליית המחירים המשמעותית שהתרחשה בתקופה זו.
החברה שווה מאות מיליארדי דולרים?
התחזיות השונות של מומחים רבים נעות בטווח יחסית רחב. 250 מיליון מניות יהיו זמינות בהנפקה הישירה, ועל פי המסחר בחוזים עתידיים בבורסת FTX על מחיר המניה הצפוי, היא כבר נסחרת במחיר של 525$ למניה. כלומר, בשווי של כ-130 מיליארד דולר לחברה.
עם זאת, בלומברג צופים כי שווי החברה יגיע ל-100 מיליארד דולר, חברת ההשקעות New Constructs נותנת את התחזית הנמוכה של כ-19 מיליארד דולר, וחברת המחקר Delphi Digital אופטימית יותר עם הערכות בין 160 ל-230 מיליארד דולר לשווי החברה.
העתיד של קוינבייס לוטה בערפל?
שאלות רבות עולות בנוגע לתפקיד של חברה כמו קוינבייס בעתיד של המטבעות הדיגיטליים. כשקוינבייס הגישה את המסמכים הנדרשים כדי להפוך לחברה המונפקת ציבורית, היא הצהירה שהכלכלה המבוזרת (DeFi) היא סיכון פוטנציאלי לחברה. סכנות נוספות הן שינוי גישה של הבנקים והפוטנציאל השימוש הישיר של מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין, שכן התחרות הצומחת.
אם הבנקים ישנו את גישתם לעולם המטבעות הדיגיטליים הדבר יכול לטרוף את הקלפים עבור חברות כמו קוינבייס. ברגע שהבנקים הגדולים יתחילו לאפשר ללקוחותיהם לרכוש ואף לשמור על מטבעות דיגיטליים ישירות דרכם, זה עלול לייתר את התפקיד של זירות מסחר וחברות השומרות על המטבעות הדיגיטליים עבור הלקוחות שלהם.
ישנה גם תלות בחוקים וברגולוציות שיוצגו בעתיד ושעל פי הדיווחים כבר בדרכם. חוקים מסוימים יוכלו לחזק את מעמד המטבעות הדיגיטליים עבור מי שעובר דרך גוף מרכזי, ולפגוע באפשרויות יותר מבוזרות. במידה והחוקים יביאו לגיטימציה מלאה לגופים מרכזיים כמו בנקים להחזיק מטבעות דיגיטליים עבור הלקוחות שלהם, הדבר עלול להוביל לתחרות משמעותית בגופים כמו קוינבייס, שהם סוג של מונופול בנישה.
כלכלה מבוזרת (DeFi)
בבסיס שלה, קוינבייס היא זירת מסחר, מקום לרכוש ולסחור במטבעות דיגיטליים. כיום הגופים המרכזיים הנותנים שירותים בתחום המטבעות הדיגיטליים הם הרבה יותר נגישים ונוחים למשתמש. במובנים ובמקרים מסוימים הם גם הרבה יותר בטוחים.
אבל מה יקרה אם וכאשר התחום של הכלכלה המבוזרת יתפתח כל כך עד שיהיה מאוד בטוח ונוח למשתמש הפשוט? במידה וזירות המסחר המבוזרות (DEXs) יהיו בטוחות ונוחות לשימוש, האם זה יחליף את הצורך בגופים מרכזיים השומרים על הביטקוין שלנו?
יש גישה הטוענת כי זירות המסחר המבוזרות והריכוזיות ימשיכו להתקיים זה לצד זה. אנשים רבים מעדיפים שיהיה מישהו אחר שיתעסק עם הצדדים הטכניים של שמירה על המפתחות הפרטיים, אחסון קר וכו', כמו גם שיהיה גוף אחראי מבחינה משפטית, ושיהיה אל מי לפנות במקרה הצורך. זה נכון גם לאנשים פרטיים וגם לחברות גדולות ותאגידים.
מהצד השני יש גישה שאומרת שבטווח הארוך הכלכלה המבוזרת תפתור את כל הבעיות שעכשיו נפתרות על ידי הכלכלה הריכוזית (CeFi), ותעשה זאת בצורה טובה יותר. בנוסף, ה-DeFi יוכל להגן על המשתמשים מניסיונות השתלטות ממשלתיים.
ניסיונות השתלטות ממשלתיים יכולים להיות כלליים או נקודתיים. דוגמה לאיום כללי – הוצאה של הביטקוין מהחוק ואיסור על שימוש והחזקה של המטבע. במקרה כזה הממשלה תוכל לדרוש מקוינבייס להקפיא את כל החשבונות של כל המשתמשים שלה; דוגמה לאיום נקודתי – מס הכנסה פונה אל קוינבייס כדי להקפיא חשבונות של לקוחות שלטענתם לא שילמו מיסים. סכנות אלו קיימות רק כשיש גוף מרכזי הכפוף לחוקי המדינה.
ההייפ בעיצומו
כאמור, הדיווחים בתקשורת אינם פוסקים, במיוחד לאור ההנפקה של eToro הישראלית באמצעות SPAC. מניית FTCV רשמה עליה של כ-30% מאז ה-SPAC, וייתכן שהעיניים שבוחנות את קוינבייס (COIN) יזלגו גם למניה זו.
כך או כך, מסתמן שההנפקה הולכת להיות שיחת השבוע בוול סטריט. במהלך סוף השבוע האחרון ביטקוין חזר להיסחר בשער של כ-$60,900, ומסתמן כי בדרכו לנסות לפרוץ את השיא מחדש.
