ביהמ״ש העליון הכריע: למשטרה מותר לפנות למנפיקת USDT להקפאת ארנקי קריפטו

טור מאת עו״ד עמית לוין, מנכ״ל Xchainge, מומחה ציות במטבעות דיגיטליים וראש תכנית עו״ד/רו״ח במכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים.

בית המשפט העליון בירושלים נתן השבוע החלטה דרמטית בעלת השלכות רחבות על עולם האכיפה בתחום הקריפטו בישראל. 

בפסק דין תקדימי קבע השופט אלכס שטיין כי למשטרת ישראל קיימת סמכות לפנות לחברות קריפטו זרות דוגמת טטר (Tether), מנפיקת המטבע USDT,  בבקשה להקפיא ארנקים דיגיטליים החשודים בקשר לעבירות הונאה, הלבנת הון ומימון טרור, וזאת גם כאשר החברות פועלות מחוץ לישראל ואינן כפופות ישירות לדין הישראלי.

את המדינה ייצגה עו״ד שרית משגב, אז בכירה בפרקליטות המדינה בתחום הפשיעה הכלכלית, וכיום שותפה מובילה במשרד EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. משגב וסגל הפרקליטים שעסקו במקרה הינם בוגרים מוסמכים Blockchain Expert מבית המכללה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים.

הרקע: "העוקץ הרוסי" וארנק של יותר מ־10 מיליון דולר

ההליך עסק בחקירה שמנהלת יחידת הסייבר בלהב 433 סביב פרשת הונאה רחבת היקף שכונתה "העוקץ הרוסי". לפי החשד, קורבנות רבים בישראל ובעולם הועברו להשקעות פיקטיביות במטבעות קריפטוגרפיים, כאשר הכספים נותבו דרך מספר ארנקים דיגיטליים. 

אחד מהם, שארטיום נדורנקו טוען ששיך לו, הכיל מעל 10 מיליון מטבעות USDT בשווי של יותר מ־10 מיליון דולר.

במאי 2025 פנתה משטרת ישראל לטט׳ר וביקשה להקפיא את הארנק. החברה נענתה לבקשה והקפיאה את הכספים. 

בהמשך פנתה המדינה לבית משפט השלום לצורך הוצאת צו הקפאה פורמלי.

בית המשפט המחוזי: למשטרה אין סמכות

המשיב טען כי למשטרת ישראל אין סמכות לבצע "אכיפה אקסטרה טריטוריאלית" כלפי חברה זרה שאינה כפופה לדין הישראלי. בית המשפט המחוזי מרכז־לוד קיבל את הטענה וקבע כי עצם הפנייה לטט׳ר, לצד צו ההקפאה שנשלח אליה, מהווים למעשה פעולה שלטונית כופה ללא הסמכה מפורשת בחוק.

עוד נקבע כי אם המדינה מבקשת לתפוס נכסים במדינה זרה, עליה לפעול באמצעות חוק העזרה המשפטית בין מדינות ולא במסלול וולונטרי מול חברה פרטית. בית המשפט המחוזי אף הדגיש כי גם אם מדובר בצורך חקירתי דחוף, אין בכך כדי "לייצר סמכות יש מאין".

העליון הפך את ההחלטה

השופט אלכס שטיין קיבל את ערר המדינה וקבע כי לא מדובר בפעולת כפייה שלטונית אלא בשיתוף פעולה וולונטרי. לדבריו, לטט׳ר הייתה אפשרות מלאה לסרב לבקשת המשטרה, והעובדה שבחרה לשתף פעולה נבעה משיקולים עסקיים ומרצונה לשמור על מוניטין של גוף פיננסי לגיטימי.

פסק הדין נשען במידה רבה על הלכת בג"ץ עדאלה, שעסקה בפעילות יחידת הסייבר של משרד המשפטים מול פלטפורמות אינטרנט. שטיין קבע כי כל עוד אין כפייה או איום רגולטורי ממשי מצד המדינה, ניתן להסתפק בסמכות הכללית של המשטרה לפי סעיף 3 לפקודת המשטרה.

תיק שממחיש את המפגש בין משפט, טכנולוגיה ובלוקצ'יין

מעבר לשאלות המשפטיות, ההליך כולו המחיש עד כמה עולם האכיפה בתחום הקריפטו דורש כיום מומחיות טכנולוגית והבנה עמוקה של מנגנוני בלוקצ'יין, ארנקים דיגיטליים, מטבעות יציבים ומבני החזקה מבוזרים.

פסק הדין עצמו כולל ניתוח חריג בהיקפו על אופן פעילותם של ביטקוין, מטבעות יציבים וארנקי קריפטו, ואף עוסק בהבדלים שבין רשתות מבוזרות לבין מטבעות דוגמת USDT המונפקים על ידי חברות פרטיות.

גם ניהול ההליך מצד המדינה דרש מומחיות יוצאת דופן. 

עו"ד שרית משגב, אז בכירה בפרקליטות המדינה בתחום הפשיעה הכלכלית, וכיום שותפה מובילה במשרד EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', הינה בוגרת מוסמכת Blockchain Expert של המכללה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, ואף ציינה כי הידע שרכשה במהלך הלימודים סייע לה ולפרקליטים הנוספים שעסקו בתביעה באופן משמעותי בניהול התיק ובייצוג המדינה בהליך המורכב.

הדבר ממחיש כיצד תיקי קריפטו מודרניים כבר אינם מתנהלים רק בזירה המשפטית הקלאסית. הם מחייבים הבנה עמוקה בטכנולוגיה, במבנה רשתות בלוקצ'יין, במטבעות יציבים, בממשקי ארנקים ובאופן הפעולה של חברות קריפטו בינלאומיות. ללא ידע כזה, קשה מאוד לנהל הליכים מהסוג הזה, הן מצד רשויות האכיפה והן מצד ההגנה.

ההבחנה המרכזית: כפייה מול שיתוף פעולה

ליבת פסק הדין היא ההבחנה שבין פעולה שלטונית כופה לבין פעולה וולונטרית. לפי העליון, אם המדינה הייתה מפעילה כוח רגולטורי או מאיימת בסנקציות, היה צורך בהסמכה מפורשת בחוק. אולם במקרה הזה, כך נקבע, מדובר ב"שיח אינטרסים" בין המדינה לבין חברה פרטית הפועלת בזירה הבינלאומית.

השופט שטיין אף הרחיב על אופיים הייחודי של מטבעות קריפטוגרפיים והקושי האינהרנטי בתפיסתם. לדבריו, בניגוד לחשבון בנק רגיל, ארנק דיגיטלי אינו נכס פיזי עם מיקום גיאוגרפי ברור, ולכן שיתוף פעולה מצד חברות כמו טט׳ר הופך לכלי אכיפה קריטי.

המשמעות הרחבה: שינוי דרמטי בעולם האכיפה

ההכרעה עשויה להשפיע באופן דרמטי על האופן שבו רשויות האכיפה בישראל יתמודדו בעתיד עם עבירות כלכליות במרחב הקריפטוגרפי. המדינה הזהירה במהלך ההליך כי אם תישלל ממנה האפשרות לפעול במסלול וולונטרי מול חברות קריפטו זרות, ישראל עלולה להפוך ל"עיר מקלט דיגיטלית" לעברייני הלבנת הון ומימון טרור.

מנגד, פסק הדין צפוי לעורר גם ביקורת מצד גורמי פרטיות וזכויות אדם. ההכרעה למעשה מכירה באפשרות של המדינה לייצר הקפאות דה פקטו של נכסים דיגיטליים באמצעות לחץ מוסדי ומוניטיני, גם ללא צו אכיפה ישיר בעל תחולה בינלאומית.

לאן מכאן?

פסק הדין מסמן את אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו בישראל בכל הנוגע למפגש שבין דיני חקירה פלילית, אכיפה בינלאומית וטכנולוגיית בלוקצ'יין. הוא גם משקף את המעבר של עולם האכיפה מהמודל הבנקאי הישן לעידן שבו חברות קריפטו פרטיות הפכו לשחקניות מפתח בזירת המודיעין הפיננסי הגלובלית.

החלטת העליון אינה עוסקת רק בשאלה האם ניתן להקפיא ארנק דיגיטלי. היא עוסקת בשאלה רחבה הרבה יותר: כיצד מדינות מפעילות כוח בעולם שבו הכסף כבר אינו מוחזק בכספות פיזיות אלא נע בין שרשראות בלוקצ'יין, חברות פרטיות ושרתים הפזורים ברחבי העולם.

פסק הדין המלא: בית המשפט העליון בישראל: b519638791264ce8a22b94c6ecde0634_copy

למידע על מסלול עורכי דין: lp.bdcc.co.il/blockchain-expert-course-lawyers/

למידע על מסלול רואי חשבון: https://lp.bdcc.co.il/blockchain-expert-accountant/

למידע נוסף שעשוי לעניין אותך:

• בלוקצ'יין – המדריך המלא
• מטבעות דיגיטליים – המדריך המלא
• מטבעות יציבים (סטייבלקוינס) – המדריך המלא
• טטר (USDT) – המדריך המלא

עו"ד עמית לוין

עו״ד עמית לוין הוא מייסד Xchainge, חברה בינלאומית המספקת שירותים לבנקים וגופי אכיפה בכל העולם. לוין, ראש תחום תכנית עו״ד ורו״ח במכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים, הוא מומחה עולמי לחקירות מטבעות דיגיטליים ורגולציה לשעבר תובע במחלקת הסייבר בפרקליטות ומנהל צוות מניעת מימון טרור בבינאנס.