3 מגמות ב-CBDC שיעצבו מחדש את הכסף הדיגיטלי ב-2026
מאחורי ההבטחות ליעילות וחדשנות, מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים מעוררים שאלות כבדות משקל על פרטיות, זהות ושליטה
-
- 5 דקות
- פורסם: 25/12/25 ,14:19
טור דעה שפורסם לראשונה ב-Bitcoin News, מאת אפרת פניגזון
בנקים מרכזיים מעצבים בהדרגתיות תפיסה של מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי (CBDC) כשדרוג למערכות התשלומים הקיימות – עם הבטחות לסליקה מהירה יותר, עלויות נמוכות יותר, יעילות גבוהה יותר ותשתית מוניטרית אמינה ויציבה.
במקביל, הם מתאמצים להציג CBDC קמעונאי כ"מזומן דיגיטלי". אלא שמאפיין הליבה של מזומן – פרטיות של עסקאות – אינו ניתן לשחזור במערכת מבוססת הרשאות, המקושרת לזהות המשתמש.
כאשר בוחנים את הדברים לעומק, מתגלה תמונה שונה: ל‑CBDC יש פוטנציאל ליצור סיכונים מבניים לפרטיות, להרחיב את יכולות המעקב והשליטה של מדינות על אזרחיהן, ולבסס מנופי כוח חדשים בידי בנקים מרכזיים ומוסדות גלובליים.
עם המעבר משלב הבדיקה והמחקר לפיילוטים, חקיקה ויישום בפועל בשנת 2026, שלוש מגמות מרכזיות ממחישות לאן התחום באמת מתקדם:
1. התרחבות ה-CBDC מואצת
המומנטום הגלובלי ממשיך להתחזק. לפי מדד ה‑CBDC של ארגון Human Rights Foundation, יותר מ‑139 ממשלות ברחבי העולם מפתחות או בוחנות כיום מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי – לעומת פחות מ‑40 בלבד בשנת 2020. רבות מהמדינות כבר עוברות משלב המחקר העקרוני לתכנון מערכות, ניסויים טכנולוגיים וגיבוש מסגרות משפטיות.
המגמה קיבלה חיזוק נוסף לפני כחודשיים בפאנל "עתיד הפיננסים" של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). מנכ"לית הקרן, קריסטלינה ג'ורג'ייבה, קראה למקבלי ההחלטות "לקבל את המציאות – כסף הפיאט הופך לדיגיטלי", והדגישה כי תחומי הקריפטו, הטוקניזציה והתשלומים הדיגיטליים מתפתחים בקצב "אקספוננציאלי".
ה‑IMF לא קבע עדיין חובת אימוץ של CBDC, אך הדגיש את הצורך לבחון סיכונים כגון פיצול מערכות פיננסיות והחלפת מטבעות, ולהיערך באמצעות מסגרות רגולטוריות מתאימות.
נתוני סקר הפורום למוסדות מוניטריים ופיננסיים רשמיים (OMFIF) לשנת 2024 מחזקים את התמונה: 72% מהבנקים המרכזיים מצפים להנפיק CBDC, 34% מעריכים שהנפקה תתרחש בתוך חמש שנים, ו‑91% כבר ביצעו או מתכננים מחקרי היתכנות.
בשילוב עם הנחיות הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), הקוראות להקמת תשתיות אחודות המקושרות לזהות, מתגבשת קשת מדיניות גלובלית ברורה – לעבר מערכות כסף דיגיטלי מבוססות הרשאה, הנתונות לפיקוח רגולטורי מלא.
מדינות ברחבי העולם כבר מגיבות למגמה. בישראל, פרויקט השקל הדיגיטלי מתקרב להצגת הצעת תכנון מלאה, הכוללת ארנקים מתווכים ואפשרות שימוש אופליין. המלצה רשמית להשקה צפויה עד סוף 2026. בנק ישראל ציין כי הוא עוקב מקרוב אחר התפתחויות בזירות אחרות, תוך ציון הבנק המרכזי האירופי (ECB) כנקודת הייחוס המרכזית.
מדינות ברחבי העולם כבר מגיבות למגמה. בישראל, פרויקט השקל הדיגיטלי מתקרב להצגת הצעת תכנון מלאה, הכוללת ארנקים מתווכים ואפשרות שימוש אופליין. המלצה רשמית להשקה צפויה עד סוף 2026. בנק ישראל ציין כי הוא עוקב מקרוב אחר התפתחויות בזירות אחרות, תוך ציון הבנק המרכזי האירופי (ECB) כנקודת הייחוס המרכזית.
2. שילוב בין CBDC למערכות זהות דיגיטלית
מאפיין בולט של מערכות מוניטריות מהדור הבא הוא המיזוג בין CBDC לבין תשתיות תעודות זהות דיגיטלית לאומיות. ה‑BIS מתאר כיצד שכבות של זהות, ציות וסליקה יכולות לפעול כחלק מארכיטקטורה מתוכנתת אחת. גם הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מציג מבנה דומה ביוזמת האירו הדיגיטלי, שבו ספקי שירותי זהות מאמתים משתמשים ומקשרים ארנקים לאישורים דיגיטליים.
בהודו, ה‑e‑Rupee עושה שימוש באימות המבוסס על מערכת Aadhaar; בניגריה, השקת ה‑eNaira לוותה בהרחבת מערך הזהות הדיגיטלית הלאומי; ובסינגפור, הרשות המוניטרית (MAS) רואה בתאימות בין CBDC לזהות דיגיטלית נדבך יסודי, כפי שהוצג בפרויקט Orchid בשנת 2022.
ארגוני זכויות אדם מזהירים כי מדובר ברמת שקיפות פיננסית חסרת תקדים. לפי ה-Human Rights Foundation, מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים המקושרים לזהות מרכזים מידע רגיש על דפוסי התנהגות ופעילות פיננסית, ומגבירים את הסיכון למעקב שיטתי או לשימוש פוליטי לרעה.
3. ההשפעה הגלובלית של האירו הדיגיטלי
באוקטובר 2025 השלים הבנק המרכזי האירופי את שלב ההכנה בן השנתיים לאירו הדיגיטלי, ופרסם טיוטת חוקים ומסגרת טכנולוגית. חקיקה צפויה במהלך 2026, ופיילוטים מתוכננים לצאת לדרך בשנת 2027.
מאחר שגוש האירו הוא אחד מהבלוקים המוניטריים הגדולים בעולם, החלטות העיצוב שלו – ארנקים מתווכים, הגדרות פרטיות, יכולת עבודה אופליין (ללא חיבור לאינטרנט), הזדהות בזמן הצטרפות והגבלות החזקה – צפויות להשפיע על נורמות וסטנדרטים גלובליים.
רבות מהתכונות מזכירות את אלו שכבר יושמו ביואן הדיגיטלי של סין, ה‑CBDC המתקדם ביותר כיום, עם יותר מ‑800 מיליון ארנקים ולמעלה מ‑10 טריליון יואן בהיקף עסקאות. תיאום פיננסי עדכני בין האיחוד האירופי לסין מדגיש את העניין האירופי בניסיון התפעולי שנצבר שם.
האירו הדיגיטלי מתפתח במקביל לרפורמות פיננסיות רחבות יותר באיחוד האירופי, ובהן יוזמת "ועדת החיסכון וההשקעות", שמטרתה להניע הון פרטי ולהעמיק את האינטגרציה הפיננסית – הקשר המשתלב היטב עם אג׳נדת הדיגיטציה המוניטרית של אירופה.
מבט קדימה ל-2026
CBDCs עוברים משלב התיאוריה לשלב היישום. קרן המטבע הבינלאומית קוראת לממשלות להיערך לעתיד מוניטרי דיגיטלי; נתוני OMFIF מצביעים על ציפיות גוברות להנפקה; הנחיות ה‑BIS מקדמות ארכיטקטורות אחודות המקושרות לזהות; והאירו הדיגיטלי צפוי להשפיע באופן ישיר על תקנים בינלאומיים.
השאלה המרכזית לשנת 2026 כבר אינה האם CBDCs יגיעו – אלא אילו מגבלות, תשתיות ממשל והגנות על זכויות יעצבו את דמותם.
תגים
- אין תגים
אפרת פניגזון
אפרת פניגזון היא עיתונאית עצמאית, דוברת בינלאומית ומומחית שיווק, מנחת הפודקסט ”You’re The Voice” עם למעלה מ-3 מיליון צפיות ו-180 אלף עוקבים. בעברה כיהנה כסמנכ״לית שיווק בחברות גלובליות וכן ייסדה את פורום G-CMO לסמנכ״לי שיווק, והיא אחת מ-100 אנשי ההייטק הבולטים בישראל לפי ה-Wall Street Journal. https://linktr.ee/efrat
עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך בקטגוריה: חדשות קריפטו ועדכוני שוק בזמן אמת
ועדת הבנקאות אישרה את חוק ה-CLARITY: ביטקוין מזנק ב-3.5%
הוועדה אישרה את החוק ברוב של 15-9 לראשונה בתמיכת הדמוקרטים, אך הדרך לסנאט רצופה במחלוקות על ניגודי עניינים של דונלד טראמפ ומשפחתו
- 14/05/26
- 08:49
- טל שמיר
ניצחון ל-AI: קלוד הצליח לשחזר גישה לארנק ביטקוין אבוד בשווי $400,000
לאחר עשור ו-3.5 טריליון ניסיונות כושלים, הצ'ט איתר קובץ גיבוי והחזיר למשתמש גישה ל-5 מטבעות ביטקוין שרכש בשנת 2015
- 14/05/26
- 02:32
- טל שמיר
על רקע החששות מעימות עם סין: ביטקוין יורד מתחת ל-$80,000
בזמן שהשווקים ממתינים להכרעה בחוק ה-CLARITY, אזהרה חריפה של נשיא סין לטראמפ ונתוני אינפלציה גבוהים צבעו את שוק הקריפטו באדום
- 14/05/26
- 10:30
- טל שמיר
