אירופה או ארה״ב: מי תשתמש בסטייבלקוינס טוב יותר להשפעה גיאופוליטית?

טור דעה מאת עו״ד גל ארד כהן ועו״ד איליה קסלמן ממשרד ש. הורוביץ. 

ב-18 ביולי 2025 נחתם בארה"ב חוק ה-GENIUS Act, המהווה ציון דרך רגולטורי חשוב: לראשונה נחקקת בארה"ב מסגרת פדרלית מקיפה המיועדת להסדרת פעילותם של מטבעות יציבים (Stablecoins) – תחום שהלך ותפס נוכחות הדרגתית בשוק הפיננסי הגלובלי, עד שמיצב את עצמו בלב השיח הפוליטי, הכלכלי והמשפטי. 

מטבעות יציבים אינם עוד תופעה שולית בעולם הקריפטו, אלא מוצר פיננסי חוצה גבולות, המטשטש את ההבחנה בין בנקאות מסורתית לכלכלה מבוזרת.

למעלה מ-300 מיליארד דולר סטייבלקוינס

שוק המטבעות היציבים – ששמם נגזר מתוקף היותם יציבים לנכס בסיס כגון מטבע ממשלתי או נכס – ממשיך לצמוח בקצב מהיר, כשאימוצו גובר מעלה את שוויו הכולל לכ-300 מיליארד דולר. מטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרים העברות כספים כמעט מיידיות, ללא תלות במיקום הצדדים, ובעלות נמוכה מאוד — למשל, העברת כמה מאות דולרים עולה לרוב פחות מ-0.1 דולר והכסף מתקבל תוך שניות או דקות.

לאור זאת, הם צוברים אימוץ נרחב לא רק בתעשיית הקריפטו, אלא גם בעולם התשלומים הבינלאומי, ובמדינות שסובלות מפיחות המטבע המקומי כגון ניגריה, טורקיה וארגנטינה.

המודל העסקי של חברות המנפיקות מטבעות יציבים מתבסס על השקעת הפיקדונות שהן מקבלות בתמורה להנפקת המטבע, כאשר מרבית הכספים מושקעים בנכסים יציבים ונושאי תשואה, כגון אג"ח ממשלת ארה"ב, שטרות מסחריים תאגידיים, ולעיתים גם נכסים כמו ביטקוין או זהב.

שוק המטבעות היציבים נשלט כיום בעיקר בידי שתי חברות: טט׳ר (Tether), שמנפיקה את USDT, וסירקל (Circle), שמאחורי מטבע ה-USDC. סירקל הונפקה בבורסת ניו יורק ב-2025 ושווי השוק שלה עומד על כ-20 מיליארד דולר. אך הפוטנציאל בתחום מושך שחקנים נוספים, לא רק מנפיקי מטבעות אלא גם חברות המקשרות בין בלוקצ'יין לפיננסים מסורתיים.

כך למשל, ענקית הפינטק Stripe רכשה לאחרונה את Bridge—חברה המתמחה בחיבור בין מטבעות יציבים לפיאט—בעסקה של 1.1 מיליארד דולר, שהיא הרכישה הגדולה בתולדותיה.

לצד זאת, גם מוסדות פיננסיים מסורתיים נכנסים לזירה: PayPal כבר השיקה מטבע משלה (PYUSD), וחברות כמו Visa, Mastercard ו-BlackRock כבר פעילות בתחום או בוחנות את הרחבת פעילותן לנוכח הפוטנציאל המשמעותי בשוק. 

אירופה מול ארה"ב: הקרב על השפעה עולמית

חשוב להבין שהרגולציה על מטבעות יציבים אינה רק סוגיה פיננסית – אלא גם כלי לעיצוב מחדש של מאזן הכוחות הכלכלי בעולם. חוק ה-GENIUS מבהיר: ארצות הברית רואה בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ובמטבעות היציבים מנוף לשימור ואף חיזוק עוצמתה הכלכלית והגיאופוליטית.

ארה"ב צפתה במדינות אחרות שהתקינו רגולציה בתחום והבינה שללא רגולציה ברורה ומאפשרת, הדולר עלול לאבד את הדומיננטיות הכלכלית שלו בשווקי העולם. חוק ה-GENIUS- שנחתם לאחרונה על ידי הנשיא טראמפ, נועד בין היתר להציב את ארה"ב בחזית תחום הנכסים הדיגיטליים ולחזק את מעמדו של הדולר כמטבע המרכזי בכלכלה העולמית – כפי שטראמפ עצמו הצהיר:

״החוק יהפוך את ארה״ב למנהיגה בלתי ניתנת לערעור בתחום הנכסים הדיגיטליים, ותביא השקעות וחדשנות מסיביות למדינתנו… החוק יגדיל את הביקושים לחוב הממשל האמריקני, וייקבע את מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה עולמי בכך שמנפיקי סטייבלקוינס יחוייבו לגבות את נכסים עם אגרות חוב ממשלתיות ודולרים אמריקניים.״

הרגולציה האמריקאית מגיעה אחרי האיחוד האירופי, שאישר כבר ב-2023 את MiCA, אבל למרות נקודות דמיון בין הגישות, חוק ה-GENIUS מציג מודל שונה במבנה, במטרות ובהשלכותיו.

שתי המסגרות מחייבות גיבוי מלא של 1:1 בנכסים נזילים ובטוחים, אוסרות על מתן ריבית למחזיקי המטבעות ומדגישות הגנה צרכנית. עם זאת, באירופה מדובר ברגולציה אחידה החלה על כלל מדינות האיחוד ודורשת רישוי ופיקוח קשיחים ברמה הלאומית. בארה"ב, לעומת זאת, החוק משתלב במבנה רגולטורי כפול — פדרלי ומדינתי.

בארה״ב רואים בסטייבלקוינס כלי לחיזוק ההגמוניה, באירופה חוששים

הבדל מהותי נוסף נוגע להגדרת המטבעות: בעוד שהרגולציה האירופית אינה מתמקדת רק במטבעות יציבים אלא מסדירה את כלל שוק הקריפטו, כולל הבחנה בין EMTs (מטבעות מוצמדים למטבע אחד) ו-ARTs (מטבעות מוצמדים לסל נכסים), בעוד שבארה"ב ההגדרה פשוטה ומצומצמת יותר. לפי חוק ה-GENIUS מטבע יציב הוא נכס דיגיטלי שנועד לשמש כאמצעי תשלום או סליקה, והמנפיק שלו מחויב, או יוצר ציפייה סבירה, לשמור על ערך יציב ביחס לסכום כספי קבוע.

מאחורי ההבדלים הרגולטוריים מסתתרת יריבות כלכלית-גיאופוליטית. מטבעות יציבים צמודי דולר, המתפשטים במהירות בשווקים בינלאומיים, תורמים לביסוסו המחודש של הדולר כמטבע הדומיננטי – גם באזורים שבעבר לא הסתמכו עליו. בנוסף, הם מחזקים את הכלכלה האמריקאית באופן ישיר: נכון להיום, מנפיקים של מטבעות יציבים הפכו לגורמים מרכזיים באחזקת חוב ממשלתי אמריקאי, ואף עברו מדינות גדולות דוגמת גרמניה בכמות האחזקות. בכך נוצר מנגנון חדש להעמקת קשרים כלכליים גלובליים עם המערכת הפיננסית האמריקאית.

בעיני ארה"ב, כפי שעולה מדברי טראמפ, מדובר בכלי לחיזוק ההגמוניה הדולרית בעידן הדיגיטלי. לעומת זאת, באירופה גוברת הדאגה מהשפעה חיצונית: הבנק המרכזי האירופי ומנגנון היציבות (ESM) הזהירו מפני אובדן שליטה מוניטרית וזליגת פיקדונות מהמערכת הבנקאית המקומית , תוצאה ישירה של חדירה של מטבעות יציבים צמודי-דולר לשווקים האירופיים.

לסיכום, לנוכח ההתפתחויות הרגולטוריות האחרונות בארה"ב ובאירופה, מתחדדת ההבנה שמטבעות יציבים אינם עוד תופעה השמורה רק לעולם הקריפטו, אלא חוליה מרכזית בעתיד המערכת הפיננסית העולמית. לצד מאבקי כוח בין מדינות על עיצוב כללי המשחק, הרגולציה באירופה ובארה"ב מביאה עמה לא רק יציבות ובהירות, אלא גם פוטנציאל משמעותי לצמיחה כלכלית וחדשנות.

עו״ד גל ארד כהן

גל ארד כהן היא שותפה וראש מחלקת בלוקצ'יין בפירמת עורכי הדין ש.הורוביץ ושות׳. היא מייעצת לחברות וסטראטאפים בנושאי רגולציה ואסטרטגיה משפטית, עם ניסיון עשיר בייעוץ לגופים פיננסיים מסורתיים וכן לחברות קריפטו ובלוקצ'יין.