המשטרה הקפיאה כתובת עם 10 מיליון USDT; ביהמ״ש קבע כי ההליך בוצע בצורה לא חוקית
טור דעה של עו״ד עמית לוין בפרשת העוקץ הרוסי ופסיקת בית המשפט המחוזי שמציב גבול למשטרת ישראל ויחסיה עם Tether מנפיקת USDT
-
- 6 דקות
- פורסם: 22/03/26 ,13:02
טור דעה מאת עו״ד עמית לוין, מנכ״ל Xchainge, מרצה וראש תכנית עו״ד/רו״ח במכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים.
בטרם נצלול למהותה של ההחלטה ולטיעונים שנדונו בה, כדאי בעיני להתעכב על נקודה אחת שהיא לטעמי, לב הסיפור כולו, ידע.
כל עורך דין או רואה חשבון שמייצג לקוחות יודע שלא מספיק להבין את החוק או את המספרים. בלי היכרות אמיתית עם התחום שבו הלקוח פועל, עם הכלים והפרקטיקה, קשה מאוד לתת ייצוג אפקטיבי.
זה נכון בדיני מס, בדיני ירושה וזה נכון עוד יותר בעולם הקריפטו.
מההליך עולה כי משטרת ישראל הבינה את היכולות של טט׳ר (Tether), מנפיקת USDT, בחנה לעומק את פוטנציאל התפיסה ואף פעלה מולה. זה לא מובן מאליו. לפני שמייצרים פתרונות עבור לקוחות או פתרונות אכיפה, צריך להבין את המערכת. כל היתר מגיע רק אחרי זה.
״העוקץ הרוסי״ וארנק עם 10 מיליון USDT
הפרשה עוסקת בחקירה פלילית של הונאה רחבת היקף, המכונה "העוקץ הרוסי". על פי החשד, קורבנות רבים נפלו למערך מתוחכם שהעביר כספים דרך רשתות בלוקצ'יין בניסיון לטשטש עקבות.
באמצעות ניתוח בלוקצ'יין הצליחה המשטרה להתחקות אחר תנועת הכספים ולהגיע לכתובת ארנק דיגיטלי על גבי רשת טרון שאליה הוזרמו כ-10 מיליון דולר שווי USDT הקשורים לעוקץ.
בשלב הזה נכנסת לתמונה טט׳ר, אשר בניגוד למה שנהוג לחשוב אינה תשתית מבוזרת אלא גוף בעל יכולות שליטה מסוימות בחוזה החכם של המטבע צמוד-הדולר – לרבות האפשרות להקפיא נכסים – המסתמך בבסיסו על תשתית מבוזרת.
המשטרה לא פנתה לחברה מיד, אלא קודם פנתה לבית המשפט וביקשה צו שיאפשר לה להורות על הקפאת הנכסים, מתוך כוונה להעביר את הצו לטט׳ר. לאחר קבלת הצו, אכן נעשתה פנייה לחברה, והנכסים הוקפאו בפועל.
כאן מצויה יריעת המחלוקת. טענת הסנגור המייצג את בעל הארנק שהוקפא, הייתה שהצו מלכתחילה אינו קביל, משום שאין לבית משפט בישראל סמכות להוציא צו כלפי חברה זרה שאינה כפופה לדין הישראלי. כלומר, גם אם בפועל ההקפאה הצליחה, הבסיס המשפטי שעליו נשענה, אינו תקין ולכן פעילות האכיפה אינה לגיטימית.
מנגד, השיבה המשטרה כי ההקפאה בפועל בוצעה ע״י טט׳ר בהתנדבות ולא לבקשת צו. כלומר, המדיניות של החברה היא לשתף פעולה בצורה וולונטרית עם רשויות החוק, ועל כן היא מצייתת במקרים רבים לצווים מסוג זה על אף שאינה חייבת.
״אין סמכות להוציא צו כזה״
בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע שאין סמכות להוציא צו כזה. הוא לא ביטל את החקירה ולא שלל את קיומו של חשד סביר, ואף הדגיש כי מדובר בחקירה שיש להמשיך ולמצות.
עם זאת, הוא שם גבול ברור באשר לאופן שבו ניתן לפעול. נקבע כי הדין הקיים אינו מקנה לבית משפט בישראל סמכות להורות על הקפאה או תפיסה של נכסים כאשר מדובר בגורם זר שאינו כפוף לדין הישראלי, וכי לא ניתן לגזור סמכות כזו מעצם הדחיפות או מהמאפיינים הייחודיים של נכסים דיגיטליים.
בית המשפט דחה את הטענה שלפיה מדובר בצו "טכני" בלבד שנועד לעגן פעולה שכבר בוצעה, וקבע כי לשון הצו ותוכנו מלמדים שמדובר בהוראה אופרטיבית המופנית לגורם חיצוני.
בהתאם לכך, לא ניתן להסתמך על שיתוף פעולה בפועל של טט׳ר כבסיס לסמכות משפטית, שכן סמכות חייבת לנבוע מהחוק ולא מהסכמה וולונטרית של צד שלישי.
בנוסף, הודגש כי קיומם של מנגנונים מוסדרים לשיתוף פעולה בינלאומי אינו מאפשר לעקוף אותם באמצעות פנייה ישירה, גם אם מדובר באמצעי מהיר ויעיל יותר.
המסר המרכזי שעלה מההחלטה היה ברור: לא כל מה שאפשר לעשות, מותר לעשות. עצם שיתוף הפעולה בפועל של טטר אינו יוצר סמכות, וגם צורך מבצעי דחוף, משמעותי ככל שיהיה, אינו מאפשר לחרוג מהמסגרת המשפטית הקיימת.
למה זה חשוב?
כי ההחלטה הזו מדגישה את הפער בין היכולת הטכנולוגית לבין המסגרת המשפטית. רשויות האכיפה כבר יודעות לאתר נכסים, לנתח תנועות ולהגיע לשחקנים מרכזיים. אבל החוק עדיין נשען על עקרונות של סמכות, גבולות ופרוצדורה.
כמו כן, חשוב להפנים כי האתגר היום כבר לא רק משפטי או חשבונאי. כדי להבין מה באמת קורה, ומה הסיכונים, צריך להבין גם את הטכנולוגיה וגם את המציאות האופרטיבית של האכיפה. בלי זה, חלק משמעותי מהתמונה פשוט חסר.
השורה התחתונה
זו לא החלטה נגד אכיפה, אלא בעד אכיפה נכונה. היא מדגישה שהעתיד בעולם הקריפטו יישען על שילוב של ידע, שיתוף פעולה, והתאמה של הדין למציאות.
ואולי בהערת אגב לסיום: אם נקודת המוצא היא שלבית משפט בישראל אין סמכות להוציא צו כלפי טטר, מתבקש בעיני לשאול האם אותה בעיית סמכות אינה מלווה גם את ההחלטה עצמה, שניתנה אף היא בבית משפט ישראלי…
——
מקומות אחרונים למסלול Blockchain Expert לעורכי דין ורואי חשבון מבית המכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים. ההכשרה המקצועית מספקת כלים פרקטיים והבנה מעמיקה של עולמות הבלוקצ׳יין, קריפטו ונכסים דיגיטליים. בין מרצי המסלול נמנים ראשי תחום הבלוקצ׳יין במשרדים המובילים בישראל, דירקטור קריפטו ב-KPMG, ראש תחום קריפטו ברשות המסים, לשעבר יו״ר רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור, ועוד.
למידע על מסלול עורכי דין: lp.bdcc.co.il/blockchain-expert-course-lawyers/
למידע על מסלול רואי חשבון: https://lp.bdcc.co.il/blockchain-expert-accountant/
למידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
- בלוקצ'יין – המדריך המלא
- מטבעות דיגיטליים – המדריך המלא
- מטבעות יציבים (סטייבלקוינס) – המדריך המלא
- טטר (USDT) – המדריך המלא
תגים
עו"ד עמית לוין
עו״ד עמית לוין הוא מייסד Xchainge, חברה בינלאומית המספקת שירותים לבנקים וגופי אכיפה בכל העולם. לוין, ראש תחום תכנית עו״ד ורו״ח במכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים, הוא מומחה עולמי לחקירות מטבעות דיגיטליים ורגולציה לשעבר תובע במחלקת הסייבר בפרקליטות ומנהל צוות מניעת מימון טרור בבינאנס.
עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך בקטגוריה: חדשות קריפטו ועדכוני שוק בזמן אמת
ועדת הבנקאות אישרה את חוק ה-CLARITY: ביטקוין מזנק ב-3.5%
הוועדה אישרה את החוק ברוב של 15-9 לראשונה בתמיכת הדמוקרטים, אך הדרך לסנאט רצופה במחלוקות על ניגודי עניינים של דונלד טראמפ ומשפחתו
- 14/05/26
- 08:49
- טל שמיר
ניצחון ל-AI: קלוד הצליח לשחזר גישה לארנק ביטקוין אבוד בשווי $400,000
לאחר עשור ו-3.5 טריליון ניסיונות כושלים, הצ'ט איתר קובץ גיבוי והחזיר למשתמש גישה ל-5 מטבעות ביטקוין שרכש בשנת 2015
- 14/05/26
- 02:32
- טל שמיר
על רקע החששות מעימות עם סין: ביטקוין יורד מתחת ל-$80,000
בזמן שהשווקים ממתינים להכרעה בחוק ה-CLARITY, אזהרה חריפה של נשיא סין לטראמפ ונתוני אינפלציה גבוהים צבעו את שוק הקריפטו באדום
- 14/05/26
- 10:30
- טל שמיר
