ה"Genius Act" הישראלי: מה אומר תזכיר החוק על מטבעות יציבים

טור דעה מאת עו״ד טל הפלינג.

תזכיר חוק חדש מבקש לראשונה להסדיר בישראל את תחום הנפקת המטבעות הדיגיטליים היציבים – אותם נכסים דיגיטליים שמטרתם לשמור על ערך יציב באמצעות הצמדה לנכס ייחוס, כגון שקל, מטבע חוץ או סל נכסים. 

תחום המטבעות היציבים (סטייבלקוינס) צמח במהירות בעולם, לשווי שוק של למעלה מ-300 מיליארד דולר, ולנפחי מסחר של למעלה מ-2 טריליון דולר בחודש, עם אסדרות ייחודיות באיחוד האירופי, בארה"ב, ובמדינות נוספות.

ליבת הצעת החוק פשוטה: לא ניתן יהיה להנפיק מטבע דיגיטלי יציב בלי רישיון ייעודי. 

תנאי הסף: מי רשאי להנפיק סטייבלקוין בישראל? 

סמכות הרישוי, הפיקוח והאסדרה תופקד בידי המפקח על שירותים פיננסים מוסדרים – כיום הממונה על שוק ההון. מבקש רישיון יידרש להיות תאגיד ישראלי, למעט חריגים מסוימים לשחקנים זרים, ועליו יהיה לעמוד בדרישות הון עצמי, יושר ויושרה, כשירות נושאי משרה, אמצעים טכנולוגיים, סייבר וניהול סיכונים.

מדובר במעבר מהותי משוק שפעל עד כה ללא מסגרת ברורה, לשוק שבו הכניסה תהיה מותנית באישור רגולטורי מפורש. 

גיבוי מלא וזכות פדיון כעוגן האמון

אחת מנקודות המפתח בתזכיר היא דרישת הגיבוי המלא. המנפיק יחויב להחזיק בכל עת נכסי גיבוי בשווי שאינו נופל משווי כלל התחייבויותיו למחזיקים, ולהחזיקם בנפרד מנכסי החברה ובחשבון ייעודי אצל גוף מנהל. 

הרעיון הוא לוודא שהמטבע היציב אכן יציב, ושבמקרה של משבר או חדלות פירעון, נכסי הגיבוי יעמדו בראש ובראשונה לטובת המחזיקים ולא ייבלעו בין יתר נכסי המנפיק.

בהמשך לכך, התזכיר מבקש להבטיח גם זכות פדיון אפקטיבית. כל מחזיק יוכל לדרוש פדיון של המטבע שבידו מול המנפיק, בשווי נכס הייחוס, והמנפיק לא יוכל לגבות עמלה בגין הפדיון או להכביד עליו באמצעות מגבלות מלאכותיות. לצד זאת, המנפיק יידרש לפרסם מדיניות פדיון ברורה ושקופה.

ממשל תאגידי, גילוי ואכיפה: השוק הופך למוסדי

מעבר ליציבות ולפדיון, התזכיר בונה מסגרת רחבה של ממשל תאגידי. 

מנפיק יחויב במינוי דירקטוריון, מנהל כללי, רואה חשבון מבקר וממונה ציות, ויהיה כפוף להוראות בדבר ניגודי עניינים, כשירות נושאי משרה, אחריות הנהלה ומנגנוני בקרה פנימיים. המסר ברור: גם אם מדובר במוצר חדשני וטכנולוגי, הפיקוח עליו אמור להידמות במובנים רבים לפיקוח על גופים פיננסיים מסורתיים.

ההצעה אינה מסתפקת בדרישות יציבות תפעוליות ופיננסיות, אלא מטילה גם חובות גילוי משמעותיות. 

לפני הנפקת מטבע, יידרש המנפיק לפרסם מסמך גילוי מפורט בעברית, שיכלול מידע על זהות המנפיק, מאפייני המטבע, זכויות המחזיקים, מנגנון הייצוב, נכסי הגיבוי, הסיכונים הכרוכים בפעילות והיבטים טכנולוגיים ותפעוליים. 

בנוסף, יידרש המנפיק לפרסם לציבור מידע שוטף על היקף המטבעות במחזור, שווי נכסי הגיבוי ואירועים מהותיים.

מעיצומים כספיים ועד מעורבותו של בנק ישראל 

בפן הצרכני, התזכיר כולל איסורים מפורשים על הטעיה, השפעה בלתי הוגנת, התניית שירות בשירות והתקשרות עם קטינים, וכן מסמיך את המפקח לקבוע הוראות לגבי חוזים מול לקוחות ולטפל בתלונות ציבור. זהו נדבך חשוב, משום שהשימוש במטבעות יציבים עשוי להתרחב אל הציבור הרחב, לא רק לשחקנים מתוחכמים או מוסדיים.

עוד רכיב משמעותי הוא מערך האכיפה. התזכיר מעניק למפקח סמכויות רחבות לדרוש מידע ומסמכים, לבצע פיקוח, להוציא צווים נגד פעילות ללא רישיון, להטיל עיצומים כספיים ואף להפעיל מסלול פלילי בגין הפרות חמורות כמו הנפקה ללא רישיון, החזקה בשליטה ללא היתר או הטעיה. בכך מבקש המחוקק לייצר לא רק כללי משחק, אלא גם שיניים שיבטיחו ציות.

התזכיר גם מבדיל בין מטבעות יציבים "רגילים" לבין מטבע דיגיטלי יציב משמעותי – כזה שעלול להיות בעל השפעה יציבותית או מוניטרית רחבה. לגבי מטבעות כאלה מוצע מנגנון מיוחד המבוסס על קריטריונים שיקבע השר, בתיאום עם בנק ישראל ובהיוועצות עם המפקח. 

בכך ניכר ניסיון להיערך גם לתרחיש שבו מטבע יציב פרטי יהפוך לגורם בעל משקל מערכתי ממשי.

בשורה התחתונה, מדובר באחד התזכירים החדשניים שנכתבו בישראל בתחום הנכסים הדיגיטליים. הוא פועל לאזן בין עידוד חדשנות וכניסת שחקנים לשוק, לבין יצירת מסגרת נוקשה יחסית של רישוי, גיבוי, פדיון, גילוי, ממשל תאגידי ואכיפה. 

במידה ויאומץ, הוא עשוי להפוך את ישראל משוק שפועל בעיקר בצל אי-ודאות – לשוק מוסדר יותר, אך גם מחמיר יותר, עבור מנפיקי סטייבלקוינס.

עו״ד טל הפלינג

טל מתמחה למעלה מ-15 שנים בשוק הון וניירות ערך, ממשל תאגידי, רגולציה של גופים מוסדיים ובתי השקעות, חברות ציבוריות וגופי פינטק. טל כיהנה כחברת הנהלה ויועצת בכירה ברשות שוק ההון, ביטוח וחסכון; יועצת משפטית ומנהלת מחלקת תאגידים בקבוצת מנורה מבטחים ויועצת משפטית לחברות ציבוריות, והינה מרצה במכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים