השימוש בכרטיסי קריפטו לתשלומים מתפוצץ: למה זה צריך לעניין אתכם?

טור דעה מאת עו״ד שני גלנט-פרנקפורט.

השימוש ב"כרטיסי קריפטו" שמנפיקה ויזה צמח משמעותית בכ-525% במהלך שנת 2025. מדובר בנתון לא פחות ממדהים. קשה למצוא מוצר או שירות אחר שהשימוש בו עלה בצורה כה קיצונית בתוך שנה אחת בלבד. 

לפי הערכות, השימוש בכרטיסי חיוב נוספים, המונפקים ע״י מאסטרקארד וגופים פרטיים אחרים, נסקו לכל הפחות באותו אופן.

מדוע זה צריך לעניין את כולנו? כי העלייה הזו היא כנראה לא עוד טרנד חולף, אלא אינדיקציה לשינוי מגמה בתחום שפוגש אותנו הכי הרבה בחיי היומיום: אמצעי התשלום. 

כרטיס האשראי או הארנק הדיגיטלי הם המוצרים השימושיים ביותר שלנו, ושינוי בהם מעיד על טלטלה בשוק כולו.

מהו בעצם כרטיס קריפטו?

כשאנחנו מדברים היום על כרטיסי קריפטו, אנחנו מתייחסים לשני סוגים עיקריים של כרטיסי חיוב (אשראי או נטען), המשלבים מטבעות דיגיטליים בכמה מודלים:

• מודל ה-Cash Back: כרטיסים שבהם העסקאות מבוצעות בכסף רגיל (פיאט), אך הלקוח מקבל החזר במטבעות דיגיטליים (כמו השיתוף של Crypto.com וחברת האשראי ויזה, או של מקס וביטס אוף גולד).
• מודל הטעינה מראש: כרטיס נטען (Top-up) בו הלקוח מפקיד מטבעות דיגיטליים מראש, והתשלום בעסקאות מתבצע ישירות מהם (כמו הכרטיס של בורסת בינאנס).

לעתים ישנם מודלים שמשלבים את שניהם.

המלחמה בעמלות המרת המט"ח

מעבר לחדשנות, הכרטיסים הללו פותרים עלות צרכנית מהותית: עמלות המרת מטבע. 

לא פעם קרה שבמהלך חופשה בחו"ל השתמשנו בכרטיס האשראי לתשלומים בעסקאות מט"ח והופתענו לגלות שהחופשה שלנו התייקרה בגלל עמלות ההמרה מהמטבע בו בוצעה העסקה, לשקל למשל. 

הסיבה טמונה במנגנון הקיים של גופים פיננסיים מסורתיים, הגובים עמלות גבוהות על עסקאות בינלאומיות, שנקבעות כאחוז מסך העסקה.

ללא הנחות או פטורים, עסקאות בחו"ל הופכות ליקרות מאוד. כרטיסי הקריפטו מעניקים יתרון משמעותי דווקא בנקודה זו, בין אם מדובר בהמרת מטבע פיאט אחד לאחר, ובין אם במעבר בין כסף פיאט למטבע דיגיטלי.

האימוץ המוסדי והמעבר למטבעות יציבים

צמיחה של מאות אחוזים בשנה לא נובעת רק מהטבות בכרטיס, אלא מדובר בתחילתה של מגמה רחבה יותר: הכרה ואימוץ של מטבעות דיגיטליים, ובעיקר מטבעות יציבים (Stablecoins).

תהליך זה מתחיל באימוץ המטבעות הדיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית המסורתית, אך היעד הסופי הוא הפיכת המטבעות דיגיטליים למערכת פיננסית עצמאית, כזו שיכולה להוות תחליף למערכת הבנקאית המסורתית.

למה ויזה ומאסטרקארד משתפות פעולה?

העובדה שחברות ענק כמו ויזה ומאסטרקארד מעמיקות את פעילותן בתחום אינה מובנת מאליה. על הנייר, תשלומים במטבעות דיגיטליים אמורים להיות ישירים ומיידיים, מה שעלול לייתר את הצורך בכרטיסי אשראי מסורתיים.

החלטתן לקדם את התחום נובעת מההבנה שהעולם הולך לכיוון חדשני, מהיר וזול יותר. במקום להילחם בטכנולוגיה שעלולה "להרוג" את המודל העסקי שלהן, הן בחרו לעצב ולהוביל אותה.

כמו כן, כנראה שהוא פחות מסוכן ממה שנוטים לחשוב (ובמיוחד כשמדובר במטבעות יציבים).

הזדמנות עסקית וטכנולוגית

התחום אכן טומן בחובו הזדמנויות רבות:

• פיננסים: פיתוח עולמות של הנפקת כרטיסים נטענים או אשראי מבוססי קריפטו.
• טכנולוגיים: פיתוח מסופי תשלום (POS) מתקדמים התומכים במטבעות דיגיטליים.
• משפט ושירות: יצירת מסגרות רגולטוריות ושירותיות חדשות.

אם ענקיות התשלומים כבר הבינו את המגמה והספיקו להתאים את עצמן ואת מודל הרווחיות שלהן, כדאי שגם אנחנו נבין לאן הרוח נושבת ונפעל בהתאם.

למידע נוסף שעשוי לעניין אותך:

• בלוקצ'יין – המדריך המלא
• מטבעות דיגיטליים – המדריך המלא
• השימוש בכרטיסי הקריפטו של ויזה צמח ב525%
• ויזה תאפשר לשלם עמלות רשת באתריום
• מאסטרקארד וצ'יינלינק יאפשרו רכישת קריפטו

שני גלנט-פרנקפורט

עו"ד שני גלנט-פרנקפורט היא שותפה במחלקת בנקאות ופיננסיים בפירמת עו"ד גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות'. הפרקטיקה של שני מתמקדת בתחום הבנקאות הדיגיטלית, שירותי התשלום, קריפטו ו-CBDC. היא מייעצת לבנקים ולגופים פיננסיים אחרים בתחומי בנקאות הדיגיטלית, מוצרים פיננסים ואמצעי תשלום, תוך מתן דגש על היבטים של הרגולציה הפיננסית והמשפט המסחרי.בין היתר, שני מלווה לקוחות בהתקשרויות בתחום כרטיסי האשראי, אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים, מערכות סליקה מקומיות ובינלאומיות, מועדוני כרטיסי אשראי וקריפטו. שני חברה בועדת הקריפטו הארצית של לשכת עורכי הדין וכן חברה בפורום משתמשי קצה של פרויקט השקל הדיגיטלי של בנק ישראל. כמו כן, שני מרצה במסלול Blockchain Expert לעו״ד / רו״ח של המכללה לבלוקצ׳יין ומטבעות דיגיטליים.