ה-FATF: מטבעות יציבים צמודי דולר שימשו להלבנת הון בהיקף של $51,000,000,000 ב-2024

הגוף למאבק בפשעים פיננסיים (FATF), הגוף הבינלאומי המשמש כ"כלב השמירה" העולמי במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, פרסם אתמול (ג') דו"ח ובו אזהרה חדה: סטייבלקוינס, מטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר האמריקאי, הפכו לכלי הדומיננטי ביותר לפעילות פיננסית בלתי חוקית בעולם הקריפטו. 

על פי נתוני הדו"ח, פעילות הלבנת הון הקשורה לסטייבלקוינס הגיעה ב-2024 לכ-51 מיליארד דולר, עלייה של כמעט פי שלושה לעומת כ-18 מיליארד דולר ב-2022.

"ה-FATF קורא למדינות להכיר בסיכונים הספציפיים של הלבנת הון ומימון טרור הקשורים לסטייבלקוינס, וליישם אמצעי הפחתה מידתיים ואפקטיביים המשקפים את מאפייניהם הייחודיים", כך נכתב בדו"ח הרשמי שפרסם ה-FATF.

מ"מטבעות פרטיות" לסטייבלקוינס: שינוי בדפוסי הפשע

בשנים החולפות, השיח הרגולטורי כנגד מאבק בפשיעה התמקד בעיקר במטבעות פרטיות (Privacy Coins), מטבעות דיגיטליים המיועדים להסתרת פרטי העסקאות כדוגמת זיקאש (ZEC) ומונרו (XMR), כאיום המרכזי של הפשע הפיננסי בקריפטו. 

הדו"ח החדש מציג תמונה שונה לחלוטין. כיום, מרבית הפעילות הבלתי חוקית בעולם המטבעות הדיגיטליים מתבצע באמצעות USDT, המטבע היציב המוביל בעולם שהונפק ע"י חברת טטר, ובסטייבלקוינס אחרים, כאשר הכספים מועברים דרך פלטפורמות עמית-לעמית (P2P) תוך שימוש ב"ארנקים עצמאיים" (Unhosted Wallets), ארנקים דיגיטליים הנמצאים בשליטה בלעדית של בעליהם, ללא מתווך מרכזי.

הנתונים שמציג הדו"ח מדברים בעד עצמם: בעוד שהפעילות הבלתי חוקית הקשורה לביטקוין ירדה מ-9.8 מיליארד דולר ב-2022 ל-5.2 מיליארד דולר ב-2024, ירידה של כמעט 50%, הפעילות הזדונית בסטייבלקוינס זינקה מ-18.2 מיליארד ל-51.1 מיליארד דולר באותה תקופה. 

הסיבה לכך, על פי הניתוח, ברורה: הסטייבלקוינס מציעים את יתרון היציבות היחסית של הכסף הממשלתי לצד הפסודו-אנונימיות והגמישות של הקריפטו, ומאפשרים העברות ערך מהירות מעבר לגבולות ללא פיקוח של המערכת הבנקאית המסורתית.

איראן, צפון קוריאה וארגוני טרור: מי משתמש ומדוע

הדו"ח מצביע על מספר שחקנים מרכזיים המנצלים את יתרונות המטבעות היציבים לעקיפת הרגולציה הבינלאומית. 

בראש הרשימה נמצאות מדינות הנתונות תחת סנקציות בינלאומיות, בפרט איראן וצפון קוריאה, המשתמשות בסטייבלקויניס על מנת לרכוש טובין אסורים, לממן תוכניות ממשלתיות "מתחת לרדאר" ולגשת לשווקים בינלאומיים למרות ההגבלות. לצידן פועלים ארגוני טרור וארגוני פשיעה שאימצו שיטות דומות.

מה שמאפשר זאת מבחינה טכנית הוא שילוב של מספר כלים: מעבר בין רשתות בלוקצ'יין שונות (Cross-Chain Bridging) על מנת לטשטש את עקבות העסקאות, המרת סטייבלקוינס לנכסים אחרים דרך בורסות מבוזרות (DEX), ושימוש בכלי פרטיות מתקדמים. 

פלטפורמות כלכלה מבוזרת (DeFi) הפועלות ללא גורם מרכזי מקשות במיוחד על הרגולטורים לאכוף את נהלי "הכר את הלקוח" (KYC).

בפרק 114 של הפודקאסט מדברים קריפטו, בן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle אירח את עו"ד פול לנדס, יו"ר רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, לדיון על שימוש הקריפטו בארגוני טרור. לצפייה בפרק המלא:

ה-FATF מציב תנאים: הקפאה, שריפה ופיקוח

לנוכח הנתונים, ה-FATF מציב דרישות ברורות לממשלות ולמנפיקי הסטייבלקוינס. הגוף קורא למדינות לחייב את החברות המנפיקות לאמץ "בקרות טכניות מבוססות-סיכון", שיכללו בין היתר את היכולת להקפיא, לשרוף (Burn, מחיקה מוחלטת של מטבעות) ולמשוך סטייבלקוינס גם בשווקים המשניים. 

בנוסף, ה-FATF קורא לפיתוח יכולות טכניות חדשות בקרב גופי אכיפת החוק כדי להתמודדות עם עסקאות פיננסיות בלתי חוקיות.

הדוח מציין כי מספר "מוגבל" של מדינות יישם עד כה מסגרות רגולטוריות "ממוקדות" לסטייבלקוינס. 

בין הדוגמאות הבולטות: חוקי MiCA של האיחוד האירופי (Markets in Crypto-Assets), שנכנסו לתוקף בדצמבר 2024, וחוק GENIUS בארצות הברית שמשרד בקרת המטבע (OCC) אישר אשתקד. 

ה-FATF קורא לאימוץ עקבי של "כלל הנסיעה" (Travel Rule) למטבעות דיגיטליים, כלל המחייב ספקי שירותי נכסים וירטואליים (VASPs) להעביר ביניהם מידע על שולח ומקבל בעסקאות מעל סף מסוים, אך מציין כי היישום נותר בלתי אחיד בין מדינות, מה שיוצר פרצות שניתן לנצלן.

הפשרות שבין פרטיות פיננסית לרגולציה חונקת

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle, הוסיף על הידיעה: ״בעוד שהרצון להיאבק בפשיעה כלכלית ומימון טרור הוא מובן ועל רשויות החוק והאכיפה ללמוד כלים כדי לעשות זאת נכונה, דרישות רגולטוריות חונקות כפי שמונהגות ע״י ה-FATF באמצעות ה-Travel Rule אינן בהכרח דרך הפעולה הנכונה.״

סמוחה הציג במאמרו: ״השקל הדיגיטלי: מהו ומדוע אני מתנגד לו״ שעפ"י הערכות עלויות הציות למניעת הלבנת הון ומימון טרור עלו בשנת 2022 274 מיליארד דולר, ואילו ההצלחה שלהן עפ"י מחקר משנת 2020 – מונעת כ-0.1-0.2 אחוזים בלבד מההערכות הקיימות לגובה הסכומים המולבנים בשנה.

כלומר, מחילים רגולציות שדורשות עלויות ציות גבוהות מצד מוסדות פיננסיים מחד, וחודרות לפרטיות פיננסית של אזרחים במדינות דמוקרטיות גיסא – ולרוב שלא בצדק.

״ה-FATF מנסה להכריז מלחמה על ארנקים פרטיים (Self-Hosted) כי ברצונו להפוך את המשוואה: במקום שאזרח במדינה דמוקרטית יהיה חף מפשע עד שהוכח אחרת – נהפוך אותו לעבריין שסגור בכלוב דיגיטלי מנוטר בכל רגע על מנת שלא יוכל לבצע העברות מבלי שנוכל לעקוב אחריהן.״

למידע נוסף שעשוי לעניין אותך:

• בלוקצ'יין – המדריך המלא

• מטבעות דיגיטליים – המדריך המלא

• מטבעות יציבים (סטייבלקוינס) – המדריך המלא

• ביטקוין – המדריך המלא

• פודקאסט מדברים קריפטו – מאחורי הקלעים של ציות ומניעת הלבנת הון

דיסקליימר: ידיעה זו נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית תחת עריכה ופיקוח של צוות קריפטו ג'ונגל.

טל שמיר

בן 34, בוגר תואר במנהל עסקים עם התמחות במימון, מחבר הספר Bitcoin: Your Everlasting Income Machine