מאמר אורח מאת גיא בהט, יזם בתחום הבלוקצ’יין, אספן אמנות קריפטוגרפית ויועץ חדשנות לחברות וסטארטאפים.
בטור הקודם, "מבוא לטוקנים ייחודיים (NFT)", סקרתי את שוק הניפטי באופן יחסית שטחי, מבלי לגעת בהרבה נקודות חשובות בנושא. את הטכנולוגיה עצמה אסביר בטור הבא, אבל היום נוכל לסקור את אחד השימושים הבולטים ב-NFTs – אמנות קריפטוגרפית.
אמנות קריפטוגרפית היא נישה יחסית חדשה (קיימת בערך 4 שנים) בתחום ה-NFT והיא אחראית על כניסת שחקנים חדשים ומרובים לתחום בייחוד בשנת 2020. אמנים רבים מצאו בניפטיז כדרך חדשה להגן על זכויות היוצרים שלהם ואפשרות חדשה למונטיזציה על האמנות שהם יוצרים. אליהם הצטרפו גם מותגים גדולים כמו NIKE, וביחד הם סחפו גם את הסוחרים, המשקיעים והאספנים שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון באמנות קריפטוגרפית.
יש כאלו שטוענים שאמנות-קריפטו היא ה-Best Product-Market-Fit או בעברית, ההתאמה הכי גדולה בין השוק למוצר, והנחה זו בהחלט משתקפת בנתוני המסחר באמנות-קריפטו. שנת 2020 הייתה השנה שבה פלטפורמות אמנות קריפטוגרפית צמחו בקצב מסחרר, לשווי שוק של כמעט חצי מיליארד דולר.
אז מה כל כך מעניין באמנות קריפטוגרפית היום, כמה היא באמת שווה ולאן פני האמנות הדיגיטלית מועדות בעתיד? בואו נצלול לעומק העניין.
מה ההבדל בין אמנות רגילה, לאמנות דיגיטלית, לאמנות קריפטוגרפית?
בואו נתחיל בבסיס – אמנות, מה היא?
ההגדרה המילונית לאמנות היא יצירה אסתטית, ושם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן. נשמע הגיוני שגם אמנות דיגיטלית ואמנות קריפטוגרפית נופלות תחת הגדרה זו. ההבדל המהותי ביניהן שוכן במדיום, או בדרך העברת אותה יצירה אסתטית מידי האמן, לצופה ולקונה.
אפשר לטעון שעד לפני כמה עשרות שנים, אמנות רגילה / קלאסית הייתה הדומיננטית – כאשר המדיום להעברתה הסתמך בעיקר על אמצעים אנלוגיים ופיסיים, או במילים פשוטות יותר – אם היית רוצה לקנות ציור, היית צריך ללכת לגלריה כדי לצפות באותו ציור ולרכוש אותו, במזומן או בצ'ק או בהעברה בנקאית. מיותר לציין שהזמנים השתנו, ובמיוחד היום במהלך משבר הקורונה כאשר הגלריות בכלל סגורות, אמנות דיגיטלית נהיית פופולרית יותר ויותר.
אמנות דיגיטלית או אמנות ממוחשבת, (באנגלית: Digital art) היא אמנות בה היוצר משתמש בעזרים דיגיטליים ליצירה.
לצורך המחשה, הפסל שלפניכם נוצר רק בעזרת המחשב, עם תוכנות מיוחדות למידול תלת מימדי (3D).
הבעיות עם אמנות דיגיטלית
עם זאת, יש כמה בעיות מהותיות בעולם האמנות הדיגיטלית:
- מאוד קשה לשמור על זכויות האמן היוצר, ולמנוע העתקה – שכן בסוף היום רק מדובר בקובץ מחשב.
- זכויות הבעלות על היצירה: של מי הן? האמן? הגלריה? גוגל? קשה לקבוע מה שייך בדיוק ולמי.
- אפיקי המונטיזציה לאמנים דיגיטליים מעטים, ועד לאחרונה היה קשה מאד למכור אמנות דיגיטלית לשמה (שהיא בעצם לא חוזה כלשהו לעיצוב גרפי מול חברה או תאגיד).
אמנות קריפטוגרפית מסמלת כמעין רנסאנס לאמנות דיגיטלית, וטוענת לפתרון שלושת הבעיות הנ"ל:
- זכויות היוצר נשמרות בטוקן NFT, ובכך מונעות חלקית את בעיית ההעתקה, כאשר אני מניח שבעתיד יתפתחו גם חוקים ומנגנוני אכיפה המתבססים על היכולת להוכיח בעלות על קבצים דיגיטליים.
- זכויות הבעלות על היצירה הדיגיטלית טעונות למחזיק בטוקן NFT שמצביע על אותה יצירה ורשום על גבי הבלוקצ'יין. בעצם הערך נשמר בטוקן, כמו שערך יצירה קלאסית נשמר בתעודת מקוריות.
- מונטיזציה – קיימות כבר למעלה מ-10 פלטפורמות שונות לאמנות קריפטוגרפית, ויצירות נמכרות במחירים שערורייתיים.
איך זה קורה בפועל?
אמנים ויוצרים נרשמים לאחת או כמה מהפלטפורמות המציעות את הנפקת הטוקן, מעלים לאתר את קובץ האמנות – בין אם הוא וידאו קצר או תמונה – ואז המערכת מנפיקה בצורה אוטומטית את הטוקן ורושמת אותו בטרנזקציה על גבי רשת הבלוקצ'יין (כל פלטפורמה פועלת ברשת אחרת). לאחר ההנפקה (מה שלוקח כמה דקות בדרך כלל), הפלטפורמות מציגות את היצירה באתר ומציעות אותה למכירה בכמה סוגי מכירות פומביות.
לא אכנס לעומק של מודלי המכירה באמנות קריפטו (למרות שהם מאד מעניינים), אך יש לציין את מודל ה-DROP שבו רוב הפלטפורמות משתמשות. לפי המודל, הפלטפורמה מפרסמת את היצירה למכירה ואז מפעילה שעון ספירה לאחור עד פתיחת המכירה לפומבי. היצירות (שכמובן מוגבלות במהדורה) בדרך כלל נמכרות מהר מאד ולרוב מוצעות מיד למכירה בשוק המשני בהפרשי מחיר של מאות אחוזים. מי שמבין קצת בתכנות יכול לראות שהמודל הזה קל לניצול ע"י בוטים, ויש מודלים אחרים שטיפה מקשים על האוטומציה כגון Open Editions.
מי שרוצה להתפעל לרגע ממחירי האמנות הקריפטוגרפית ולתהות לעצמו מדוע אספנים משלמים סכומים כה נכבדים על כמה פיקסלים, מוזמן להכנס לאתר CryptoArt ולצפות בכמה מהיצירות היקרות ביותר כרגע בעולם.
סקירה קצרה של פלטפורמות אמנות קריפטוגרפית
הפלטפורמות בדרך כלל מחייבות וריפיקציה של כל אמן, כאשר לפלטפורמות האקסלוסיביות קשה מאד להתקבל.
להלן הפלטפורמות לפי סדר יורד של אקסקלוסיביות נכון להיום:
- סופררייר (SuperRare) – פלטפורמה ותיקה שמוכרת יצירות בקביעות
- ניפטי גייטווי (NiftyGateway) – פלטפורמה שנקנתה ע”י האחים וינקלווס, אלו מהסרט על פייסבוק
- מייקרספלייס (MakersPlace) – פלטפורמה לאמנים מבוססים שגם מוכרת בקביעות
- נונ-אוריג’ין (KnownOrigin) – פלטפורמה לאמנים מבוססים ופחות מבוססים, גם מוכרת בקביעות
- רריבל (Rarible) – מאפשרים להנפיק כל פריט דיגיטלי ולא מחייבים את האמנים בהזדהות כלשהיא, בנוסף, הקהילה מצביעה על כל החלטה שנעשית בפלטפורמה – מציעים גם טוקן ממשל ביתי
- אופן-סי (OpenSea) – לא רק אמנות – מגוון הפריטים הגדול ביותר, ומאפשרת מסחר בין פלטפורמות
- אסינק (Async) – פלטפורמה מאד נישתית, אך מוכרת, מאפשרת יצירות מסוג שונה
- זורה (Zora) – פלטפורמה יחסית חדשה
- פאונדיישן (Foundation) – פלטפורמה יחסית חדשה
- מינטאבל (Mintable) – פלטפורמה יחסית חדשה
נתוני מכירת יצירות בNiftyGateway נכון לינואר 2021
אמנים וסלברטאים נכנסים לטרנד
ג'סטין רוילנד (Justin Roiland), היוצר של סדרת הטלוויזיה המוצלחת 'ריק ומורטי', הצטרף למגמה ההולכת וגוברת של אמנים וסלבריטאים היוצרים יצירות אמנות בעזרת NFT. לאחר שהאנימטור שחרר את האוסף בשם "הטוב ביותר שיכולתי לעשות" בפלטפורמה NiftyGateway, היצירות נמכרו תמורת יותר ממיליון דולר שווי את'ר (ETH).
יוטיובר מפורסם אחר בשם לוגאן פול (Logan Paul) מציע עכשיו למכירה 44 קלפי פוקימון מיוחדים שהוא עיצב, כאשר המחיר המינימלי עומד על 10 אלף דולר.
המשקיע הידוע שמופיע בתוכנית הכרישים האמריקאית מארק קיובן (Mark Cuban) גם הצטרף לטרנד, ומציע סדרת יצירות בשם "The Rollup 2021" בפלטפורמת Rarible, לצד המוסיקאי Soulja Boy ושניהם ביחד מובילים את רשימת המוכרים המצליחים ביותר לאחרונה.
חשבתם שאמנות קריפטוגרפית מוגבלת רק לתמונות, גיפים ווידאו? חשבו שנית.
הסולן והגיטריסט של להקת לינקין פארק (Linkin Park) מייק שינודה מציע עכשיו קטע מסינגל חדש שלו, וכמו כן גם הדיג'יים 3LAU, deadmau5 ו-Carl Cox כבר הוציאו יצירות וסינגלים למכירה.
מבט לעתיד האמנות הקריפטוגרפית
היקף שוק הניפטיז הולך וגדל משנה לשנה, ועוד אמנים וסלבריטאים מצטרפים לטרנד, בייחוד לאור החדשות על הביטקוין והעניין המחודש במטבעות קריפטוגרפיים, וכתוצאה מכך הרבה פרויקטים חדשים בתחום קמים כמעט כל שבוע ויצירות מחליפות ידיים באופן קבוע.
העתיד של התחום מסתמן בכמה אופנים: הנגשת ה-NFTs לקהל רחב יותר, הצטרפות של משפיענים ומותגים גדולים לתחום, ואינטגרציות עם מדיומים חדשים כמו מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR).
מבחינת הנגשה, NFTs יכולים תיאורטית לשמש כערובה להלוואות בפלטפורמות DeFi. אם לפיסת אמנות קריפטוגרפית יש הערכת שווי, ומלווה המאפשר לקיחת הלוואה כנגד NFT – קהל רחב יותר ימצא עניין בניפטיז.
מבחינת המדיום, פרוייקטים מבוססים כמו Decentraland ו-Cryptovoxels או חדשים כדוגמת VictoriaVR או SominiumSpace פותחים שער לעולם חדש – תרתי משמע.
כשמדובר בעולמות וירטואליים, אמנות קריפטוגרפית תופסת חלק בלתי מבוטל מהם, בצורת גלריות, מכירות פומביות ואף ארכיטקטורה וירטואלית. זהו זמן טוב בעיני להציג את אחד הפרויקטים הבאים של חברת פייסבוק, אותה החברה שקנתה בשנת 2014 את יצרנית קסדות ה-VR – אוקולוס, ואותה חברה שמנסה להקים מטבע קריפטוגרפי משל עצמה – דיאם (Diem). אפשר לראות איך שני התחומים האלו מתמזגים לתמונה בהירה יותר של עתידה של פייסבוק, במיוחד לאחר ההכרזה על Facebook Horizon – עולם וירטואלי שקצת מזכיר את הסרט Ready Player 1 למי שראה.
האם הפרויקט הזה של פייסבוק ישתמש בסוג של NFT כדי לגבות את התוכן שיוצע בו?
נדע את התשובה בקרוב מאד.
בטור הבא נכנס לעובי הקורה של משחקי NFT, רשתות שונות שתומכות בניפטיז וסוגי הטוקנים.
המאמר נכתב ע"י גיא בהט, יזם בתחום הבלוקצ’יין, אספן אמנות קריפטוגרפית ויועץ חדשנות לחברות וסטארטאפים.
