כלכלה מבוזרת (DeFi) – המדריך המלא למערכת הקריפטו האלטרנטיבית

כלכלה מבוזרת defi

ישנו טרנד שמשגע את שוק המטבעות הדיגיטליים והתעשייה בכללותה, והוא טרנד ה-DeFi (כלכלה מבוזרת וקיצור של Decentralized Finance). מטרת תנועת ה"כלכלה המבוזרת" היא, בדומה לרעיון שעומד מאחורי ביטקוין ואף אתריום, ליצור כלכלה גלובלית, פתוחה, שקופה ואלטרנטיבית לזו שאנו משתמשים בה כיום.

במילים אחרות, שתוכלו להשתמש בשירותים מסורתיים כגון חסכונות, הלוואות, מסחר, ביטוח ועוד – בצורה מבוזרת (כלומר ללא נקודות כשל ריכוזיות) – כמו גם בפיתוחים חדשים אשר עשויים להיות משמעותיים ביותר בעתיד. כל שתצטרכו לשם כך הוא טלפון חכם או מחשב, וחיבור לאינטרנט.

מה זה DeFi? 

המונח DeFi הומצא בשנת 2018 והתחום עדיין נמצא בתחילת דרכו. ישנו 'הייפ' גדול סביב DeFi, הן בגלל מחירי הטוקנים אשר המריאו אלפי אחוזים בשנים 2020-2021 ואף הזכירו את בועת ה-ICO של השנים 2016-2017, הן בגלל תופעת ה-Yield Farming שתפורט לעיל, והן כי ייתכן בהחלט שמדובר בפרויקטים חלוצים אשר סוללים את הדרך להעצמת המערכת הפיננסית האלטרנטיבית שנבנית מחוץ לזו שאנו משתמשים בה כיום. 

הייפ דומה חוותה תופעת ה-NFTs בשנים 2021-2022.

אך רצוי לומר זאת כעת בפה מלא, ואף אצעק זאת חזק (דמיינו שאני צועק): DeFi לא באמת מבוזר מספיק, לפחות לא כיום, ובטח שלא בממדים שמצדיקים את ה'הייפ' סביבו מאז שנוצר. מעבר לכך, לקיחת חלק ב-DeFi כרוכה בסיכונים רבים, כאלו שרובכם – וכנראה שגם אני – לא יכולים לאמוד בצורה אמיתית וטובה. בעקבות זאת, הסבירות לאבד כספים – בין אם בהונאה ובין אם בעקבות באג בתוכנה או טעות אנוש אחרת – גבוהה במיוחד.

במדריך זה אסביר מה זה DeFi, אצלול לעמקי האקו-סיסטם שנוצר סביב ה-DeFi, הפרויקטים המעניינים, השחקנים הגדולים, היתרונות, החסרונות, המושגים החשובים שתצטרכו להכיר ומה אני סבור שיהיה עתיד ה-DeFi.

דיפיי (DeFi) – כלכלה פתוחה ומבוזרת

כדי להבין באמת מה זה DeFi, יש לקחת צעד אחורה ולהתעמק, תחילה, בבסיס.

רשת בלוקצ'יין פתוחה, כמו ביטקוין או אתריום, היא רשת המסתמכת על כוחות החישוב של כורים, סטייקרים (Stakers) ו/או צמתים מסוג אחר שפועלים ברשת. על ידי הרצת תוכנת הבלוקצ'יין במחשבם האישי, או ברוב המקרים במכשיר ייעודי, כוחות החישוב מתלכדים יחדיו מקצוות שונים בעולם ויוצרים "מחשב על" דיגיטלי.

מחשב העל מבוזר מבחינה גיאוגרפית בניגוד, למשל, למאגרי המידע או חוות השרתים של ארגונים וממשלות במרבית המקרים. כלומר, הוא אינו חשוף לנקודת כשל גיאוגרפית ריכוזית. בנוסף, אם הפרוטוקול בנוי נכון מבחינת יכולת אכיפת החוקים של הרשת (חוקי הקונצנזוס), הן באמצעות תמריצים חיוביים לעידוד שיתוף פעולה, והן באמצעות תמריצים שליליים לאי-שיתוף פעולה, הוא יהיה גם מבוזר בקבלת ההחלטות. 

לבסוף, בעיצובו של הפרוטוקול, או של מחשב העל, יש לקחת בחשבון שיקולי אבטחה, מהירות ופרטיות, על מנת לוודא שרמת הביזור נשמרת.

אני מתעכב על ביזור מסיבה מסוימת. בין ביזור לריכוזיות נמתח ציר. אפשר להיות מאד מבוזרים, כמו רשת הביטקוין או רשת עמיתים לשיתוף קבצים כמו טורנטים, ואפשר להיות מאד ריכוזיים, כמו תאגידי ענק. אך אפשר גם להיות בין לבין, כשבכל מיקום על הציר נאלצים לבצע פשרה שנוטה לאיזשהו כיוון. ביטקוין למשל יכול להיות מהיר יותר, תיאורטית, אם נאיץ את קצב יצירת הבלוקים בשרשרת הבלוקים. אך אם נעשה זאת, ניאלץ להתפשר על ביזור ואבטחה.

דיפיי

אפליקציות DeFi מבוזרות וארגונים אוטונומיים מבוזרים

אז אוקיי, יש לנו מחשב על. מה עושים איתו? 

ובכן, בביטקוין משתמשים בו כדי לנהל יומן חשבונאי שקוף. כוחות החישוב שמרכיבים את מחשב העל נועדים כדי לשמור על חוקי הקונצנזוס וכדי לוודא היומן החשבונאי מאובטח ולא ניתן לזיוף.

באתריום עם זאת, לקחו זאת צעד קדימה. מייסד אתריום ויטליק בוטרין ושותפיו רצו להשתמש בכוחות החישוב לטובת יצירת אפליקציות מבוזרות (Decentralized Applications, או בקיצור dApps) וארגונים אוטונומיים מבוזרים (Decentralized Autonomous Organizations, או בקיצור DAOs). כלומר, ההשקפה שלהם הייתה ועודנה שזהו בזבוז להשתמש בכוחות החישוב לטובת אבטחת המערכת בלבד, ושניתן להשתמש במחשב העל גם כתשתית לבניית תוכנות על גביו. בדיוק כמו שמריצים תוכנות על גבי מחשב פרטי, רק בהיקף גלובלי, בצורה שקופה ובעלת קוד פתוח, ובאופן מבוזר.

כיצד ייראה התהליך?

  1. יש לבנות רשת פתוחה, גלובלית ומבוזרת או להסתמך על אחת קיימת, תוך לקיחה בחשבון את המאפיינים שתוארו לעיל.
  2. מפתחי תוכנה מאפיינים ומתכנתים את התוכנה, שמוכרת גם כ"חוזה חכם".
  3. במקרה הטוב והחיובי, קוד התוכנה עובר ביקורת עמיתים – כלומר מפתחים אחרים מנסים לוודא שאין פרצות אבטחה.
  4. התוכנה מוזנת לתוך מחשב העל. ככל שהיא צורכת יותר כוחות חישוב, כך עלות הפריסה שלה והתקשורת עמה גבוהות יותר.
  5. משתמשים כעת יכולים לתקשר עם התוכנה ולהשתמש בה לטובת המטרה לשמה נוסדה, לרוב בגרסאות שולחן עבודה או דפדפן, ולעתים גם במובייל (הזמן יעשה את שלו).

בואו ניקח דוגמה ל-dApp ול-DAO לפני שנמשיך.

CryptoKitties היא אפליקציה מבוזרת ששיגעה את קהילת המטבעות הדיגיטליים, במיוחד בסוף שנת 2017. מדובר במשחק אספנות שהושק על גבי רשת אתריום, והמטרה בו היא לגדל, לטפח ולזווג חתולים דיגיטליים על מנת למכור אותם למרבה המחיר, או כדי לאסוף את המאגר הייחודי ביותר. 

באופן לא מפתיע, ישנם גם חתולים נדירים במיוחד, והיו שחקנים שהשקיעו גם מעל 100,000$ בחתול נדיר. זה נשמע דבילי, אני יודע, אבל זהו משחק – ואנשים עדיין משחקים בו עד היום.

חתולים NFT

TheDAO היה ארגון אוטונומי מבוזר שהוקם בשנת 2016 כקרן השקעות מבוזרת. המטרה, בקצרה, הייתה ליצור תוכנת ארנק שיושבת על גבי מחשב העל, והמשקיעים שמפקידים כספים בתוכנת הארנק מקבלים בתמורה טוקנים דיגיטליים. הטוקנים הללו ייצגו את הנתח היחסי שלהם בקרן ההשקעות, ושימשו להצבעה על פרויקטים מבוססי-אתריום בהם תשקיע הקרן. במידה וההשקעה הייתה מוצלחת, המשקיעים יזוכו ברווחיהם היחסיים.

דוגמה זאת היא חשובה להתעמק בה ממספר היבטים שקשורים בביזור:

  1. השלב השלישי בתהליך יצירת התוכנה היה, כנראה, קצר, מהיר ולא יעיל, שכן פרצת אבטחה שהתגלתה בקוד התוכנה הובילה לגניבתם של 70 מיליון הדולר בשווי מטבעות ETH שהופקדו בו. בדיעבד התגלו גם פרצות אבטחה נוספות.
  2. המקרה נאכף ע"י הרשות לניירות ערך האמריקנית, אשר חיפשה לעלות על מוקד את שעמדו בראש הפרויקט ו/או היו מעורבים בו, והציגה סיכון נוסף שעומד בפני פרויקטים מסוג זה.
  3. לאחר הפריצה לתוכנה וגניבת הכספים, הייתה התערבות בוטה של מפתחי אתריום הבכירים בשרשרת הבלוקים. אלו עודדו והנהיגו "Rollback", החזרת המצב לאחור, על מנת להחזיר את הכספים לאלו שנפגעו. חלקים מכם יראו זאת כיתרון, אך זהו אקט ריכוזי ואגרסיבי שהעיד, עבורי, שרשת אתריום לא מבוזרת באמת. כך, שכבת הבסיס נפגעה בעצמה בתרחיש הזה.

הערה אחרונה לפני שאנו שמים את הבסיס מאחורינו, היא על ההבדל בין מטבע לטוקן. עבור מי מכם שאינו יודע, מטבע דיגיטלי יוגדר כמטבע שנוצר על גבי רשת בלוקצ'יין משלו. למשל, ביטקוין או אתריום. טוקן, לעומת זאת, נוצר כתוצאה מפריסת תוכנה על גבי רשת בלוקצ'יין קיימת, למשל DAI או LINK.

כעת, אפשר לעבור הלאה ל-DeFi.

המדריך המלא למתחיל ב-DeFi

על הבסיס של רשת מבוזרת המאפשרת חוזים חכמים כמו אתריום, מפתחים רבים מסביב לעולם החלו לפתח במרץ רב את תחום ה-DeFi המציע שירותים פיננסיים על גבי הבלוקצ'יין. במהותו, תחום ה-DeFi שואף להציע אלטרנטיבה מבוזרת אמיתית לשירותים הפיננסיים המסורתיים.

במערכת הפיננסית המסורתית, כל המשתתפים נדרשים להסתמך על גופים צד ג' – כגון בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח וברוקרים – לשם תיווך וביצוע של כל הפעולות הפיננסיות שלהם. כתוצאה מכך, הגופים הריכוזיים האלה למעשה שולטים במערכת הפיננסית, ועל הדרך יוצרים ומתחזקים מערכת פיננסית איטית, יקרה הניתנת לצנזורה ונוטה לאפליה.

האקו-סיסטם שנוצר סביב DeFi ומרכיב אותו מתחלק לחמישה תחומים עיקריים: בורסות מבוזרות, הלוואות, תשלומים, נכסים ונגזרים פיננסיים. באמצעות הכלים הרבים שמתפתחים בתחום הכלכלה המבוזרת, משקיעים רבים משתמשים במטבעות הדיגיטליים שלהם כדי לייצר הכנסה פסיבית באמצעות מתן הלוואות וביצוע סטייקינג בתמורה לריבית.

נכון לכתיבת מילים אלו (ספטמבר 2022), ההון המוערך ה"נעול" בחוזים חכמים של DeFi מגיע לכ-27 מיליארד דולר עפ"י האתר Defipulse. ראוי להדגיש שישנה ביקורת על אופן החישוב של Defipulse, כך שייתכן שמדובר בהערכת יתר. אם לומר בכנות, אני מוצא זאת כהגיוני מאד שאכן מדובר בהערכת יתר.

defi

בורסות מבוזרות

בורסות מבוזרות (Decentralized Exchanges או DEXs) הן פלטפורמות המחברות בין קונים למוכרים, ומאפשרות למשתמשים לסחור באופן ישיר, ללא הצורך להפקיד את המטבעות הדיגיטליים לגוף צד שלישי (כמו במקרה של בורסות ריכוזיות). הבורסות המבוזרות מאפשרות מסחר במטבעות שלא עברו ביקורת, לטוב ולרע, ולא נדרשת הזדהות כדי להשתמש בשירותי המסחר שלהן.

בין זירות המסחר המבוזרות הפופולריות ביותר תוכלו למצוא את יוניסוואפ (Uniswap), פנקייקסוואפ (PancakeSwap) ו-dYdX.

הלוואות DeFi

שירותי הלוואות DeFi מאפשרות ללוות ולהלוות מטבעות דיגיטליים מבלי לבטוח בגוף ריכוזי שישמור על כספי המשתמשים. מאחר ופלטפורמות מבוזרות אינן דורשות הזדהות, כל אחד ואחת יכולים לגשת לשירותי ההלוואה, ללא תלות בדירוג האשראי שלהם, צבע העור, ההיסטוריה האישית או העבר הפלילי שלהם.

כתוצאה מכך, הלוואות DeFi עשויות לאפשר לאנשים רבים לקבל הלוואות שלא היו נותנים להן בשום דרך אחרת. השוויוניות בכלכלה המבוזרת היא רדיקלית, כך ששוויון ההזדמנויות יכול, מהצד השני, לאפשר להאקרים ופושעים לנצל את אותן ההזדמנויות.

פלטפורמות ההלוואה המבוזרות הבולטות כיום הן: אווה (Aave), מייקר דאו (MakerDAO) וקומפאונד (Compound). 

תשלומי DeFi

תשלומים במטבעות דיגיטליים ופיתוחים רבים בתחום מאפשרים חדשנות בתחום התשלומים הדיגיטליים. ביטקוין למעשה היה הראשון אשר איפשר תשלום ישיר בין שני משתמשים, ללא צורך בגוף ריכוזי מתווך, ובכך יצר תקדים בעולם התשלומים. מאז התפתחו מטבעות רבים ואמצעי תשלום רבים המבוססים על ביטקוין וטכנולוגיית הבלוקצ'יין.

מטבעות דיגיטליים עם איכויות שונות, כמו פרטיות (מטבעות אנונימיים) ומהירות גבוהות יותר משל ביטקוין, פותחו עבור סוגי תשלום שונים, כמו גם מטבעות דיגיטליים יציבים (סטייבלקוינס) הצמודים לערך הדולר, למשל, נכנסו לשימוש כאמצעי תשלום. בנוסף, פתרונות פותחו לפרויקטים שונים, כמו למשל רשת הברק עבור ביטקוין, ורשת פוליגון (מאטיק) עבור אתריום, במטרה לחסוך בעמלות ולאפשר שימוש נרחב יותר.

מעבר לכך, באמצעות חוזים חכמים פרויקטים רבים מפתחים אוטומציה של תשלומים על ידי תכנות של תשלומים על פי קוד כתוב מראש. החוזים החכמים למעשה מאפשרים לתוכנות לבצע תשלומים, ויש להעריך שעם השנים זה יהפוך ליותר ויותר שימושי.

נכסי DeFi

בתחום הכלכלה המבוזרת יש אפשרות להחזיק בנכסים דיגיטליים מגוונים. הנכסים הדיגיטליים הכי מפורסמים כיום הם כמובן הטוקנים הייחודיים (NFTs) הכוללים גם הוכחת בעלות על יצירות אמנות דיגיטליות, נדל"ן וירטואלי, כלים במשחקי מחשב ועוד. 

לצד הניפטיז, פרויקטים כמו Index Coop מאפשרים להחזיק מדדים מגוונים, ומספר גדל והולך של DAOs מתחילים להחזיק אוצר בפרוטוקול שלהם המורכב מנכסים דיגיטליים.

נגזרים פיננסיים ב-DeFi

פרויקטים רבים עובדים עם כלים ונגזרים פיננסיים, כמו ביטוחים, חוזים עתידיים, אופציות ועוד. פרויקט Nexus Mutual, למשל, מפתח ביטוחים מבוזרים באמצעות חלוקת הסיכונים בין המשתתפים. בתחום הנגזרים המבוזרים, הפלטפורמה המובילה סינתטיקס (Synthetix) מאפשרת יצירה עצמאית של נגזרים, או נכסים הצמודים בערכם לנכסים אחרים דיגיטליים או "מהעולם האמיתי."

פריצות והונאות ב-DeFi

חלק משמעותי מכל פשעי הקריפטו קשורים בתחום ה-DeFi. למרות הפוטנציאל הגדול של התחום להוות אלטרנטיבה מהפכנית לתחום הפיננסים, לצערנו נכון להיום ניתן לומר בבטחה שגם פרויקטים לגיטימיים גדולים רבים מתגלים כמלאים בבאגים חמורים, ולצדם פרויקטים בטוחים פחות או פשוט הונאות גמורות.

על פי פרסום של חברת ניתוח נתוני הבלוקצ'יין Chainalysis, בשנת 2021 נגנבו כספים מפרוטוקולים של DeFi בשווי של כ-2.3 מיליארד דולר. הנתונים הללו לא כוללים את הפרויקטים אשר ביצעו "משיכת שטיח" – בריחה של המפתחים עם כספי הפרויקט ונטישתו – אשר אפשרו למפתחים ב-2021 לברוח עם 2.8 מיליארד דולר נוספים, כולל מפרויקטים רבים מתחום ה-DeFi.

רשימת הפרוטוקולים בתחום ה-DeFi שנפרצו היא ארוכה מדי מכדי לעקוב, ולכן נתמקד רק במספר מקרים מפורסמים מהפרויקטים הגדולים בתחום שנפרצו בשנת 2021. מפרוטוקול ההלוואות BadgerDao נגנבו כספים בשווי 120 מיליון דולר; פרוטוקול ההלוואות העובד עם מספר רשתות שונות – Cream Finance – הותקף מספר פעמים על ידי האקרים בהצלחה בשנת 2021. בפריצה הכי גדולה של הפרוטוקול נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי של כ-130 מיליון דולר. 

הפרוטוקול המפורסם Compound Finance, אשר נעולים בו למעלה מ-2 מיליארד דולר נכון לכתיבת שורות אלו, שלח בטעות תגמולי יתר בסך כ-80 מיליון דולר של המטבע COMP למשתמשים. זמן קצר לאחר האירוע מייסד קומפאוד ומנכ"ל Compound Labs, רוברט לשנר, ביקש מהמשתמשים דרך טוויטר להחזיר את הכסף, ולאחר מכן הוסיף איום בדיווח למס ההכנסה האמריקני (IRS) על מי שלא יחזיר את הכספים.

לפריצה הכי גדולה אי פעם בתחום הכלכלה המבוזרת יש סוף טוב. ההאקר אשר לקח כספים בשווי של למעלה מ-600 מיליון דולר עשה זאת כדי לאבטח את הכספים ולעזור ל-Poly Network ללמוד לאבטח טוב יותר את המטבעות הדיגיטליים של הפרויקט, לדבריו. ההאקר החזיר את הכספים במלואם וסירב לקבל מענקים שהוצעו לו בתמורה לעזרה שהעניק.

הפריצה הגדולה האחרונה, בשווי של כ-320 מיליון דולר, התרחשה בפרויקט Wormhole בתחילת חודש פברואר 2022. בפריצה האקרים הצליחו לנצל באג בפרוטוקול כדי להנפיק לעצמם מטבעות אית'ר עטופים (wETH) וכך למשוך כ-120 אלף מטבעות אית'ר רגילים. לאחר שמפתחי הפרויקט תיקנו את הפרצה, הם הפקידו את כמות מטבעות האית'ר שנגנבו חזרה אל החוזה החכם כדי למלא את המחסור במטבעות אית'ר שנוצר בפרוטוקול.

הם עשו זאת כדי לשמור את ההצמדה בין מטבעות אית'ר ו-wETH ביחס של 1:1. בעיניי זה מחדל בעייתי, והפתרון של המפתחים, עם כמה שהוא נשמע חיובי, הוא יצירת תקדים להאקרים להמשיך לבצע מתקפות כאלה ולהיות מתוגמלים על שימוש בבאג אינפלציה – מבלי לפגוע בגיבוי עבור המשתמשים.

הפריצה הגדולה ביותר שתועדה עד כה בשוק המטבעות הדיגיטליים התרחשה בשנת 2022 בגובה 620 מיליון דולר, הכספים נגנבו מחולשה בפרוטוקול Ronin, אשר בנוי כרשת צד לרשת אתריום ומשמש עבור משחקי אקסי אינפיניטי (Axie Infinity).

סיכונים ב-DeFi

חשוב לזכור שבתחום הכלכלה המבוזרת, לצד הפוטנציאל העצום, יש לא מעט חסרונות וסיכונים. מלבד הסכנות הרגילות שיש בתחום, תחום הכלכלה המבוזרת מביא עמו סיכונים רבים נוספים שיש להכיר לפני שנכנסים למים העמוקים שלו. הכנתי לכם רשימה של כמה מהסיכונים הבולטים:

  • סיכונים רגולטוריים: פלטפורמות מבוזרות עשויות להיות מסומנות על ידי רגולטורים כאמצעי להלבנת הון, וכל פרויקט בפני עצמו עשוי לעמוד או לא לעמוד בחוקים אשר צפויים להיקבע בתחום בעתיד. המורכבות של התחום אמנם גורמת לחקיקה והאכיפה להתעכב, אך יש להניח שבמוקדם או במאוחר היא תגיע ואפשר לקחת את זה בחשבון כאשר בוחרים להשקיע בפרויקט.
  • באגים וחולשות: המורכבות הרבה של התחום, כפי שכתבתי למעלה, מובילה פעם אחר פעם לבאגים ופרצות משמעותיות המובילות משתמשים רבים לאבד גישה אל כספיהם.
  • האקרים והונאות: האקרים ונוכלים מתוחכמים יכולים לא רק לנצל באגים ולתקוף את הרשתות והפרוטוקולים השונים (כמו למשל באמצעות הלוואות בזק או Flash Loans), או ליצור פרוייקטים חדשים ומפתים שלא עומד מאחוריהם דבר ולברוח עם כספי המשקיעים (מה שמכונה "משיכת שטיח" או Rug Pull). הם יכולים גם להנדס מתקפות מורכבות אשר יאפשרו להם לגנוב את הכספים מארנקי המשתמשים באמצעות התחזות, אתרים ואפליקציות מזויפים ועוד.
  • תנודתיות: וכמובן, תחום הכלכלה המבוזרת מלא בהייפ ובפרויקטים מנופחים בערכם, מה שעשוי להוביל במקרים רבים משתמשים להשקיע כספים במחירים מופרזים ללא ניהול סיכונים נכון ולאבד את כספיהם.

סיכום

על פי כמות הפרויקטים, הכספים המושקעים והמשתמשים בתחום הכלכלה המבוזרת, אפשר להעריך ברמת סבירות גבוהה ביותר שהתחום הזה אינו הולך לשום מקום. תחום ה-DeFi מתפתח במהירות ומציע אלטרנטיבה חדשנית ומתבקשת למערכת הפיננסית המסורתית, אך כפי שאמרתי התחום עדיין בחיתוליו והוא אינו באמת מבוזר ברמה גבוהה על פי רוב, וגם מלא בסיכונים עבור המשתמשים.

עם זאת, מתוך אלפי הפרויקטים בתחום, ללא ספק יהיו פרויקטים ופיתוחים אשר יקדמו את החזון והאידיאל האמיתי של הכלכלה המבוזרת – לאפשר לבני האדם לנהל את הפיננסים שלהם בצורה מתקדמת ועם פחות שליטה של תאגידים וממשלות. 

בנוסף, חשוב לזכור שעל פי הערכות יש בעולם קרוב ל-2 מיליארד מבוגרים אשר אין להם אפשרות לפתוח חשבון בנק. בזכות ההתפתחות של המטבעות הדיגיטליים והכלכלה המבוזרת ייתכן והם לא יזדקקו לבנקים בעתיד כלל.

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.
בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.

שנת 2024 היא שנת הקריפטו

תנו לנו ללמד אתכם איך
לסחור ולהרוויח!

אל תפספסו את ההזדמנות - נותרו 5 מקומות אחרונים

👇השאירו פרטים עכשיו👇

הירשמו עוד היום והתחילו להרוויח

קורס מסחר בקריפטו

הקורס הפרונטלי המקצועי והמקיף ביותר בישראל

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פרטייך התקבלו בהצלחה! 🎉

בנתיים, יש לך אפשרות לבחור מבין הפעולות הבאות:

דילוג לתוכן