המילון השלם למטבעות דיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ’יין

עולם המטבעות הדיגיטליים יכול להיות מסובך מאד ויש המון מושגים שעלינו להכיר על מנת להתמצא בו. קיבצנו את כל המושגים החשובים כאן עבורכם עם מילון המונחים הבא.

  • בלוקצ'יין (Blockchain): (שרשרת בלוקים) טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לשמור מידע בצורה מוצפנת ושקופה על גבי מחשבי המשתתפים ברשת (P2P). הבלוקים בשרשרת נוצרים ברצף ליניארי עולה.

 

  • רשת עמיתים (P2P – Peer to peer): רשת עמיתים. רשת שנוצרת בין 2 מחשבים או יותר מתחברים וחולקים משאבים מבלי להשתמש בשרת נפרד. דוגמה לרשת עמיתים – biTorrent. דרך פיראטית להורדת קבצים שהמשתמשים חולקים אחד עם השני.

 

P2P
קרדיט: ויקיפדיה

  • קריפטוגרפיה (Cryptography): ענף במתמטיקה אשר עוסק בהצפנה.

 

  • בלוק (Block): שטח אחסון לכל סוג מידע. לדוגמה, הבלוקצ'יין של הביטקוין היא למעשה יומן חשבונאי כאשר כל בלוק הוא דף ביומן ומכיל את רישומי ההעברות שקרו ב-10 דקות שקדמו לחתימתו.

 

  • ריכוזיות (Centralization): תהליך בו פעילותו של ארגון, במיוחד זו של תכנון וקבלת החלטות, מתבצעת ע"י קבוצה קטנה של אנשים ולעיתים אף אדם אחד. לריכוזיות יש מספר משמעויות גם בתחומים שונים, כגון ריכוזיות תקשורתית – המידע כולו מרוכז תחת מקבץ שרתים מרוכז.

 

  • ביזור (Decentralization): התהליך ההפוך מריכוזיות – פיצול ו/או האצלת הסמכויות מגורמים ריכוזיים לציבור הרחב. למשל, תוך שימוש ברשת עמיתים.

 

Decentralization

קרדיט: Software Engineering Daily

  • סקלביליות (Scalability): היכולת להתמודד עם גדילה בביקוש או עם ממדים גדולים יותר. לשם המחשה, הביטקוין מתמודד עם בעיות של סקלביליות מאחר ונכון לכתיבת מילים אלו הוא יכול לתפעל כ-7 טראנזקציות בשניה, בעוד שחברות האשראי הסטנדרטיות יכולות לתפעל כ-7,000.

 

  • כרייה (Mining): תהליך שבאמצעותו מטבעות קריפטוגרפים נוצרים ומתווספים לשווקים. פעולת הכרייה כרוכה בפתירת נוסחאות מתמטיות שנקראות פונקציות גיבוב, עבורה מקבלים גמול בדמות המטבעות הקריפטוגרפים עצמם.

 

  • פונקציית גיבוב (Hash Function): פונקציה חד כיוונית שממירה קלט באורך משתנה לפלט באורך קבוע וידוע מראש. פונקציית גיבוב קריפטוגרפית מתוכננת כך שכל שינוי בקלט, יגרום לשינוי משמעותי בפלט.

 

Hash Function

קרדיט: ויקיפדיה

  • הוכחת עבודה (Proof of Work): הביטקוין מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין (שרשרת בלוקים). בשרשרת הבלוקים של הביטקוין, כל בלוק הוא למעשה דף ביומן חשבונאי, בו רשומות הטראנזקציות שנעשו ב-10 דקות האחרונות. מה שהופך את שרשרת הבלוקים לכה חזקה, היא אי היכולת לשכתב את היסטוריית היומן החשבונאי. זאת אומרת, כל בלוק קשור בהצפנה מתמטית לבלוק שלפניו, כך שברגע שמישהו ינסה למחוק רישום ביומן, השיבוש בהצפנה יתגלה. אם לא הבנתם עד כה, ההצפנה מבוססת על פונקציות גיבוב. הוכחת העבודה (Proof of Work) הינו האלגוריתם שעומד מאחורי מנגנון הכרייה שהוזכר קודם לכן.

 

  • הוכחת החזקה (Proof of Stake): אלגוריתם לתפעול ופיקוח על רשת הבלוקצ'יין, בדומה ל-Proof of Work, אך שפועל בצורה שונה. Proof of Stake מכוון ליצירת קונצנזוס מפוזר. במטבע קריפטוגרפי המבוסס על הוכחת ההחזקה, היוצר של הבלוק הבא נבחר ע"י שילוב מספר אלמנטים, כאשר עליו להחזיק סכום מסוים של מטבעות (שהוגדר מראש) בארנק מיועד לכך. עבור החזקת הסכום הנ"ל בארנק מיועד, מתוגמל ה'מחזיק' בדיווידנדים בדמות גמול לבלוק.

 

  • ארנק דיגיטלי (Digital Wallet): תוכנה המתקשרת עם רשת הבלוקצ'יין של המטבע הקריפטוגרפי המסוים, ומאפשרת לבצע העברות כספיות באמצעותו. להרחבה על ארנקים לחץ כאן.

 

  • כתובת ארנק (Wallet Address): מחרוזת ארוכה של אותיות ומספרים אשר מהווה כתובת הנמען כאשר רוצים שישלחו לנו מטבעות קריפטוגרפים לארנק.

 

  • טראנזקציה (Transaction): העברה כספית (או מידע מסוג אחר) בין כתובת ארנק (של מטבע קריפטוגרפי) אחת לאחרת.

 

  • מפתח פרטי (Private Key): מחרוזת ארוכה של אותיות ומספרים המהווה הקשר המתמטי בין ארנק למטבעות שמוחזקים בו. המפתח הפרטי הוא סוג של סיסמת הגישה למטבעות, לכן אם מישהו זר שם ידיו על המפתח הפרטי שלכם, הוא יכול לגנוב לכם את המטבעות שבארנק.

 

  • מפתח ציבורי (Public Key): מחרוזת ארוכה של אותיות ומספרים אשר מטרתה להיות האימות לבעלות על כתובת הארנק. למעשה, המפתח הציבורי הינו פונקציית Hash של כתובת הארנק, כך שהם יהיו לעולם קשורים מתמטית.

 

  • חתימות (Signatures): חתימות משתייכות לקריפטוגרפיה. הן מאפשרות לכל אחד להוכיח בעלות על נכס מסוים. מדובר במכניזם מתמטי שמקשר בין כתובת ארנק המטבע הוירטואלי שלך למשל, למפתחות הפרטיים והציבוריים.
  • מילון
  • צמתים (Nodes): צמתים הם מחשבים המחוברים ומסונכרנים עם רשת הבלוקצ'יין. הצמתים הם אלו שמאמתים את כריית הבלוק ומהווים תחנת ממסר המשדרת לשאר המשתתפים ברשת שהבלוק נחתם. כחלק משמירה על הרשת, לא רק שצריכים צמתים – אלא חייבים צמתים מלאים (Full Nodes). צמתים מלאים הם מחשבים המריצים את תוכנת הביטקוין 24/7 ומסונכרנים תמידית עם הרשת.

 

  • ביטקוין קור (Bitcoin Core): קהילת המפתחים המובילה אשר עובדת ותורמת לשיפורו של פרוטוקול הביטקוין. מעבר לביטקוין קור פועלים עוד כ-12 צוותים בלתי תלויים ואנשים פרטיים על פיתוח קוד התוכנה של הביטקוין.

 

  • הצעת שדרוג לביטקוין (Bitcoin Improvement Protocol – BIP): הצעות שיפור שמועלות ע"י מפתחים בקהילת הביטקוין, ומועלות להצעת קונצנזוס.

 

  • מסמך לבן (White Paper): מסמך אינפורמטיבי אשר מונפק ע"י חברה מסוימת על מנת לקדם או להדגיש את פתרונותיה עבור לקוחותיה הפוטנציאליים או המשקיעים בה. בעולם הקריפטו, לכל מטבע / טוקן שמכבד את עצמו אמור להיות White paper.

 

  • חוזים חכמים (Smart Contracts): חוזים הנשענים על פרוטוקולים דיגיטליים על גבי רשת האינטרנט, על מנת לאפשר יותר יעילות, מהירות ופונקציונליות. למעשה, להחליף את הסכמי הנייר המיושנים שאנו מכירים היום, ולהעבירם לרשת האינטרנט בצורה שקופה, אמינה ושתוכל לעמוד ברגולציה.

 

  • הנפקת טוקן ראשונית (Initial Coin Offering – ICO): דרך גיוס כספים חדשה, מבוססת חוזים חכמים. מאפשרת סוג אינטראקציה חדש בין המשקיעים למפתחים.

 

  • טוקן (Token): יחידת ערך שמועברת על גבי רשת הבלוקצ'יין. טוקן הוא נכס דיגיטלי, שלא בהכרח נחשב כמטבע. טוקן יכול להקנות זכות לשלם עבור עבודה כלשהי, יכול להעביר מידע, לשמש כתמריץ ואף להוות שער בין שירותים או חוויות משתמשים טובות יותר. "טוקן יכול לשמש לכל מה שהאדם או הארגון שעיצב ופיתח אותו יחליט. הוא מכיל מספר שכבות של ערך בתוכו, כך שעל מפתחו להחליט מה הייחודיות שלו בפנים" (ציטוט של כריסטינה קרסקוסה, עורכת דין שעוסקת בתחום).

 

  • מזלוג (Fork): לכל רשת בלוקצ'יין יש חוקים משלה. החוזק העיקרי של בלוקצ'יין ציבורי טמון בשקיפות המלאה, בביזור, ובכך ש-100% מהמשתתפים חולקים בדיוק את אותה גישה למידע. מזלוג הוא תהליך שקורה כאשר הקהילה או חלק ממנה רוצה לשנות חוק בפרוטוקול הבלוקצ'יין. ישנם 4 סוגים של Fork:
    • מזלוג רך (Soft Fork) – שינוי חוק בפרוטוקול אשר בעל תאימות עם החוקים הקודמים. למשל, בביטקוין גודל בלוק הוא 1 מ"ב. אם נבצע שינוי פרוטוקול לגדלי בלוקים של 0.5 מ"ב, החוקים הישנים עדיין בעלי תאימות לחוקים החדשים.
    • מזלוג רך המופעל בידי המשתמשים (User Activated Soft Fork) – מדובר ב-Soft Fork אשר מופעל על ידי הצמתים המלאים ברשת. למעשה, הצמתים המלאים קובעים מראש תאריך ושעה לעדכון גרסת התוכנה, ומאחר ובלעדיהם כוחות הכרייה לא יכולים לבצע את עבודתם – הם מוכרחים לעדכן גרסה גם כן.
    • מזלוג קשיח בקונצנזוס (Consensus Hard Fork) – שינוי חוק בפרוטוקול, שאינו בעל תאימות לאחור. למשל, אם נמשיך את הדוגמה הקודמת – בביטקוין גודל הבלוק הוא 1 מ"ב. אם כעת, נשנה את גודל הבלוק ל-2 מ"ב, השרשרת החדשה לא תהיה בעלת תאימות לאחור (2 מ"ב של מידע לא יכולים להיכנס לבלוק של 1 מ"ב). מזלוג בקונצנזוס הוא מזלוג שקורה תוך הסכמה מלאה בקהילה. ה-BIP מועלה להצעה בקהילת המפתחים, משתמשים וכורים, ומקבל הסכמה כוללת להטמיע אותו בפרוטוקול. בסיטואציה כזו, שרשרת הבלוקצ'יין יוצרת מזלג חדש, אך במקום לתפעל את שתי השרשראות (ע"י פיצול כוחות הכרייה והמשתמשים) – כולם עוברים יחדיו לגרסה החדשה של התוכנה, ולשרשרת הבלוקים החדשה. השרשרת השנייה כמובן, מתפוגגת מאחר ואין מי שימשיך לתפעל אותה.
    • מזלוג קשיח המופעל בידי המשתמשים (User Activated Hard Fork) – בקהילה הישראלית, סוג מזלוג זה נקרא 'פיצול'. הסיבה שמאחורי זה, היא שלא נתקבלה החלטה פה אחד בקהילה הגלובלית על שינוי החוק בפרוטוקול. המשמעות היא שחלק מהקהילה יוצרת את המזלוג בעצמה, ומעבירה את כוחות הכרייה, המשתמשים וצוות המפתחים שלה לעבוד על השרשרת החדשה. מנגד, הקהילה שסירבה לשינוי החוק – נשארת עם השרשרת הישנה. בדוגמה למעלה, שתי השרשראות פשוט ימשיכו להתקיים. בסיטואציה כזו, מאחר ונוצרה שרשרת חדשה שכעת מתופעלת ע"י קהילה משל עצמה, נוצר גם מטבע חדש. הדוגמה המפורסמת ביותר בביטקוין, התרחשה ב-1 באוגוסט 2017 כאשר בוצע המזלוג ל-Bitcoin Cash (המוכר גם כ-Bcash) והוגדלו הבלוקים ל-8 מ"ב.

Hard Fork

קרדיט: CoinTelegraph

  • כסף פיאט (Fiat Money): כסף כפי שהוא מוכר לנו כיום. כסף פיאט הוא כסף בגיבוי ממשלתי, כמו השקל, הדולר והיורו. מקורו של המונח 'פיאט' בשפה הלטינית, ומשמעותו (המלך אמר) "כך יהיה".

 

  • אינפלציה  (Inflation): מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק מסוים. בהגדרה, אינפלציה היא עליית מחירים, כלומר ירידה בערכו של המטבע המקומי. כוח הקנייה של המטבע פוחת ולכן ניתן לקבל עבורו פחות תמורה. בשוק המטבעות הקריפטוגרפים, משתמשים במונח אינפלציה כאשר מדברים על התווספות מטבעות לשוק. למשל, בביטקוין בדרגת הקושי הנוכחי ישנה אינפלציה של כ-1800 מטבעות ביום.

 

  • היצע וביקוש (Supply & Demand): מודל כלכלי המהווה אחד מאבני היסוד של הכלכלה המודרנית, ומורכב משני המדדים (ההיצע והביקוש) בנפרד. המודל הכלכלי אומר שבשוק חופשי, ההיצע והביקוש מנהלים ביניהם אינטראקציה עד אשר מגיעים לנקודת מפגש ביניהם (שיווי משקל) ובנקודה זאת נקבע מחיר של מוצר או שירות מסוים. היצע הוא כמות המוצרים והשירותים הקיימים בשוק מסוים, ואילו ביקוש הוא אומדן של מידת הדרישה למוצרים והשירותים בשוק מסוים.

 

ביקוש היצע

קרדיט: ויקיפדיה

  • רגולציה (Regulation): שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות. במילים פשוטות יותר – פיקוח וחוקים.

 

  • בורסה / זירת מסחר (Exchange): בורסה הינה פלטפורמה למסחר בה נפגשים המוכרים והקונים תחת פיקוחו של צד שלישי (הבורסה עצמה). ישנם שלושה סוגים עיקריים של בורסות: יהלומים, סחורות והמוכר ביותר – הבורסה לניירות ערך (מניות, אגרות חוב וכו'). עבור הפיקוח על המסחר, מבקשת הבורסה עמלות מסחר, והן אלו שמתגמלות אותה עבור יצירת האמון בין שני הצדדים.

 

  • נפח מסחר (Volume): היקף הפעילות (בזירות מסחר) בנכס מסוים (ביחידות כסף) בטווח זמן מסוים.

 

  • אלטקוינס / אלטים (Alternative Coins): מטבעות וירטואליים אלטרנטיביים, ולמעשה כל מטבע קריפטוגרפי שאיננו ביטקוין. נכון להיום, יש מעל 1,300 אלטקוינס. שם נוסף לאלטקוינס הוא: Shitcoin.

 

  • אפליקציה מבוזרת (Decentralized Application – dApp): תוכנה מבוזרת שמפותחת על מנת לתת מענה למטרה מסוימת עבור משתמשיה הפוטנציאליים. למשל, הביטקוין.

 

  • ארגון אוטונומי מבוזר (Decentralized Autonomous Organization – DAO): ארגון מבוזר ועצמאי ללא מנהיג או ישות מפקחת. מטרתו להחליף את החוקים והמבנה של ארגונים מסורתיים, תוך הסרת הצורך בשליטה של אנשים. ה-DAO נשלט ע"י מי שרוכש את הטוקנים שלו, והם מהווים 'קולות הצבעה'.

 

  • הפחד להישאר מאחור (Fear of Missing Out – FOMO): תופעה ידועה בעולם ההשקעות בקרב משקיעים ספקולנטים ומתחילים. בתופעה זו, שמים לב המשקיעים כי מטבע קריפטוגרפי מסוים (או נכס פיננסי אחר) מטפס בערכו בצורה חריגה, ונתקפים במעין הרגשת הפסד והישארות מאחור אם לא יקנו גם. המשקיעים הללו קונים לרוב בשלב מאוחר של העלייה, ומוצאים עצמם מפסידים חלק מכספי ההשקעה שלהם, מאחר והנכס איבד מערכו.

 

  • פחד, אי וודאות וספק (Fear, Uncertainty & Doubt – FUD): התופעה ההפוכה ל-FOMO. בדוגמה שפורטה לעיל, המשקיע הצטרף מאוחר לחגיגת העלייה בערך. ברגע שהנכס החל לאבד מערכו, משתלט ה-FUD על ההיגיון הבריא והמשקיע נכנס לפניקה. הפניקה מובילה אותו למכירת הנכס בהפסד וללא מחשבה, וגוררת עמה כדור שלג של משקיעים מתחילים שנתקפים ב-FUD ומוכרים את נכסיהם מונעים מפחד.

 

  • לוויתנים (Whales): כינוי לסוחרים בעלי כסף רב אשר משתמשים בכספם על מנת לבצע מניפולציות בשוק.

 

  • הרצת מניות (Pump & Dump): תרגיל לא חוקי שמטרתו השגת רווחים מהירים מנייר ערך (או מטבע קריפטוגרפי). לרוב, מדובר בלוויתנים אשר מזהים נכס פיננסי בעל הזדמנות לטווח קצר. הם מתחילים לנפח את מחירו ע"י קנייתו, ומושכים תשומת לב מהמשקיעים המתחילים והספקולנטים ע"י הפצת שמועות. אלו כמובן לא מחכים הרבה ועולים על הגל. לדאבונם, המשקיעים המתחילים לא יודעים שהגל כבר עומד להתנפץ, וברגע שתוזמן היטב הלוויתנים יחלו לשחרר את נכסיהם, ולמממש את הרווחים על חשבון המשקיעים המתחילים.

 

  • סיגנלים / איתותים (Signals): סיגנל או איתות ניתנים ע"י אנשים מסוימים (כאלו שמתיימרים להבין, או שמבינים באמת) והם אמורים להגדיר במדויק כיצד לגשת לפעולת מסחר. כלומר סיגנל צריך להיראות כך:
    שם המטבע, שער כניסה, שער יציאה (למימוש רווחים), משך זמן, ושער עצירת-הפסד. דוגמה מוחשית יותר: המטבע: VEN, שער כניסה: 0.005 BTC, שער יציאה: 0.006 BTC, משך זמן: שבוע, עצירת-הפסד: 0.004 BTC. חשוב להדגיש לגבי סיגנלים שהם ניתנים בקבוצות פומביות או סגורות ע"י אנשים אנונימיים שלרוב בעלי אינטרס אחר משלכם. הקבוצות הללו לרוב הן חלק מ'מזימת' הרצת מניות, כאשר אתם תהיו החוליה האחרונה בשרשרת שמקבלת את האיתות, ולכם הם מוכרים את הרווחים שלהם.

 

  • שיטקוין (Shitcoin): באופן כללי, מבחינת קהילת הביטקוין – כל מטבע שאינו ביטקוין מוגדר כ'שיטקוין'. עם זאת, האדוקים פחות ישתמשו במונח 'שיטקוין' עבור מטבעות או טוקנים שלפי רושם ראשוני או מתמשך אין בהם ממש. כלומר, ייתכן והם רמאות, ייתכן ואין להם מוצר, ייתכן והיישום שהם מציעים לא הגיוני וכולי. בערך כל שבועיים ישנו 'שיטקוין' תורן שהופך להיות ה'שיטקוין' המוביל לאחר שהתפרסם בחדשות מסיבה כזו או אחרת.

 

  • סטושי (Satoshi): היחידה הקטנה ביותר של ביטקוין אשר קרויה על שמו של ממציא המטבע, סטושי נקמוטו. כל יחידת ביטקוין ניתנת לחלוקה של 100,000,000 יחידות, כך שיחידת סטושי היא 0.00000001 ביטקוין.

 

  • הודל (HODL): להחקיז חזק! מונח מאד מוכר בקהילת הקריפטו, אשר נכנס לתודעה כתוצאה מפוסט בפורום Bitcointalk ובו משתמש שיכור שיתף את רגשותיו ותחושותיו מאי היציבות בשוק.

 

  • שוורים (Bulls): כינוי לקונים בשוק. כאשר השוורים משתלטים על השוק (Bullish) זה אומר שהמגמה התחלפה לכיוון עלייה.

 

  • דובים (Bears): כינוי למוכרים בשוק. כאשר הדובים משתלטים על השוק (Bearish) זה אומר שהמגמה התחלפה לכיוון ירידה.

 

  • חומות קנייה ומכירה (Buy/Sell Walls): בהסתכלות על עומק ספר הפקודות בזירות מסחר ניתן להבחין ב'חומות' גדולות שמסמנות נקודות תמיכה והתנגדות חזקות. מדובר בהמחשה ויזואלית של כמות פקודות המכירה והקנייה. בתמונה שלפניכם יש דוגמה לחומת מכירה.
  • חומות קנייה ומכירה
    קרדיט: endpoint
  • מסחר במינוף (Margin trading): מסחר במינוף משמעותו לקיחת הלוואה בפלטפורמת מסחר לצורכי 'העצמת' פקודות המסחר שלכם. הסיכון במסחר במינוף הוא גבוה מאד, במיוחד בשוק שאינו יציב כגון שוק המטבעות הקריפטוגרפיים.

 

  • פוזיציית לונג (Long Position): פתיחת פוזיציית מסחר במינוף אשר תהיה רווחית אם ערך הנכס יעלה.

 

  • פוזיציית שורט (Short Position): פתיחת פוזיציית מסחר במינוף אשר תהיה רווחית אם ערך הנכס יירד.

 

  • ארביטראז' (Arbitrage): במונחים כלכליים, ארביטראז' הוא רווח ללא השקעה וללא סיכון. בשווקים מסוימים זה בא לידי ביטוי בניצול פערי מחירים של אותו נכס בזירות מסחר שונות. לצורך דוגמה, ייתכן שמחיר הביטקוין יהיה 10,000$ בזירת מסחר אחת ו-12,000$ באחרת. ישנו פער ארביטראז' של 20% אותו ניתן לנצל.

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

דילוג לתוכן