לקראת השקל הדיגיטלי: מהם מטרותיו ותפקידיו של בנק ישראל?

במשך שנים ארוכות שבבנק ישראל עובדים בקדחתנות על הכנת התשתית להשקתו של שקל דיגיטלי (שק"ד). במרוץ השנים הללו פרסם הבנק מספר מאמרים ומחקרים בנושא, ביצע פיילוטים ואתגרים עם בנקים מרכזיים אחרים ועם התעשייה המקומית, ובחודש מרץ השנה פרסם את מסמך האיפיון הראשוני של השקל הדיגיטלי. 

מסמך האיפיון מתאר כיצד, ככל שתתקבל החלטה בבנק ישראל להנפיק את השקל הדיגיטלי, הוא יהיה בנוי מבחינה טכנולוגית, וכיצד יושפע מהיבטי ממשל, רגולציה, פרטיות ועוד.

בשלב זה אמנם טרם התקבלה ההחלטה הרשמית להנפיק את השק"ד, אך לפי התבטאויות בתקשורת ולפי מסמכי בנק ישראל שפורסמו בעבר ויתוארו במאמר זה, ניכר שהדרך לשק"ד קצרה מאד, לכל היותר שנים ספורות.

כיזם, מחנך ויוצר תוכן בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים מזה כ-8 שנים, הרגשתי שפרסום המסמך והתקדמות הפרויקט ומביאים עמם את העת הנכונה לפרט לעומק מדוע אני סבור שהנפקת שק"ד היא לא רק מיותרת ואינה הכרחית, אלא מהווה טעות בעלת השלכות וסיכונים שאיננו יכולים להרשות לעצמנו כמדינת ישראל, או כאזרחים במדינות דמוקרטיות שמעריכים את זכויותיהם הבסיסיות ואת יכולת השמירה עליהן על פני זמן.

לאור החשיבות של השק"ד עבור עתיד הכלכלה והחברה בישראל, ולטובת העברת טיעוניי בצורה כמה שיותר רחבה, בחרתי שלא לחסוך במילים. כדי להקל על הקריאה – המאמר, שניתן להורדה כעותק במלואו, גם פוצל ל-5 חלקים שיפורסמו בהדרגה.

ניתן גם לקרוא את המאמר המלא כבר מעכשיו!

לחצו כאן להורדת המאמר המלא

חשוב לי גם להדגיש שרבים מעוקביי יודעים שאני נמנה בין המתנגדים הקולניים להנפקת שק"ד (או כל מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי אחר). עם זאת, השתדלתי להישאר כמה שיותר כמה שיותר אובייקטיבי בדבריי. בחרתי להתחיל מהעקרונות הבסיסיים של מהו בכלל בנק ישראל ומהם תפקידיו ומטרותיו (חלק ראשון); לפרט את האבולוציה של השק"ד דרך עיני בנק ישראל (חלק שני)  להביע את ההתנגדויות המרכזיות שלי (חלק שלישי), לצלול למסמך האיפיון של השק"ד (חלק רביעי); ותוך כדי שאני מסכם את עיקרי טיעוניי בחלק החמישי והאחרון, להזמין אתכם להשתתף  לסקר מיוחד שיצרתי שמטרתו לאמוד עם מדגם רחב ככל שניתן: האם הציבור באמת מעוניין בשק"ד?

בנק ישראל אפשר לציבור להעיר את הערותיו על מסמך האפיון שפורסם עד למועד ה-15 במאי, 2025. לצערי, על אף השתדלותי, לא הספקתי לסיים את המאמר בזמן על מנת להשתמש בפלטפורמה שסיפק הבנק לביקורת. לאור זאת, יצרתי את הסקר מטעם CryptoJungle. תוצאותיו יפורסמו לקהל הרחב, לטובת יצירת הדיון שמוכרח להישמע על כל במה. לכן, אני מזמין אתכם בתום הקריאה (החלקית או המלאה) להגיב לסקר על מנת שנוכל להשמיע את קולנו על אף סגירת חלון ההערות (קישורים יופיעו במקום המתאים לכך בחלקים השונים בסדרה).

מהו בכלל בנק ישראל, ומהן מטרותיו?

בטרם אנו מגיעים לבחון את האבולוציה של השק"ד ואת האפיון הטכנולוגי הראשוני שלו כפי שפורסמו ע"י בנק ישראל, עלינו להתחיל מהבסיס של הבסיס. 

אלו הן מטרות בנק ישראל, כפי שהוגדרו בחוק בנק ישראל העדכני (2010) ומפורטות באתר שלו:

1. שמירה על יציבות מחירים. כלומר על כוח הקנייה של המטבע. זאת המטרה העליונה והראשית של הבנק "שהשגתה חיונית לצמיחה וליציבות כלכלית".
2. ייעוץ לממשלה בנוגע ל"תחום יציבות המחירים", המוכר גם כיעד האינפלציה השנתית, וכיום עומד על בין 1 ל-3 אחוזים.
3. לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד עידוד צמיחה ותעסוקה, וצמצום פערים חברתיים.
4. לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.

התפקידים של בנק ישראל: כיצד מנסה לעמוד במטרותיו?

 על מנת לעמוד במטרותיו, בנק ישראל אמון על התפקידים המפורטים לעיל (וזמינים גם הם באתר בנק ישראל):

א. ניהול המדיניות המוניטרית

ישנם מספר כלים בהם בנק ישראל משתמש כדי לנהל את היצע הכסף. המוכרות ביותר הן קביעת שיעור הריבית, וקביעת יחס הרזרבה (כמה מזומן/שווי מזומן מוכרחים בנקים מסחריים להחזיק כפיקדון אצל בנק ישראל כבטוחות נגד גובה פקדונות העו"ש של לקוחותיהם). אך בנק ישראל גם מספק חלון אשראי למתן הלוואות לבנקים או מוסדות אחרים, מבצע הנפקות של הלוואות קצרות-מועד (מק"מ), מתערב בשווקים הפתוחים ע"י רכישה ומכירה של אגרות חוב לטובת השפעה על הריבית, ומקיים מכרזי ריפו עליהם לא אסביר כעת.

ב. החזקה וניהול של יתרות המט"ח של ישראל (רזרבות) אשר נכון לסוף שנת 2024 עומדות על למעלה מ-210 מיליארד דולר.

ג. תמיכה בפעילות הסדירה של שוק המט"ח בישראל, כולל התערבות במידה ונרשמת תנודתיות בשווקי המט"ח המהותיים לפעילות הכלכלית בישראל, כגון הדולר והאירו. אפשר לראות סעיף זה, במובן מסוים, כתת סעיף של ניהול המדיניות המוניטרית, שכן שוק המט"ח חיוני לכלכלה הישראלית, והכלים בהם משתמש בנק ישראל הם אלו שצוינו בסעיף א'.

ד. לשמש כבנקאי של הממשלה – שירותים ממש כמו שאתם מקבלים מהבנק שלכם.

ה. הנפקת המטבע (השקל), כלומר שטרות ומעות פיזיים, ופיקוח על מערכת המזומנים במשק. כסף מזומן נחשב להתחייבות הישירה של הבנק המרכזי בידי הציבור, ואילו שקלים שאנו מחזיקים בעו"ש או בכל מקום אחר – מהווים התחייבות של הבנקים המסחריים אל הציבור.

ו.  פיקוח ואסדרה של המערכת הבנקאית, באמצעות יחידת הפיקוח על הבנקים.

ז. ייעוץ לממשלה, על היבטים הקשורים במטרות הבנק (אשר הינם כאמור, צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים).

ח. פיקוח ואסדרה של מערכות התשלומים והסליקה התפקיד האחרון שמבצע בנק ישראל, הוא פיקוח ואסדרה של מערכות התשלומים והסליקה. הסיבה שאני מציין אותו אחרון ובאופן בולט יותר, היא שזהו התפקיד אולי המרכזי ביותר שצריך להכיר בהקשר של השק"ד.

ובכן, ישנן מספר מערכות תשלומים שפועלות בישראל ועליהן מפקח בנק ישראל. הנפוצות ביותר הן שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) המשמשת בעיקר לכרטיסי חיוב וכספומטים, מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) המשמשת להעברות בנקאיות, מערכת CLS להמרת מטבעות, מסלקת השיקים, ומסלקות הבורסה (לניירות ערך).

מעליהן בהיררכיה נמצאת מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת) המופעלת ע"י בנק ישראל עצמו. זו מערכת מסוג Real Time Gross Settlement (ר"ת RTGS) להתחשבנות סופית בזמן אמת, ונחשבת למהירה ביותר ולזו המביאה להתחשבנות סופית של עסקה. ישנם כ-30 גופים המחוברים לזה"ב, בהם הבנקים הישראליים, בנקים בינלאומיים כגון סיטיבנק ו-HSBC, מערכות התשלומים שצוינו דלעיל, וגופים חוץ בנקאיים: Grow, Global Remit ואופק אגודת אשראי.

במילים אחרות, כל מערכות התשלומים מבצעות את ההתחשבנות הסופית של העסקאות שלהן על גבי מערכת זה"ב. בשנת 2022 לבדה נסלקו קרוב ל-2 מיליון תנועות בסכום כולל של 353 טריליון שקל במערכת זה"ב.

לטובת ההקמה של זה"ב בשנת 2007, הועבר בכנסת חוק מערכות תשלומים ב-2008 המרחיב את יכולותיו וסמכויותיו של בנק ישראל כמפעיל המערכת, ומסדיר את אופי פעילות המערכת ככל שיקרו תרחישים שליליים כגון פשיטת רגל של אחד מהמשתתפים במערך התשלומים והסליקה.

חשוב לציין כי כ-60% מבעלות שב"א נמצאת בבעלות של הבנקים הגדולים (פועלים, דיסקונט, לאומי, והבינלאומי), וחברות התשלומים ויזה ומאסטרקארד – 10% כל אחד. יתר המניות נסחרות ציבורית בבורסה.

עוד חשוב לציין כי גם מס"ב נמצאת בבעלות 5 הבנקים הגדולים: 25% ע"י לאומי, פועלים ודיסקונט (כל אחד), ו-12.5% בבעלות הבינלאומי ומזרחי-טפחות (כל אחד). רשות התחרות מנסה בימים אלו לפרק את הבעלות המשותפת האנטי-תחרותית ע"י אי הארכת הפטור מהסדר כובל, אך הבנקים חברו אחד לשני והגישו פניה לבית הדין לתחרות במטרה להאריכו. טרם התקבלה החלטה בנושא נכון לכתיבת מאמר זה.

כעת, אנו ערים למהן מטרותיו של בנק ישראל ולאילו תפקידים הוא אחראי על מנת לנסות לעמוד במטרותיו. הרגשתי כאמור שלאור חשיבות הנושא ישנו צורך לעצור ולהתחיל מהעקרונות הבסיסיים, על מנת שנוכל לבחון את התפתחות השק"ד, תוך הצלבה של ה"למה" מלכתחילה וכיצד הוא מתקשר עם מטרותיו ותפקידיו של הבנק.

בחלק הבא, נלמד על האבולוציה של השקל הדיגיטלי: מהועדה הראשונה שהוקמה בשנת 2017 לבחינת הנושא, ועד מסמך איפיון שפורסם בחודש במרץ 2025. 

רוצים להמשיך בקריאת המאמר ו/או לקבל עדכון כשהחלק השני יוצא? לחצו כאן

בן סמוחה

בן 34, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', ומרצה לשעבר באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle, המכללה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.