אלטשולר שחם נמנית בין הגופים הפיננסיים הגדולים ביותר בישראל, ומנהלת מעל 200 מיליארד שקל עבור לקוחותיה.
אלטשולר שחם הוריזון היא חברת בת של אלטשולר שחם, שהוקמה כדי לתת מענה לשוק המטבעות הדיגיטליים שגדל במהירות, ולטובת זו גייסו את אילן שטרק – בעל הניסיון הרב מהשווקים הפיננסיים המקומיים והגלובליים – כדי שיניע את הגלגלים קדימה.
שמחתי לארח אותו כדי שיספר על עצמו, על אלטשולר שחם הוריזון ומטרותיה, ועל כיצד הוא רואה את התחום צומח בעתיד.
ספר קצת על עצמך בבקשה 🙂
אני נשוי עם שני ילדים, מתגורר באבן יהודה. אוהב מאוד לשחות ולקרוא חומרים מקצועיים בתחום הפיננסיים.
בעל ניסיון של 20 שנה בשוק ההון המסורתי בתפקידים של ניהול חדרי עסקאות בגופים פיננסיים מקומיים וזרים. את הקריירה התחלתי בחברה המרכזית לניירות ערך בתפקיד סוחר ניירות ערך זרים. בהמשך עברתי לחברת הברוקרים האמריקאית אוסקר גרוס שם ניהלתי את הדסק המקומי ולאחר 10 שנים שם עברתי לכלל פיננסים ברוקראג' בה הקמתי דסק ניירות ערך זרים יחד עם אג"ח זר. לאחר תקופה נרכשנו על ידי בנק ירושלים שם ניהלתי את חדר עסקאות ניירות ערך זרים, אג"ח זר ואת המט"ח של הבנק עד המיזוג עם חבר הבורסה של מיטב ד"ש.
כיצד נחשפת לביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים?
לאחר המיזוג עם מיטב ד"ש הוצע לי לעבור לתפקיד של סמנכ"ל מסחר ושוק ההון בחברת הבלוקצ'יין והקריפטו הישראלית, אורבס (Orbs).
באורבס נחשפתי לעולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים והקמתי תשתיות מסחר מול ברוקרים Tier1 ובורסות בכל העולם.
בנוסף ביצעתי בדיקת נאותות על פרויקטים רבים בתחום הבלוקצ'יין וניהלתי את השקעות החברה בפיאט.
אלטשולר שחם הוא בית השקעות מוכר מאד בישראל וזה בהחלט מעודד שהוא "נכנס לתחום" גם כן.
תוכל לספר בבקשה מה אתם מציעים בהוריזון, ולמה זה צריך לעניין את הקוראים?
הוריזון מציעה מספר שירותים:
- שירות קניה ומכירה של ביטקוין ואתריום בשיתוף המערכת הבנקאית דבר שהוא ייחודי כיום להוריזון. שירותי המכירה בשלב הזה הם רק למטבעות שנרכשו באמצעות הוריזון.
- טיפול בהיבטי המס – הוריזון מבצעת ניכוי מס רווח הון במכירה והלקוח לא נדרש לדווח עצמאית למס הכנסה בגין אותה עסקה. בסוף שנה הלקוח מקבל טופס 867 בדיוק כמו בפעילות בניירות ערך. הטיפול בנושאי המיסוי מקל בצורה משמעותית על הלקוחות.
- ייעוץ ללקוחות כשירים – הוריזון מאפשרת ייעוץ ללקוחות כשירים בלבד בגידור תיק הקריפטו שלהם באמצעות אופציות וחוזים עתידיים.
על בסיס המידע שברשותך האם הביקושים נעים יותר לעבר ביטקוין או אתריום? והאם יש דרישה בקרב הלקוחות להחזיק מטבעות נוספים?
אני יכול לומר שעד לפני מספר חודשים רוב הרכישות היו של ביטקוין אך בשלושת החודשים האחרונים רואים מעבר גם לאתריום והיחס היום בין ביטקוין לאיתריום הוא כ-60% ביטקוין, 40% איתריום.
קיימת דרישה מצד לקוחות למטבעות נוספים אך בשלב הזה הבנק אינו מאפשר קבלת כספים שמקורם ממטבעות אחרים ולכן ההתמקדות כרגע היא בביטקוין ואתריום.
מה דעתך על החסימות של הבנקים, והאם אתה חושב שזה יסתדר בקרוב?
אין ספק שנכון להיום חלק מהבנקים מערימים קשיים על קבלת כספים שמקורם ממכירת מטבעות דיגיטליים. עם זאת, לדעתי, זה רק עניין של זמן עד אשר הבנקים יגלו פתיחות גדולה יותר בנושא, בפרט לאור העובדה שהרגולציה אינה אוסרת על קבלת כספים אלו.
בנוסף, יש לזכור שבמהלך חודש זה ייכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון החל על נותני שירותים פיננסיים ובכלל זה על גופים המעניקים שירותים בתחום המטבעות הדיגיטליים ואני רוצה לקוות שלאחר כניסת הצו לתוקף נתחיל לראות שינוי מגמה מצד הבנקים המקומיים. כולי תקווה כי נגיע לרמה בה הדברים נעשים היום בארצות הברית שבה ניתן להעביר כסף מחשבון הבנק לבורסה ולהחזיר כסף מהבורסה לבנק.
אחד מהנושאים החמים היום הוא מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.
מה הם לדעתך היתרונות והחסרונות שלהם, והאם להערכתך בקרוב נראה שקל דיגיטלי שיחליף את המזומן?
היתרונות למטבע דיגיטלי של בנק מרכזי היא בין היתר הגמישות הרבה שבה הבנקים המרכזיים יוכלו להקטין או להגדיל את כמות הכסף במסגרת מדיניות מוניטרית מרסנת או מרחיבה. כיום הרחבה מוניטרית יכולה להתבצע לדוגמא דרך רכישת אגרות חוב מהציבור או הקטנת יחס הרזבה לבנקים ותהליכים אלה עשויים לקחת זמן. מנגד הרחבה או צמצום של מטבע דיגיטלי יכול להיעשות במהירות ובקלות שכן כל המטבעות נמצאים על הבלוקצ'יין והבנק המרכזי שולט בזה וזה גם למעשה חיסרון מאחר ובניגוד לביטקוין שהוא מטבע מבוזר ללא מתווך צד שלישי עם כמות מוגבלת של מטבעות בשקל דיגיטלי יש מי שעומד מאחוריו ושולט בכמות הכסף.
גרי גנסלר, יו"ר הרשות לני"ע האמריקנית, קרא לשוק המטבעות הדיגיטליים "מערב פרוע" בהתייחסות לסיכונים שבו.
מה לדעתך הסיכונים הגדולים בשוק שמשקיעים צריכים לשים אליהם לב?
ראשית, יש לזכור שמדובר בתחום שהוא יחסית בחיתוליו ולכן באופן טבעי יש לא מעט אי וודאות סביבו, הן בפן הרגולטורי והן בפן התפעולי. כך למשל, ישנם מספר סיכונים שמשקיעים חייבים לשים את תשומת ליבם אליהם טרם או במהלך השקעה במטבע דיגיטלי:
- הבורסה או מקור הרכישה של המטבע – בורסות שאינן מפוקחות, תהליכי הכר את הלקוח שלהן מינימלי מאוד, ללא פיקוח של רשות רגולטורית וללא דרישות הון עצמי. ללא פיקוח קיימת סכנה שהבורסה תסגור את שעריה יום אחד ולא תקבל שום תמורה בגין מטבע שהופקד או נרכש דרכה (כבר קרו מקרים בעבר), בנקים מקומיים עשויים לסרב לקבל כסף שנסחר במקום שאינו מוסדר.
- תנודתיות גבוהה – מטבעות דיגיטליים מאופיינים בתנודתיות גבוהה ומכאן גם הסיכון בהשקעה. סטיות התקן במטבעות דיגיטליים הינן גבוהות מאוד. הרמה הממוצעת בביטקוין היא כ-60-70 ובאתריום כ-90. כל זאת בהשוואה לשוק ההון המסורתי שם סטיות התקן עומדות על 15-20.
לאור התנודתיות הגבוהה שציינתי משקיעים צריכים לבחון טרם השקעה האם רכבת הרים כזו מתאימה להם ולבחון את תיאבון הסיכון שלהם שכן בהשקעה כזו ניתן גם לאבד כסף רב. - גיוס כסף על ידי פרויקטים חדשים – פרויקטים חדשים שיוצאים מגייסים כסף בתמורה למטבע חדש שהם מנפיקים וכאן חשוב מאוד לבחון את הפרויקט לעומק, מי עומד מאחוריו, האם עמד מאחורי פרויקטים אחרים בעבר. חשיבות הבדיקה היא לאור הונאות ומתחזים שהקימו כביכול פרויקט חדש ובפועל לא עמד מאחוריו שום דבר.
- שווקי ה-Defi – בכלכלה המבוזרת נכנסים תחומים רבים וביניהם הלוואות, פקדונות והספקת נזילות בבורסות. גם כאן חשוב לבדוק טוב טוב את המקום שבו מפקידים את הכסף או הבורסה שלה מספקים נזילות, שכן ריבית מאוד גבוהה עשויה גם להצביע על הסיכון שבהפקדה.
כיצד אתה רואה את התחום מתפתח ב-5 השנים הקרובות ומה בעיניך הדברים החיוביים בו ביותר?
להערכתי המטבעות הדיגיטליים יהפכו להיות יותר במיינסטרים וזו לא תהיה נחלתם של מיעוט בלבד. ניתן יהיה לשלם במטבעות דיגיטליים תהליך שכבר מתרחש בחלק ממדינות העולם גם אם דרך האב כלשהו כמתווך (כדוגמת וריפון ו-Bitpay) ולהערכתי יבינו יותר ויותר את יתרונות המטבעות הדיגיטליים.
לדעתי גם המכשירים הפיננסיים שעוקבים אחרי המטבעות יתרחבו ואם עד לפני שנתיים-שלוש היו רק מספר קרנות סל בודדות (שחלקן לא היו מאושרות על ידי רשות ניירות ערך) שנכס המעקב שלהן הוא ביטקוין או אתריום, הרי שהיום כבר יש מגוון רחב יותר ואני צופה שגם תחום הנגזרים הפיננסיים יתרחב עם הנגזרים המוצעים וגם במחזורי המסחר.
לדעתי גם הבנקים יפתחו לתחום וילכו אחרי ארצות הברית בפתיחות שלה למטבעות דיגיטליים, אם באפשרות למתן שירותי משמורת על מטבעות דיגיטליים כמו (Bank of New York Mellon) ואם במתן אפשרות למסחר דרכם כפי שעשה Vast Bank.
לאחרונה ביקרת בביקור עיסקי בארצות הברית בין חברות שמובילות בתחומן היום. תוכל לספר על התרשמותך?
בביקור שלי בארצות הברית נפגשתי עם בורסות קריפטו ובורסות מסורתיות, ספקי נזילות מובילים, קסטודיאנים ובנקים.
ניתן לראות היום עד כמה ארצות הברית פתוחה לתחום המטבעות הדיגיטליים וגם אם חלק מהגופים הפיננסיים או הרשויות עדיין לא מרגישים נוח עם התחום הם מנסים למצוא את הדרך לאפשר זאת ללקוחות שלהם.
בפגישות שלי עלה כי אחת הבעיות היום בשימוש בקריפטו כאמצעי תשלום היא העובדה שניתן לשלם במטבע דיגיטלי למרות שנרכש שלא בצורה מוסדרת והרגולטור מנסה למצוא את הדרך לבצע מעקב אחרי כל לקוח ולקוח כחלק מהרגולציה שנקראת Travel Rule. הדבר ייעשה בין היתר על ידי חובה שתחול על גופים פיננסיים שמאפשרים רכישת ותשלום במטבעות דיגיטליים (כדוגמת פייפאל) לפתוח ארנק לכל לקוח ולקוח ולא לערבב בין המטבעות של כולם יחד וכך ניתן יהיה לבצע מעקב טוב יותר אחרי מקור המטבעות של כל לקוח.
כפי שרואים היום, התעשיה מאוד התקדמה בהיצע המכשירים והמוצרים שהיא מציעה וניתן לראות את זה גם בשוק הנגזרים שהתפתח מאוד, נזילות גבוהה יותר בשוק הספוט ובתחומי המשמורנות על נכסים.
בתחום המשמורנות על מטבעות דיגיטליים ניתן לראות שיותר ויותר פעילים פונים לקסטודיאן שישמור על המטבעות שלהם (מאחר שמדובר על ארנקים קרים שהם נחשבים בטוחים יותר מארנקים חמים).
בביקור אצל משמורן מוכר וגדול שמעתי עד כמה קיים צבר של לקוחות שממתין לפתיחת חשבון לשמירת המטבעות אצלו וגם על ממשק מאוד נוח שנוצר בין הקסטודיאן לבורסה המאפשר בלחיצת כפתור לבצע מכירה של מטבע נמצא תחת המשמורן.
תודה רבה על התובנות אילן! שמחתי לארח אותך
שמחתי להתארח, תודה לך!
