הכירו את תומר וייס – שותף מייסד ב-Cytex ויזם חברתי [ריאיון בג'ונגל]

ריאיון עם תומר וייס

מדור הריאיונות שלנו הוקם על מנת להציג חברי קהילה אשר פעילים הן חברתית והן עוסקים בתעשייה. מטרת הריאיונות היא לחשוף את קהילת המטבעות הדיגיטליים הישראלית למגוון כמה שיותר רחב של דעות, תחזיות ותפיסות עולם. כעת, הגיע הזמן להציג את הריאיון העשירי בסדרה שלנו, עם תומר וייס.

תומר מתנדב בשגרירות הביטקוין הישראלית ועושה המון עבור הקהילה, כולל חלק אינטגרלי בארגון מסיבת העשור שהתרחשה בתחילת ינואר השנה.

שמחתי לארח אותו ולהכיר את דעותיו על הרגולציה בתחום, על עידן ה-STO החדש (הנפקות ניירות ערך כטוקנים דיגיטליים), ועוד. אז שנתחיל?

הריאיון המלא עם תומר וייס

ספר קצת על עצמך בכמה משפטים..

אני בן 27, ובמקור מחיפה. למדתי בבית הספר הריאלי ומגיל צעיר נמשכתי ליזמות חדשנות, מוצרים דיגיטליים וניהול קהילות. כבר בתיכון התחלתי להתעסק בזה, וזה המשיך בצבא ביחידת המודיעין בה שירתתי ולאחר מכן גם במרכז הבינתחומי בהרצליה.

במרכז הבינתחומי הייתי חבר במועדוני היזמות שונים, כולל בתכנית Zell ליזמות שם הקמתי את הסטארטאפ הראשון שלי, MonkeyBoard – מיזם ללימוד שפות חדשות על בסיס כל הודעת טקסט שאנחנו כותבים. במהלך העבודה שם למדתי הרבה על בניית מוצרים טכנולוגיים, פיתוח עסקי וניהול קהילות, ובשלב מסוים אף  היו לנו כמה אלפי משתמשים במוצר. הגענו אליהם דרך אולפנים, בתי ספר ללימוד שפות, ו-meetup של לימוד שפות (חילופי שפות). כשסיימתי ללמוד הקמתי מועדון בעצמי, שנקרא IDCrypto. כיום הוא מועדון הביטקוין והבלוקצ'יין של המרכז הבינתחומי, ובקרוב יתחיל את הסמסטר הרביעי שלו.

אני אוהב לדחוף את עצמי לקצה היכולת בכל מה שאני עושה: בשגרירות הביטקוין בתל אביב, ביזמות, בשירות ללקוחות שלי וגם בספורט. קרוספיט הוא תחביב גדול שלי, ואני משתדל בכל אימון להיות יותר טוב מאשר הייתי באימון הקודם (אני גם מודד את זה 🙂 )  

כיום אני מוביל את Cytex לצד השותף שלי אלון שביט, סטארטאפ בו אנחנו מפתחים מוצר שפותר בעיות בתחום תפעול ודיווח תהליך תאימות לרגולציה בדגש על מה שקשור בהלבנת הון של חברות פינטק ובהן גם חברות ביטקוין ובלוקצ'יין.

בנוסף, לאלון ולי יש חברת פיתוח תוכנה ופיתוח עסקי שעובדת עם לקוחות כמו ביטס אוף גולד, ספייסמש (SpaceMesh) וזירות המסחר DX.Exchange ו-eToro.

מתי נכנסת לעולם הביטקוין, ואיך התחיל הרומן?

הרומן החל ב2014 כשאחי הצעיר, חגי, קנה מספר ביטקוינים וכרה מהמחשב הביתי שלו. בשגרירות הביטקוין ביקרתי מספר פעמים מאז אך הקשר הרציני עם הקהילה והשגרירות החל ב-2017, כאשר סיימתי ללמוד וסגרתי את Monkeyboard.

החלטתי שעשייה חברתית חשובה לי ושאני רוצה לקחת חלק משמעותי בקידום מודעות בתחום היזמות והביטקוין, וזה הוביל אותי להקים את מועדון הביטקוין והבלוקצ'יין במרכז הבינתחומי IDCrypto יחד עם ערן קישון ויותם כהן.

לא פספסתי מיטאפ אחד של השגרירות בימי ראשון (סטושי סקוור), ובאחד הימים ליאור זיסמן שהינו שגריר ותיק, יזם ועורך דין בתחום וכמובן חבר טוב, הציע לי להוביל יחד איתו ועם שרה וייסנר את ההאקתון של שגרירות הביטקוין, ולמעשה מאז אני מוביל את האופרציה / אחראי על ההפקה של יתר האירועים שהשגרירות מארגנת. בתקופה של שיא ה'הייפ' התנדבתי בשגרירות למשמרת יומית מלאה פעם בשבוע, וזו הייתה חוויה לא רגילה: מאות אנשים מרקעים שונים, טווח גילאים שונה וערים שונות היו פוקדים את השגרירות כדי לקנות ביטקוין וזה היה מאוד אינטסיבי. עזרתי להם לפתוח ארנקי ביטקוין והסברתי להם מה זה ביטקוין.

כחלק מפעילותך בתעשייה, אתה מתנדב כפי שאמרת בשגרירות הביטקוין בתל אביב. אשמח אם תרחיב קצת על תפקיד ומהות שגרירות הביטקוין מנקודת מבטך, במה מתבטאת העשייה שלה ביומיום ומה החלק שלך בה?

מאחר והרחבתי על זה קצת בשאלה הקודמת, אשתדל רק להשלים את החסר 🙂 התפקיד שלי כמו כל יתר השגרירים בשגרירות הוא לתת ערך לחברי קהילת הביטקוין והטכנולוגיה החופשית והמבוזרת בישראל. התפקיד הנוסף והייחודי לי הוא הובלת האופרציה של הפעילויות שלנו במיוחד הגדולות והמורכבות.

להפוך חזון למציאות זה משימה לא קלה, שהרבה יזמים חברתיים או עסקיים ניצבים מולה, לחברי השגרירות יש רעיונות גדולים שההוצאה לפועל שלהם מאתגרת מאוד, כמו מסיבת העשור שנערכה בתחילת ינואר. מני רוזנפלד (יו"ר איגוד הביטקוין) היה זה שהעלה את הרעיון ודחף אותנו כל הזמן לעשות אירוע גדול – וכך היה. גם בהאקתון שהיה במאי שנה שעברה הצלחנו לבנות תשתית שאפשרה לקרוב ל-20 צוותים לסיים האקתון עם פרויקטים עובדים רובם על ביטקוין או רשת הברק.  

במהלך האירועים יוצא לנו לעבוד עם חברות מהמובילות בארץ ובחו״ל. להאקתון שעשינו במאי גייסנו חסויות בין היתר מהחברות Blockstream ו-ConsenSys, כאשר אדם בק, מנכ״ל בלוקסטרים, טיפל בעצמו בחסות שלנו וזה היה אירוע די מרגש. הוא תרם חצי ביטקוין בשער של 9,600 דולר בזמנו. קצת יותר מחצי שנה לאחר מכן הוא הגיע במיוחד לישראל למסיבת העשור של שגרירות הביטקוין בתל אביב.

העבודה של מני ויתר השגרירים בבניית הקהילה והובלתה היא מדהימה בעיניי, ואני שמח לעבוד לצדם. היום שגרירות הביטקוין היא הקהילה הגדולה והותיקה בישראל לכל מה שקשור בביטקוין וטכנולוגיה מבוזרת. לקול של השגרירים ולאופי והתוכן של האירועים שלנו יש חשיבות רבה בקביעת המדיניות והטון של ביטקוין והאקו סיסטם כולו בישראל, ולאור האירועים האחרונים אפשר להגיד שגם בעולם.

אני חושב שאנחנו עשינו את האקתון הלייטנינג הגדול בעולם ודי בטוח שעשינו את מסיבת הביטקוין הגדולה בעולם – מסיבת העשור באומן ליותר מאלף איש. לפני כחודש התבשרנו כי ישראל תארח את סקיילינג ביטקוין, אירוע של כ-400 מפתחים מכל העולם שעוסק אך ורק בהרצאות למפתחים על ביטקוין, וכמובן שלשגרירות הביטקוין חלק בארגון האירוע.

אתה עוסק לא מעט בניהול קהילות, כנסים, האקתונים וכדומה. מה לדעתך חשיבות הקהילה באימוץ טכנולוגיות מבוזרות? ומה הכי חשוב בניהול מערכת היחסים עם הקהילה, מצד היזמים?

כדי שטכנולוגיות יהיו מבוזרות ולא ריכוזיות, צריכים שקהילה גדולה ומגוונת תתמוך ותשתמש בהן. זה כולל להשתתף בתהליך הכרייה, בהרצת צומת, וחשוב מאוד – השתתפות בפיתוח. לכן האקתונים הם אירועים חשובים במיוחד עבור ארגונים שמפתחים טכנולוגיות מבוזרות, מפתחים שתורמים קוד לפרויקט שהם מאמינים בו זה אומר הרבה, דרך האקתונים אפשר לגרום לזה לקרות, עשינו את זה מאוד יפה עם לייטנינג וביטקוין בהאקתון של השגרירות, 100 מפתחים עבודה זה לצד זה והציגו קרוב ל-20 פרויקטים חדשניים, חלק גדול מהם על בסיס לייטנינג.

בליברטון עשיתי את זה עבור ספייסמש וליברלנד – מתוך 13 פרויקטים שהשתתפו, מעל 10 השתמשו ב-API של ליבלרנד או ספייסמש, שהיו מאוד מרוצים מהתוצאות של ההאקתון. אפשר לקרוא עוד על החשיבות של תרומת קוד לפרויקטים של טכנולוגיות מבוזרות במאמר המדיום שכתבתי.

בין הסוגיות החשובות ביותר בניהול מערכת יחסים עם קהילה בעיני הם לדעת להביא ערך, יחס אישי, לתת במה לרעיונות של חברי הקהילה, לבנות ביחד עם הקהילה את התכניות ולשתף אותה בקבלת ההחלטות.

ההאקתון הבא של שגרירות הביטקוין יהיה בתחילת חודש יוני הקרוב, התחלנו לבנות אותו יחד עם הקהילה, נשמח לשמוע ההצעות לגבי נושאים או כל פידבק אחר, אפשר לפנות אלי או לכל אחד מהשגרירים.

אחד הדברים שהכי מצפים להם בשנת 2019 הוא מודל ה-Security Tokens. ישנה ציפייה גדולה בקהילת הבלוקצ'יין כלפי מניות דיגיטליות, טוקנים שמייצגים בעלות משותפת על נדל"ן או מטבעות מגובים בזהב ומתכות נוספות. האם לדעתך זהו עתיד התעשייה, או שמא מדובר בפלופ שכן המודל הריכוזי נשמר בעיקרו?

לא הייתי מגדיר את Security token כעתיד התעשייה. אני כן חושב שהנושא של Security token הוא נכון מבחינת הנפקות, כמו שה-SEC (הרשות לני"ע האמריקנית) אמרו בתחילת 2018: הם עוד לא נתקלו ב-ICO שהוא לא בטוחה (security). ברוב המקרים אנשים קונים את הטוקנים בציפייה שיעלו ולכן מדובר בהשקעה ספקולטיבית – ראוי בעיני שחברות שמשתמשות במודל הזה לגיוס יפעלו במסגרת חוקי ניירות ערך.

לגבי סקיוריטי טוקן, אני חושב שהתחום נמצא בתחילת דרכו וכרגע הציפיה היא יותר מהצד של היזמים של חברות בתחום הזה ולא של הלקוחות (משקיעים פוטנציאליים). אפשר לומר שיש בהחלט הייפ שאינו תואם את הביקוש למוצרים בתחום הזה, קהל המשקיעים שזה פונה אליהם כרגע הם בעיקר משקיעים כשירים, והם לא מסתערים על מוצרי ההשקעה האלו. ברגע שתהיה נזילות ושזה יהיה פתוח גם למשקיעי Retail (אנשים מן המניין), אני מאמין שיבוא שינוי.

נושא נוסף שיכול להיות מעניין הוא סוג הנכסים שמנפיקים וסוג החברות שישתמשו במודל הזה. למשל חברה כמו פייסבוק תנפיק זכות להשתתפות על רווחים ממצור ספציפי שלה כמו וואטסאפ. יש פה יתרון גם לפייסבוק כיוון שבשיטה זו היא יכולה לגייס כסף בלי להוסיף חוב למאזן שלה (אג״ח) ובלי לדלל את בעליי המניות (הנפקת מניות).

אני לא מצפה מהתחום הזה להיות מבוזר, ייתכן שהבשורה ״הבלוקצ'יינית״ היא השקיפות כיוון שהעברת הבעלות, וחלוקת הטוקנים וההפצה שלהם נעשית על הבלוקצ'יין מה שיכול להוסיף אמון ויכולת לפקח על הנעשה עם אותם טוקנים. נזילות יכולה להיות קיימת גם בלי בלוקצ'יין, ראה נסד״ק.

בנוסף, אני חושב שסטייבל קוין מגובים בסחורות זה דבר מעניין באיחוד מהזווית של שער מטבע. הוא יהיה פחות תנודתי כאשר יהיה מגובה בסחורות, ויהיה אטרקטיבי גם מבחינת מניעת אינפלציה לעומת מטבעות כמו דולר שאינם מגובים ואפשר להדפיס אותם.

מלבד התפתחות ה-Security Tokens, מה לדעתך האירועים החשובים או המגמות המשמעותיות שיש לצפות להם בשנה-שנתיים הקרובות, ולמה?

שתי המגמות העיקריות בעיניי הן אימוץ התשלומים, והיחס של הרגולטור והבנקים למטבעות ונכסים קריפטוגרפיים.

אני חושב שיש לצפות למגמה חיובית ביחס למה שאנחנו חווים עכשיו. לדעתי רגולציה ובנקים הם צוואר הבקבוק הגדול ביותר של התעשייה מבחינת אימוץ מיינסטרים, הרבה יותר מאתגרי הסקלביליות של הטכנולוגיה, ומסיבה זאת בין היתר החלטנו להקים את Cytex. המוצר שאנחנו בונים יוכל לגשר בין דרישות הרגולטור לבין הצרכים העסקיים של חברות הפינטק והבלוקצ'יין. מאחר ואנחנו מאד מאמינים שיש לפתור את האתגר הזה, אנחנו פעילים מאוד גם ברמה החברתית: אנו חברים בפורום אשר במסגרתו בוצעה חלק מכתיבת נייר העמדה לבנק ישראל בנושא ההמלצות בעניין רגולציה בתחום. כמו כן, יזמנו ביחד עם מספר שותפים פורום דיון ראשון מסוגו בנושא ההזדמנויות והאתגרים של Security tokens.

קצב ההתקדמות בשנה האחרונה, לפחות בחוויית המשתמש הוא מרשים מאוד. ראיתי כמה וכמה פתרונות עם חווית משתמש פשוטה ונוחה מאוד. גם ברמה היותר טכנית ישנם הצעות לשדרוגים ברמת הבלוקצ'יין ופתרונות השכבה השניה שבהחלט משאירים מקום לאופטימיות.

אני מצפה שמוצרים שאנחנו משתמשים בהם במיינסטרים ייצרו מודלי תשלום ייחודיים שיתאפשרו אך ורק בזכות מטבעות קריפטוגרפיים, והשימוש והיוזרים יגדלו בשנתיים הקרובות.

בטווח הארוך יותר אני מקווה שיבוא יום ולאנשים תהיה אפשרות לבחור מתוך אידיאולוגיה באיזה מטבע הם מעוניינים להשתמש וכך לקדם את הערכים בהם מאמינים ולתמוך או לקדם את הקהילה בה הם חברים, מתוך אמונה במה שהקהילה מייצגת. זה יכול להיות ביטקוין, מטבע שמדינה או עיר הנפיקו, או אפילו מטבע קהילתי. מעניין לקרוא על פרויקטים בתחום ה-UBI, מודל ההכנסה בסיסית, או באנגלית Universal Basic Income, אשר מקדמים את צמצום הפערים הכלכליים ע״י יצירת הכנסה בסיסית.

לסיום, הייתי שמח לשמוע מהם שלושת המטבעות המעניינים ביותר בעיניך ומאילו סיבות?

ביטקוין – המטבע עם הקהילה הכי גדולה וחזקה מבחינת תומכים, משתמשים, מפתחים פרטיים וחברות שבונות פיתוחים לביטקוין. רמת ביזור בו היא הגבוהה ביותר, והמדיניות המוניטרית שלו ברורה. לדעתי ביטקוין ימשיך להיות המטבע המוביל עוד זמן רב, שכן מצפים לו שדרוגים והתפתחויות רבות שיאפשרו לו להישאר כזה וגם להכיל כמות משתמשים רבה יותר.

יש עוד כל מיני פרויקטים מעניינים החל מהאנונימיים למיניהם, חוזים חכמים turing complete, שיטות כרייה שונות proof of space and time, proof of stake, אך אין משהו ספציפי שאני מרגיש בנוח לציין.

תודה רבה תומר, שמחתי לארח אותך אצלנו!

ואני שמחתי להתארח 🙂 תודה לך!

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.
בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.

שנת 2024 היא שנת הקריפטו

תנו לנו ללמד אתכם איך
לסחור ולהרוויח!

אל תפספסו את ההזדמנות - נותרו 5 מקומות אחרונים

👇השאירו פרטים עכשיו👇

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פרטייך התקבלו בהצלחה! 🎉

בנתיים, יש לך אפשרות לבחור מבין הפעולות הבאות:

דילוג לתוכן