יהונתן קלינגר הוא עורך דין שמתמחה בפרטיות ונלחם עבור הפרטיות שלנו בבתי המשפט, במסדרונות הכנסת ועוד. בנוסף, הוא מתנדב באיגוד הביטקוין הישראלי ומסייע רבות בקידום תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל.
כעת, הזמנתי אותו להתארח ב-CryptoJungle ולספק קצת ממומחיותו.
ספר קצת על עצמך בבקשה 🙂
יהונתן, עורך דין כבר 16 שנים. הרקע שלי מיוחד. אני גדלתי בשנות השמונים והתשעים לתקופת ה-BBSים. תקופה שבה התקשורת היתה קיימת, יקרה, והרבה יותר מחתרתית וחתרנית. העולם הזה הביא אותי לתוך תקופה מעניינת ללמוד משפטים: התקופה שבה עוד לא נכתבו החוקים ופסקי הדין שהנחו את העולם החדש הזה. לדוגמא, פסק הדין של אולפני MGM נגד תוכנת שיתוף הקבצים גרוקסטר ניתן לקראת סוף תקופת ההתמחות שלי בבית המשפט. ההבנה שלי שהעולם הזה עדיין חסר, וכמו מערב פרוע צריך לבוא ולהשפיע עכשיו, היא שיצרה את העולם שאני עובד בו.
כיום אני עורך דין, עובד עם חברות טכנולוגיה, פרויקטים מעניינים, ומתנדב בתנועה לזכויות דיגיטליות ובאיגוד הביטקוין (ויש עוד עמותות, אבל הן פחות רלוונטיות כאן). אני גם כתבתי שני ספרים, הראשון ביחד עם רויטל סולומון על עבודה מהבית, והשני לבד על איך להגן על המטבעות שלך. אני מנסה לייצר אוטומציה של שירותים משפטיים ביחד עם רעיונות חתרניים, ובכלל, אני חושב שעולם המשפט עוד הולך לחטוף מהלומה כשהוא יבין שחלק גדול מהכסף שאנשים שופכים על עורכי דין יכול להיות מוחלף בקוד יצירתי.
כיצד נחשפת לביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים?
לביטקוין נחשפתי בתקופת מחאת הקוטג' של 2011, כתבתי על זה גם פוסט בבלוג שלי. זה לא אומר שאז לראשונה החזקתי, אלא שהכרתי את הפרויקט. באותה תקופה חשבתי שמדובר בפרויקט מעניין, אבל עם מחלות ילדות. אחת מהן היתה פריצות מרובות והשניה היתה שממש היה מסובך אז להתקין ולקנות. מאז התחלתי להיחשף לאט ובזהירות. בהתחלה התקנתי ארנק סלולרי, ואז למדתי קצת על איך כורים מטבעות ואיך עובדת התוכנה (core), הרצתי צומת בבית, והתנסתי. אחד הדברים שהכי שמחתי זה שלמרות שהשקעתי הרבה זמן וכסף בללמוד איך הטכנולוגיה עובדת במקום לקנות מטבעות, אני יודע עכשיו שעשיתי את הבחירה הנכונה.
עם נדב איבגי עבדתי על הרבה דברים, וכשהוא הרים את Bitrated ממש התלהבתי מהרעיון, והבנתי שיש לביטקוין משמעויות יותר מעניינות מרק כסף טיפש. הזמן התקדם ועבדתי על לא מעט פרויקטים קריפטוגרפיים ומבוזרים, וב-2013 הכרתי את רון גרוס ומני רוזנפלד שרצו להקים את איגוד הביטקוין. מאז? הכל היסטוריה מתועדת.
לאחרונה ניכר כי המאמצים הרגולטוריים עולים שלב. על פי הנחיות ה-FATF ועל פי הצעת החוק שעלתה בארה"ב, מסתמן כי רצון הרגולטור הוא לעקר את התעשייה מהחדשנות שלה.
תוכל לשתף מה הרגולציות שעליהן מדברים ומה דעתך עליהן?
אני חושב שיש הרבה תכניות של הרבה רגולטורים שונים, וצריך לזכור שלכל רגולטור יש רציונל וסמכות שונים. ה-FATF בא להילחם בהלבנת הון, וכרגע הוא מנסה לייחס את הלבנת ההון הזו לביטקוין למרות שמדובר על עולם שבו יש שוליים סמליים של פשיעה ורוב של השקעות, תשלום על טכנולוגיות ואפשרויות לעולם השלישי להכנס למשחק לפני כולם.
בגדול, יש כמה כיוונים מקבילים: הראשון הוא יותר אכיפה על כניסה לתחום וחסמים שימנעו מגורמים עלומים להציע שירותי פינטק. השני הוא ניסיון לנגוס בפרטיות המוגברת שפרויקטים כמו מונרו נותנים. השלישי הוא לנסות להגדיל את עוגת המס. יושבים אנשים ורואים את מתעשרי הקריפטו שלא מפחדים לנפנף בלמבורגיני שלהם ובדירות יוקרה, ואומרים "למה שלא נקח מהם מס". ואגב, רוב מתעשרי הקריפטו בכלל לא כאלה.
גם בארץ לא חסרות צרות מהבחינה הזאת, והן בעיקר מגיעות מהבנקים והמדיניות שלהם.
מה דעתך על החסימות של הבנקים, והאם אתה חושב שזה יסתדר בקרוב?
אם הייתי יודע אז אולי הייתי קונה מניות של בנקים או מטבעות מסוימים. ההערכה שלי היא שבעקבות פסק הדין של רועי ערב, והכניסה לתוקף של צו איסור הלבנת הון לחלפנים הישראליים אז יהיה יותר קל להכניס כספים. הבעיה? הרבה מקרים לא יכנסו בכלל בעולם שהבנקים מצפים לו.
הבנקים מצפים שכסף יכנס מחלפן אחרי שאדם קנה ביטקוין אחד בשנת 2018, החזיק אותו עד 2020 ואז מימש אותו. אבל מה יקרה עם הפלאפל שקיבל תשלומים בביטקוין משנת 2014, שילם עליהם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, ואז בא לממש את מיליוני השקלים שיש לו ב-2021?
אחד מההיבטים החשובים שאתה מתמחה בו ושהרגולטורים נלחמים בו הוא עניין הפרטיות. למשל, המטבעות האנונימיים מונרו וזיקאש נמצאים ב'רשימה שחורה', תעשיית ה-DeFi נמצא במוקד ועוד.
לאן אתה סבור שהפרטיות בשוק הקריפטו תוביל אותנו? האם לדעתך הרגולטור יילחם בתחום כל עוד נשארת בו טיפת אנונימיות, או שמא השוק החופשי ודרישת הצרכנים יובילו לאימוץ בין כה וכה?
קודם כל, אנונימיות היא לא מילה גסה ואין שום דבר רע בלנסות להסתיר את הנתונים הכספיים שלך. מונרו וזיקאש הם שני פרויקטים מבטיחים שיש בהם הרבה מאוד טוב, וצריך להתנער מהסטיגמות. אני רואה את הצוות של מונרו ב-Reddit מציע עוד ועוד פתרונות, ולא סתם מדובר בפרויקט עם הרבה מאוד תרומות לקוד שישמשו דברים אחרים. לאנשים קשה עם שינוי תפישה שמביאה יותר אנונימיות, אבל הם יצטרכו להתרגל. בסופו של דבר, לא משנה כמה המחוקק שלנו מטומטם, תמיד הטכנולוגיה תמצא דרך לעזור לאנשים.
מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים הולכים וצוברים תאוצה.
מה הם לדעתך היתרונות והחסרונות שלהם, והאם בקרוב נראה שקל דיגיטלי?
אני מאוד בעד שקל דיגיטלי כדי להעלים הרבה בעיות שיש היום, החל מגביית מס ומלחמה בהלבנת הון, אבל גם (ובעיקר) כדי להלחם ברעיון הזה שבו אין שקיפות לגבי כמות הכסף במחזור. הבעיה היא שבנק ישראל לא רוצה שקל דיגיטלי, הוא רוצה תווי קניה. המערכת שבנק ישראל רוצה לבנות תהיה יותר מדי ריכוזית.
הבנק, להזכיר לך, הוא נאמן שלנו. לא סתם יש "נגיד". המטרה המרכזית של בנק ישראל, בחוק, הוא לשמור על יציבות מחירים. כלומר לעצור אינפלציה. אחר כך לקדם ערכים של הממשלה ואז לתמוך ביציבות של המערכת הפיננסית.
אבל, מה יכול להביא לנו יציבות מחירים יותר טובה מאשר מטבע מבוזר דפלציוני כמו ביטקוין? מטבע מרכזי ריכוזי לא יתמוך ביציבות מחירים. מה יביא לנו יציבות למערכת פיננסית יותר מעולם שבו המערכת לא תוכל להדפיס כסף כדי לכסות על חובות. דברים כמו משבר הבנקים שהיה בישראל בשנות השמונים (לפני החוק) או המשבר הפיננסי של 2008 (גם לפני החוק) לא היו יכולים להיגרם בעולם בו המטבע הוא מבוזר וללא מערכת ריכוזית. הנגיד הוא שליח שלנו, וזו הדרך הכי טובה.
הסקנדל של המטבע צמוד הדולר USDT מאיים, כמעט תמיד, על תעשיית הקריפטו ומעלה תהיות רבות לסיכונים המערכתיים שטמונים בו.
מה דעתך על USDT והמשוכות שמולן הוא ניצב, והאם יש סיבות למשקיעים לחשוש?
אני חושב ש-USDT הוא שכבת ביניים עד שארצות הברית תדפיס דולר דיגיטלי. הוא לא שונה מהכסף המקומי שגורמים הנפיקו בתקופות מחסור בארצות הברית. כלומר, הוא בא לענות על ביקוש למטבע עם מחיר מקובע שלא זז, אבל הוא רע כי הוא בשליטה ריכוזית מדי וללא פיקוח.
אני לא הייתי מחזיק אסימונים כאלה, אבל אני גם לא חושב שמי שמחזיק את זה שואל את דעתי. רובם הם ספקולנטים, ובתור ספקולנט אתה צריך לדעת לנהל את הסיכונים שלך.
גם בינאנס נמצאת במוקד צרות רגולטוריות, אפשר לומר שמכל כיוון אפשרי.
כיצד לדעתך יסתיים הסיפור של בינאנס, בהינתן שהיא גדלה לממדים כה משמעותיים?
בינאנס לקחו כמה סיכונים אמיצים, שמצד אחד קידמו את התעשיה ומצד שני לא ממש עוזרים לבורסה. החל מההנפקה של מטבע לצורך יצירת מסחר פנימי, הנפקה של רשת חכמה מקבילה בשביל לייצג ערך של מטבעות שמתחרה באית'ריום וביטקוין ועד העובדה שיש בה בעיות של מניפולציה והיעדר רשיון.
אני חושב שביהנתן גוף גדול מדי צריך לפרק אותו; הבעיה של בינאנס היא שהיא יצרה אווירה שמעודדת אנשים לשחק בשוק ולא להחזיק פוזיציה ארוכה. אני נגד מסחר יומי כי הוא לא פעילות יצרנית: הוא לא מביא ערך נוסף, להבדיל ממקרים אחרים.
אז נכון, החלום על התעשרות מהירה הכניס הרבה אנשים לקריפטו ואז הם נשארו בגלל סיבות אחרות (פיצה, בירה, חברים), אבל כרגע? צריך להבין שלא משנה באיזה שלב אתה, תמיד יהיו אנשים שעושים מסחר יומי ומפסידים כסף.
הריאיון התנהל עד כה עם ניחוחות של פסימיות והייתי רוצה לסיים בנימה אופטימית –
כיצד אתה רואה את התחום מתפתח ב-5 השנים הקרובות ומה בעיניך הדברים החיוביים בו ביותר?
שום יכולת שלי לחזות את העתיד לא תצליח לעמוד. אני רוצה לקוות שעוד מדינות כמו אל-סלבדור יאמצו את המטבע ושפרויקטים שאני אוהב כמו לייטקוין יקבלו תשומת לב יותר ראויה. הרי, כל המטרה של הפרויקטים האלו היתה לשפר את העולם, לא לגרום להתעשרות מהירה. הדברים החיוביים שנראה בקרוב יהיו אימוץ של הפרויקט ועוד ועוד דברים שיהפכו למיינסטרים. לקח 13 שנים עד שאפשר יהיה לייצר ממשק בין ביטקוין למערכת הבנקאית המסורתית, עכשיו נחכה לראות כמה זמן יקח עד שהמערכת הבנקאית המסורתית תפסיק להתנהל כמו מועדון חברים ותפתח לכולם.
תודה רבה יהונתן, שמחתי לארח אותך! 🙂
תודה על האירוח, שמחתי להיות כאן.
