על פי דיווחים מהניו-יורק טיימס (The New York Times), בורסת המטבעות הדיגיטליים קראקן (Kraken) נמצאת תחת חקירה פדרלית של המשרד האוצר האמריקני בעקבות חשד לכך שאפשרה למשתמשים באיראן לקנות ולמכור מטבעות דיגיטליים בפלטפורמה שלה – זאת בניגוד לסנקציות שהטיל הממשל.
מחלקת בקרת נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר חוקרת את קראקן מאז 2019 וצפויה להטיל קנס, על פי דבריהם של יודעי דבר אשר סירבו להזדהות מחשש לתגמול מהחברה. קראקן תהיה חברת הקריפטו הגדולה ביותר בארה"ב שתתמודד עם פעולת אכיפה של OFAC. הסנקציות שארצות הברית הטילה ב-1979 על איראן, אוסרות ייצוא של סחורות או שירותים לאנשים או לגופים במדינה.
לא רק קראקן
הממשלה הפדרלית בארה"ב נוקטת בפעולות אכיפה נגד חברות קריפטו שנהנות מרגולציה מקלה. חברת טט'ר (Tether), נקנסה על ידי הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) בגין הצגות מוטעות לגבי הרזרבות שלה בשנה שעברה, בעוד שמשרד המשפטים הגיש החודש כתב אישום על מסחר פנים נגד עובד לשעבר של בורסת קוינבייס (Coinbase), בורסת הקריפטו הגדולה ביותר בארה"ב.
ביקורת על התעשייה עלתה בחודשים האחרונים כאשר שוק הקריפטו נכנס למערבולת שלילית לאחר קריסתה של טרה-לונה (Terra-LUNA) ושל חברות נוספות כמו וויאג'ר דיגיטל (Voyager Digital) וצלזיוס (Celsius), שהגישו בקשה לפשיטת רגל.
קראקן, החברה הפרטית המוערכת בכ-11 מיליארד דולר, התמודדה בעבר עם פעולות רגולטוריות. בשנה שעברה, ה-CFTC. הטיל על החברה קנס של 1.25 מיליון דולר בגין מתן שירותי מסחר שלא אושרו.
ג'סי פאוול, מנכ"ל קראקן, הציע בשיחה פנימית בנושא הטבות לעובדים ב-2019, שהוא ישקול לעבור על החוק במגוון רחב של מצבים במידה והיתרונות לחברה כלכליים יותר בהשוואה לעונשים הצפויים. בנוסף, על פי הניו יורק טיימס. החברה גם התמודדה עם סכסוכים פנימיים סביב נושאי גזע ומגדר.
מרקו סנטורי, המנהל המשפטי הראשי של קראקן, אמר שהחברה "לא מגיבה לדיונים ספציפיים עם הרגולטורים". והוסיף, "קראקן עוקבת מקרוב אחר ציות לחוקי הסנקציות, ובאופן כללי, מדווחת לרגולטורים אפילו על בעיות פוטנציאליות".
דוברת משרד האוצר מסרה כי הסוכנות "אינה מאשרת או מגיבה על חקירות פוטנציאליות או מתמשכות" והייתה מחויבת לאכוף "סנקציות המגנות על הביטחון הלאומי של ארה"ב."
סנקציות ומטבעות דיגיטליים
סנקציות הן אחת מהדרכים החזקות ביותר שיש לארצות הברית לטובת השפעה על התנהגותן של מדינות שאינה מחשיבה כבעלות ברית. אבל מטבעות דיגיטליים מהווים איום על חלק מהסנקציות מאחר והם פועלים בצורה עצמאית וללא תלות במערכת הבנקאות המסורתית, מה שמקשה על השליטה בכספים.
באוקטובר הזהיר משרד האוצר האמריקני כי מטבעות דיגיטליים "עלולים להפחית את יעילות הסנקציות האמריקאיות". המשרד פרסם מדריך הנחיות בן 30 עמודים שממליץ לחברות קריפטו להשתמש בכלים של מיקום גיאוגרפי על מנת להימנע מלספק שירות ללקוחות באזורים מוגבלים תחת סנקציות.
ב-2019, השנה בה OFAC החלה לחקור את בורסת קראקן, תוך התמקדות בחשבונות של לקוחות החברה באיראן, נפתחו גם חשבונות בסוריה ובקובה, שתי מדינות נוספות תחת סנקציות אמריקאיות, זאת על פי דברי אנשים המקורבים לחקירה.
מנכ"ל קראקן, ג'סי פאוול, התבטא בעבר על נכונותו לערער על תקנות שהוא רואה כבלתי הוגנות, כולל סנקציות בינלאומיות. בחודש פברואר האחרון, לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה, התנגד פאוול לקריאות הקפאת החשבונות של המשתמשים הרוסים בפלטפורמה של קראקן.
בתזכיר תרבות ארגונית שפורסמה ביוני, קראקן תיארה את עצמה גם כחברה המאמינה ש"הנשק של המערכת הפיננסית אינו מוסרי" והבטיחה "לעסוק במחלוקות עם סוכנויות ממשלתיות שבהן חוקים מיושנים שוללים באופן בלתי הוגן".
