מאמר אורח מאת גיא בהט, יזם בתחום הבלוקצ’יין, אספן אמנות קריפטוגרפית ויועץ חדשנות לחברות וסטארטאפים.
בכתבות הקודמות הצגתי בפניכם את המבוא לטוקנים ייחודים (NFTs או 'ניפטיז) ואף שימוש בולט אחד ואינטואיטיב לטוקנים מסוג זה – אמנות קריפטוגרפית.
עם זאת, נאלצתי להשמיט הרבה תחומים אחרים שהניפטיז משמשים להם, ואפילו חטאתי, כי עדיין לא פירטתי יותר מדי על השימוש הגדול ביותר שאני אישית רואה להם בעתיד – משחקים ועולמות ווירטואליים.
ספורט ובלוקצ'יין – מה הקשר?
זוכרים את CryptoKitties – החתולים הדיגיטליים שאפשר לגדל ולמכור?
ובכן Dapper Labs, הצוות שמאחורי אותה התופעה הוויראלית הזו ב-2017, השיק לאחרונה פרויקט חדש בשם NBA Topshot – כמובן בהסכם עם מותג הליגת ה-NBA שרובנו מכירים.
ב-Topshot, שנמצאת על רשת הבלוקצ'יין Flow, ניתן לקנות חבילות קלפים דיגיטליות שמציגות רגעים היסטוריים מליגת הכדורסל האמריקאית המפורסמת.
לכל חבילה הנרכשת באזור ה-10 דולר יש סיכוי מחושב מראש לקבל קלף ("רגע") נדיר שיכול להיות שווה אלפי או מאות אלפי דולרים בעתיד. כמובן שהחבילות "עפות מהמדף" כמעט מיד – לרוב כמה דקות מתחילת המכירה.
משחק האספנות הזה הוא פשוט מאוד גרסה דיגיטלית שנועדה לאספני קלפים, אך הפרויקט הבא שאציג בתחום הכדורגל, הוא גם משחק כשלפני עצמו – משחק פנטזיה לחובבי ניהול הקבוצות.
סופרגול דיגיטלי
הכירו את Sorare – משחק ספורט/פנטזיה מבוסס טכנולוגיית הבלוקצ'יין שבו אפשר לאסוף ולנהל קבוצות כדורגל עם קלפים דיגיטליים של השחקנים האהובים עליכם, וגם אלו שאתם פחות מכירים – תלוי בכמה כסף תרצו להשקיע במשחק עצמו.
שווה להשקיע כסף במשחק? שאלה טובה. קרן הון הסיכון Benchmark חושבת שכן, ומגבה את הסטארטאפ הצרפתי הזה בעסקה של 50 מיליון דולר.
למקרה שתהיתם, אפילו ריאל מדריד, קבוצת הכדורגל מהמובילות באירופה ובעולם, חברה ל-Sorare והשיקה קלפי שחקנים על אתריום.
כאן הגבול בין אספנות למשחקים מתחיל להטשטש, ולאט לאט משחקי בלוקצ'יין מקבלים קהל רחב יותר של שחקנים שגם רוצים לשחק וגם מעוניינים להרוויח כסף משעות המשחק שלהם.
משחקי בלוקצ'יין
משחק שאפתני אחד בשם Gods Unchained, שדומה מאוד למשחק Hearthstone של חברת Blizzard, פיתח מנגנון בו אפשר לשחק אונליין בזמן אמת מול חברים ושחקנים אקראיים באינטרנט. כמובן שכבר קיימים לכותר הזה טורנירים ופרסים כספיים.
אז מה ההבדל בין המשחק הזה לבין המשחק הענקי והמוצלח (מעל 1.5 מיליארד דולר בתזרים) של סטודיו Blizzard?
ניחשתם נכון – השימוש בניפטיז ובטכנולוגיית הבלוקצ'יין.
בעזרת טוקני NFT, השחקנים הם הבעלים היחידים של הקלפים שאיתם הם משחקים, כלומר אין לפלטפורמה שום דרך לשנות את הנתונים של הפריטים הדיגיטליים, לשלוט בערך שלהם ואף למחוק אותם אם הם רוצים. כמובן שיש לעובדות האלו יתרונות וחסרונות לשני הצדדים.
יתרה מכך, קיים אפקט משמעותי של האופציה במסחר באותם פריטים, ואינטר-אופרציה בין פלטפורמות שונות, לדוגמה – כעיקרון אפשר לשחק עם פריט במשחק אחד ואז לשחק עם אותו הפריט במשחק אחר לחלוטין, אפילו אם הכותרים לא שייכים לאותה החברה. זוהי תחילתה של "הגלובליזציה של המשחקים".
לא אפרט את כל כותרי הבלוקצ'יין בהם אפשר לשחק היום (מי שמעוניין מוזמן להציץ כאן), אך אחווה את דעתי שרוב משחקי הבלוקצ'יין היום הם נישתיים, לרוב דו-ממדיים ולא מפותחים ע"י חברות בעלות אמצעים אלא ע"י מפתחים עצמאיים (Indie Developers). עובדה זו עשויה להשתנות בקרוב, אם וכאשר סטודיו גדול לפיתוח משחקים יזהה את ההזדמנות הכלכלית האדירה שטמונה בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ומפתחים גדולים אחרים ימהרו להדביק את הפער כאשר יצפו ברווחים האדירים.
העתיד לבעלות אמיתית על פריטים דיגיטליים נראה קרוב מאי פעם.
סטנדרטים של NFT
מכיוון שאני רוצה להכנס לפרטים הטכניים בהדרגה, בכתבה הזו נדון אך ורק בסטנדרטים של NFTs.
קיימים מספר סטנדרטים (או אבני יסוד) לכל טוקן NFT – בדומה לפורמטי התמונה PNG, ו-JPEG שכולנו מכירים.
בהנחה שכבר שמעתם על סטנדרט ERC20 של מטבעות קריפטוגרפיים "רגילים" – סטנדרט ERC721 התחיל עם אותם חתולים וירטואליים של Dapper Labs שצוינו כבר מספר פעמים בכתבות שלי.
הסטנדרט ERC721 הוא סטנדרט חוזים חכמים שנכתב בשפת התכנות Solidity (של אתריום), ומטרתו לספק לכל טוקן מאפיינים ייחודיים ולשייך אותם לכתובת ארנק.
ERC1155 לעומת זאת, נולד מהפרוייקט Enjin ומביא אתו לעולם את הרעיון של חצאי – NFT. כלומר ב-ERC1155, תעודת הזהות של הנכס אינה מכילה נכסים בודדים עם מאפיינים ייחודיים אלא סוגים שונים של נכסים.
לדוגמה, תעודת זהות אחת של נכס עשויה לייצג את המאפיין "חרב", וארנק יכול להחזיק כמות של 1,000 "חרבות" על גבי טוקן אחד.
לסטנדרט הזה קיימים יתרונות וחסרונות, למשל- במקום להעביר 1,000 טרנזקציות לכל חרב, אפשר להעביר את כולן בטרנזקציה אחת. כמובן שהחסרון הוא שאי אפשר לעקוב אחרי כל חרב בנפרד. מי שמבין קצת בתכנות יכול כבר להסיק שניתן לבנות טוקני ERC721 בעזרת ERC1155 אם קובעים את הערכים בתעודת הזהות לכמות = 1.
אגב, רוב הניפטיז הקיימים היום נמצאים על רשת את'ריום, אך קיימות רשתות נוספות לרבות: Wax, EOS, Cosmos, Flow, VeChain, Binance Smart Chain והרשימה הולכת וגדלה.
אז מה בעצם הערך של כל הניפטיז?
בכתבה שהתארחתי בה בכלכליסט בנושא האמנות הדיגיטלית, התקיים גם דיון על הערך האינטרינזי של הניפטיז – כמו בכל יצירה, הערך הוא בעיני המתבונן והספקולנט.
מה הופך פריט דיגיטלי לבעל ערך גבוה יותר מפריט דיגיטלי אחר?
ובכן, יש כמה מאפיינים שאפשר להתייחס אליהם כבר היום:
- מי יצר את הפריט?
- מתי הפריט נוצר?
- האם יש לו שימושים פיסיים או דיגיטליים?
- מי היו בעליו הקודמים?
- האם הוא קיבל סיקור תקשורתי כלשהוא?
- מה מאפייני ההיצע והביקוש אליו? האם הוא חלק מסדרה נדירה?
אם אחזור רגע לדוגמת המשחקים הוירטואליים, בואו נדמיין תרחיש שבו באליפות העולם ב-Esports בכותר הידוע Fortnite שחקן מפורסם מצליח לחסל את יריבו בכישרון רב, על ידי שימוש בנשק וירטואלי המגובה בטוקן NFT. מיד לאחר הניצחון באליפות העולם, הוא מציע את הנשק הוירטואלי הזה למכירה פומבית למרבה במחיר. מה לפי דעתכם יהיה הערך של הנשק הזה? מה יהיה הערך שלו אחרי 5 שנים? כמובן שאין תשובה חד משמעית לשאלה הזו, ואנחנו נגלה את התשובה בחלוף הזמן.
בכתבה הבאה – האחרונה בסדרה – אעסוק בשאלת הערך ואספר על אפיקי השקעה ב-NFTs.
