דעה: תנו לבלוקצ'יין להציל את הקפיטליזם

פורום הכלכלה העולמית

לפני כשבועיים נחתמה בפעם החמישים ועידת הפסגה השנתית, האירוע הכה מזוהה עם הפורום הכלכלי העולמי בכפר השוויצרי המנומנם דאבוס. במקום קטן אחד, נאספים במפגן עוצמה מרשים המנהיגים האמיתיים של העולם, החולשים על מחזורים של עשרות מיליארדים של דולרים, אל מול קהל של פוליטיקאים תורנים, מדענים וארגונים מובילי דעת קהל. הללו מכונים בקצרה בעלי עניין.

באופן לא מפתיע, החליטו ליישר קו בפורום עם ארגונים דומים נוספים ברחבי העולם ולהעלות באור הזרקורים את הדיון בקפיטליזם של בעלי העניין (Stakeholder Capitalism) לעומת קפיטליזם של בעלי המניות (Shareholder Capitalism). האחרון מייצג מה שהשריש מילטון פרידמן עמוק בתורת הניהול האמריקאית, על פיו מטרת כל חברה הינה בראש ובראשונה למקסם את הרווח עבור בעלי המניות שלה. כל סטיה מכך תהיה לא פחות ממעילה באמון הניתן במנהל. לעומתו דוגל קפיטליזם בעלי העניין באיזון התועלת בין כל המושפעים מהפעילות העסקית של החברה. בתורת המשחקים המונח הרלוונטי נקרא מיקסום הרווחה החברתית, נושא מורכב המוטל לרוב על הגוף המרכז את השוק אשר ברוב המקרים הינו הממשלה המכהנת.

בעודי מזגזג בפיתולים המובילים אל ההרים, מתרגש מהשתתפות בפעם הראשונה במאורע כה איקוני, בה בעת שנראה שהעולם עומד בפתחה של מלחמת עולם שלישית, אני לא יכול שלא לתהות האם הם באמת מתכוונים לכך או שמא זהו רק מס שפתיים הכרחי נוכח העובדה שילדה חפויה בסווטשירט מסתובבות במסדורנות המחויטים של דאבוס או ההירתמות של הקהילה הגלובלית לאחר השריפות באמזונס, אוסטרליה ואפילו בלובר הפריזאי? האם משהו השתנה? הלוא פרופ' קלאוס שוואב, מקים הפורום עצמו, קרא לעידוד קפיטליזם בעלי העניין לפני כחמישים שנים, עת הקים את הפורום. לאורך השנים ניסו חברות רבות לאזן את הדרישות הסותרות המגיעות מבעלי העניין ללא הצלחה יתרה וחזרו לנסות למקסם את התועלת עבור בעלי המניות.

ֵלצד האנשים בשחור המתרוצצים בין ההרצאות השונות בכפר, ישנם האנשים בלבן: חיילים שוויצרים במדי הסוואה על הגגות, בצמתים ובכל מקום, מוכנים להגן ממתקפות בודדים מההרים, אך בפועל עסוקים בלשמור את הסדר מפני האנשים הצבעוניים. הצבעוניים הם מפגינים קולניים מצויידים בתופים אשר צעדו בקור מקפיא אל עבר דאבוס, בכדי להגיד דבר אחד: מובן שהחברות רק מנסות להגיד את הדבר הנכון עד חלוף הסערה. אני נוטה להסכים. אך האם זאת אשמת החברות בלבד? האם ההתנהגות שלהן נבדלת מההתנהגות של כלל האנשים כמרכיבים באותו ממכלול חברתי-כלכלי? אם ניקח צעד אחורה אל התיאוריה של תורת המשחקים, נבין שסוגי הקפיטליזם הללו לא כל כך רחוקים האחד מהשני ואיך דווקא תעשיית הבלוקצ'יין, שזכתה בצדק לכמה השמצות בשנים האחרונות, יכולה להצעיד את עתיד הממשל התאגידי עבר מקום טוב יותר.

הפיתרון יכול להגיע דווקא מהתיאוריה

בתורת המשחקים אנו מודדים את התועלת אשר מפיק אינדיבידואל ממצב מסוים. נדמיין את התועלת במדד עד 10. אם למשל זכות הפקת משאב המלח ניתנת לחברה פרטית מסוימת המפיקה ממנו 9 אך הורסת את המשאב, הציבור מרוויח ממנו קרוב ל-1. אך אם המדינה הייתה מתרה את השימוש תחת הגבלים כלשהם, מובן שתועלת החברה הייתה נפגעת, ותועלת הציבור מהמשאב הייתה עולה. אילו במצב החדש היה הציבור מרוויח 6 והחברה 5, התועלת המשותפת תהא 11 ובכך למעשה הגדלנו את אשר נקרא "הרווחה החברתית": סכום התועלות של כלל המשתתפים במערכת.

באופן מעניין, התיאוריה מראה שאם המשחק היה חוזר מספר אין סופי של פעמים, כאשר כל צד היה לומד על ההתנהגות ההיסטורית של יתר המשתתפים, המערכת הייתה מתומרצת מטבעה אל רווחה חברתית גדולה יותר ושיתוף פעולה. המסקנה: אנו למדים שכדי להגיע לתוצאה טובה חברתית אנחנו נדרשים לשתי יכולות: היכולת ללמוד על ההתנהגות ההיסטורית של החברות בקלות וביעילות, ויכולת תכנון והסתכלות רחוקת טווח על המערכת.

אין זה מפתיע אם כך, שהנושאים הבוערים ביותר כיום קשורים לאקלים ושימוש במשאבי טבע. במציאות התחרותית הקשה בה מתנהלות החברות הגדולות, הצורך הבלתי מתפשר בהצגת תוצאות מידיות מאפיל על הרווחים הרחוקים העתידיים. מבחינת החברות, אפשר הרי להמשיך לזהם את האוויר והנהרות של כולנו רק עוד כמה רבעונים עד אשר ימחצו את התחרות, ואז יבטיחו לשמור על הסביבה. קשה למנוע מאנשים וחברות לעשות את מה שהם מתומרצים לעשות, במיוחד בסביבה התחרותית הלוחצת. קשה אפילו למנוע מאנשים לשכוח את התינוק שלהם ברכב. כדי לפתור את הבעיה לא מספיק רק לחנך ולהסביר, אלא לפתח את הכלים אשר יאפשרו סגירת מעגלים מהירה, למידה מהירה על הנעשה ותגובה מיידית. רק כך נתקרב לרווחה חברתית.

תעשיית הפינטק תבצע מהפכה בעולם התמריצים

בזכות האינטרנט, המידע על אירועים אלה זורם היום במהירות מדהימה ברשת. אך אין זה עוזר בדבר. מיליוני לייקים ושיתופים לא יצילו אפילו עץ אחד. מבט מהיר בגוגל טרנדס מראה עד כמה מהר שוכחת הויראליות של הנושאים האלו. הביטוי "Amazon Forest" עלה בתלילות לפופולריות שיא בשבוע השני של אוגוסט האחרון וצנח מיד כלעומת שהגיע חזרה לרמות העניין הרגילות בשבועיים שאחרי. האם זה אומר שלא אכפת לנו? לא. פשוט אנחנו, כמו מנהלי החברות הגדולות, מתקשים לתת את המשקל העדין הנכון לאירועים כל כך רחוקים מאיתנו.

גוגל טרנדס אמזון
גרף "מדד עניין" בצירוף (Forest Amazon). מקור: גוגל טרנדס

ביטקוין ככל הנראה לא יהפוך למטבע העולמי לו קיוו כת מעריציו בתחילת העשור. יחד עם זאת, הבועה שצמחה סביב הנושא גרמה לזרימה של מוחות, כוח אדם מסור, כסף רב לפיתוח מערכות קוד פתוח רבות ועניין מחודש בתחום הפינטק בעולם. הבלוקצ'יין, התשתית הטכנולוגית עליה מבוסס ביטקוין, הינה חבילת תוכנה המאפשרת לבזר את האמון בניהול מסד נתונים בצורה עקבית, שקופה ובלתי ניתנת לעריכה. השקיפות בביטקוין הייתה טוטאלית, כל המידע היה חשוף בפני כל המשתתפים במערכת. בהתאם לדרישות עדינות יותר שהגיעו מהשוק, נוצרה תעשייה שלמה של מוצרים משלימים בנושא, המאפשרים ניהול מתוחכם של רמת השקיפות ורמת השיתוף במערכות, בהתאם לדרישות של השימושים השונים. בעזרת קריפטוגרפיה מתקדמת, גורמים שונים יכולים להסכים על נכונות של מידע, על אף שהם מעולם לא נחשפו אליו.

בעזרת התשתית הזו, קל מתמיד להקים מערכות אשר ינטרו את הנעשה בתוככי תאגידים ובנקים כך שיוכלו לעמוד למבחן אל מול הממשלה או הציבור, בהתאם לדרישות הרגולציה. כדי להשלים את התמונה, ארנקים ובנקים דיגיטליים יהפכו בעתיד הקרוב לכלי בשימוש יום יומי, בדיוק כמו אתרי האינטרנט אשר ריכזו סביבים קהילות תוכן. בעוד כיום הם מאפשרים רק תשלומים, הדור הבא של הארנקים יחבור בקלות למאגרי מידע אשר יפורסמו החברות, לשרשראות האספקה של החברות ולמסחר העולמי, ויעזור לכל אחד מאיתנו לקבל החלטות נכונות יותר לגבי הצריכה שלנו. 

בעתיד, במקום לעשות לייק לתנועה שמחרימה חברה כזו או אחרת, ננחה את הארנק לעקוב אחרי הפוליסה החברתית המתאימה לנו, ולתת לאלגוריתמים לבחור את ההוצאות בצורה הנכונה. גם ברמה התאגידית, מנהלי הרכש יעבדו עם ארנקים דיגיטליים, אם האחרונים לדוגמא ישימו לב שאחד הספקים חתם חוזה חדש עם ספק אשר משתמש בפלסטיק, או סתם מעביד ילדים במפעלים בסין, החוזה החכם יחליף מיד את האספקה לספק ידידותי יותר. 

ישנם עוד מכשולים מסוימים עד להגשמת העתיד הזה, אך הניצנים כבר פה. כולנו חייבים תודה עמוקה לסאטושי נקמוטו, יוצר הביטקוין האלמוני ועל התקווה שהוא יצר לשינוי במערכות הכלכליות העולמיות. הפרוטוקולים והמוצרים המשלימים כבר מוטמעים ויוטמעו במערכות הפיננסיות העולמיות הקיימות, יאיצו את מהירות הסנכרון בין המערכות השונות וייעלו את המערכת הסוציו-אקונומית בה אנו חיים. כך שבועידה דאבוס השישים שתתקיים עוד עשור, יוכלו המנהיגים לספק להתרכז יותר במה שהם טובים בו באמת, להגדיל את שורת הרווח.

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

אייל שני

אייל שני

אייל שני הוא מתמטיקאי ומתכנת אשר ערק לשורות הייעוץ הטכנולוגי והאסטרטגי, כיום הוא וחוקר בחברת Aykesubir, המתמחה במחקר וייעוץ בתחום הפינטק לגופים גדולים, משקיעים וממשלות.
אייל שני

אייל שני

אייל שני הוא מתמטיקאי ומתכנת אשר ערק לשורות הייעוץ הטכנולוגי והאסטרטגי, כיום הוא וחוקר בחברת Aykesubir, המתמחה במחקר וייעוץ בתחום הפינטק לגופים גדולים, משקיעים וממשלות.

שנת 2024 היא שנת הקריפטו

תנו לנו ללמד אתכם איך
לסחור ולהרוויח!

אל תפספסו את ההזדמנות - נותרו 5 מקומות אחרונים

👇השאירו פרטים עכשיו👇

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פרטייך התקבלו בהצלחה! 🎉

בנתיים, יש לך אפשרות לבחור מבין הפעולות הבאות:

דילוג לתוכן