• BTC5557.286826342.28%
  • ETH173.833694710.91%
  • XRP0.32527427770.55%
  • BCH299.8811508992.36%
  • LTC77.30098589350.21%
  • ראשי » מדריכים » טכנולוגי » רשת הברק (Lightning Network) – המדריך המלא לפרוטוקול המהפכני [מתקדמים]
    רשת הברק

    רשת הברק (Lightning Network) – המדריך המלא לפרוטוקול המהפכני [מתקדמים]

    רשת הברק (Lightning Network) היא פתרון שכבה שנייה לבעיית הסקלאביליות של הביטקוין (והבלוקצ'יין). במאמרים הקודמים בסדרת 'מפרקים את ביטקוין לחלקים' למדנו מהם מזלוגים (פורקים), והבנו לעומק את השיפור הטכנולוגי SegWit (סגוויט) על כל רבדיו – החל מהבעיות שהוא פותר, דרך כיצד עושה זאת ועד התעמקות בוויכוחים הפוליטיים שליוו את הטמעתו. היום נבין מהי רשת הברק, איך היא עובדת וכיצד היא צפויה להיות חלק אינטגרלי מעתיד הביטקוין. זוהי הזדמנות טובה להדגיש שבמאמר יש הסתמכות על היכרות של מושגים וטרמינולוגיה שנלמדו בשני המאמרים הקודמים, ולכן רצוי שתקראו אותם תחילה על מנת שלא תלכו לאיבוד. כמו כן, ראוי להדגיש כי בנוסף למאמר הזה, כתבנו מאמר נוסף על למתחילים.

    מטרתו של הביטקוין, הן לפי ה-Whitepaper והן לפי התפיסה הכוללת, היא להוות מערכת תשלומים דיגיטלית מבוזרת (או במילים פשוטות יותר כסף מזומן דיגיטלי). בפועל, ביטקוין משמש היום יותר כ-Store of Value (כלומר כלי לשמירת ערך, כמו זהב) או כהשקעה ספקולטיבית של אנשים שקונים אותו כיוון שהם מאמינים שערכו יעלה. על מנת שביטקוין יתחיל לשמש אותנו ביומיום, ישנם לא מעט דברים שצריכים לקרות – רגולציה, הנגשה וחינוך ההמונים ואולי החשוב ביותר – פתרון (ולו חלקי) לבעיית הסקלאביליות.

    עוד מתחילת דרכו של מטבע הביטקוין, הבינה קהילת המפתחים שיש למצוא פתרונות לבעיית הסקלאביליות אשר לא יפגעו או יפגמו באלמנט החשוב ביותר במערכת: ביזור. היכולת לנהל את כספינו בעצמנו ללא מתווכי ביניים כגון בנקים או חברות אשראי. חלק מהרעיונות שעלו עסקו ב"פתרונות-צד" או באנגלית – Off-chain Solutions. פתרונות אשר ילוו את רשת הבלוקצ'יין הראשית של הביטקוין ויורידו ממנה את עול שמירת-כל-המידע.

    לפי נתונים יחסית מעודכנים, יש כ-22 מיליון ארנקי ביטקוין בעולם. כלומר, מבלי לנקוט בהיגיון פשוט (שבו אנשים מחזיקים ביותר מכתובת ארנק אחת), יש 22 מיליון משתמשי ביטקוין בעולם. אם כל אחד מ-22 מיליון משתמשי הביטקוין יקנה את כוס הקפה או פחית הקולה שלו וישלם בביטקוין, נגיע למצב שבו יש מיליוני טרנסקציות ביום – וכולן יריבו ביניהן על מקום בתוך הבלוק (שנכון להיום מכיל כ-2500 טרנסקציות). אם כל זה לא מספיק בכדי להבין את הצורך בפתרונות-צד, זכרו כי הבלוקצ'יין היא מאגר נתונים לא יעיל מבחינת שמירת המידע שלו. האם אנחנו באמת רוצים לתעד כל כוס קפה שנקנה ביומן החשבונאי שמתעדכן אצל כל העולם? אין זה בר-קיימא, ואין זה משתלב עם מהות הביטקוין להוות כסף מזומן דיגיטלי.

    פתרונות צד – Off-chain Solutions

    פתרון צד אומר שהטרנסקציות שנבצע לא יקרו ביומן הבלוקצ'יין הראשי, אלא על רשת צדדית שפועלת במקביל ובצמוד אליו. את זאת ניתן לעשות באמצעות ארנקי חתימות מרובות (Multi-Sig) המוכרים גם כאימפלמנטציה של חוזים חכמים. ארנקי מולטי-סיג נוצרו במקור על מנת ליצור שכבת הגנה נוספת עבור אנשים שמעוניינים להחזיק קרן כספים יחדיו מבלי הצורך באמון. ניתן להקביל את זה לחשבון בנק משותף בו צריך את חתימות שני הצדדים על מנת למשוך כספים. בארנקי מולטי-סיג, יש צורך בחתימות הדיגיטליות של המפתחות הפרטיים של הצדדים המעורבים בארנק בכדי להשתמש בכסף המונח בו. ניתן ליצור ארנקי מולטי-סיג בהם דרושים 2 מתוך 3 מפתחות, או אפילו 15 מתוך 15.

    שימוש בפתרון צד כגון רשת הברק מאפשר לטרנסקציות להתהדר במאפיינים שהרשת הראשית לא מאפשרת להם מבחינת המבנה שלה:

    • אנונימיות גבוהה יותר – ברשת הראשית כל הטרנסקציות נרשמות, וכתובות הארנק חשופות לעיני כול כך שניתן יהיה לבצע מעקב אחר הרגלי צריכה, או לזהות כתובות ארנקים של משתמשים כאשר יזדהו לצדן.
    • עלות נמוכה יותר – המאפיין הזה כולל שני תתי נושאים עיקריים. הראשון הוא עלות אחזקת הרשת עצמה כאשר ע"י ביצוע טרנסקציות Off-chain "נקטין" את גודל שרשרת הבלוקים בטווח הארוך, או במילים אחרות נפחית את השימוש בה. תת הנושא השני מתייחס לנושא עמלות ההעברה. ההערכות הראשוניות מדברות על עמלות זניחות לחלוטין עד כדי לא מורגשות. ניתן לקרוא בהרחבה על מנגנון העמלות בביטקוין במאמר הבא.
    • מהירות גבוהה יותר – כידוע לכם, בלוק בשרשרת הבלוקים של הביטקוין נוצר בממוצע כל 10 דקות. לפיכך, בעת ביצוע העברה כספית עלינו לחכות לפחות 10-15 דקות עד קבלת האישור הראשוני, ולרוב אף יותר על מנת לוודא שההעברה המשיכה בשרשרת הארוכה ביותר. רשת הברק מאפשרת לבצע העברות מידיות (באמת מידיות), במיוחד בסכומים נמוכים, לכל מקום בעולם.
    • נאנו-תשלומים – רשת הברק מאפשרת להעביר תשלומים בגודל של סטושי אחד, שנכון לכתיבת מילים אלו שווה לערך של 0.00086 דולר.
    • יכולת להתמודד עם גידול בביקוש (סקלאביליות) – אולי גולת הכותרת בטווח הקצר, שכן רשת הברק מאפשר לבצע כמות טרנסקציות לשנייה שכמעט איננה מוגבלת. כלומר, בגודל הבלוק הנוכחי (של עד 4 מ"ב) ניתן לאכלס עד 50 מיליון משתמשים ברשת הברק שיוכלו לבצע כמה תשלומים שבא להם, ומתי שבא להם.

    רשת הברק – כיצד היא עובדת?

    נתחיל עם העובדה החשובה מאד לציון: רשת הברק מתוקף היותה פתרון צדדי איננה תחליף לרשת הראשית של הביטקוין, ואיננה מכריחה את המשתמשים להשתמש בה. הרבה ממה שעומד מאחורי הביטקוין טמון בחופש הבחירה של המשתמשים – באיזה ארנק להשתמש? איזה קליינט של ביטקוין להריץ? באיזו שרשרת "להאמין"? לכן חשוב להדגיש שמטרת רשת הברק היא להשלים את קיומו של הביטקוין, ולא להחליפו.

    לרשת הברק שלושה מרכיבים עיקריים: ערוצי תשלומים, רשת הלייטנינג, וחוזים חכמים לנעילת זמן (HTLC).

    ערוצי תשלומים – Payment Channels

    ערוץ תשלומים מאפשר לשני צדדים לשלוח מטבעות ביטקוין אחד לשני (כמעט) ללא הגבלה, ללא צורך לבצע את כלל הטרנסקציות על הרשת הראשית, אלא שתי טרנסקציות בלבד – טרנסקציית פתיחת ערוץ (Opening Transaction) וטרנסקציית סגירת ערוץ (Closing Transaction). ערוץ תשלומים הוא למעשה ארנק מולטי-סיג, אשר עוצב במיוחד על מנת לאפשר משיכה חד צדדית של הכספים הנמצאים בו, כלומר עוצב לשמור על אי-הצורך בשמירה על אמון.

    ניתן להשוות שימוש בערוצי תשלומים לשימוש בפייפאל (PayPal). ברגע שמפקידים כסף בפייפאל ניתן להעבירו לכל אדם אשר משתמש בפייפאל גם כן, אך ניתן לשלוח רק את הסכום שהפקדתם בפייפאל אתם. בכדי להיכנס או לצאת מפייפאל, עליכם לבצע העברה בנקאית אל/מהבנק שלכם. באופן דומה, בכדי לפתוח או לסגור ערוץ תשלום, עלינו לבצע טרנסקציית ביטקוין. בעוד שהאנלוגיה מעבירה את המסר של ערוצי התשלומים, חשוב לזכור שפייפאל היא גוף ריכוזי שאחראי על התהליך ואנחנו מחויבים לפעול על פי הנחיותיו. לעומת זאת, ברשת הברק כל צד יוכל למשוך את כספו מערוץ התשלומים המשותף באופן חד צדדי, ללא צורך באמון.

    נצלול לדוגמה: נניח שספוטיפיי (Spotify – אפליקציית מוזיקה בהאזנה ישירה) מאפשרים תשלום בביטקוין וניתן לשמוע כל שיר בתמחור של 1 סטושי לשנייה (0.0000001 ביטקוין). במקרה כזה, ללא רשת הברק, יהיה עליי לבצע טרנסקציית On-Chain (על גבי הרשת הראשית) כל שנייה של סטושי אחד בלבד. ככל הנראה שמהר מאד הייתי יוצר פקק טרנסקציות ברשת. גם בספוטיפיי הבינו את זה, ולכן החליטו לאפשר תשלומים דרך רשת הברק.

     

    יצרתי עם ספוטיפיי ערוץ תשלומים משותף באמצעות טרנסקציית On-Chain, והפקדתי לערוץ 0.2 ביטקוין אשר אמורים לשמש אותי להמון שירים. כעת, החתימות הדיגיטליות של ספוטיפיי ושלי מהוות 2 מתוך 2 החתימות הדרושות לשחרור הביטקוין מערוץ התשלומים. להזכירכם, טרנסקציה זו הייתה 'טרנסקציית הפתיחה'.

    לפני שאתם מתחילים להתבלבל, אעצור שניה ואסביר נקודה חשובה. התהליך שאני מסביר כרגע הוא תהליך שיקרה מאחורי הקלעים, ללא הרגשת המשתמש. כל שיהיה עלינו בתור משתמשים לעשות הוא פשוט להתחיל לשמוע את השיר, והאפליקציה תעשה את היתר לבד. עם זאת, חשוב לי להסביר כיצד בפועל זה עובד מאחורי הקלעים בכדי שתבינו שמנגנון ה-'Trustless protocol' נשמר. כמו כן, ראוי להדגיש שרשת הברק נמצאת בשלביה הראשונים וכמו כל פיתוח טכנולוגי בחיינו – לוקח זמן עד שזה מגיע לחוויית משתמש אופטימלית וליעילות מקסימלית.

    נחזור לדוגמה. עכשיו אני מעוניין להתחיל לשמוע את השיר "Shine on you crazy diamond" של להקת פינק פלויד, ולכן אני יוצר טרנסקציה בתוך ערוץ התשלום שמעבירה סטושי אחד לספוטיפיי. ספוטיפיי יוצרים טרנסקציה דומה, בה הם מקבלים סטושי אחד, ושנינו חותמים עליהן עם החתימות הדיגיטליות שלנו. לאחר שחתמנו על הטרנסקציה, כל צד הופך אותה ל-Hash (לפונקציית גיבוב) ומוסר אותו לצד השני (הסבר בהמשך מדוע). הטרנסקציות הללו נקראות 'טרנסקציות מחויבות' (Commitment Transactions), ומהוות מאין "אני חייב לך". כל טרנסקציית מחויבות יוצרת מצב חדש במאזן התשלומים ומחייבת העברת Hash-ים מחדש, כלומר התהליך חוזר על עצמו בין טרנסקציה לטרנסקציה.

    לאחר פתיחת הערוץ, ולפני שהתחלתי לשמוע את השיר – 0.2 הביטקוין שבערוץ התשלום היו לחלוטין שלי, והייתי זכאי למשוך אותם ע"י סגירת הערוץ. כעת, לאחר שמיעה של שניה אחת מהשיר, 0.0000001 ביטקוין שייכים לספוטיפיי, כך נוצר מצב חדש, עם Hash-ים ובו מאזן התשלומים בערוץ ייראה כך:רשת הברק

    התהליך חוזר על עצמו לאורך כל השיר, בצורה כזו שאחרי כל שניה מתעדכן מאזן התשלומים, מבוצעות טרנסקציות חדשות ע"י שני הצדדים, וכך גם השימוש בחתימות הדיגיטליות. למעשה, אם מסתכלים על זה 'תאכלס', הטרנסקציות החדשות שנוצרות הן פשוט הכדור האחרון במחסנית שלנו. אם אסגור את האפליקציה ואפסיק לשמוע את השיר – ספוטיפיי רשאים 'לירות' את הטרנסקציה לרשת הראשית, ולסגור את הערוץ. אם האפליקציה קורסת מסיבות טכניות – כנ"ל. וכך כאמור, מובטח שהכספים נשמרים תחת הישות שזכאית להם. לבסוף, ייראה מאזן התשלומים כך:רשת הברק

    זה מרגיש לי כמו השלב הנכון להעלות נקודה חשובה שחלקכם כבר אולי תהיתם לגביה. אם אנחנו יוצרים כל כך הרבה טרנסקציות בתוך ערוץ התשלומים, למה שצד מסוים (הצד שירוויח) לא ישדר פשוט את כל הטרנסקציות בהן הוא מרוויח? ובכן, מכיוון שמדובר בבעיית ה-Double Spending (בזבוז כפול) שזוהי הבעיה הגדולה ביותר שפתר הביטקוין (באמצעות הבלוקצ'יין), ההגנה מפניה נשמרת גם בטרנסקציית Off-chain. אם אחד מהצדדים ינסה למשוך מספר טרנסקציות יחדיו, הכורים יזהו את הניסיון לבזבוז הכפול ויאשרו טרנסקציה אחת בלבד.

    עם זאת, אכן קיימת אפשרות לרמאות, אך לפני שאסביר עליה וכיצד היא נמנעת עליי להוסיף דגש הכרחי ולהזכיר אחד אחר. ראשית, בעת פתיחת ערוץ תשלום, אנו מגדירים מראש למשך כמה זמן (במספר בלוקים) יהיה הערוץ פתוח. מנגנון זה נקרא "נעילת זמן" והוא מתואר בהרחבה בהמשך. שנית, זהו זמן טוב להזכיר את עניין ה-Hashing והמשמעויות שלו. כזכור לכם בין מצב ישן למצב חדש, כלומר בין טרנסקציית מחויבות אחת לזו שבאה אחריה, אנו מצפינים בפונקציית גיבוב את הטרנסקציה ונותנים אותה לצד השני (והוא עושה את התהליך הזהה מצדו). כשאנו עושים זאת אנחנו נותנים אחד לשני מנעול לכספת הערוץ, כך שכל טרנסקציה אנחנו מחליפים מנעול לכספת. אך כשאנו מחליפים מנעול, אנחנו גם אוטומטית נותנים לצד השני את המפתח למנעול הקודם. המפתח הזה הוא מפתח מאסטר מכיוון שהוא מאפשר גישה לכל המטבעות המוחזקים בערוץ התשלומים אם המנעול התואם לו נכנס לפעולה.

    כעת נחזור לאפשרות הרמאות ולמשמעויות המנעולים: מה אם אחד מהצדדים משדר טרנסקציית מחויבות קודמת בה מאזן התשלומים לטובתו? כלומר, נניח שבדוגמה שלנו החלטתי לרמות את ספוטיפיי ועל אף ששמעתי 120 שניות, שידרתי את טרנסקציית המחויבות (ויחד איתה את המנעול שלה) שאומרת ששמעתי רק 100 שניות (ולפיכך אני מרוויח 20 סטושי). במקרה כזה, לספוטיפיי יהיה עד תום הזמן שהוגדר מראש להציג את המפתח למנעול (שנמצא ברשותה מלפני 20 טרנסקציות מחויבות)  ולקחת את כל הכספים שנמצאים בערוץ. זאת אומרת שלאור ניסיון הגניבה שלי, ובזכות העירנות של ספוטיפיי ברשת (לשידור הטרנסקציה הקודמת), לא רק שנכשלתי בניסיון הרמאות אלא גם נענשתי קשות וכל 0.2 הביטקוין שלי הועברו לספוטיפיי כקנס.

    רשת הלייטנינג

    גולת הכותרת של רשת הברק, היא השכבה הזו. למעשה, אפקט הרשת שצפוי להיווצר ברשת הברק הופך אותה לא רק לפיתרון מהותי לפחות לשנים הקרובות לבעיית הסקלאביליות, אלא לאקו-סיסטם עצום בפני עצמו, עם הזדמנויות חדשות.

    כאמור, ערוץ תשלום נפתח בין שני צדדים, ומאפשר לבצע טרנסקציות ככל העולה על רוחנו. אך האם נצטרך כל פעם מחדש לפתוח ערוץ תשלום עם מי שנרצה לשלם לו? למשל, אם ברצוני לשתות כוס קפה בארומה ולשלם באמצעות רשת הברק, איאלץ לפתוח ערוץ תשלום כל פעם מחדש?

    ובכן, התשובה היא פשוטה – לא.

    הסיבה לכך היא ניתוב תשלומים ברשת הברק. דמיינו שלכם יש ערוץ תשלומים פתוח עם החברים הקרובים, המשפחה, הבת זוג. מספיק שלאחד מהנ"ל יהיה ערוץ תשלומים פתוח אל מול בית הקפה ארומה למשל, ותוכלו לרכוש את כוס הקפה שלכם דרכו. למעשה, כל הטרנסקציות יכולות "לקפוץ" בין ערוצי תשלומים שונים.

    בדוגמה שלפניכם, לארומה יש ערוץ תשלומים פתוח עם אמו של חבר שלי, לה יש ערוץ פתוח עם חבר שלי ולי יש איתו. בזכות רשת הברק לא אצטרך לפתוח ערוץ תשלומים עם ארומה, אלא אוכל פשוט לנתב את התשלום דרך הערוצים הפתוחים שברשת שלי.

    עמכם הסליחה: עיצוב גרפי הוא לא המומחיות שלי

    לניתוב יש מספר מאפיינים ו/או הגבלות:

    1. התשלום מוכרח לעבור דרך ערוצי תשלומים המכילים לפחות את הסכום המועבר. כלומר בדוגמת כוס הקפה, אם כוס הקפה הייתה עולה 0.00015 ביטקוין ולחבר שלי בערוץ (או לחילופין לאמא שלו) היה 0.0001 ביטקוין בלבד – לא היה ניתן לנתב את ההעברה דרכם.
    2. הניתוב דרך ערוצי תשלומים קיימים עלול להיות כרוך בעמלת מעבר (זניחה) בכל ערוץ או בחלקם.
    3. שמירה על הפרטיות – הערוץ שדרכו עובר את התשלום לא יודע כלום פרט למי 'הקפיץ' לו את הכסף ולמי הוא אמור 'להקפיץ' הלאה. כלומר, בדוגמה שלנו – אמא של החבר לא תוכל לדעת אם החבר הוא מי שהעביר את התשלום או אני, היא לא יודעת אם התשלום מיועד לארומה או מיועד 'לקפוץ' הלאה מארומה כך שהרגלי הצריכה שלנו והפרטיות נשמרים.

    חוזים חכמים לנעילת זמן – Hashed Time Locked Contracts

    החוזים החכמים לנעילת זמן (HTLC) הם השכבה השלישית שמשלימה את פרוטוקול הלייטנינג ומגנה על אפקט הרשת. משתמשים בהם בעיקר לשמירה על האמון בתהליך ניתוב המטבעות בין ערוצי תשלומים שונים.

    מה שהחוזים מכילים בתוכם הוא למעשה קוד שאומר – "צד א' (מקבל התשלום) יקבל את התשלום בצורה מידית אם יציג קוד סודי. אם אין ביכולתו להציג את הקוד הסודי תוך מספר מסוים של בלוקים, אז צד ב' (המשלם) יכול למשוך את הצעתו ולקבל החזר כספי."

    כלומר, אם נחזור לדוגמה של כוס הקפה בארומה. נניח ורציתי (א') להעביר את הביטקוין לארומה דרך הערוץ של חברי הטוב (ב') ואמא שלו (ג'). התהליך שאמור לקרות הוא הבא: ארומה יוצרת קוד סודי ומצפינה אותו תוך שימוש בפונקציית גיבוב, כך שתוכל לשתף את ה-Hash (על אותו עיקרון של המנעול לכספת והמפתח שלו שבערוץ תשלומים רגיל).

    לאחר שהקוד הסודי עבר את תהליך הגיבוב, ארומה (ד') משתפת את ה-Hash עם א', ב' וג'. הסטטוס הנוכחי הוא שרק ד' יודע את הקוד הסודי, ויתר הצדדים מחזיקים למעשה במנעול שהקוד אמור לפתוח. כעת, יקרה הדבר הבא:

    א' ייצור HTLC עם ב' עם זמן נעילה של 3 ימים.

    ב' ייצור HTLC עם ג' עם זמן נעילה של יומיים.

    ג' ייצור HTLC עם ד' עם זמן נעילה של יום אחד.

    כעת אפשר להתחיל לנתב את הכספים בין הערוצים.

    ד' חושף את הקוד הסודי לג' ומקבל את התשלום מידית.

    ג' חושף את הקוד הסודי לב' ומקבל את התשלום מידית.

    ב' חושף את הקוד הסודי לא' ומקבל את התשלום מידית.

    מה המשמעות של מנגנון הנעילה וכיצד הוא מונע רמאות בניתוב ברשת?

    המשמעות היא שזמן הנעילה קובע את כמות הזמן (או יותר נכון, מספר הבלוקים) שצריכה לעבור עד שהטרנסקציה הספציפית שמנותבת תוכל להירשם ברשת הראשית במידה וישדרו אותה.

    זאת אומרת, נניח וההעברה בוצעה – א' רכש את כוס הקפה מארומה לאחר שניתב את הביטקוין דרך הערוצים של ב' וג'. ב' פתאום מגלה שהוא רוצה לרכוש קופסת סיגריות אך אין לו מספיק ביטקוין. עלות כוס הקפה היא בדיוק הסכום שחסר לו לקנייה, אז הוא חושב לעצמו – "היי, למה שלא אשדר את מאזן ההתחשבנות הקודם לרשת הראשית, וכך אוכל לקנות את הקופסה?".

    במילים אחרות, ב' ירצה 'לעבוד על הרשת' ולקחת את הכסף לעצמו והוא יכול לעשות זאת ע"י סגירת הערוץ בלבד. כאשר ב' ינסה לסגור את הערוץ, ג' יוכל לדעת שמנסים לרמות אותו (ע"י 'האזנה' לרשת, כלומר ע"י חיבור אליה) ובזכות זמן הנעילה יספיק לשדר את טרנסקציית המחויבות האחרונה לפני שהנעילה פגה, ולסגור את הערוץ בעצמו.

    בדרך זו, כל הצדדים המעורבים בניתוב מוגנים ללא צורך באמון ביניהם.

    מהם החסרונות של רשת הברק?

    ובכן, עד כה הוצגה תמונה די מושלמת בה הכול אוטופי והרשת תעבוד מדהים, אך בפועל רשת הברק באה גם עם מספר חסרונות, או Trade-offs עם הרשת הראשית.

    1. יצירת תשלום – מקבל התשלום (בערוץ התשלומים) מוכרח להיות מחובר לרשת וליצור "בקשת תשלום", כלומר לא מדובר בכתובת ארנק רגילה שפשוט אפשר להעביר לכל אחד, אלא יש לבקש את הסכום בעת הרצון להתחשבן. אמנם לרוב השימושים זה לא ביג-דיל, אך זה בהחלט חיסרון. משמעות נוספת לחיסרון זה היא שלא ניתן להחזיק את סכום הכסף שבערוץ הלייטנינג באחסון קר (כזה שאיננו מחובר לרשת האינטרנט).
    2. מגבלת הזמן והצורך 'להאזין' לרשת – לנעילת זמן יש מגבלה והיא שעלינו 'להאזין' לרשת ורק כך לגלות אם מנסים לרמות אותנו או לא. כלומר, אם הערוץ שלנו פתוח אך איננו מחוברים לרשת, הצד השני יוכל לנסות לרמות אותנו מבלי שנדע מזה, ולכן בהסתברות מסוימת להצליח. בהמשך נסביר כיצד מתגברים על הבעיה הזו.
    3. פתיחת מקום לריכוזיות – הרצון לנתב ברשת יכול למעשה להוביל לפתיחת 'Payment Hubs' – צמתי לייטנינג עם המון ערוצים פתוחים אשר מכילים סכום ביטקוין גבוה ומאפשרים לאנשים להעביר דרכם תשלומים בתמורה לעמלה. בעוד שהאסוציאציה הראשונה שעולה לנו היא 'בנקים', חשוב שניקח דברים בפרופורציות:
    • א. אין חסמי כניסה, כל אחד יכול לפתוח ערוץ תשלום "ולהתחרות" בהאבים האחרים.
    • ב. רשת הברק איננה תחליף לרשת הראשית, כך למשל אם ארכוש מצלמה באי-ביי אעדיף לבצע את הטרנסקציה On-chain ולא דרך רשת הברק.
    • ג. האבים לא מסכנים בשום צורה את השכבה הראשית של רשת הברק או את מעבר התשלומים בה.

    בנושא זה, חשוב להבין שבין ביזור לריכוזיות יש ציר. לא מדובר בשחור או לבן (או שאתה ריכוזי או שאתה מבוזר), אלא ניתן להימצא בנקודה מסוימת על הציר שהיא קרובה מאד לביזור מוחלט, אך לא 100%. במתכונתה הנוכחית, רשת הברק מבוזרת כמעט לגמרי. כאשר הרשת תיכנס לשימוש רחב היקף, ומתוך הנחה שייווצרו Payment Hubs, ניתן להעריך שמידת הביזור תפחת – אך במעט.

    רשת הברק – המספרים של היום

    רשת הברק הושקה רשמית באמצע מרץ השנה, וה-'הייפ' לא יורד לרגע. כך נראית הרשת נכון לכתיבת מילים אלו:

    רשת הברק
    קרדיט: ManWithNoName

    ובמספרים, זה נראה כך:

    • 1,959 צמתים שמריצים את רשת הברק.
    • 6,186 ערוצי תשלומים פתוחים שמקשרים בין הצמתים.
    • תכולת רשת של 18.16 מטבעות ביטקוין (בשווי של 155,000$).
    • גובה עמלות העברה – 0!
    • אפליקציות לייטנינג (Lapps) – קיימות כבר מעל 10 אפליקציות שפועלת על גבי רשת הברק ומאפשרות דברים רבים החל מ"קופסת טיפים", דרך רכישת מדבקות וסטיקרים מחנויות מסוימות ועד ארנקי מובייל.

    רשת הברק – אקו סיסטם בפני עצמו

    ציינתי זאת לפני כן, שרשת הברק יוצרת מערכת שלמה חדשה של הזדמנויות עסקיות וכלכליות בתוכה. זה התחיל מ-Payment Hubs שצוינו כחיסרון מבחינת אלמנט הריכוזיות של הרשת, אך מהווים יתרון כי הם יוצרים אינטרס להריץ כמה שיותר צמתי לייטנינג (וכפועל יוצא צמתי ביטקוין).

    חישבו על HODLER-ים, אנשים שמאמינים בביטקוין ומחזיקים בו לטווח הארוך. במקום לשמור את הביטקוין בארנק החומרה שלהם, הם יוכלו לצבור עליו ריבית על ידי הקמת צומת ברשת הברק. כל שיצטרכו לעשות זה לשים בו את הסכומים ולפתוח את ערוצי התשלומים הראשונים, ולאחר מכן כל ניתוב ברשת שיעשה דרכם יזכה אותם בסטושיז. חשוב להדגיש שה-'ריבית' שירוויחו הצמתים היא למעשה עמלת ההעברה הפנים-רשתית שישלמו מבצעי הטרנסקציות, שהיא כאמור מזערית (אך על פני טווח תהיה רווחית ל-HODLER-ים).

    בנוסף, אם נחזור לחוזים החכמים לנעילת זמן, כזכור לכם נוצר מצב בו אחד הצדדים יוכל לנצל את אי-חיבורו לרשת של הצד השני בכדי לבקש לסגור את הערוץ. בזמן הזה על הצד השני לשדר את הטרנסקציה האחרונה שסוגרת את הערוץ על בסיס מאזן התשלומים האחרון או לחלופין להציג את המפתח למנעול שמעניש את הצד הרמאי. אם לא יעשה זאת, הרמאות תצליח והצד שהיה מנותק מהרשת יפסיד חלק מכספו. אחת מהדרכים לפתור זאת היא יצירת מגדלי שמירה (Watchtowers).

    מגדלי שמירה אמונים על חיפוש ומציאה של ניסיונות מן הסוג הזה, כך שלמעשה ניתן יהיה לבצע מיקור-חוץ לשמירה על ערוץ התשלומים הפתוח שלנו:

    • מגדלי השמירה יכבדו את הפרטיות שלנו (הם לא יודעים כלום על אף אחד מהצדדים עד שיש ניסיון רמאות).
    • התמריץ שלהם יהיה לקבל תשלום ישירות מהקנס של הטרנסקציה (כך שמשלמים להם רק אם הם תופסים מישהו במעשה).
    • הם יעילים וזולים – כל שעליהם לעשות הוא להריץ צומת.
    • הם שומרים בתחרותיות! מכיוון שהאינטרס שלהם הוא למצוא ניסיונות גניבה, הם מנסים לעשות זאת לפני שהצמתים האחרים מצליחים כדי לקבל את התשלום מטרנסקציית הקנס. זוהי הדוגמה השנייה לאקו-סיסטם שנוצר סביב רשת הברק.

    לסיכום

    רשת הברק נמצאת רק בתחילת הדרך, אך עושה רושם שתהליכי ההנגשה וההטמעה שלה כבר בשלבים מתקדמים. מיטב המוחות עובדים על שיפור הרשת והקמת אפליקציות חדשות על גביה, ואנו מקווים שבקרוב מאד כבר נוכל להשתמש בביטקוין – כסף מזומן דיגיטלי מבוזר – באופן יומיומי מהיר, יעיל, נוח ומהפכני לחלוטין.

    תודה מיוחדת למני רוזנפלד ועודד לייבה על העזרה בווידוא אמיתות התוכן.

    אודות בן סמוחה

    בן סמוחה
    שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

    עשוי לעניין אותך גם...

    קבלת ביטקוין כתשלום

    המדריך המלא לקבלת ביטקוין ומטבעות דיגיטליים בעסק

    0שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו בלינקדאין שלחו ב-WhatsApp עולם המטבעות הדיגיטליים עדיין צעיר, והרבה …

    תגובה אחת

    1. כתוב נהדר תודה רבה

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    לשיתוף הפוסט לחצו כאן

    תודה רבה על השיתוף ! 

    עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

     

    שתפו את הפוסט עם חברים