הבוקר (ה') נערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב כנס רגולציה ובלוקצ'יין של איגוד הביטקוין הישראלי וקהילת קריפטו ישראל.
לאירוע הגיעו יזמים רבים מהתחום ביניהם בן סמוחה מייסד CryptoJungle, תומר רביד מנכ"ל Bloxtax, דניאל לאון שותף-מייסד בענקית הפינטק צלזיוס ועוד. אליהם הצטרפו מגוון דמויות בכירות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל: שרת המדע והחדשנות אורית פרקש כהן, מנהל רשות המיסים ערן יעקב, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי של הרשות לניירות ערך אילן גילדין וד"ר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון.
הכנס התמקד במצב הרגולטורי הקיים כיום בישראל שלצערנו אינו מעודד ביחס לשאר העולם, יזמים ועסקים בתחום לא זוכים לשיתוף פעולה מצד הרשויות ומצד המערכת הבנקאית. הרגולטורים השונים אשר התארחו בעיקר סיפקו ציטוטים דיפלומטיים או חזרו על דברי העבר, כך שמן הכנס לא יצאו בשורות חדשניות במיוחד.
עם זאת, ישנה הסכמה: הגענו לשלב בו אי אפשר להתעלם יותר מתעשיית המטבעות הדיגיטליים ויש להתוות מדיניות וחקיקה ברורה עם יישור קו בין כל הרשויות במדינה. רוח גבית שליוותה את דברי הבכירים שהתארחו בכנס היא הצו הנשיאותי עליו חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הקורא לאסדרה מלאה של התחום באופן שמסתמן כחיובי להמשך צמיחתו.
שרת החדשנות מעוניינת בצמיחת התחום
כשעלתה לבמה, ציינה שרת החדשנות המכהנת אורית פרקש-הכהן, שמנקודת מבט ממשלתית ישנה דאגה ליציבות המוניטרית של ישראל.
"גורמים בכירים בממשלה מבינים שתעשיית הקריפטו כאן להישאר ומבינים שאנחנו מפגרים מאחור מבחינת רגולציה", אמרה ונתנה כדוגמא את ארה"ב ואיחוד האמירויות כמדינות שמקדמות את התחום בצורה מקיפה.
בהמשך, התייחסה פרקש-הכהן למצב הנוכחי וציינה שגם המלחמה בין רוסיה ואוקראינה מדגישה את הצורך ברגולציה, עבור מדינות שרוצות שהמוסדות הפיננסים שלהן יהיו במקום טוב ומשמעותי.
על הפעולות האקטיביות הצפויות להגיע מהרשויות אמרה: "משרד האוצר צפוי להגיש מסמך המפרט את הפעולות הצפויות בנוגע לתחום הכולל גופים כמו בנק ישראל, משרד המדע והחדשנות, רשות שוק ההון ועוד," והמשיכה להוסיף כי יש "לתת הזדמנות לענף ההייטק הישראלי להיות מעורב בתחום".
פרקש-הכהן גם התייחסה להתקדמות בחקיקת התחום כפי שראינו בחודשים האחרונים וציינה שבנק ישראל פועל מול הבנקים בנוגע לסירוב קבלת תשלומים, השקל הדיגיטלי שבהתהוות מסוימת ואף ציינה שהיא תומכת בדבר שהרשות לניירות ערך תהיה מבוססת על הבלוקצ'יין.
בסיום דבריה, טענה שהאתגר הגדול ביותר הוא של רשות המיסים בנוגע לתשלומים הולכים וחוזרים, אירועי המס המתישים וכיצד ליצור סביבה יותר רכה עבור שחקנים שונים וסוחרים בתחום וסיכמה בדבר הבא
"אני, כשרה, משמיעה את הקול של התעשייה מאחר ואי אפשר להתעלם מכך, שוחחתי גם עם שר האוצר שמתוקף תפקידו חשוב לו שהמערכת הפיננסית הישראלית תישאר יציבה…אני מקווה שהלחץ שאנו מפעילים כדי לקדם את התחום יעזור להתפתחותו בישראל."
כעת, ניתן לקוות שהשרה אכן תעמוד במילותיה ותסייע לתעשייה הישראלית לצמוח.
גם הרגולטורים מחזיקים ביטקוין
בפאנל שאירח עו"ד גיא סרוסי ובו התארחו ניר הירשמן, מנהל פורום החברות מבית איגוד הביטקוין הישראלי, היזמית מאיה זהביו ואילן גילדין, הכלכלן הראשי והיועץ האסטרטגי של הרשות לניירות ערך, עלו נקודות מעניינות לדיון ואף החריפו הטונים.
בתחילת הפאנל ציין גולדין שנשאב לתחום ונכנס למחילת הארנב ("Rabbit hole") ולאחר שנשאל על ידי נציגי CryptoJungle אם הוא מעורב בהשקעות בתעשייה, אמר כי הוא "הודלר" (Hodler) וכי הוא מחזיק ביטקוין (BTC) ואתריום (ETH).
"כיום אנחנו מדברים על 82 מיליון ארנקים דיגיטליים בעולם ואנחנו רואים שזה קורה בלי קשר למחיר של ביטקוין. כלומר יש פה העמקה והוא פחות ופחות מושפע מתנודתיות שכבר מוטמעת באופי שלו… יש תמריץ להכיל רגולציה מאחר ושחקנים משמעותיים הם כבר חלק מהקריפטו, כמו קרנות גידור, קרנות מסורתיות וחברות קונבנציונליות, וזה אומר שהתעשייה נכנסת לאיזור הקונבנציונאלי" אמר גילדין בפתח דבריו.
בנוסף, דיבר גילדין גם על הקורלציה של ביטקוין עם 500 החברות המובילות לפי Fortune, שמעידה על הפיננסיאליזציה שלו.
"איפה זה פוגש אותנו בישראל? משרד האוצר מסתכל על זה במבט הוליסטי כפי שאמרה שרת החדשנות," אמר והוסיף שאכן ישנה שאיפה להנפיק איגרת חוב ראשונה על הבלוקצ'יין.
גילדין גם התייחס לחסם המשמעותי של העסקים והפרטים בהקשר סדר העדיפויות של רשות לניירות ערך, רשות המסים והבנקים ואיך ההסדרה מהצד שלו מתבטאת:
"אנחנו אחראים על הסדרה של נכסים פיננסים, וכפי שהצענו למשרד האוצר, כל הנכסים שהשימוש שלהם הוא פיננסי בעיקרון חייב להיות תחת פיקוחנו, זירות מסחר, סוחרים וכו… לא יכול להיות שכל אחד יבוא ויתן עצה שנוגעת לקריפטו, לא יכול להיות שלא תהיה הכשרה מסודרת, לא יכולים להיות מוצרים שהם לא מפוקחים של השקעות בקריפטו… צריך לטפל בזה בהקדם." לסיום אמר גילדין ש"ככל שיתנו לנו יותר סמכויות הפעילות שלנו תהיה יותר ענפה".
עם זאת, במהלך הדיון כאמור החריפו הטונים כאשר היזמית זהבי ביקשה תשובות על צעדי אכיפה מצד הרשות לני"ע ו"מדוע פושעים כגון משה חוגג, BT360 ואחרים עדיין מסתובבים בחוץ ואפילו יושבים כאן באולם?", תוך ביקורת רבה על כך שהרשויות השונות לא עשו עבודתן כהלכה במרוץ השנים.
מה לגבי רשות המיסים?
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים בישראל, עלה גם כן לדבר ורואיין על ידי דן רבן, הכותב ב-Ynet
בשיחה אמר כי הרשות מקבלת בברכה את התעשייה, שיש בה הרבה הזדמנויות וכי צריך להסתכל על זה כהזדמנות שיכולה לאפשר לישראל להיות חלוצה בתחום. "אנחנו מאמינים שככל שתהיה וודאות, נוכל להתקדם… לטוב ולרע," הוסיף.
"אנחנו רואים במטבעות דיגיטליים כנכסים, ועל נכס יש לשלם מס זאת על פי פקודת מס הכנסה… מי שעושה פעילות כרייה, יכול להיחשב כעסק… אני חושב שהמשמעות של החבות במס של תושבי ישראל מהתחום גבוהה…"
בנוסף, הצהיר יעקב כי במהלך היום תצא הבהרה כי רשות המסים רואה גם ב-NFT כנכס. אך לקראת סיום דבריו אמר יעקב כי רשות המסים עדיין לא מבינים עד הסוף את התחום וכי להם עוד מה ללמוד. מנגד, הוסיף כי כנראה להערכתם ישנם סכומי כסף העולים על מאות מיליוני שקלים שמסתובבים כהון שחור בישראל שחייב במס, אך כי אין זהו מספר מדויק..
לבסוף, שיתף יעקב כי לאחרונה גבו מעל 300 מיליון ש"ח בתשלומי מס מאדם יחיד אשר הצהיר על אחזקותיו במטבעות דיגיטליים.
גם CryptoJungle על הבמה
לאחר דברי הרגולטורים, עלו לבמה בן סמוחה, מייסד ומנכ"ל CryptoJungle ודניאל לאון, שותף-מייסד בפלטפורמות ההלוואות מהמובילות בתעשייה העולמית, צלזיוס.
בריאיון אחד על אחד, שיתף לאון כי מצער אותו מאד שעל אף היותם מעצמה בינלאומית שמעסיקה מעל 800 עובדים ברחבי העולם ומנהלת יותר מ-20 מיליארד דולר עבור לקוחותיה, היא אינה פועלת בישראל בעקבות חסמים רגולטוריים.
לאון שיתף על מאבקו עם הבנקים הגדולים לאומי ופועלים, אשר במשך תקופה ארוכה סירבו לקבל כספים איתם ציפו בצלזיוס לשלם משכורות לכ-200 עובדיהם בישראל. אך בנק ירושלים היה הבנק שלבסוף הסכים לעבודה משותפת בין הצדדים תוך שימת דגש על הצרכים של הבנק.
בנוסף, שיתף לאון כי בשבועות האחרונים הונהג פורום חברות בתעשייה אשר קיים דיונים עם נציגי משרד האוצר ורגולטורים שונים על מנת להבין מה הדרך הנכונה לצעוד קדימה. סמוחה בתורו שיתף כי גם הוא קיים שיחות עם נציגי משרד האוצר ושמח לגלות נכונות להקשבה לצרכי התעשייה.
השיחה הסתיימה באופטימיות על העתיד שיזמי התעשייה והמשקיעים בה בונים, ובתקווה שהרגולטורים השונים יאפשרו לתעשייה הישראלית להשתתף בצמיחה הגדולה שהתחום מביא עמו.
העסקים והיזמים בישראל מאוכזבים מהרגולטורים
עו"ד רון צרפתי, המשמש כסמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת המטבעות הדיגיטליים הישראלית ביטוסי (Bit2C), עלה גם הוא לבמה והסביר את החששות החסמים והאתגרים שניצבים מול העסקים והיזמים הישראלים.
בהקשר לדבריו של אילן גילדין מהרשות לניירות ערך, מסר צרפתי כי "אנחנו כבר כמעט עשור בתחום, כבר ממזמן עברנו את המאני טיים, הגיע הזמן לפעול," והמשיך להדגיש את המורכבות הבירוקרטית שיוצרת המערכת הרגולטורית במדינה כשאמר ש"יש בישראל ריבוי רגולטורים שיוצר סיבוכיות".
תומר רביד, מנכ"ל בלוקסטקס (Bloxtax), הרצה על המהות שמאחורי עסקאות ורישומן על הבלוקצ'יין. כמומחה לרגולציה באמצעות טכנולוגיה שעוקבת אחרי פעולות ארנקים דיגיטליים, הצטרף לדבריו של צרפתי כשאמר כי "אחד האתגרים הכי גדולים שיש לנו כחברה שמפתחת מערכות, זה העדר דרישות מסודרות מהרגולטורים לגבי מה הם רוצים לבדוק בעיקר בתחום איסור הלבנת הון."
לבסוף, ד"ר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון ציין כי הוא אינו מאמין בביטקוין, וסבור כי השקל הדיגיטלי (מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים) ישחקו תפקיד משמעותי בכלכלת העתיד. אם לא די בכך, ברקת סבור כי מעל 50% מהעסקים בתחום לא יחזיקו מעמד.
נימה צורמת
קשה היה שלא לשים לב לביקורת הרבה שהוטחה ברגולטורים השונים. התעשייה הישראלית נמצאת בפיגור משמעותי ביחס לתעשייה הבינלאומית, והסיבות המרכזיות לכך טמונות בחסמים שמציבים הן המערכת הבנקאית והן הרשויות הרגולטוריות השונות.
התשובות שניתנו בכנס היה צפויות לרוב ודיפלומטיות כהרגלן, אך נקווה כי כוח המשימה שהקים משרד האוצר האמריקני אכן יביא עמו בשורות חיוביות לעתיד התעשייה המקומית.
