מני רוזנפלד הוא מראשוני המאמינים בביטקוין בישראל, וכיום מכהן כיו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, עמותה שנוסדה לקידום ביטקוין ומטבעות דיגיטליים ישראל. אירחנו אותו אצלנו לריאיון בג'ונגל, על מנת שהקהילה שלנו תוכל להכיר אותו ואת דעותיו קצת יותר מקרוב.
ספר לנו קצת על מיהו מני שלפני הביטקוין
כיום אני בן 34. נולדתי וגדלתי בחיפה, בכיתה ט' התחלתי ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה אחרי שרוב החיים התעניינתי בתכנות ובמתמטיקה (כשהייתי בן 7 התחלתי לתכנת כתחביב). את התואר סיימתי כמה ימים לפני שסיימתי את הבגרויות ותכננתי להשתלב במשהו שקשור בתואר גם בצבא.
היו לא מעט ניסיונות באמת, אבל זה לא עבד ולבסוף התגייסתי להיות לוחם בחיל התותחנים. שובצתי במחלקת הקשר של הגדוד ואף הייתי סמל המחלקה. זמן קצר לאחר שהשתחררתי התחלתי תואר שני במתמטיקה במכון ויצמן כאשר התזה הייתה שלי הייתה בהנחיית ד"ר בועז נדלר ועסקה ב-Machine Learning (למידה חישובית).
סיימתי את התואר והתחלתי לעבוד בחברת SimiliarWeb בתור ראש מחקר האלגוריתמים עד שב-2011 שמעתי לראשונה על הביטקוין.
איך באמת התחיל הרומן עם הביטקוין?
אז כאמור כששמעתי עליו לראשונה ב-2011 נמשכתי אליו מכיוון שנחשפתי למושג של כסף קריפטוגרפי בעבר והוא היה מוכר לי. הרי היו מספר ניסיונות לפני הביטקוין ליצור כסף שכולו דיגיטלי ומשתמש בקריפטוגרפיה לאבטחת המערכת. כשנחשפתי בזמנו לניסיונות האלו, היו לי כמה רעיונות משלי אבל לא ממש המשכתי עם זה, וכיום מתברר שהרעיונות שהיו לי אז – מאד דומים למה שהיום הוא ריפל.
בכל מקרה, אחרי ששמעתי על הביטקוין חקרתי אותו לעומק במשך כמה ימים והבנתי שמדובר במשהו טוב, ואז ניסיתי לחשוב איך הופכים את זה לפופולרי בארץ. היו אולי כמה אנשים בודדים ששמעתי שדיברו או התעניינו בזה, ולאחר שחשבתי על כמה דרכים שונות "להביא אותו" לארץ, הקמתי עסק המרת מטבעות. זה נבע מהרצון שחברי הקהילה המקומית לא יצטרכו להסתבך עם בורסות בחו"ל או עם גישור של אמון בתשלום בפייפאל.
במקביל התחלתי לארגן מיט-אפים כאשר המיט-אפ הראשון היה באוגוסט 2011 ומתוך שמונה אנשים שדיברתי איתם, הגיעו שלושה – רון גרוס, מישהו נוסף, ואני. ככה התחברנו מאד רון ואני, והקמנו אתר בעברית למידע על הביטקוין. כתבנו בו את כל המאמרים ולימים הוא הפך להיות אתר איגוד הביטקוין.
ספר קצת על איגוד הביטקוין: מתי ואיך זה התחיל, ואיך מתבטא תפקידכם ביומיום
עם הזמן השוק צמח מאד (בעיקר ב-2013), והחלטנו להפוך את ההתארגנות שלנו למשהו יותר פורמלי. כך הקמנו את איגוד הביטקוין הישראלי כעמותה רשומה בתחילת 2014 ביחד עם עוד מספר אנשים. המטרה שלנו היא להביא למירב את התועלת שתושבי ישראל מפיקים מהטכנולוגיה של ביטקוין והבלוקצ'יין, ובתוך זה יש כמה תחומי פעילות עיקריים:
- הסברה והדרכה – החל ממיט-אפים ומאמרים, דרך כנסים והרצאות ועד הופעה בתקשורת או הוצאת נייר עמדה. בהתחלה כדי לחשוף אנשים לקיומו של הביטקוין, וכיום יותר בהסברה מהו (אחרי שכבר שמעו עליו).
- תקשורת – תקשורת זו אחת הדברים הכי אפקטיביות להגיע כמויות גדולות של אנשים. הפעילות שלנו בתקשורת מתבטאת בעיקר בווידוא אמיתות התוכן כשיוצא מאמר או כשמתפרסמת כתבה חדשה, וביטוי העמדה שלנו בתהליך. בנוסף, באמצעות יועץ התקשורת שלנו אנו דואגים לקידום כתבות על הנושא כך שלא רק שזה יסוקר, אלא יסוקר בצורה הנכונה.
- רגולציה – מאז שיצאה טיוטת החוזר הראשונה של רשות המסים בינואר 2017 הגברנו את הפעילות שלנו בתחום הרגולטורי. הקמנו מערך שלם שמטרתו להפחית את רוע הגזירה, לימדנו את הרגולטורים על הביטקוין וכאשר יצאה הטיוטה השניה של החוזר, בינואר השנה, הבנו שהצלחנו לשפר משמעותית את עמדתם. היא אמנם עדיין לא מושלמת, אבל מדובר בתהליך שנמשך כל יום כאשר אנו משוחחים עם חברי כנסת, מפעילים משרד לובי, מופיעים בפני ועדות ועוד.
- טיפוח של הקהילה – צריך לשמר את הקהילה הנוכחית, לגבש אותה וליצור משהו מתמשך. ליצור הוואי וגיבוש כמו למשל מסיבת הפורים, המפגש השבועי בסטושי סקוור (ימי א' ב-19:00 בשגרירות הביטקוין בתל אביב).
הבנקים חרטו על דגלם לעצור את המטבעות הדיגיטליים בכל מחיר מתוך טענות של הלבנת הון ומימון טרור, אך לאחרונה חלו התפתחויות בהן בתי המשפט פסקו נגד בנק איגוד ולאומי, והרשות להלבנת הון פרסמה השבוע טיוטה משלה.
מה הסטטוס של 'המאבק' בבנקים החוסמים העברות לצורכי רכישת מטבעות קריפטוגרפיים?
אז באמת גם אנחנו שמנו לב להתנהלות הבנקים. בהתחלה היה מדובר במשהו נקודתי אבל מהר מאד הבנו שזו נהיית מגמה של בנקים לחסום העברות לרכישת ביטקוין או מטבעות אחרים. לכן התחלנו לעסוק בתחום ושכרנו עורך דין שייצג אותנו ספציפית בעניין הזה. בגדול הרעיון שלנו היה למנף את החוק החדש לפיקוח על שירותים פיננסיים שמכניס תחת המטרייה שלו דברים שקשורים בביטקוין. החוק נחקק לפני שנתיים (אבל רק עכשיו נכנס לתוקף), וכבר אז נכלל הביטקוין בחוק תחת 'מטבע וירטואלי'. למרות שנכלל בחוק, הרשות להלבנת הון לא ידעה איך להתייחס ולהתמודד עם המטבעות הדיגיטליים, וכך התחלנו לסייע להם בניסוח הצעה לטיוטה לצו איסור הלבנת הון בתחום ביחד עם נציגים של ביטס אוף גולד וביטוסי.
בגדול בחרנו בדרך הזו כי הבנו שברגע שמבחינת הרשות להלבנת הון סוגיית המטבעות הדיגיטליים תהיה מוסדרת יותר, לא יהיה תירוץ יותר לבנקים לאסור על עסקאות שכן הן אמורות להתבצע תחת כללים מסוימים שניתן לאכוף ולפקח עליהם.
בחודשים האחרונים אנחנו עדים להטמעה נרחבת של השיפור הטכנולוגי סגוויט (אף אצל זירות מסחר כגון קוינבייס וביטפינקס) וכמובן תחילת דרכה של רשת הברק (לייטנינג נטוורק).
האם לדעתך הנ"ל מסמן את תחילת המעבר לשימוש יומיומי בביטקוין כמטבע במקום כהשקעה? או שמא יש עוד כברת דרך לעבור?
ללא ספק יש עוד כברת דרך לעבור, אנחנו עדיין נמצאים בשלב מאד מוקדם. לייטנינג נטוורק בהחלט מתפתחת יפה אבל ברמת המימושים עדיין יש המון להשתפר ולהיות יציבים יותר. השלב הבא בתהליך הוא שלב האינטגרציה של רשת הברק בחברות הסליקה הגדולות והבורסות כגון קוינבייס ואז יהיה את הפוטנציאל הטכני באמת לגדול בהיקף השימוש.
בדיוק היום (ביום הריאיון) היה לי איזשהו מקרה מעניין ומעציב. שניסיתי לשלוח פקס, ויש אתרי אינטרנט שמאפשרים לשלוח פקס דרכם (מן הסתם לא אתחיל להתעסק עם מכונת פקס אמיתית). עד עכשיו הייתי משתמש באתר שנקרא 'bitcoinfax' והוא נהיה מאד יקר. התחלתי לחפש אלטרנטיבות ומצאתי אתר שמקבל תשלום דרך Stripe (בביטקוין), אבל אחרי כמה דקות נזכרתי ש-Stripe הפסיקו לאפשר תשלום בביטקוין שזה מאד עצוב ולא מקדם פיתרון. באותה נשימה ש-Stripe הודיעה בתחילת השנה שתפסיק לאפשר תשלום בביטקוין בעקבות עמלות גבוהות וזמני אישור, הם הודיעו שיבחנו אינטגרציה עם רשת הברק בעתיד.
ברגע ש-Stripe וחברות כמו Steam יאפשרו תשלום באמצעות לייטנינג זה יאפשר לרשת לגדול מאד, אבל אז נתמודד עם בעיה נוספת שקיימת: צריך שאנשים ישלמו עם זה. זו כבר בעיה אחרת שרוב האנשים לא אוהבים להשתמש בביטקוין ואני מאד ביקורתי נגד התופעה הזאת. קודם כל, אם לא נשתמש בביטקוין הוא לא יגיע לשום מקום כמטבע אלא יישאר השקעה. אם עדיין נהיה תלויים בבנקים אז ביטקוין לא מימש את מטרתו. אני חושב שצריך להגדיל את המודעות לחשיבות של תשלום בביטקוין ולארגן איזשהו רב-שיח בעניין. בנוסף, אני לא מסכים עם הטיעון של "אני לא משתמש בביטקוין כי אני חושב שהוא יעלה" כי עפ"י התפיסה הזו אתה אמור לקחת כל שקל שיש לך ולקנות איתו ביטקוין, ואז בכל פעם שתצטרך לרכוש מוצר להמיר חזרה לשקלים. אני חושב שבמקום להמיר כל פעם לשקלים, אפשר פשוט לשלם בביטקוין.
כמובן שיש בסוגיה גם את אלמנט הרגולציה שעד עכשיו לא הייתה מאד ידידותית לתשלומים בביטקוין, אבל אם נצליח לכוון לרגולציה ברורה ויחסית מתאימה – אולי זה יעודד את הרצון לתשלום בביטקוין. אחד מהדברים שאנחנו עובדים עליהם אגב הם דיווח שנתי, ולא פר פעולה.
אומרים שהבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים ישנו את העולם מהרבה בחינות: כלכלית, טכנולוגית, ארגונית ועוד. יש שאומרים שמדובר במהפכה גדולה יותר משל האינטרנט עצמו. מנגד יש לא מעט אנשים מוכרים בתעשייה, בעיקר 'מקסימליסטים' של ביטקוין, שאומרים שטכנולוגיית הבלוקצ'יין היא רק מאגר מידע לא יעיל וללא שימושים מוכחים פרט לביטקוין.
כיצד אתה רואה את טכנולוגיית הבלוקצ'יין? האם לדעתך היא אכן כה מהפכנית ותשנה מקצה לקצה כמעט כל תעשייה?
באופן כללי רמת האופטימיות שלי בנוגע לטכנולוגיית הבלוקצ'יין משתנה עם הזמן. אני למעשה הייתי בין הראשונים שעשו 'פופולריזציה' לרעיון שאפשר להשתמש בבלוקצ'יין לעוד דברים מלבד לכסף. באותו זמן, ב-2012, דיברנו על משהו שנקרא 'Colored Coins' (שאגב למיטב ידיעתי זה מונח שטבע רון גרוס). ברמה הטכנית מדובר במשהו שלמעשה מבטל את הפאנג'ביליות של ביטקוין – במקום שכל המטבעות יהיו אותו דבר יהיה אפשר 'לצבוע' מטבעות. למשל אם יש לי 100 סטושי, אני יכול לצבוע אותם ואז לעקוב אחריהם, ולפיכך הם יכולים לייצג משהו אחר כמו מניות בחברה. אני מוכר את אותם הסטושיז ומעביר אותם ברשת הביטקוין כאילו מדובר בכסף, אבל למעשה מדובר במניות שמזוהות לפי הצבע והן סחירות שלא בבורסות. טרנסקציית ביטקוין רגילה אבל מיוחדת. בסופו של דבר הרעיון די נזנח, ומשתמשים יותר באתריום לצורך זה..
עם הזמן התחלנו לראות דברים כמו NameCoin, אתריום, theDAO שמאפשרים לכאורה דברים נוספים על הבלוקצ'יין שהם לא כסף. בתקופה ההיא הייתה לי אופטימיות זהירה בנוגע לסוגיה, אבל העניין הוא כזה: מצד אחד – האם אפשר לעשות בטכנולוגיה שימושים לדברים נוספים שהם לא רק כסף? התשובה היא כן, ואני חושב שזה גם יקרה יום אחד. מצד שני, הבעיה היא שמה קורה כרגע זה פשוט… לא זה. כל פעם שאתה שומע מישהו מדבר על משהו שהוא מפתח על הבלוקצ'יין, 95% שזה סתם קשקוש ושהוא מנסה לדחוף את הטכנולוגיה למקום שהיא לא שייכת (במקרה הטוב) או במקרה היותר גרוע מדובר בהונאה / סקאם.
אז כרגע אני יותר מוגדר בצד של הסקפטים משום שרוב הדברים שאנחנו שומעים עליהם הם קשקוש (מה שמשאיר פתח שחלק מהדברים הם לא קשקוש), ועם הזמן השוק יתבגר ונבין במה אפשר ובמה אי אפשר להשתמש.
דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא שלדעתי יהיה מאד קשה להשתמש בטכנולוגיה לדברים שהם לא כסף לפני שהתחלנו להשתמש בה ככסף.
אז אם אנחנו מסכמים את כל מה שנאמר כאן לשאלה אחת, מה אתה חושב שיקרה ב-5 שנים הקרובות? האם לדעתך ניכנס עכשיו לרגיעה ובתוך חמש השנים הללו יהיה 'הייפ' נוסף, האם לדעתך אנחנו בדרך ל-5 שנים של שקט ודשדושי מחירים?
תראה, קשה לדעת בדיוק אבל בהיעדר רעיונות אחרים אפשר להניח שההיסטוריה תחזור על עצמה, כך שאם נסתכל על הבועות הקודמות ב-2011, ב-2013 וב-2017 אפשר להניח ש'תקופת החורף' תימשך בין 2 ל-4 שנים, ואז יגיע הגל הבא.
למרות שה'הייפ' האחרון יצר תהודה בינלאומית גדולה מאד? המטבעות הדיגיטליים בכל זאת לא יורדים מהכותרות, בין אם זה הביטקוין ובין אם מדובר במטבעות אחרים.
גם ב-2013 היו סיקורים טלוויזיוניים בקצב שלא נופל בהרבה ב-2017, כולל הצגת שער הביטקוין באופן יומי ב'לילה כלכלי'. מבחינה איכותית הסיקור היה דומה, בעוד שמבחינה כמותית ברור שב-2017 הממדים היו גדולים יותר.
ראינו שכל הבועה של 2017 קרתה כשהשוק לא היה מוכן אליה, בטח לא ברמה הטכנית של סקלאביליות, וגם לא ברמת הרגולציה – כי מה זה עוזר שכ"כ הרבה אנשים מנסים לקנות ביטקוין כשהרגולציה לא מתאימה לכך שיהיה שימוש בו. אפילו מבחינת חינוך – רוב האנשים שקנו ביטקוין בתקופת השיא לא ידעו בכלל מה הם קונים, כי לוקח זמן להבין דברים מהסוג הזה.
הגענו לשיא חדש, הייתה קריסה, ולהערכתי נישאר פחות או יותר באותה רמת מחירים לתקופה הקרובה עד הפעם הבאה שיהיה שוב טריגר לגל דומה, בשאיפה שהשוק יהיה יותר מוכן ממה שהוא עכשיו. הוא כנראה לא יהיה מוכן ב-100% אבל לפחות שיהיה יותר גדול וערוך. ככה יהיה עוד כמה פעמים עד שנגיע ליציבות.
השאלה הקבועה שלך כנראה בראיונות: מה הטיפים שהיית נותן לאנשים שמעוניינים לקנות מטבעות?
הדבר הכי חשוב שאני יכול להמליץ הוא ללמוד ולהבין כמה שיותר לפני שמקבלים החלטות (בטח אם מדובר בהשקעה) כדי לא לבוא ממקום של חוסר ידע. יש היום מאיפה ללמוד, בין השאר גם פה בקריפטוג'ונגל, וחשוב להשקיע בזה זמן. אחרי זה, אם אתם מאמינים בזה, מבינים את מה שהביטקוין מייצג ומעוניינים להשקיע בזה זכרו את החוקים הבסיסיים: להשקיע לטווח ארוך (לא לסחור), לא להשקיע מה שאי אפשר להרשות להפסיד ועוד.
אגב, אחרי שלומדים את ביטקוין אפשר לחקור אלטים ביותר קלות ואז לשאול את השאלות הנדרשות: מה הוא עושה? במה הוא מתיימר להיות יותר טוב מהביטקוין או מטבעות אחרים? וכו'.
הנקודה הכי חשובה להדגיש לדעתי היא שהשקעה היא לא הדבר היחיד שאפשר לעשות עם המטבעות הדיגיטליים. צריך לעשות הפרדה. כמו שכשאגיד למישהו לחפש משהו בגוגל אני לא מבקש ממנו להשקיע במניות של גוגל אלא להשתמש במוצר שלהם. ככה שצריך לעשות את ההפרדה המנטלית הזו.
מני היקר, שמחנו לארח אותך לריאיון בג'ונגל, מודים לך על פועלך העצום בתחום ובאופן כללי על פועליו של איגוד הביטקוין והשגרירות, ונקווה לשמוע על דברים משמחים ומקדמים פתרונות!
תודה רבה גם לכם ?
