איגוד הביטקוין הישראלי הוא אחד מהגופים המשמעותיים ביותר בתעשיית הקריפטו הישראלית. כעת, אירחנו את נעה משיח, מנכ"לית האיגוד, לריאיון בג'ונגל. נעה סיפרה לנו על כיצד התחילה את דרכה בתחום, על פעילות העמותה עד כה, על המאבקים מול הרשויות השונות וכיצד היא רואה את התפתחות התחום בישראל.
ספרי קצת על עצמך נעה 🙂
אני מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, אני נמצאת באיגוד כבר קרוב לארבע שנים. בעברי עבדתי בתחום התקשורת והייתי עורכת תכניות בערוץ הכנסת.
כיצד נחשפת לביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים?
דרך העבודה הכרתי את התחום ומהיום הראשון היה עניין ואקשן הרבה ללמוד, אז נשאבתי בכל הכח – ולהוכחה, אני עדיין פה.
בקצרה: חיפשתי עבודה, ועו"ד יהונתן קלינגר (היועץ המשפטי של האיגוד) הפנה אותי למשרה תוך תיאור בהתלהבות של חבר'ה גיקים חכמים מאוד שמעוניינים שיהיה מישהו שיעזור לנהל את כל היום יום של העשייה. חשוב להדגיש שלא הגעתי מרקע טכנולוגי, אבל אני לא טכנופובית לחלוטין ויכולה להתמודד קצת עם עניינים טכניים ובצד הכלכלי – יש לי רקע בזכות התואר שלי במנהל עסקים.
לפני הראיון לתפקיד למדתי בעצמי קצת על התחום, ניגשתי לשגרירות הביטקוין להבין במה מדובר ונדלקתי. למזלי מני רוזנפלד ושאר החברים באיגוד התרשמו לטובה והנה אני פה.
הדבר שאני הכי אוהבת בעבודה, חוץ מלהכיר עולם שלם ומרתק, הוא להיות בקשר עם הקהילה המיוחדת של הביטקוינרים הישראלים, משיחת חולין עם גדולי המומחים בתחום (בלי צחוק, יש פה את מיטב המוחות) שעוזרים וסבלניים ומסבירים לאנשים חדשים ולא טכנולוגיים, כמוני, בקפדנות וסבלנות ועד רוח ההתנדבות הכבירה של האנשים שנרתמים להתנדב בהרצאות, אירועים, האקתונים ואפילו כתיבת מאמרים ועזרה בניסוח ניירות עמדה כללים ומול הרשויות בישראל.
מה גרם לך להצטרף לאיגוד הביטקוין הישראלי ולקדם את פעילות המטבעות הדיגיטליים בישראל?
העבודה מחייבת 🙂 אבל ככל שלמדתי כמה תועלת יכולה לצמוח מהתחום גם נרתמתי לפעילות יותר.
עבור מי שאינו מכיר את איגוד הביטקוין, תוכלי לתאר מהי הפעילות שאתם עושים ובאיזה זירות אתם פועלים הכי הרבה?
איגוד הביטקוין הוא עמותה שפועלת למען כך שאזרחי ישראל יוכלו להפיק את המירב מהטכנולוגיה של ביטקוין ומטבעות דיגיטליים, אנחנו עוסקים בין היתר בחינוך והסברה על התחום תוך הפצת מידע אמין (סדנאות, הרצאות מידע באתר, פודקסטים ועוד), חיזוק וטיפוח קהילת הביטקוין הישראלית, קשר ועבודה עם רשויות המדינה השונות על מנת לייצר רגולציה שתורמת לתחום ולמשתמשים, וגם נותנים תמיכה לעסקים וחברות סטארט-אפ המעוניינים להשתמש בביטקוין או לפתח מוצרים, שירותים וטכנולוגיות המקדמות אותו.
במסגרת כל הדברים הללו אנחנו גם משתדלים לייצר נוכחות בתקשורת הישראלית והעולמית על מנת להביא את הבשורה לקהל הרחב.
בכמה מאבק אתם נתקלים, כשמדובר בהיבטים רגולטוריים? איך מתנהל התהליך?
תלוי מאוד, יש מקומות שפתוחים לשמוע ויש כאלה שפחות. לעיתים יש רצון טוב, אבל קשה להזיז נהלים וקביעות שקיימת הרבה שנים. המטרה היא לנסות ליצור שיח עם כל הגורמים שקשורים לנושא בממשלה, בכנסת ובגופים נוספים.
לרוב ההליך הוא לנסות להבין אם בכלל יש מכשול או בעיה, אם כן – איפה הוא טמון (בבנקים? ברגולציה? אצל משרד ממשלתי מסוים? במקום אחר?) ואז להבין מה הפתרון האידיאלי – שינוי חוק? שינוי תקנה? שיחה עם גורם מסוים לגבי נוהל שהוא יכול לשנות בסמכותו וכו'.
לרוב נעדיף לעבוד חכם, לראות אם יש כבר איזה תהליך שקורה ולקדם אותו – זה דבר שמתקבל הרבה יותר טוב מאשר להנחית משהו חדש מהשמיים או "להמציא את הגלגל".
אבל יש בהחלט מקרים שצריך להמציא גלגל כזה, לעזור לנסח חוק חדש, לצאת למאבק, להליך משפטי ועוד – גם מזה אנחנו לא נרתעים.
מקרה אחד כזה שחשוב לציין היה ממש לאחרונה, רשות המיסים רצתה להוסיף בחוק ההסדרים סעיף שיחייב כל מי שמחזיק מטבעות דיגיטליים בסכום של מעל ל-200,000 ש"ח לדווח להם על ההחזקה שלו.
ראינו את זה כגזירה בעייתית מאוד מכמה בחינות: אין לזה תקדים בשום נכס אחר, ערך המטבעות הדיגיטליים הוא תנודתי ואדם יכול להגיע לסף הדיווח מהר מאוד גם בלי להיות מודע (שהרי לא מדובר פה באירוע מס) ויש הלכה למעשה יצירה של מאגר מידע על מחזיקי הקריפטו בישראל – דבר שהוא מאוד בעייתי מבחינת פרטיות.
מכיוון שחוק ההסדרים הוא הליך חקיקה מהיר יחסית ברגע שזיהינו את הבעיה, התחלנו בפעילות מול הרשות הרלוונטית.
בניצוחו של מנהל הרגולציה של האיגוד, ניר הירשמן, קבענו פגישות עם בכירים ברשות להבהיר את הבעייתיות ולנסות למצוא פתרונות, כל זה במסגרת ה'לעבוד חכם' מול הרשויות.
למזלנו הצלחנו לדבר איתם מהר מכיוון שפיתחנו יחסים טובים איתם בעבר, במקביל וביתר שאת כשראינו שהם לא מתכוונים לוותר מהר, עברנו לערוצים אחרים כמו פנייה לחברי כנסת ושרים, שבסופו של דבר הניבה את התוצאה הרצויה כשנודע לנו הוחלט לפצל את הסעיף מחוק ההסדרים. מה שיחייב חשיבה מחודשת עליו, הליך חקיקה מסודר יותר וארוך יותר שיתן זמן להתנגדויות ולשיח רציני בנושא.
אחת מהבעיות הכי גדולות היום בתחום טמונה בבנקים. תוכלי לתאר את זווית המאבק מצד האיגוד?
בערך מהיום הראשון שלי בתחום אני מכירה את הבעיה הזאת ולצערנו עוד לא נפתרה עד הסוף. לבנקים יש אחריות מסוימת על פי חוק, אחריות כלפי הלקוחות: חייבים לפתוח חשבונות למשל וגם אחריות של שמירה על החוקים כמו בעניין של הלבנת הון, למעשה המדינה יצרה מצב שהיא הופכת אותם לשומרי הסף בכל הקשור לתחום הזה ולכן כחלק מהחובות שלהם הם נזהרים ברותחים וגם בצוננים.
אנחנו חושבים שהאחריות הזאת לא מקנה להם את הזכות לסרב שירות ללקוחות בלי חשד הגיוני וסביר לקיום עבירה שכזאת, השימוש של לקוח במטבעות דיגיטליים אינו מהווה כשלעצמו חשד מספיק ובהרבה מקרים הבנק אפילו לא בוחן את הפעילות של הלקוח וישר חוסם – לטעמנו ולדעת היועץ המשפטי לממשלה סירוב אוטומטי שכזה הוא לא סביר.
זאת נקודת המוצא שלנו ומכאן יצאנו לדרך – כפי שרמזתי בשאלה הקודמת, פה היה מקרה מובהק של תהליך שבדרך שאנחנו "רק" צריכים לקדם אותו – בדמות חוק נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, שמפרט גם את החובות של מי שרוצה לתת שירות במטבעות דיגיטליים, וכך לפחות הבנקים לא יסרבו ללקוחות שעבדו דרך נותן שירותים ישראלי. כל מה שהיה חסר זה צו איסור הלבנת הון שיסדיר את התחום, החוק כבר נכנס לתוקף. העלנו את הנושא לוועדת הכספים בכנסת ה-20, סוף שנת 2018 – ומאז ועד לחודש פברואר 2021 לא היו ממשלות וכנסות פעילות שיכלו להעביר את הצו הזה שהרשויות בישראל מעוניינות בו.
ככל שחלף הזמן הרגשנו שאנחנו תקועים ויצאנו למאבק נוסף בזירה המשפטית, החלטנו ללוות לקוח, ניר דגן, בתביעה שלו מול בנק. הצטרפנו לעניין באופן עקרוני על מנת להבהיר שאנחנו חושבים שהמאבק הזה מוצדק והלקוח הזה מעוניין לפרוץ דרך משפטית עבור הקהילה.
לקוחות נוספים תבעו בנקים ובדיון אחר התקבלה חוות הדעת העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה שקבעה שאין לחסום אוטומטית ונתנה מבחנים לפעילות מפחיתת סיכון. ניתן גם פס"ד במקרה של רועי ערב לטובת הלקוח, אצל דגן המשפט עוד מתקיים.
בינתיים קמה ממשלת חירום לעניין הקורונה ובזמן הקצר שפעלה לפני שהתפזרה, הצלחנו לפעול מול וועדת החוקה והרשות לאסור הלבנת הון ורשות שוק ההון על מנת להביא את הצו להצבעה, בסיוע הקהילה, התעשייה וחברת הלובי החרוצה שלנו הצלחנו לגרום לשר המשפטים לחתום על הצו, ממש יום לפני שהתפטר ולהביא את הנושא לוועדה שקיימה עליו דיונים ואף שמעה את עמדתנו וקיבלה לא מעט מההערות שלנו לפני שהתפזרה הכנסת סופית.
כרגע אנחנו במצב שבו אנחנו מחכים לראות מה תהיה השפעת הצו על התנהלות הבנקים ובהתאם להתנהלות נשקול את המשך הפעילות.
האם בעינייך הכיוון חיובי לתעשייה הישראלית, או שמא יזמים ימשיכו לברוח מכאן?
התעשייה הישראלית בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים יוזמת, מקימה חברות מגייסת כספים ועובדת קשה על מנת לפתח את התחום. במחקר שעשינו לפני שנה גילינו שיש מעל ל-130 חברות שעוסקות איכשהו במטבעות דיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין.
התלונה החוזרת ונשנית מחברות היא שהרגולציה הישראלית מקשה מאוד על הפעילות שלהן. בין אם ביחס של הבנקים (עליו הרחבנו מספיק) ובין אם בחסמים אחרים מצד הרגולטורים.
חברות ישראליות רבות, למרות שפועלות בארץ ומעסיקות לא מעט עובדים ישראלים, לרוב לא רשומות כישות ישראלית בגלל מגבלות רגולטוריות, ולעיתים גם לא משרתות לקוחות ישראלים.
אנחנו מנסים לגרום למדינת ישראל להבין איזה פספוס זה יהיה אם התעשייה הצומחת הזאת תחליט יום אחד שהגיעו מים עד נפש ותעתיק מפה את הפעילות שלה.
זה נושא שעולה בשיחות שלנו עם כל הגופים הממשלתיים ואנחנו עושים מאמצים גדולים כדי לא להגיע לשם ולעודד בכל זאת את הישראלים ליצור ולפתח פה.
כיצד באופן כללי את רואה את שוק הקריפטו מתפתח בשנים הקרובות?
ראינו בשנה האחרונה כמה דברים שנראים חיוביים מאוד לתחום: מוסדיים שנכנסים במלוא הכוח לתחום, חברות שאומרות במפורש שהן מחזיקות ביטקוין ומטבעות נוספים כגידור מפני שחיקת ערך מטבעות הפיאט. גופי השקעה שבעבר הזהירו לקוחות וסוחרים מביטקוין והיום מעודדים להחזיק חלק מתיק ההשקעות במטבעות דיגיטליים.
מאסטרכארד, ויזה פייפאל – כל ענקיות התשלום מאפשרות קנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים, כל זה מעיד על שינוי הכיוון של החברות הללו אבל יותר מכל, על הדרישה מצד הלקוחות להחזיק בנכסים הללו בנוחות.
אז אני מאמינה שנראה עוד מהמגמה הזאת בשנים הקרובות.
דבר נוסף הוא פיתוח של תעשיית הפיננסים במטבעות דיגיטליים, שירותים שהיינו רגילים שרק בנקים נותנים כמו הלוואות, ריביות, אשראי וכו' התחילו להתקיים גם באפליקציות מבוזרות, בלי שליטה של המוסדות הפיננסיים הישנים. התחום עוד לא מספיק מפותח, אבל אם ישכילו לנהל אותו נכון, באופן אמין עם תמורה אמיתית ללווים ולמלווים אז יש לנו פה פוטנציאל לא רע של מערכת פיננסית שמהווה תחרות לבנקים.
שמחתי לארח אותך נעה! המון בהצלחה וכמובן שנתעדכן בהמשך.
תודה רבה בן, שמחתי להתארח גם אני 🙂
