שנת 2018 הייתה קשה במיוחד עבור משקיעים ויזמים בעולם המטבעות הדיגיטליים, על כך אין ספק. כשברקע חברות מתפרקות, מטבעות נזנחים ומשקיעים רבים שנכוו בורחים – מצאנו לנכון לארח את עופר רותם, חבר וותיק ומוערך בקהילת הביטקוין הישראלית, משקיף באיגוד הביטקוין, ולאחרונה גם שותף מייסד בקרן ההשקעות Collider Ventures.
עופר רותם – ריאיון בג'ונגל
ספר קצת על עצמך..
אני בן 34, נשוי עם ילד קטן ועוד אחת בדרך 🙂
גדלתי ביישוב חופית ליד נתניה, כאשר בגיל מאד צעיר גרתי גם כמה שנים בסאניווייל, קליפורניה. חזרתי לחופית ומשם שוב חזרתי כנער לארה"ב, הפעם לפורטלנד שבאורגון. אבא שלי מהנדס מחשבים (מהראשונים באינטל ישראל), ואמא זמרת אופרה בינלאומית וציירת.
למדתי אלקטרוניקה, פיזיקה ומחשבים בתיכון, ואפילו הפקתי קצת מסיבות. בצבא עברתי בין כל מיני מקומות וסיימתי את הקבע כקצין תיאום וקישור מול הפלסטינים; היה מאוד מעניין להכיר את הפלסטינים וללמוד ערבית, ואהבתי מאד לעבוד עם החיילים שלי. אני אף בקשר עם חלקם גם היום.
טיילתי כמעט שנה בדרום אמריקה במהלכה למדתי ספרדית והכרתי תרבות חדשה ומעניינת. לאחר מכן חזרתי ללימודי פיזיקה באוניברסיטת בן גוריון, שם שכרתי חדר בדירת שותפים במגדלים מאוד מבוקשים. לימים, השותפה שלי הפכה להיות אשתי 🙂
השתתפתי בנבחרת הדיבייט של האוניברסיטה, לקחתי כל מיני קורסים מעבר לתואר, השתתפתי במחאה החברתית, ולימדתי את עצמי תכנות ובניית אתרים. בהמשך, עברתי עם החברה שלי דאז (אשתי כיום) לתל אביב והתחלתי לעבוד בחברה לבניית אתרים ואף בחברה אחרת כמתכנת.
מתי לראשונה נחשפת לתחום המטבעות הדיגיטליים, ומה משך אותך אליו?
חבר לעבודה השב את תשומת ליבי לביטקוין בתחילת 2013. קראתי על זה, הלכתי לכנס במרץ 2013 שבו השתתפו רון גרוס, מני רוזנפלד, אלי סקלר, יוני אסיה, אריאל הורוביץ ועוד כמה מוותיקי הקהילה. שם קיבלתי את ה-100 דולר הראשונים של באי-טורו ואחרי הכנס קניתי את הביטקוינים הראשונים שלי.
מה שהדליק אותי בתחום הוא שבשנים שאחרי המשבר הפיננסי העולם כולו התחיל להבין שישנה בעיה עם המערכת. לרבים נפל האסימון שהיא לאו-דווקא עובדת לטובת המשתמשים בה, אלא שאותם תאגידים, בנקים, סוכנויות לדירוג אשראי ועוד, עובדים בשביל עצמם, בשביל בעלי המניות שלהם והמקורבים שלהם. מערכות התמריצים שלהם לא מסונכרנות עם טובת האוכלוסייה אותה הם משרתים, ואין שקיפות וגישה שוויונית למידע.
יצאנו לרחובות במחאה החברתית, באביב הערבי ובמחאות בוול-סטריט ובשאר העולם, אבל לא ידענו בדיוק מה הפתרון לבעיות שלנו. ביטקוין היה נראה לי כמו התחלה או כיוון לפתרון פרגמטי לבעיות האלה. אנחנו עובדים, מייצרים ערך ומזריקים את הערך הזה לתוך הכסף שבו אנחנו משתמשים, אבל הכסף הזה נשלט על ידי אותם גופים. עם ביטקוין, מי שלא אוהבת את צורת ההתנהלות עם כסף הפיאט יכולה עכשיו לבחור לשמור את הערך שהיא יצרה במטבע שהוא מבוזר, שוויוני יותר, בו תנאי המגרש אחידים וכל אחד יכול להיות שחקן באופן שווה.
אם היא לא אוהבת את ביטקוין היא יכולה גם ליזום מטבע מבוזר חדש משל עצמה ולשכנע את הקבוצה איתה היא סוחרת אח"כ גם לשמור במטבע שלה את הערך שהם יוצרים. הרעיון הזה מאוד מעצים את הפרט ומערער את אי הסימטריה וחוסר הצדק שלעיתים קיימים באופן אינהרנטי במערכת הפיננסית.
למיטב זכרוני סיפרת לי שהשקעת ב-ICO הראשון, Mastercoin. אשמח אם תספר שוב את הסיפור: איך התגלגלו האירועים? מה הוביל אותך להשקעה בו?
היה בזמנו את הרעיון של Colored Coins; דרך שמאפשרת "לצבוע" ביטקוינים ובעצם לייצר מטבעות חדשים. זה היה פרויקט קוד פתוח שהיה נראה לי מאוד מעניין לקראת עתיד בו אנשים ייצרו מטבעות משל עצמם לשימושים שונים באפליקציות שהם מפתחים או לייצוג של נכסים שונים וכו'. במאסטרקוין השקעתי והייתי מעורב דיי בהתחלה. הרעיון היה לנסות למסחר את היכולת הזו של צביעת המטבעות, לבנות תמריץ לתמיכה במערכת כזו. הרעיון בסוף צלח באיתריום.
אז Mastercoin היה הפרויקט שפרץ את הסכר – בכמה פרויקטים השקעת מאז? באיזה שלב אתה משקיע בפרויקטים לרוב? ומה היה הפרויקט המוצלח ביותר מבחינת תשואה?
השקעתי עד היום במעל 25 חברות או פרויקטים. חלקם חברות סטארטאפ רגילות, תמורת מניות; חלקם השקעות במטבעות, אבל תמיד ההשקעה הייתה לטווח ארוך ואני עדיין מחזיק מטבעות מאותן ההשקעות הראשונות וככל הנראה שאמשיך להחזיק, כל עוד יש למטבעות האלה קהילה פעילה ומפתחים.
מבחינת תשואה, הפרויקט הרווחי ביותר הוא שהשקעתי בו המטבע שהגיע קצת אחרי Mastercoin ונקרא NXT.
מתוך הפרויקטים שהשקעת בהם, באילו אתה הכי מאמין?
- ביטקוין. אני חושב ששמירה על ערך בצורה מבוזרת, שלא מצריכה הסתמכות על צד שלישי היא מאוד מעניינת. כמובן שיש דברים ששווה לפתור, כמו הריכוזיות בכרייה (ויש כמה מחשבות והשקעות בנושא הזה גם), אבל אני מאמין שלביטקוין יש קהילה חזקה ושבסוף ביטקוין גם ידע לאמץ שינויים שהוכחו כבטוחים וכדאיים עם הזמן.
- בהקשר הזה, אני גם אוהב את מה ש-Beam עושים וגם בהם השקעתי. שילוב של שמירה על ערך יחד עם הגנה על פרטיות ובעתיד פיתוחים נוספים. אני חושב שיש יתרון בלהתחיל כסטארטאפ זריז ואח"כ להמשיך כפרויקט ללא מטרות רווח וכך להנות ממהירות פיתוח ויכולת לעשות שינויים בשלב מוקדם, וכשהפרויקט מבשיל וגיבש קהילה מספיק חזקה לאפשר משילות מבוזרת בדומה לביטקוין.
- חברות שנותנות שירותים, כמו ביטס אוף גולד, KZen ו EFrontier.
- ביטס אוף גולד הביאו נזילות לארץ וזה דבר מאוד חשוב שמאפשר לאנשים להיכנס לתחום, לשמור ערך בביטקוין ובמטבעות נוספים והם גם מלמדים אנשים איך לשמור את זה ופעילים בקהילה המקומית.
- חברת KZen שוקדים על ארנק שאני מנוע מלפרט אודותיו, אבל הוא יקל על שמירת הקריפטו.
- חברת EFrontier מספקת שירותים לחברות שהנפיקו מטבעות ולזירות מסחר.
היכן אתה חושב שטכנולוגיית הבלוקצ'יין תהיה בעלת שימושים נרחבים יותר?
אני חושב שטכנולוגיית הבלוקצ'יין תהיה בסוף בשימוש נרחב "מאחורי הקלעים" בכל מיני תעשיות ושלמשתמש הקצה יהיו שכבות של הפשטה. הרעיון של ביזור יאפשר לנו ליצור תשתיות טכנולוגיות פתוחות יותר, עם פחות היררכיה. אני סבור שבזכות הרעיון נזכה ליותר חופש לפרט ולהורדת חסמים ליזמות, קידמה והתפתחות. אני מבין שזה משפט מאוד כללי, אבל מה שנגזר ממנו הוא שמצד אחד יש עוד הרבה עבודה וחוסר וודאות לפנינו, ומצד שני ישנן עוד הרבה הזדמנויות בתחום.
לאחרונה הקמת עם שותפך, אדם בניון, את קרן ההשקעות קוליידר ולמעשה מיסדת את האופן בו אתה משקיע. עבור היזמים והמשקיעים בקהל – מהם שלושת הדברים העיקריים שאתה מסתכל עליהם כשאתה בוחן פרויקט להשקעה?
כמובן שלא מובטחת השקעה גם לפרויקט שעונה באופן מלא על שלושת הדברים העיקריים, לצערי הכסף מוגבל ביחס לכמות הרעיונות והאנשים הטובים. גם קשה להגיד מהם שלושת הדברים העיקריים, כי יש דגשים שונים כתלוי במיזם, אבל אנסה להדגיש אותם כמיטב יכולתי:
- האם מדובר בפרויקט עם אופק לשנים קדימה? אני לא ספקולנט, אני לא יודע איזה מטבע יעלה או ירד מחר וזה לא מושך אותי. מעניין אותי להשקיע במיזמים בשלב הראשוני שהולכים להישאר כאן לטווח ארוך.
- האם הפרויקט פותר בעיה בתחום הביזור שפתרונה יאפשר את גדילתו?
- היזמים – הערכים שלהם, הניסיון והיכולות שלהם ביחס לבעיה אותה הם פותרים במיזם, הדינמיקה ביניהם.
ישנם המון תחומים בתעשיית הבלוקצ'יין שדורשים שיפור משמעותי: סקלאביליות, אבטחה, חוויית משתמש, ועוד. על מה לדעתך יש לשים את הדגש העיקרי בשלב בו אנחנו נמצאים, עשור אחרי המצאת הביטקוין? ולמה?
שאלת מיליון (מיליארד? טריליון?) הדולר. אם הייתי יודע אולי לא הייתי מקים קרן הון סיכון ופשוט משקיע לבד רק שם 🙂
אבל אנסה בכל זאת: אני חושב שאנחנו מצויים בתהליך כמו-אבולוציוני. לדעתי אנחנו יחסית בתחילת התהליך בכל מה שקשור בביזור ולכן צריך את הדברים שיהיו תשתית לתחום שלם שיתפתח ויהפוך להיות בסוף עמוד השדרה של דברים רבים בעולם. קשה לדעת בדיוק מה יהיו הצרכים ומה יהיה הצורך הכי גדול ולכן כקרן אנחנו נשקיע בכל התחומים שציינת בשאלה ועוד.
אם להמר, אני מניח שכלים שיקלו על המשך הפיתוח בתחום, ויורידו חסמים, כמו כלים למפתחים. בסוף עם תשתית רחבה, חזקה ובדוקה נוכל להוציא מוצרים לשימושים ותעשיות שונות: צדקה, ממשל, פיננסים, ועוד ועוד.
לאחרונה צפות החדשות או הפרשנויות על כך שעידן ה-ICO מת, ומתחיל עידן ה-STO, בו נכסים מוחשיים מהעולם האמיתי או ניירות ערך ייוצגו ע"י טוקן. האם לדעתך זה נכון? האם בעיניך מדובר בתהליך חיובי שהשוק עובר, או לחלופין מדובר בתקיעת מקלות בגלגלים?
לדעתי ה-ICO היה אמור להיות משהו שאולי ה-STO יהיה. הרעיון ב-ICO, של הנגשה והפשטה של השקעות ומוצרים פיננסיים לאנשים מכל העולם, הוא רעיון טוב בבסיסו. אבל במתכונתו הנוכחית הוא גם נוצל לרעה. ראינו לעיתים משקיעים שנוהרים אחרי פרויקט בגלל FOMO (הפחד להישאר מאחור) ולא בודקים מה הם קונים ומה זה מקנה להם, אם בכלל, ויזמים שמנצלים את ה-Hype הזה.
עכשיו ששינו את השם לSTO ומכניסים עוד פרמטרים לתוך החוזה של הטוקן, כולל רגולציה, צריך לראות האם המשקיעים יהיו חכמים יותר, היזמים טובים יותר והאם תהיה אכיפה במקרה שמשהו לא מתנהל כמצופה.
לגבי מות ה-ICO, אני חושב שיהיו מערכות שיוציאו טוקן משלהם, אבל המודל של גיוס המון כסף תוך שימוש בקמפיינים של יחסי ציבור בזמן שהמוצר לא קיים, אכן מת. מיזמים טובים בתחילת דרכם יעדיפו לגייס ממספר קטן של משקיעים שנותנים ערך מוסף ויכולים להשקיע בסבבי המשך, כך להגיע למוצר ללא הרעש של המוני מחזיקי טוקנים, ורק אז להוציא טוקן. הסיבה היא שבתחילת דרכו של מיזם, אין לו באמת את המשאבים לנהל כמות גדולה של משקיעים, צריך מערך לזה, ואם מנהלים את המשקיעים זה אומר שמקצים משאבים למקום הלא נכון – יח"צ במקום מוצר והתאמתו לשוק. חברה שכבר עברה את שלביה הראשונים ומוכנה לקבל את המון המשקיעים תוכל להוציא מטבע.
אם אנחנו רוצים בכל לאפשר לשוק הרחב להנות מהסיכון/סיכוי של מיזמים בתחילת דרכם צריכים לפתח מכשירים שיעזרו לקהל להשקיע ובמקביל שהמיזם לא יוציא משאבים על ניהול המשקיעים. השקעה של כספים זה דבר חשוב ואני מברך על עוד אפשרויות השקעה, רק צריך לזכור שכמו שלא כל אחד נולד פסנתרן או רופא, לא כולם יכולים להיות משקיעים מקצועיים ולכן יש כאן פער שמצריך גישור.
לדעתי השוק עובר תהליך חיובי, של התפכחות הן מקרב משקיעים והן מקרב היזמים.
בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה-2000 הגיעה לטריליוני דולרים בשיאה, בטרם התפוצצה. האם לדעתך עידן ה-STO החדש יהיה טריגר לבועה נוספת בשוק הקריפטו, כזו שתקרב אותנו לסדר גודל של בועת האינטרנט?
אני לא נביא, אבל דעתי היא שה-STO לא יגרום לבועה. אני חושב שה-STO יהיה חלק מסלילת הדרך להגברת השימושיות בטכנולוגיה, הורדת חסמים ומתווכים והגברת השקיפות והחיבוריות (היכולת של אנשים להיות חלק מהמערכת, להתחבר אליה) בעולם הפיננסיים. האם זה יעודד עלייה במחיר הביטקוין ודומיו במשך הזמן? יתכן מאוד. האם מחירי הביטקוין והמטבעות עוד יהיו תנודתיים? כנראה שכן. גם יתכן בהחלט שתהיה עוד בועה בשנים הקרובות, אבל אני לא חושב שזה יגרם בגלל ה-STO. זה קורה כי השוק הזה עדיין קטן וקל להשפיע עליו במאמץ קטן ביחס לשווקים אחרים, גדולים יותר.
לסיום, מה העצה העיקרית שתיתן למשקיע מתחיל בתחום?
זה תלוי איזה משקיע. לזמן קצר או ארוך? בסטארטאפים או מסחר במטבעות?
- קצר ומטבעות: תהיה בריא, אל תשקיע יותר ממה שאתה יכול להפסיד, תהיה מוכן גם להפסדים, תהיה חזק, ובהצלחה.
- קצר בסטארטאפים: אין דבר כזה 🙂 לסטארטאפ לוקח זמן לצבור ערך, אז צריך להשקיע בו לזמן ארוך וכנראה שסטארטאפ ההחזקה בו נזילה (נניח כזה שמוציא טוקן מסוג Security ביום הראשון, דבר שעוד לא זכור לי שראינו), אז עדיף לקנות את הטוקן בהמשך, כשההייפ ידעך.
- ארוך במטבעות: אל תשקיע יותר ממה שאתה יכול להפסיד. את מה שאתה משקיע, תשקיע לזמן ארוך אחרי שלמדת את התחום. תשקיע קודם בביטקוין ואם אתה רוצה להשקיע בעוד מטבעות תלמד אודותיהם, על הקהילה שלהם ואז תחליט.
- ארוך בסטארטאפים: זה לרוב כבר סכומים גדולים יותר, ומושך משקיעים מנוסים יותר. לא להשקיע יותר ממה שאפשר להפסיד, כמו תמיד. ללמוד טוב את התחום ואת הסטארטאפ, המתחרים שלו, היזמים ועוד. לשאול אנשים, לעשות בדיקות, ובסוף להחליט אם להשקיע.
וליזם?
זכור שהשם שלך זה הדבר הכי חשוב. זה נכון לכל אדם, גם למשקיע, אבל עוד יותר ליזם. יזם שמרמה את המשקיעים שלו אולי יצליח פעם אחת, פעמיים, אבל זה לא יעבוד לו לאורך זמן, הוא יהיה חשוף לתביעות וזו לא צורה לחיות. בסוף אתה מזדקן, מסתכל על עצמך, על הזכרונות שלך ועל מה שהשארת אחריך. תשאיר משהו שיהיה שווה לספר עליו. שווה לספר על כשלונות, שווה לספר על החמצות, אבל לא על עיגולי פינות, מרמה, או אנוכיות.
אחרי שזכרת שהשם שלך זה הדבר הכי חשוב, צא לדרך ותלמד. אל תפסיק ללמוד, לשאול שאלות ולדבר עם אנשים. רעיון טוב זה חלק מאוד קטן ממיזם מצליח. אל תפחד שיגנבו לך אותו, תספר עליו לאנשים, תקבל את הפידבק שלהם ותשפר אותו.
כשהגעת לרעיון ולדרך ביצוע תראה האם ארגז הכלים שברשותך מספיק (הוא כנראה לא מספיק) ואיך אתה מרחיב אותו (לרוב עוד שותף).
אחרי שנכשלת, נסה ללמוד מהכישלון וקבל אותו בהבנה ואהבה. לשמחתי בארץ אנחנו מבינים שזה חלק מהתהליך וגם משקיעים מבינים שיזמים נכשלים.
אחרי שהצלחת, ננסה ללמוד מההצלחה, תלמד גם ממנה, תעזור לאחרים להצליח, ולך להצליח שוב.
להיות יזם זה ממכר, אבל גם מתסכל. תרגישו חופשי לדבר איתי ולהתייעץ; מכם אני לומד הכי הרבה.
בהצלחה!
עופר, כרגיל תענוג. שמחנו לארח אותך לריאיון בג'ונגל!
שמחתי להתארח! נתראה בשגרירות הביטקוין 🙂
