כדי להבין את ההשפעה של משבר הקורונה על שוק הקריפטו צריך פרספקטיבה. אבל פרספקטיבה היא היכולת להמריא ל-30 אלף רגל מעל האירועים הלא-שגרתיים שקורים כיום, לראות מה קרה בעבר ולנסות להסיק מה יקרה בעתיד. ועכשיו, קשה מאוד לעשות את זה. כולנו מצויים על רכבת הרים – עולים ויורדים עם המדדים ומצב הרוח – וקשה מאוד להסתכל במבט על ולראות מאיפה התחלנו ואיפה נמצאת נקודת הסיום.
אז כדי לעשות סדר בדברים, צריך להיאחז בראש ובראשונה בעובדות. שיא המדדים בעולם הגיע באזור ה-20 בפברואר. מאז ועד כתיבת שורות אלה, צנחו הדאו ג'ונס, ה-S&P והנאסד"ק מעל 20 אחוזים כ"א. ביטקוין נפל בשיעור דומה, כ-23%. העליות והירידות היו חדות יותר, אבל התוצאה דומה. כאשר פרספקטיבה רחבה יותר מראה כי ביטקוין ושוק הקריפטו הכפילו עצמם מאז ינואר 2019, עת הגיעו לשפל הגדול ביותר שלהם בשלושת השנים האחרונות.
העובדה השנייה היא שמשבר הקורונה תופס אותנו בעיצומו של תהליך אחר, משמעותי מאוד לשוק הקריפטו. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לנקודת חציית הגמול לבלוק של ביטקוין אשר תחול באמצע חודש מאי לערך, ומגיעה כל 4 שנים בממוצע. בקצרה, משמעות החצייה היא כזו: בכל 10 דקות בממוצע, מונפקים 12.5 ביטקוין ומחולקים לכורים. החל מאזור חודש מאי יחולקו רק 6.25 ביטקוין כל 10 דקות. כלומר, ההיצע המתחדש יירד בחצי. על פי מה שראינו עד עתה, בכל 4 שנים, המחזור היה דומה. שנת החצייה הביאה איתה עליות מתונות, בשנה לאחר מכן השתוללות בשער הביטקוין, ולבסוף ירידות, במעיין עקומת מסור במגמת עלייה, שעדיין לא ראינו עדויות לשינוי שלה.
העובדה השלישית קשורה להתפתחויות היסודיות בתחום. שוק הקריפטו מושפע באופן משמעותי מרגולציה. להבדיל משווקי ההיי טק, אסדרה דווקא מאפשרת לשוק לפרוח, בעוד שהיעדר כללים מרחיק שחקנים משמעותיים מהשוק. לכן, ההתפתחויות הקשורות לדירקטיבה החמישית של האיחוד האירופי, שלראשונה מכתיבה סטנדרט אירופאי לשימוש במטבעות דיגיטליים, הן חדשות טובות לתחום. חוק נותני שירותים פיננסיים בישראל, שיסדיר את הפעילות בתחום הברוקראז' בתחום, הוא גם חדשות טובות. גם גופי ענק, כמו פייסבוק וטלגרם שמבקשים להשמיש צורות שונות של מטבעות דיגיטליים, יוצרים לחץ משמעותי שדוחף ממשלות ליצור רגולציה, שתאפשר להם, ולשאר השחקנים בתחום, לפעול.
צריך לציין גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימושיות. התעשייה אמנם לא הביאה את השימושיות לכדי אופטימליות, אבל ניתן לראות יותר ויותר ארגונים משתמשים בקריפטו, במיוחד בזירות העסקים (B2B). אנחנו רואים תשלומים חובקי עולם, ושימוש מקומי שמתקדם עקב בצד אגודל. עוד אנחנו רואים עליה במימושים של רשת הברק (לייטנינג נטוורק), שתאפשר תשלומים מהירים ואת ההתפתחות הבאה של רשת הביטקוין.
המסקנה המתבקשת
המסקנה המתבקשת היא שלא ניתן לחזות את העתיד בטווח של חודש, חודשיים או אפילו חצי שנה. בחזרה לאותה רכבת ההרים: ההתרגשות גבוהה מידי, העליות והירידות מהירות מידי. אבל מבט אל העתיד והיאחזות בעובדות, יכולים ללמד אותנו שהמציאות הבסיסית עדיין לא השתנתה. מי שמאמין בכוח של מטבעות דיגיטליים מבוזרים לשמש אלטרנטיבה להתערערות של מערכות פיננסיות ברחבי העולם, מי שמאמין שהבנקים וחברות הביטוח הגדולות אינם יציבים כי שהם נראים, צריך להבין שהמציאות שהביאה אותו לאמונה הזו לא השתנתה, ואולי רק אמורה הייתה לחזק את עמדותיו.
ועדיין, המשבר הזה הוא משבר ריאלי, שעולם הקריפטו טרם התמודד איתו, ולא ברור כיצד ישפיע עליו. ולכן, המסקנה ברורה אבל כללית. איש אינו יודע מה יהיה בעתיד. אבל כדי לנסות להבין את הכיוון חשוב להיאחז בעובדות, להיות ערניים וביקורתיים, והכי חשוב – להבין שכמו בכל מתקן בלונה פארק, גם הנסיעה הזו תתמן בסופו של עניין, הדופק ירד, ונוכל להבין מה בדיוק קרה.
