סיקור המפגש לקידום פתרונות רגולטוריים לביטקוין ומטבעות דיגיטליים בישראל

אתמול בערב (יום רביעי ה-14 במרץ) התכנסנו בטוי לאב על מנת לסקור ולקדם פתרונות רגולטוריים בישראל. המפגש שאורגן ע"י איגוד הביטקוין הישראלי, עסק בסקירת "המאבק" עד כה – החל מהקמת האיגוד, דרך ניסיון שינוי תדמית הביטקוין ועד אינטראקציה ישירה ומעמיקה עם הרשויות הרלוונטיות וחברי כנסת.

עיקרי הדברים – ניר הירשמן

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, עלה ראשון לבמה ונתן דברי פתיחה שעסקו בעיקר בסיבות שבעקבותיהן התכנסנו. מיד אחריו עלה ניר הירשמן – יועץ התקשורת של איגוד הביטקוין, ומי שאחראי על מטה המאבק.

שינוי תדמיתו הציבורית של הביטקוין

בשנותיו הראשונות של הביטקוין, שימושיו העיקריים בו היו לפשע: הלבנות הון, מסחר באתר המפוקפק Silkroad, תוכנות כופר ועוד. אם נוסיף לזה את הפריצה לזירת המסחר Mt.Gox שניהלה את רוב המסחר בביטקוין דאז (וגניבת מאות אלפי מטבעות ביטקוין), נקבל תדמית שלילית מאד וסטיגמה שדבקה לשמו.

באיגוד, עפ"י הירשמן, הובן שהדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא ביסוס המעמד התקשורתי של הביטקוין מחדש. במקום הפשע, יש להתמקד בשלושה מאפיינים עיקריים:

  1. טכנולוגיה – מאחורי הביטקוין טכנולוגיה מהפכנית בעלת יתרונות הן למגזר הפרטי והן למגזר העסקי. ישנה חשיבות גבוהה בהבאת הטכנולוגיה לקדמת הבמה, ואת האפשרויות הטמונות בה.
  2. קהילה – לקהילה יש כוח גדול מאד, בעיקר בפרויקטים בעלי קוד פתוח, ועל אחת כמה וכמה בפרויקט מבוזר. הקהילה נכנסה כמאפיין שיש להדגיש בעיקר בגלל כמות המיס-אינפורמציה האדירה שחווים בתחום. במהלך גלי העליות לאורך 2017, זומנו אנשים שונים לערוצי תקשורת מרכזיים והתבקשו לספר על הטכנולוגיה, על הביטקוין, ובעיקר על "דברים רעים" שהוא מביא איתו כגון תופעת תוכנות הכופר. על ידי העצמת הקהילה והבאת מומחים מהתחום (כלומר, חברי איגוד הביטקוין כגון מני רוזנפלד) שיספקו הסברים מובנים, וייצגו "את הביטקוין" בצורה מכובדת ניתן יהיה לשפר את תדמיתו הציבורית של המטבע.
  3. מנוע צמיחה טכנולוגי וכלכלי – מסביב לטכנולוגיית הבלוקצ'יין נוצרת תעשייה חדשה שלמה, ויש כאן אפשרות לעלות על גל שיעלה את ישראל אף יותר בדירוג החדשנות וה-"סטארט אפ ניישן".

טיוטת חוזר רשות המסים

בינואר 2017 הגיעה טיוטת החוזר של רשות המסים, אשר הציגה גזירות דרקוניות על הביטקוין:

  • הכרה כנכס ולא כמטבע, כלומר מכירת ביטקוין תהא כרוכה במס רווח הון (או הפסד הון במקרה ההפוך).
  • ניכוי מס במקור.
  • חובת דיווח תוך 30 ימים.
  • חובת מע"מ.

טיוטת החוזר הציגה עמדה נוקשה ופרימיטיבית שאפקטיבית הייתה מחסלת שימוש בביטקוין ככסף מזומן, שכן קניית שניצל בבגט הייתה כרוכה בתוספת של 25% (מס רווח הון) ו-17% מע"מ (מכיוון שמדובר בנכס).

מרימים הילוך במאבק

איגוד הביטקוין הבין שעליו להרים את הכפפה, וכך עשה:

  • משרד הלובי אימפקט נשכר בכדי לעבוד אל מול מקבלי ההחלטות (ח"כים, שרים, רשויות).
  • עו"ד לענייני מיסוי נשכר על מנת לעבוד על המאבק בטיוטה עצמה, תוך השמת דגש על מע"מ, ניכוי מס במקור וחובת הדיווח לאחר 30 ימים (שאין בה כל היגיון).
  • חברת מחקר נשכרה לבדוק את ההתייחסות הרגולטורית לביטקוין ומטבעות דיגיטליים בעולם הן מבחינת מע"מ, הן מבחינת מסים והן מבחינת הלבנות הון. כחלק מהמחקר התגלה כי כיום מדינות כגון יפן, גרמניה ואוסטרליה מכירות בביטקוין כאמצעי תשלום או ככסף פרטי. כמו כן, עלה כי ישנן לא מעט מדינות אשר פוטרות את המטבעות הדיגיטליים ממע"מ וביניהן ארה"ב, ספרד, בריטניה ועוד.
  • בחודש יולי 2017 הוציא איגוד הביטקוין מסמך אשר מסתמך על מחקרים ממוקדים שנעשו ועוסק ב-ICO תוך התמקדות בביצועי ה-ICO, צוות הפיתוח ואספקטים נוספים אשר מאפיינים בצורה דומה הנפקות בבורסה. המסמך הועבר לרשויות הרלוונטיות.
  • נשכר עו"ד לעיסוק עיקרי באיסור/חסימות הבנקים על עסקאות שקשורות במטבעות דיגיטליים. כמו כן, נעשה מחקר על מדיניות הבנקים ב-3 מדינות גדולות בעולם ביחס לסוגיה, ונמצא כי הבנקים הגדולים לא חוסמים עסקאות שקשורות בקריפטו.

התכנסות ועדת הכספים

וועדת הכספים של הכנסת בראשות הח"כ משה גפני הכריזה על התכנסות לטובת דיון בעניין המטבעות הדיגיטליים. עפ"י הירשמן, לרוב מה שקורה בדיונים מסוג זה ידוע מראש – ולכן לאיגוד ולמטה המאבק היה חשוב ואף הכרחי להגיע אליהם לפני ההתכנסות עצמה.

וזה מה שקרה. פעילי המאבק נפגשו עם כלל הח"כים חברי הועדה, לעתים אף תוך "מרדף" במסדרונות הכנסת, במטרה להסביר ולבסס את שלושת המאפיינים החשובים: טכנולוגיה, קהילה ומנוע צמיחה. לדיון בוועדה הגיעו כ-100 אנשים, כאשר היה מקום רק לכ-40 ונציגי האיגוד זקפו לזכותם הישג עצום כאשר גפני פנה אליהם וביקש "הביאו פיתרון". הירשמן הדגיש שח"כים הם אנשים עסוקים ובשורה התחתונה הם מקבלי ההחלטות. על מנת לקבל החלטות – יש להציג בפניהם פתרונות, וזה בדיוק מה שנתבקש מאיגוד הביטקוין לעשות. הניצחון כמובן, טמון גם בגיוס האמון וההבנה מחברי הכנסת.

פגישה ועוד פגישה

המאבק המשיך עם פגישות נוספות עם גורמי מפתח כגון ראש רשות המסים משה אשר, המשנה לנגידת בנק ישראל ויו"ר הבורסה. פגישה שבלטה הייתה עם מר שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך אשר התבטא רבות נגד המטבעות הדיגיטליים "ועירבב" המון. הדגש בפגישות הללו היה על הפרדה בין ביטקוין לבין ICO ומטבעות אלטרנטיביים (מבחינת מעמד) וכאמור הבאת מקבלי החלטות להבנה וראייה עין בעין בכל הקשור למטבעות דיגיטליים על מנת שלא יפעלו מחוסר ידע או מפחד בעת קבלת ההחלטות החשובות.

ביום שלישי האחרון (שלשום) הציגה רשות המסים חוזר העוסק ספציפית בהנפקות טוקן ראשוניות מסוג "Utility Tokens", כלומר למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח. עפ"י הירשמן, עושה רושם שגם כאן ניתן לראות הצלחה של מטה המאבק, שכן מבחינה ראשונית מבחינים בדמיון בין החוזר לבין המסמך שהכין האיגוד עצמו ביולי 2017.

סיכום ההצלחות

אם חוזרים לטיוטת החוזר של רשות המסים מינואר 2017, ומקבילים אותה לחוזר שיצא בינואר השנה – קשה שלא להבחין בהישגים של המאבק:

  • פטור ממע"מ – הצלחה מהותית מאד אשר צפויה, בסופו של דבר, להיות חלק אינטגרלי מהפיכתו של ביטקוין לאמצעי תשלום.
  • חובת דיווח עפ"י המקובל – רשות המסים שינתה את ניסוח הטיוטה מ-30 ימים, לעפ"י המקובל. הפרשנות לכך היא שבזכות המאבק הם הבינו שזה לא ריאלי ולא בר קיימא.
  • פטור ניכוי מס במקור.
  • הבנה של עקרונות איגוד הביטקוין הישראלי ע"י הרשות לניירות ערך – בקרוב צפויה הרשות לניירות ערך להפיץ חוזר המביע את עמדתה בסוגיית המטבעות הדיגיטליים, כך שלתוצאות ניאלץ לחכות.
  • חוק מימון המונים – כיום קיים חוק במדינת ישראל אשר עוסק במימון המונים ומאפשר תחת תנאים מסוימים לגייס עד שישה מיליון שקלים. במסגרת המאבק הועלתה הצעה להכניס את הנפקות הטוקן הראשוניות תחת חוק מימון המונים, והעלאת תקרת הגיוס ל-40 מיליון שקלים.

מה הלאה?

ישנם עוד אתגרים רבים שעומדים בפני המאבק כאשר בראשם עומדים חסימות הבנקים. בשבוע האחרון נשלח ממשרד הפיקוח על הבנקים מכתב המבקש מכל סניף וסניף להגדיר בדיוק את תנאיו ומדיניותו, על מנת שיוצמד נימוק לכל אי-הסכמה של הבנק בנוגע לשימוש בכספינו המוחזקים בו (או הפקדתם). המשמעות היא שכאשר יהיה נימוק מצד הבנקים – יהיה את מה לתקוף כחלק מהמאבק.

המטרה של האיגוד בסופו של דבר היא לעבוד תחת וודאות רגולטורית. אנו נמצאים בשלב ביניים בין העולם הישן לעולם החדש, ואנו זקוקים לרגולציה לצדנו. עמדת האיגוד היא נגד שימוש בביטקוין ויתר המטבעות לצורכי הלבנות הון ופשע ובעד וודאות רגולטורית.

לסיכום, אני רוצה להודות לאיגוד ולמאבק שהוא מנהל בשם כל הקהילה, ולנצל את הבמה בכדי לשתף בקשה של מני בכבודו ובעצמו:

השתמשו בביטקוין.

בכל מקום אשר מקבל תשלום בביטקוין, שלמו בביטקוין.

בכל מקום שלא מקבל תשלום בביטקוין, שאלו למה והעלו מודעות.

רק ע"י שימוש המוני יומיומי נוכל להעצים את המאבק ולהביא את ביטקוין להכרה כמטבע.

שתפו:

Share on email
Share on facebook
Share on whatsapp

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך:

2 מחשבות על “סיקור המפגש לקידום פתרונות רגולטוריים לביטקוין ומטבעות דיגיטליים בישראל”

  1. רונן אדר

    בן שלום יש לי אפשרות לנסות לתאם פגישה עם הכלכלן הראשי של משרד האוצר. אם זה יכול לעזור…

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

שתפו את הפוסט עם חברים