בנק ישראל פרסם אתמול (ב') מחקר חדש על "נכונות הציבור לאמץ שקל דיגיטלי" – מטבע ריבוני שיונפק דיגיטלית ויגובה על ידי הבנק המרכזי (CBDC). המחקר, המבוסס על מדגם אינטרנטי, מראה כי למעלה מ-51.5% מהנשאלים "הביעו עניין" בשקל הדיגיטלי, כאשר 34% מתוכם אף ציינו שהם מעוניינים בו "במידה גבוהה מאוד", לעומת כ-37% שהביעו עניין נמוך יחסית.
מניתוח תגובות המשתתפים במחקר עולה כי רבים תופסים את השקל הדיגיטלי כבעל יתרונות של נוחות, חדשנות וגיבוי ממשלתי. אבטחת מידע וסיכון סייבר צוינו כחששות הבולטים ביותר, בעוד שסוגיית הפרטיות כמעט שלא עלתה כשיקול מרכזי.
זאת לעומת מחקרים מקבילים בעולם, שבהם החשש מפני מעקב ממשלתי או פגיעה אנושה בחירות האישית תפס מקום מרכזי בדיונים על מטבעות דיגיטליים ריבוניים, ולמרות הצו הנשיאותי עליו חתם טראמפ האוסר על הנפקת CBDC בארה"ב, והצעות החוק שנמצאות בדיון הן בסנאט האמריקני והן בבתי המחוקקים המדינתיים על איסור הנפקה ושימוש של מטבע כזה, לאור החשש לחדירה לפרטיות. הצעת החוק הנידונה אף נקראת Anti-CBDC Surveilliance Act, כלומר החוק למניעת ריגול (אחרי האזרחים) באמצעות מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי.
"במחקר זה נבחנות לראשונה עמדות הציבור הרחב והתובנות העולות מהמחקר משמשות את המשך תהליך האפיון המחקר," נמסר בהודעת בנק ישראל. המחקר נערך על ידי פרופ' רות פלאטו-שנער, ד"ר ליבי ממן, רו"ח-עו"ד לילך שמע זלטוקרילוב וד"ר ניר יעקבי. "המחקר בחן את נכונות הציבור הישראלי לאמץ שקל דיגיטלי (שק"ד), ואת מאפייני השק"ד (פיצ'רים) העשויים להגביר את נכונות הציבור להשתמש בו."
במסגרת המחקר השתתפו כ-1,090 משיבים בגילאי 18 עד 70, שנדגמו על ידי מכון סקרים אינטרנטי כך שייצגו חתכים מגוונים באוכלוסייה. הסקר פוצל לשני שלבים: בשאלון הראשון נאסף מידע אישי ודמוגרפי (כגון השכלה, הכנסה ואמון במוסדות פיננסיים) ושימוש במטבעות דיגיטליים, ובשאלון השני נבדקה עמדת המשיבים כלפי השקל הדיגיטלי והעדפותיהם לגבי תכונותיו הטכניות. התמונה הכוללת מציגה ציבור שמעוניין בפתרונות תשלום חדשניים אך לא בהכרח מודע להשלכות הרגולטוריות והטכנולוגיות שלהן.
מבוגרים פתוחים יותר ל-CBDC
באופן מעט מפתיע, קבוצות הגיל המבוגרות יותר (מעל 40) הביעו פתיחות גבוהה לרעיון השקל הדיגיטלי, אף שלרוב אנשים צעירים נוטים להוביל אימוץ של טכנולוגיות פיננסיות חדשות. ממצא מעניין אחר שעולה מהסקר הוא שצעירים בעלי היכרות עם תחום הקריפטו, הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים המבוזרים נוטים להביע עניין גדול יותר ופתיחות לאימוץ מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, למרות חששות מרגולציה ריכוזית ומפגיעה אפשרית בפרטיות המשתמשים.
על פי תוצאות הסקר, רבים בציבור רואים במעבר מתשלומים במזומן לאפליקציה דיגיטלית משהו מועיל, ותחושת והגיבוי מצד בנק ישראל מעודדת רבים לראות בשקל הדיגיטלי פתרון אמין. לצד זאת, החשש המרכזי שהוזכר כאמור הוא סיכון הסייבר: המשתתפים הביעו דאגה מתקיפות או תקלות שעלולות לפגוע בזמינות הכסף ולפגוע במשתמשים עם יכולות טכנולוגיות מוגבלות. רק מיעוט ציין פגיעה בפרטיות או מעקב ממשלתי כחשש עיקרי, בהשוואה למחקרים בחו"ל שבהם פרטיות הופיעה כנושא מרכזי.
צפו במנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל יואב סופר עונה לשאלות מייסד CryptoJungle בן סמוחה בכנס Blockchain Expert האחרון:
רמת השכלה לא מעידה על עניין או פתיחות
הדוח מצביע גם על כך שבעלי הכנסה גבוהה הביעו נכונות גדולה יותר לאמץ את השקל הדיגיטלי, בעוד שבציבור החרדי נרשמה התלהבות נמוכה יותר לעומת הציבור החילוני. כמו כן, נמצא פער מגדרי: גברים נטו לתמוך במטבע החדש בשיעור של 57%, לעומת 46% בקרב נשים. רמת השכלה לא בלטה כגורם המנבא אימוץ, אך אוריינות פיננסית וטכנולוגית גבוהה נמצאה גורם משמעותי בעידוד העניין בשקל הדיגיטלי.
במסקנות הדוח ניתן דגש על הצורך של בנק ישראל להמשיך ולפתח את רעיון השקל הדיגיטלי תוך הקדשת תשומת לב מיוחדת למספר היבטים. ראשית, ניכר כי הציבור אינו מודע לכל ההשלכות האפשריות בתחום הפרטיות, ולכן החוקרים ממליצים על הסברה מעמיקה יותר שתצמצם את פער המידע ותבסס אמון במטבע הדיגיטלי.
על כך נוסיף כי הפסקה בה נעזרו על מנת להסביר על השקל הדיגיטלי לנשאלים מפשטת יתר על המידה את שימושיו ומקטינה את גודל השינוי הנתפס. כך תואר השקל הדיגיטלי בפני הנשאלים:
"בנק ישראל מנפיק כסף מזומן בשטרות ובמטבעות
בימים אלה שוקל בנק ישראל להנפיק בנוסף גם "שקל דיגיטלי." 1שקל דיגיטלי = 1שקל חדש תמיד. למשל, 100שקל
דיגיטליים, יהיו שווים לשטר של .₪ 100
השקל הדיגיטלי הוא בעצם כמו כל כסף אחר. תוכל לבחור, אם ומתי להשתמש בו.
תוכל לקנות בו בבתי עסק או באינטרנט, להעביר אותו לאנשים אחרים או לקבל אותו מאנשים אחרים.
תוכל גם לשלם בו תשלומים לרשויות, לבצע תשלומים לחו"ל, לקבל בו כספים שמגיעים לך מהמדינה ואפילו לקבל בו
משכורת. בשקל הדיגיטלי תוכל להחזיק ולהשתמש באמצעות אפליקציה מיוחדת שמורידים בחינם.
אמנם יש כבר בישראל כסף דיגיטלי בחשבונות הבנק, ובשנים האחרונות אפשר לשלם בו דרך אפליקציות כמו ביט או פייבוקס.
ההבדל הוא שהשקל הדיגיטלי יהיה כסף שבנק ישראל מנפיק ועומד מאחוריו, ואתה תחזיק אותו בנפרד מחשבון הבנק (בדומה
לכסף מזומן שאפשר להחזיק היום בבית.)״
השקל הדיגיטלי שונה מהותית ממזומן שכן הוא תמיד נמצא בתלות בצד שלישי (הבנק המנפיק או בנק ישראל) ואילו כסף מזומן ניתן להחזקה עצמית ולשימוש אנונימי. בעוד שמנהל פרויקט השקל הדיגיטלי יואב סופר ציין בדבריו כי השקל הדיגיטלי יהיה פרטי ויאפשר העברות אנונימיות, יכולת התכנות שלו עלולה להשתנות בעתיד ולאפשר חדירה לפרטיות כפי שקורה עם מאגרים ביומטריים ממשלתיים ומאגרי מידע נוספים.
שנית, ראוי לתעדף את חיזוק מערכי אבטחת המידע, מאחר שסיכוני סייבר צוין כחשש מוביל בקרב הנשאלים. כמו כן הממצאים מחדדים את הצורך בהנגשת התשתית הטכנולוגית לאוכלוסיות מגוונות, לרבות מי שנוטים פחות לאמץ חידושים פיננסיים בשל קשיי שימוש או היעדר אוריינות דיגיטלית.
במסקנות המחקר הושם דגש על החשיבות שבנק ישראל יכלול בדיוניו מגוון רחב של בעלי עניין – ובכלל זה גורמי ממשל, תעשייה ואקדמיה – על מנת להבין טוב יותר את נקודות החולשה האפשריות ואת מקור החששות. גישה כזו עשויה לסייע לבנות מודל שקל דיגיטלי העונה על הצרכים של משתמשים מתקדמים, תוך צמצום החשש מרגולציה ריכוזית ופגיעה באנונימיות.
