כנס קהילת קריפטו ישראל (ICC-Israelcrypto) הגיע לסיומו אתמול (ד') לאחר 3 ימים אינטנסיביים שכללו יום וירטואלי ויומיים בהגעה פיזית לבית ציוני אמריקה בתל אביב.
בכנס, שנערך בהובלה של אריאל שפירא מנהל סוכנות ייעוץ ופיתוח עסקי סושייל ויזדום, שאולי רג'ואן יזם ומשקיע בתחום הקריפטו ותומר וייס מנהל מוצר ווב 3.0.קהילת קריפטו ישראל – השתתפו מאות אנשים, ביניהם חברות, קרנות, יזמים, מפתחים, משקיעים, רגולטורים, עובדים וגם מתעניינים. כלל המשתתפים הגיעו כדי לדבר על עתיד תעשיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים.
אנחנו ב-CryptoJungle הגענו כדי לקחת חלק באירוע במטרה לקדם את התעשייה הישראלית – וכמובן, לסקר את האירוע.
הכנס עסק במגוון נושאים, כמו איך השימוש בטוקנים יהפוך להמוני, יצירת ערך חדש מנכסים קיימים, האם NFT ייהפך למזכרת שתהיה שווה בעתיד ועוד. בין הדוברים המרכזים בכנס היו אלכס משינסקי מנכ"ל Celsius.Network, עידן עפרת מנכ"ל Fireblocks, אדם בניון שותף-מייסד Collider Ventures, מריה לואיס שרת הכלכלה של אל סלבדור, בן סמוחה מייסד CryptoJungle, ג'רמי אפשטיין סמנכ"ל שיווק ב-Radix, מארק סמרגון מנכ"ל Fuseת ניר הירשמן מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, נמרוד להבי מנכ"ל Simplex ועוד רבים נוספים.
אל סלבדור – מה מספרת שרת הכלכלה?
מריה לואיסה היים, שרת הכלכלה של אל סלבדור – המדינה הראשונה שאימצה את ביטקוין כהילך חוקי בשטחה, הגיעה לנאום בכנס כחלק ממשלחת שנועדה לחזק את הקשרים בין ישראל לאל סלבדור. מטרת המשלחת הייתה לשים דגש על הזדמנויות השקעה ופיתוח הדדי בהיבטים טכנולוגיים וכלכליים, כמו גם בדגש על ביטקוין.
השרה התייחסה בנאומה לתהליך שמדינתה עברה מאז אימוצו של ביטקוין כמטבע לפני כ-9 חודשים בלבד, אותם סיקרנו בכתבה נפרדת.
בבלעדיות ל-CryptoJungle אמרה השרה כי “מעל 39 מיליון דולר בשווי תשלומים בינלאומיים הועברו לאל סלבדור מאז ביטקוין אומץ כמטבע”
רגולציה – אין חדש תחת השמש
כיום הרגולטורים מודעים הרבה יותר ופועלים בצורה אקטיבית יותר מבעבר, אך הבירוקרטיה מאטה את התהליך לצד ההתפתחות המהירה של תעשיית המטבעות הדיגיטליים שלא מחכה לאישור ולחקיקה של ממשלת ישראל.
שלשום (ג') בפאנל רגולציה התייחס אילן גילדין, הכלכלן הראשי של רשות לני"ע ערך, למקרה המצער של טרה-לונה ודיבר על מטבעות יציבים (Stablecoins):
"ראינו מה קרה בלונה, שזה היה סוג של סקאם. ככל שנזילות תמשיך לצאת מהשוק, נמשיך לראות לחץ וחוסר יציבות בסטייבלקוינס," אמר והוסיף שלדעתו כל עוד אין התפתחות רגולטורית יש לתעשייה תקרת זכוכית.
בהמשך לדבריו לאחר שנשאל אם ישנה התקדמות בנושא ענה כי "הרשות עובדת על רגולציה עם רשות מסים, ובנק ישראל ומתגבשת דעה… הגענו למסקנה שיש הרבה ישראלים שמושקעים בתחום ואנחנו רוצים לראות את התעשייה פה מתפתחת בעתיד הקרוב. כבר דנו בדברים, עכשיו אנחנו חותרים לחקיקה."
גם עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, התייחס לרגולציה כאשר עלה אתמול (ד') לדבר על נושאים שונים ביניהם: מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), מטבעות יציבים, מטבעות דיגיטליים, מדיניות המיסוי הנוכחית והאתגרים של הבנקים המרכזיים וישויות רגולטוריות שונות.
בדבריו אמר את הדברים "הרגילים": "קידמנו לאחרונה צו איסור הלבנות הון, שמנטר את מקור הכסף ונב"ת 411, שמתייחס ללקוחות פרטיים ומבקש מהבנקים לבחון כל מקרה בנפרד ולבצע עבורו הערכת סיכונים לבנק. השאלה העיקרית שאנחנו מתמודדים איתה היא איך אנחנו מאפשרים לתחום הקריפטו לגדול, תוך שמירה על יציבות פיננסית."
החורף מגיע, זה הזמן להתפתח
בהשוואה לכנסים הקודמים, הלך הרוח הפעם היה מעט שונה. כמעט בכל פאנל בו התארחו מנכ"לים ועובדים בכירים בחברות הלוקחות חלק משמעותי בבניית התעשייה, דיברו על השוק הדובי ועל הירידות האחרונות.
לאורך ההיסטוריה של ביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים, הצמיחה הפונדמנטלית האמיתית הוכיחה את עצמה כאשר הפוקוס המרכזי אינו על תנודתיות המחירים אלא האימוץ של הטכנולוגיה – לרוב, זה קורה כשאין התלהבות והייפ בשווקים.
מסתמן כי רבים מבינים ממובילי התעשייה מבינים זאת ומבינים שניהול הסיכונים והישרדות בתנאי שוק לא אופטימליים הוא המפתח להצלחה לאורך הזמן, במיוחד בשוק מתפתח כמו שוק הקריפטו.
החזון של CryptoJungle
בן סמוחה, מייסד CryptoJungle, עלה גם הוא להרצאה, בה הסביר את חזונו, שמונע בעיקר מתוך אידיאולוגיה ורצון להפוך את העולם למקום טוב יותר עבורנו ועבור הסביבה שלנו:
