היום (ג') דווח כי לאחר מחקר מעמיק שנמשך כשנה, בנק ישראל השלים את ניסוי המדב"מ הראשון שלו וכי המסקנה המרכזית שעלתה מהניסוי נוגעת לסיכון הקיים בחוזים חכמים בלתי מפוקחים אשר אחראים על עיבוד הטנרסקציות של המטבע. הבנק מאמין כי חוזים חכמים (תוכנות על גבי רשת הבלוקצ'יין אשר מבצעות פעולות באופן אוטומטי בהינתן תנאים מסוימים שהוגדרו מראש) עלולים להכיל קוד זדוני שיגרום הפסדים למשקיעים ולכן הם צריכים להיות נתונים לפיקוחו.
בנק ישראל הכריז כבר לפני למעלה משנה כי יבחן את האפשרות של הנפקת מדב"מ – מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC או Central Bank Digital Currency). בתחילת מאי הודיע הבנק כי קיבל תמיכה ציבורית לתוכניתו להנפיק מדב"מ (או שקל דיגיטלי) וזאת על בסיס ההנחה כי מטבע זה יסייע לכלכלה באמצעות תמיכה בחדשנות הנוגעת למערכות התשלומים המוכרות, צמצום כמות המזומן בשוק וחיזוק הסקטור הפיננסי.
שלבי הניסוי
בנק ישראל ערך את הניסוי במדב"מ בשני שלבים. מטרת השלב הראשון היתה לבסס את השימוש בפלטפורמת בלוקצ'יין של אתריום שנקראת Quorum שעליה יתבצע הניסוי, להנפיק את המדב"מ בתקן ERC20 (התקן של מטבעות דיגיטליים הפועלים על גבי רשת הבלוקצ'יין של אתריום), ולבצע טרנסקציות בסיסיות עם המטבע.
הטרנסקציות הושלמו באמצעות מנגנון הוכחת הסמכות (Proof of Authority) – מנגנון קונצנזוס המעניק למשתמשי רשת שנבחרו מראש ושזהותם ידועה את הסמכות לאמת טרנסקציות. בשלב הראשון נבדקה גם האפשרות להגביל את כמות הכסף המחליפה ידיים במהלך הטרנסקציה ונבדק השימוש בחוזים חכמים.
השלב השני של הניסוי התמקד בפרטיות שניתן להציע למשתתפים בטרנסקציה דיגיטלית וממצאיו עלו בקנה אחד עם ההצעה הראשונית של ועדת ההיגוי של הניסוי, אשר הגבילה את מספר הטרנסקציות האנונימיות שמשתמש יוכל להשתתף בהן – סף שמעבר אליו הפרטים המזהים של המשתמש יהיו מתועדים.
תוצאות ומסקנות
בנק ישראל הדגיש כי אין להתייחס לניסוי בהנפקת מדב"מ כאל ערובה לכך שאכן יונפק שקל דיגיטלי. הניסוי נועד לסייע לאנשי המקצוע להבין מהו רישום מבוזר (DLT או Distributed Ledger Technology) ולהבין את האקוסיסטם של אתריום, שעמד בבסיס התהליך.
כאמור, בנק ישראל הסיק מהניסוי כי קיים סיכון בשימוש בחוזים חכמים ולכן הם צריכים להיות נתונים תחת פיקוחו. מאחר ולא סביר לצפות לכך שהבנק עצמו יעסוק בפיתוח הקוד לחוזים החכמים של השקל הדיגיטלי העתידי, הוא יאציל סמכויות לספקים של שירותי תשלומים (PSP או Payment Service Providers) שיעשו זאת תחת פיקוח הבנק המרכזי.
בנק ישראל והיחס לביטקוין
היום פורסם כי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לנפילות החדות במחיר הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים ואמר כי "אירועי הימים האחרונים מלמדים שאנחנו עוד רחוקים מאד מאימוץ מלא של המערכת הדיגיטלית כמוצר רגיל בכלכלה." הוא הוסיף כי "ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי. מחירו יכול לזנק, ליפול או להישאר קבוע, אבל בניגוד לתחזיות האופטימיות או אפילו האוטופיות שנלוו להנפקת הקריפטו לפני יותר מעשור, הוא לא מחליף אף אחד מתפקידיו היסודיים של הכסף. מטבע זה אינו מהווה אמצעי תשלום, לא יחידת מדידה, ולאור התנודתיות הגבוהה במחירו הוא ממש לא משמר ערך."
לסיכום
בהתייחס לניסוי של בנק ישראל להנפקת מדב"מ נראה כי אין להתפלא על כך שבנק מרכזי מסיק כי תחום מוניטרי כלשהו (החוזים החכמים של השקל הדיגיטלי העתידי במקרה הנוכחי) צריך להיות נתון תחת פיקוחו. זהו טבען של מערכות ריכוזיות השואפות לשמר כוח ושליטה.
דינמיקה זו עולה בקנה אחד עם דבריו של נגיד הבנק בנוגע לביטקוין, אשר משקפים תפיסה שמרנית ומבטלים בפסקנות את מאפייניו הייחודיים והמבוססים של המטבע.
יחד עם זאת, אין להתעלם מהצורך ברמה מסוימת של רגולציה מערכתית אשר תגן על משקיעים מפני הסיכונים האינהרנטיים לקריפטו. נשאלת השאלה האם יימצא עם הזמן האיזון בין הנוקשות והריכוזיות הרגולטוריות לבין עולם המטבעות הדיגיטליים שנמצא כאן כדי להישאר.