באותו היום (ב') בוצעו למעלה מ-300 טרנזקציות של קריפטופאנקס שהובילו לשיא בנפח המסחר היומי של למעלה מ-86 מיליון דולר. השיא בנפח המסחר החודשי נשבר אף הוא. ביולי נפח המסחר עמד על 135.2 מיליון דולר, וכעת נפח המסחר בחודש אוגוסט כבר עבר את ה-332 מיליון דולר.
המחיר הממוצע של טוקן ייחודי מהסדרה (ניפטי, Non Fungible Token או NFT בקיצור) עומד על 199 אלף דולר – פי שניים מהממוצע מהחודש שעבר.
הרכישה של ויזה
חברת ויזה הודיעה אתמול (ב') על הרכישה בחשבון הטוויטר שלה וכתבה: "במהלך 60 השנים האחרונות, ויזה בנתה אוסף של חפצי מסחר היסטוריים – החל מכרטיסי אשראי מנייר עד למכונות סליקה ידניות. היום, כשאנו נכנסים לעידן חדש של מסחר-ניפטי, ויזה מקבלת בברכה את קריפטופאנק #7610 אל האוסף שלנו".
"באותו היום ויזה פרסמה גם פוסט בבלוג שלה תחת השם: "ניפטיז מסמנים פרק חדש במסחר הדיגיטלי." קאי שפילד, ראש מחלקת הקריפטו בויזה ומומחה לניפטיז הציג בפוסט את משנתו ואמר: "אנחנו חושבים שניפטיז ישחקו תפקיד חשוב בעתיד של הקמעונאות, המדיה החברתית, הבידור והמסחר."
"ניפטיז מתחילים להוביל אל צורה חדשה של מסחר חברתי המעצים גם את היוצרים וגם את האספנים," אמר שפילד. "ניפטיז מביאים לעסקים קטנים את ההזדמנות לרתום בלוקצ'יינים פומביים כדי לייצר סחורות דיגיטליות – אשר יכולות להישלח מיידית אל ארנק קריפטו. אנחנו יכולים לדמיין עתיד בו כתובת הקריפטו שלך הופכת לחשובה כמו כתובת הדואר שלך," הוסיף.
פרחחי קריפטו
קריפטופאנקס הוא פרויקט ותיק (2017) ופופולארי בתחום הניפטיז המורכב מסידרה של 10,000 יצירות אמנות מפוקסלות. הפרויקט הוא אחד מהניפטיז הראשונים על אתריום, אשר היווה חלק משמעותי מהתנועה המתעוררת של אמנות קריפטו על גבי הבלוקצ'יין.
בעוד אנו יכולים להסתכל ולהנות מכל הקריפטופאנקס שבעולם, יש שוק ענק בו אנשים רוצים לרכוש את ההוכחה הדיגיטלית שהם הבעלים של היצירה הייחודית. במחצית הראשונה של 2021 בלבד, נפח המסחר של שוק הניפטיז בכללותו עלה על 2.5 מיליארד דולר.
בזמן כתיבת שורות אלו, המחיר הנמוך ביותר ליצירה אחת של קריפטופאנקס הוא מעל רבע מיליון דולר. המחיר המבוקש הגבוה ביותר, עבור קריפטופאנק מספר 3100, עומד על יותר מ-7.5 מיליון דולר.
טרפת הניפטיז נמשכת
המהלך של ויזה יכול להיחשב גם כתרגיל שיווקי מצוין, במיוחד לאור ההיכרות הטובה של החברה עם צרכני הקריפטו. המהלך הזה מראה לנו גם שחברות ענק חוששות פחות להכנס אל תחום הקריפטו אפילו במגזר הניפטיז שלו. יש להניח שהכניסה של ויזה אל שוק הניפטיז תשפיע עליו בצורה דומה לכניסה של מיקרוסטרטג'י (Microstrategy) וטסלה (Tesla) אל שוק הביטקוין – ותיתן דחיפה משמעותית לשוק אל עבר המיינסטרים.
אך האם הבועה הזו הולכת להתפוצץ בקרוב? ואיך בכלל מתמחרים בעלות על יצירת אומנות דיגיטלית? גם ללא טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המאפשרת את הנפקת הטוקנים הייחודיים, קשה היה לתמחר יצירות אומנות. כעת מרכיבים נוספים, כמו הקלות בה ניתן לייצר אינספור סדרות של ניפטיז, נכנסים אל שיקולי התמחור.
אף על פי שלא ברור באיזה שלב אנחנו, מה שבטוח הוא שהבועה עדיין בעיצומה. לדוגמה, יצירת אמנות אשר נמכרה לפני כחודשיים תמורת 0.58 אית'ר בשווי של כ-1,400 דולר, נמכרה ביממה האחרונה תמורת 1,000 אתריום בשווי של כ-3.3 מיליון דולר. יש להניח שגם כשהבועה תתפוצץ, במוקדם או במאוחר, יהיו פרויקטים אשר ישרדו לאורך זמן בעוד רוב הפרויקטים ישכחו.
יצירה ב-69 מיליון דולר וה-Metaverse
פרויקטים של אמנות-ניפטי הצצים כמו פטריות אחרי הגשם עשויים להוריד את המחירים בשוק בעקבות ההיצע הגובר. עם זאת, יש לזכור שבנוסף למשקיעים חיצוניים, כמו חברת ויזה, חלק גדול מהכסף זורם מאנשים שכבר התעשרו בזכות השקעות בקריפטו. הכסף מגיע מחוץ לעולם הקריפטו ואז ממשיך להתגלגל בתוכו.
לא פשוט להבין מה מתרחש בשווקי הקריפטו מאחר וכל הערך של הכסף משתנה והעושר עובר ידיים במהירות. רבים מתייחסים אל עידן הקריפטו כזמן בו מתרחשת העברת העושר הגדולה בהיסטוריה. לדוגמה, יצירת האמנות הכי יקרה שנמכרה בתור ניפטי, נמכרה במחיר של 69 מיליון דולר. הקונה הוא מיליארדר הודי.
מה הקאץ'? הוא הפך למיליארדר מהשקעה של 5,000 דולר בביטקוין, כאשר רוב חייו הוא לא יכל להרשות לעצמו אפילו לרכוש מחשב נייד. הרכישה הענקית של יצירת האומנות היא הדרך שלו להחזיר טובה ולתמוך בקהילה של אמנים בינלאומית ללא הבדל גזע, דת ומין. גם האמן הודיע שהוא יתרום את הכסף לאמנים ולצדקה.
מיליארדר הביטקוין ההודי לא מחזיק כמעט בשום רכוש פיסי. לעומת זאת, הוא מחזיק בניפטיז רבים בתור הרכוש שלו ב-Metaverse (הכינוי לעולם הוירטואלי אשר אנשים מתקשרים ופועלים בו באמצעות דמויות וירטואליות המייצגות אותם).
לא צריך הרבה מיליארדרים שהתעשרו בזכות קריפטו כדי להזרים כספים רבים בחזרה אל העולם הוירטואלי החדשני. במיוחד אם הם מבלים בו את רוב זמנם.
