הערך של ביטקוין – ממה הוא נובע וכיצד ניתן לחשבו?

שנת 2020 מסתמנת כשנה אולי המשמעותית ביותר בתולדות המטבע הדיגיטלי המבוזר עד כה. שווי השוק של ביטקוין גדל מעל 200% מתחילת השנה, והשאיר אבק ליתר המטבעות, הנכסים, הסחורות או המכשירים הפיננסיים.

אך הפעם השיח סביבו השתנה. בעוד שבעליות שליוו את שנת 2017 רבים תייגו את המטבע כהונאה, כבועה, כמטבע שמשמש פושעים בלבד וכמטבע שהורס את הסביבה – היום השיח בכל הרמות לובש צורות אחרות לחלוטין. מוסדות פיננסיים גדולים, משקיעים ‘אגדיים’ מוול סטריט, מיליארדרים, נבחרי ציבור ואף מחלקות מחקר של בנקים מרכזיים פרסמו דוחות שסוקרים את ביטקוין, את תזת ההשקעה ו/או השימושים, ואת התפקיד שהוא משחק בתקופה בה חוסר הוודאות הכלכלי עצום וממשלות ובנקים מרכזיים “מדפיסים כסף” ללא היכר.

לכן, זהו זמן מצוין לעסוק בשאלות כמו למה, איך, ומה. למה ביטקוין פורץ שוב את שיא כל הזמנים, איך זה ש-4 פעמים או יותר במהלך חייו הוא נפל במעל 75%, הוכרז כ”מת” וחזר לשיאים חדשים, ומה נותן לו את הערך שלו?

לפני כן, אזכיר שאינני יועץ השקעות עפ”י חוקי הרשות לני”ע, אין לראות באמור כהמלצה, אתם פועלים באחריותכם הבלעדית והידע שמוצג בפניכם הוא להעשרה בלבד.

שימו לב, מדובר במשך קריאה משוער של כ-15-20 דקות. אני יודע, זה לא קצר. אבל ביטקוין מורכב וכך גם הערך שהוא מניב, ולפיכך הייתי צריך יותר ספייס כדי להעביר את המסר. בקרוב תהיה גרסה מוקלטת גם כן.

תיאום ציפיות

רגע לפני שאסביר כיצד ניתן להעריך את שוויו של ביטקוין, עליי לקיים אתכם, הקוראים, תיאום ציפיות באשר למהו מטבע הביטקוין ומהי הרשת שמאפשרת את קיומו.

רשת הביטקוין היא מערכת דיגיטלית מבוזרת, כלומר כזאת שאיננה נתונה לשליטתו של גורם יחיד או קבוצה (כמו בנק מרכזי או ממשלה), ושאיננה נתונה לנקודות כשל ריכוזיות (כגון שריפה בחוות שרתים). הרשת הזו פרוסה על מאות אלפי מחשבים ברחבי העולם ונשענת על האנרגיה שהמחשבים מקצים לה. עבור האנרגיה שבעלי המחשבים משקיעים, שהיום הופכת את הרשת דה פקטו למחשב העל הגדול בעולם בפער, הם מתומרצים כלכלית בהליך שנקרא “כריית ביטקוין“.

המערכת הזאת אפשרה את יצירתו של יומן חשבונאי שקוף, פתוח ומשותף לכולם. כלומר כמשתמשי הרשת נוכל לדעת בוודאות שההיסטוריה של היומן החשבונאי הינה אחידה וזהה עבור כולנו – בכל שעה ביום ומכל מקום בעולם, ונוכל לכתוב ביומן (ע”י שליחה, קבלה או החזקה של ביטקוין) ללא חסמי כניסה או צנזורה.

כך, נוצר אמון בין מיליארדי אנשים, ללא גורם המתווך שמגשר על האמון, וזהו איננו סתם אמון – אלא אמון שמוביל לכסף מסוג חדש שמתחרה בכסף שאנו מכירים כיום.

האמון ביומן החשבונאי ובמערכת מתאפשר בזכות סט חוקים ידועים מראש שמוסכמים על ידי כלל השחקנים ברשת בעלת קוד התוכנה הפתוח. בין השחקנים נמנים כורים, משתמשים, מפתחים, זירות מסחר, ארנקים דיגיטליים ועוד. החוקים הללו מאומתים באופן שוטף ומאובטחים 24 שעות ביממה בזכות האנרגיה שמוקדשת לרשת וכחלק ממבני התמריצים בה.

מטבע ביטקוין הוא רישום ביומן החשבונאי הזה, ובין החוקים החשובים ביותר ברשת נמנים אלו שקשורים במדיניות המוניטרית של המטבע – או במילים פשוטות: כמה מטבעות אי פעם יהיו, ואיך ומתי הם ייווצרו. לעולם לא יהיו יותר מ-21 מיליון מטבעות, וכיום כ-18.5 מיליון מהם כבר מסתובבים בחוץ. היתר ייכרו בהדרגה על פני 120 השנים הקרובות, כשאחת ל-4 שנים קצב כריית המטבעות החדשים נחתך בחצי.

אגב, כל מטבע מתחלק ל-100,000,000 יחידות, כך שבעוד שביטקוין אחד נסחר בשווי של כ-$23,500 נכון לכתיבת מלים אלו, ניתן גם להחזיק ולהשתמש ב-0.0000001 ביטקוין בשווי של 0.000235 דולר.

הפרוטוקול של ביטקוין לצד האבטחה הגדולה ומבני מערכות התמריצים, אפשרו לראשונה בהיסטוריה ליצור נדירות במרחב הדיגיטלי – מרחב שהולך ותופס חלק משמעותי יותר בחיינו ועתידנו.

חציית ביטקוין
בכתום: מדרגות הגמול לבלוק שמקבלים הכורים. בשחור: היצע המטבעות המתגלגל על פני זמן. מקור: Coindesk Research

הערך של ביטקוין

האמת היא שהערך שביטקוין מניב שונה עבור אנשים שונים ובמקומות שונים בעולם.

כאמצעי תשלום מקומי ביטקוין נתפס כפחות בעל ערך במדינות מפותחות (לפחות כיום ובעתיד הקרוב), אך במדינות מתפתחות – אלו שסובלות מקשיים כלכליים ואינפלציה – הערך שלו לתשלומים וסחר עצום. כלומר תושבי ארגנטינה, ונצואלה, ניגריה, איראן, טורקיה, ברזיל ודרום אפריקה יעדיפו להחזיק ולסחור בביטקוין על פני המטבע המקומי שלהם, אשר כוח הקנייה שלו קורס. ברוב המקומות הללו הם כבר עושים זאת באחוזים די גבוהים, אך טרם ישנו אימוץ גורף.

כאמצעי תשלום גלובלי לעומת זאת, מדובר בסיפור אחר לחלוטין. הביקוש לשימוש בביטקוין לטובת העברות כספים בינלאומיות ממשיך לצבור תאוצה. בין אם מדובר במהגרים שמעדיפים לשלוח כסף למשפחותיהם באמצעותו על חשבון שימוש בשירותים כגון Western Union שגובים עמלות דרקוניות, עצמאיים שמוכרים את שירותיהם בחו”ל ומעדיפים לקבל תשלום בביטקוין ולא דרך PayPal, ועוד. היכולת לבצע העברות מהירות וזולות בכל שעה ביום מושכת יותר ויותר ביקושים מצד אנשים, עסקים ואף ממשלות שמוצאים בזה ערך.

אך ערכו האמיתי של ביטקוין נובע משני גורמים עיקריים: שימושיו כתחליף דיגיטלי לזהב, ואפקט הרשת שנוצר סביבו.

ביטקוין – הזהב החדש?

זהב שימש ככסף-סחורה אלפי שנים, ועד לימינו אנו – הוא משמש ככלי מוניטרי לשמירה על ערך, כגידור מאינפלציה או ככסף אלטרנטיבי, לצד שימושים תעשייתיים כמו ייצור שבבים או פרטיים כגון תכשיטים. עשרות אלפי טונות של זהב מוחזקים כרזרבות ע”י בנקים מרכזיים, אשר מגדילים את רכישותיהם בשנים האחרונות בקצב שלא ראינו מאז נטשה ארה”ב את הצמדת הדולר לזהב ב-1971. אין זה מקרי ששוק הזהב מוערך במעל 12 טריליון דולר, כולל ניירות ערך מבוססי זהב (כגון קרנות ותעודות סל).

בשביל להבין את הקשר לביטקוין צריך להבין תחילה מהם המאפיינים של מתכת הזהב שאפשרו לה לשחק תפקיד כה חשוב בכלכלה העולמית על פני תקופת זמן כה ארוכה, והאם ביטקוין עומד בהם. המאפיינים הם הבאים:

נדירות

זהב היא מתכת נדירה שדרושה אנרגיה רבה להשיגה. בעקבות המאמץ הנדרש כדי להשיג זהב, נעשה במתכת שימוש כתכשיט ולפיכך היא משויכת עם ראשי שבטים ובתי מלוכה – בתור סמל של כוח. ככל שהשימוש במתכת כתכשיט גבר, כך גבר גם האמון בקרב הציבור הרחב שיש לה ערך. זהו מכניזם שתקף ופועל גם בימינו אנו.

תכונת הנדירות היא למעשה החשובה ביותר כשמודדים זאת על פני זמן. אם כסף לא יהיה נדיר וניתן יהיה לייצר ממנו בקלות (כמו לחיצת כפתור במחשב), מהר מאד העיסוק המרכזי של רוב האוכלוסיה יהיה ליצור כסף, ולא ליצור ערך.

זה אגב, בדיוק מה שקורה היום.

ביטקוין נדיר יותר מזהב, נדרשת השקעה של אנרגיה רבה כדי להשיגו, ועל האמון שנוצר סביבו ארחיב כשאפרט על אפקט הרשת.

בסרטון: יו”ר הבנק הפדרלי בארה”ב ג’רום פאוול: “אנחנו מדפיסים אותו [את הכסף] דיגיטלית. כבנק מרכזי יש לנו את היכולת הדיגיטלית ליצור כסף.”

חלוקה ליחידות

המתכת יכולה להיות מחולקת למטבעות, מטילים או לפי משקל.

ביטקוין לעומת זאת מתחלק ל-100,000,000 יחידות ומאפשר תמחור במחירים אפסיים. במידת הצורך ניתן יהיה אף לחלקו ליותר יחידות ללא שינוי מהותי לפרוטוקול.

ניידות

ביחס לסחר חליפין ולסוגים אלטרנטיביים של כסף-סחורה, זהב נחשב נייד יחסית. אך כשהמסחר החל לחצות יבשות ומרחקים ארוכים, זה הקשה משמעותית על השימוש במתכת, הן בעקבות המשקל שלה והן בעקבות הצורך הגדול באבטחה שלה.

ביטקוין יכול לעבור ממקום למקום בתוך 10 דקות, ברוב המקרים בעלות מגוחכת, וללא צורך בעלויות אבטחה נוספות מצד המשתמשים.

עמידות

זהב היא מתכת חזקה שקשה מאד לפגוע בטוהרה, ולפיכך גם מאד קשה לזייפה. רוב זיופי מתכת הזהב (וכן, יש לא מעט כאלה) מכילים שכבה חיצונית של זהב אותנטי בעוד שהחלק הפנימי של המטיל מכיל מתכת זולה אך כבדה. עבור אנשים פרטיים מאד קשה לזהות זיופים של זהב. כמו כן, השימוש במטבעות זהב הופחת משמעותית בעקבות גירוד קצוות המטבע וכתוצאה פגיעה בטוהרו ובמשקלו המקוריים (והוביל לשימוש במתכות זולות יותר עבור תשלומים יומיים, כמו מתכת הכסף ונחושת).

ביטקוין לא ניתן לזיוף, ואדם פרטי יכול להוכיח בקלות שהמטבע לא מזויף. ביטקוין עמיד במים ואש, ולמעשה האיום הגדול עליו מבחינת עמידותו יהיה הפלת רשת האינטרנט לחלוטין. במקרה כזה, אפשר יהיה להיפרד גם מהמערכת הפיננסית המסורתית, כך שבואו נקווה כולנו שזה תרחיש שלא יקרה. גם על פיתרון לזה עובדים אגב, אבל יקח זמן עד שיהיה משהו ישים בקנה מידה נרחב.

אחידות

בעקבות החלוקה ליחידות (בדגש על מטבעות), לצד הטבעת חותמת הקיסר או המלך, ניתן היה לסחור באמצעות זהב באופן שאינו מצריך לאמת כל תשלום יתר על המידה. בדומה לתשלומים באמצעות מטבעות או שטרות היום.

לרוב לא היו זיופי מטבעות זהב רבים שמסתובבים, משום שזיוף מטבע השליט היה כרוך בעונש מוות. במטבעות והשטרות של היום לעומת זאת, מסתובבים זיופים רבים.

ובביטקוין? כל ביטקוין הוא ביטקוין, ואין צורך לבצע אימות מיוחד כשמשתמשים בו (פרט לווידוא כי הוא אכן התקבל בארנק). דווקא במאפיין זה, בעקבות השקיפות המובנית של רשת הביטקוין, עלולות להתפתח בעיות בעתיד. למשל, רישום של ביטקוין (או חלקיקים ממנו) שנעשה בו שימוש לפשיעה בעבר וזוהה ע”י הרשויות, עלול להיות ‘מתויג’ ולפיכך “שווה פחות” או קשה יותר לשימוש. אך מנגד, ישנם שיפורים טכנולוגיים בפיתוח שצפויים להגביר את הפרטיות בצורה משמעותית.

תפקיד הזהב והחיים תחת הסדר האמריקני

החל מסוף מלחמת העולם השניה, בחסות הסכמי “ברטון וודס” שהצמידו את הדולר לזהב ואת יתר המטבעות בעולם לדולר, האימפריה האמריקנית וחיל הים שלה – החזק ביותר בפער – סיפקו כמעט לכל מדינות העולם את האבטחה הנדרשת לסחר בינלאומי בממדים גדולים, כולל התערבות במלחמות בקוריאה, ויאטנם, ועוד. לצד זאת, סיפקו משרדי האוצר והחוץ האמריקניים הסכמי סחר שמיטיבים עם בעלות הברית של ארה”ב על חשבון אזרחיה המקומיים, והפדרל ריזרב דאג שדולרים יגיעו לאן שרק יצטרכו אותם, בכל מחיר. הסיבה לכך יכולה להסתכם בארבע מילים: ברית המועצות והמלחמה הקרה.

תודות לסדר האמריקני, זכינו כאנושות – אזרחי מדינות המערב במיוחד – לחיות ולגדול בתקופה השלווה ביותר בהיסטוריה האנושית. הסחר תחת חסותה של ארה”ב איפשר למדינות לעסוק בייצוא וייבוא של משאבים, סחורות, מוצרים וטכנולוגיה אחת לשניה, ובהאצת המהפכה התעשייתית המקומית, במקום במלחמות על משאבי אנרגיה ומזון. כתוצאה, ההתפתחויות הטכנולוגיות היו מסחררות, רמת החיים השתפרה, תוחלת החיים עלתה, תהליך העיור הואץ, ומשברים כלכליים הרסניים היו נפוצים הרבה פחות.

הסדר האמריקני הוא גם זה שאיפשר גם למערכת מוניטרית אלטרנטיבית לזהב לצמוח. כזאת שמכילה את רוב המאפיינים שתוארו לעיל: הדולר מתחלק ליחידות, נייד (היום גם דיגיטלית), אחיד ועמיד (יחסית). אך המאפיין החשוב ביותר לא נכלל בחבילה. הדולר אינו נדיר ולא יקר לייצר אותו, ולפיכך גם לא שומר על ערכו. ההפך הוא הנכון. בשנת 2020 “הודפסו” 25% מסך הדולרים שנוצרו אי פעם. מאז נוצר במתכונתו הנוכחית ב-1913, איבד הדולר 99% מכוח הקנייה שלו. בשנת 2020 לבדה ממשלת ארה”ב נטלה חוב בגובה 5 טריליון דולר, ששווה לחוב שנטלה ב-220 השנים הראשונות שלה כמדינה.

לכן, בדומה ל-99.99% מטבעות השליט שאי פעם התקיימו, הדולר יגיע לסופו. מתי? שאלה מצוינת. לא יודע לומר לכם אם זה יהיה בעוד 5, 10 או 20 שנים, אבל אני בספק שזה יימשך יותר מזה בהתחשב בקצב הגידול האקספוננציאלי של היצע הכסף. למען הדגש, סופו של הדולר יכול להיות גם כתוצאה מהסכם “ברטון וודס” חדש (שלמעשה מאפס את המערכת המוניטרית כולה או לכל הפחות רובה).

היצע הדולרים M2
היצע הדולרים M2. מקור: FRED

שימושי הזהב בעתות משבר ומלחמות

כפי שאתם בטח יודעים, החצי הראשון של המאה ה-20 היה רווי באי-סדר. שתי מלחמות עולם והמון מלחמות קטנות, מהפכות, שפל כלכלי שנשכח (1920-21) ושפל גדול שנזכר בהחלט, רצחי עם המוניים, ופערי אמון אינסופיים: בקרב בעלות ברית, בין בעלות ברית למדינות ניטרליות, ועל אחת כמה וכמה – בין מדינות אויבות.

פערי האמון הללו הובילו את האנושות חזרה לימי הזהב ואף לימי סחר החליפין. עבור כלכלות הפנים, אזרחי המדינות היו משתמשים במטבע המקומי, בין אם הדולר, הפאונד או המארק הגרמני. בתקופות משבר כלכלי, הייתה נהירה חזרה לזהב כמקום בטוח, כאמצעי להגנה על הערך, כדי להימנע מפשיטת רגל של בנק שעד כה סמכו עליו – ועמה יילך גם הונם כפי שקרה פעם אחר פעם לאורך מאות השנים האחרונות. ברפובליקת ווימאר (גרמניה של היום) חזרו גם לסחור בסיגריות, מזון, תרופות ועוד לאחר שהמטבע המקומי סבל מהיפר-אינפלציה ואיבד את כוח הקנייה שלו לחלוטין.

עבור סחר בינלאומי, זהב שימש ככסף האולטימטיבי. כסף שלא מצריך אמון בצד השני, בדגש על המטבע של הצד השני. במקרים מסוימים, החליפו מדינות נשקים תמורת תרופות ומזון, בעסקאות שמקבילות להחלפת תבואה בין שבטים קטנים לפני המהפכה החקלאית.

עולם חדש – דה גלובליזציה

בחזרה להיום, הסדר האמריקני בנסיגה מתמשכת – והנסיגה הזאת נטלה סטרואידים ברגע שהתפשט נגיף הקורונה.

ארה”ב קיימה ועודנה מקיימת מלחמות סחר עם כל מדינה שניה, ומנצלת את כוחה הצבאי ובעיקר את כוח הדולר כדי לקבל תנאים טובים יותר על חשבון ידידותיה ותוך פגיעה ביריבותיה. היא מושכת את כוחותיה מרוב העולם, בדגש על המפרץ הפרסי, שכן היא כבר איננה תלויה במדינות המפרץ לאספקת הנפט שלה. היא מפחיתה מימון לארגונים בינלאומיים כגון הברית הצבאית של נאט”ו, ומסייעת בהקמת בריתות שימשיכו להגן על אינטרסים אמריקניים כאשר תמשוך את התערבותה באזור עוד יותר. כן, זו בהחלט הזווית שאני מספק להסכמים האחרונים בין ישראל למדינות המפרץ ומדינות צפון אפריקה.

מעבר לכך, למדינות העולם נמאס מהתלות בדולר שכן אין להן את היכולת להדפיס ממנו עוד. החוב הדולרי (מעל 40% מהחוב בעולם נקוב בדולר) משמש כנטל, והעובדה שרוב הסחורות בעולם, החל ממשאבי אנרגיה וטבע ועד מתכות יקרות, מתומחרות גם הן בדולר – לא מוסיפה אהבה למטבע הרזרבה העולמי (מעל 60% מהסחר העולמי מתבצע בדולר).

המדינות שתלויות יותר בדולר, הינן (או תהיינה) המדינות הראשונות להיפגע מתהליכי הדה-גלובליזציה וצמצומו של הסדר האמריקני, וכבר רואים זאת היטב במדינות כגון צ’ילה, מקסיקו, אינדונזיה, ברזיל, ארגנטינה ואחרות.

דוגמאות נוספות לדה-גלובליזציה ניתן למצוא בברקזיט, התנתקות הכלכלה השניה בגודלה באירופה מהאיחוד האירופי. בצעדים שנוקטת טורקיה נגד יוון וקפריסין שעלולים להתפתח למלחמה אזורית. בהתחממות הגבולות בין סין לשכנותיה טיוואן והודו, והצעדים האגרסיביים שהיא נוקטת בים סין הדרומי.

אך אם לא די בכך, המדינות השונות הבינו לאור התפשטות הנגיף ששרשראות האספקה שלהן תלויות בסחר בינלאומי יותר מדי, ושעליהן להחזיר חזרה ייצור של תעשיות ממגוון רחב.

יש שטוענים שאם ביידן אכן יושבע לנשיאות, יחול היפוך במדיניות ארה”ב והיא תחזור למדיניות שאפיינה את הסדר האמריקני, אך באופן אישי אני סבור שמאוחר מדי בשביל זה. ארה”ב מעולם לא הייתה כה מפולגת: בין עניים לעשירים (50% העניים מחזיקים בפחות מ-5% מההון במדינה, בעוד ש-10% מחזיקים במעל 65%), בין הדורות (הבייבי בומרס שפורשים לעומת המיליניאלז שלא מוצאים עבודה וגרים אצל ההורים, לצד העובדה שהבומרס והדור השקט גם מחזיקים ב-80% בעוד שהמיליניאלז מחזיקים בפחות מ-5%) וכמובן שפוליטית, מדינית, תרבותית וחברתית בין מחנות הרפובליקנים לדמוקרטים.

כמו כן, החוב של ארה”ב מרקיע לשחקים בקצב מסחרר. כאחוז מהתוצר ממשלת ארה”ב תחצה השנה את רף ה-130% (נקודת האל-חזור על פי מחקר מקיף של מקינזי על מטבעות שקרסו), אך גם המגזר הפרטי קבור בחוב (220% ביחס לתוצר) – ואפילו לא הזכרתי התחייבויות לא ממומנות כגון פנסיות תקציביות וביטוח לאומי (עוד מאות טריליוני דולרים).

שימו לב שבעקבות המשבר התוצר קטן, ושעל פני שנים ארוכות קצב הגידול של התוצר פוחת, ואלו שני לחצים שצפויים להגדיל מהר יותר את האחוזים הללו (שכן גם החוב גדל מאד מהר וגם התוצר קטן).

במלים אחרות, לארה”ב יש כל כך הרבה בלאגן בתוך הבית, שממש לא הולך לעניין אותה או את הפוליטיקאים שלה מה קורה מחוצה לו. הכלכלן רוברט טריפין חזה את זה מראש כבר במעמד הסכמי “ברטון וודס” במה שמוכר כ”פרדוקס של טריפין”.

ביטקוין כזהב דיגיטלי

כעת דמיינו כמשחק מחשבתי (למרות שזוהי המציאות שככל הנראה דופקת על סף דלתנו), שאנחנו חוזרים לאי-סדרים ופערי אמון כפי שאנו מכירים מהחצי הראשון של המאה הקודמת, או אפילו מציאות שמתקרבת לחצי מכך.

האם אתם רואים את עצמכם חוזרים לסחור במטבעות מזהב במכולת? ואם לא אתם, האם המיליניאלז ודור ה-Z, שבשנים הקרובות הולכים לרשת את הונם של הבייבי בומרים, הולכים לעשות זאת?

האם מדינות שבמשך עשרות שנים נשענו על אבטחת ארה”ב ולפיכך לא פיתחו את צבאותיהן בכלל ואת חיל הים בפרט, יוכלו לאבטח אוניות שמובילות זהב כחלק מסחר בינלאומי?

האם מדינות שכתוצאה מהתלות בדולר כשלו פנימה והמטבע שלהן קרס ישיקו מטבע חדש, או שמא יבחנו מטבע אלטרנטיבי, שיוצר אמון מחדש עם אזרחי המדינה שלהם, לאחר שנים שבו ניצלו המנהיגים את “מדפסות הכסף”? זכרו את התמריצים הכלכליים שמגיעים עם זה: המדינות הראשונות שיאמצו את ביטקוין יובילו מדינות אחרות לעשות זאת, ולפיכך ירוויחו מהצטרפותן לרשת.

כן, זהו הימור גדול עבור מדינה, אך עבור מדינה שכבר לא נותר לה מה להפסיד (כן ארגנטינה, אני מסתכל עלייך), לפתע זה נראה אחרת.

הערך שביטקוין מניב ככסף מבוזר הוא עצום בעידן דיגיטלי וגלובלי שחוזר לאי-סדרים. עם כמה שמבאס לומר זאת, זוהי הסערה המושלמת לאימוץ שלו. איראן אגב, הייתה הראשונה לזהות את ההזדמנות.

איך נוכל למדוד את הערך של ביטקוין כזהב דיגיטלי?

ובכן, הדרך הפשוטה יותר מצריכה, בשלב הראשוני, שנתעלם מאי הסדר ופערי האמון הפוטנציאליים שתיארתי לעיל. נתייחס לביטקוין כגידור מאינפלציה נטו, תחת הנחה שהמערכת המוניטרית לא צפויה לחטוף זעזוע, כמו זהב דיגיטלי כפי שרואים בו רבים – ביניהם כאמור המשקיעים והגופים המוערכים ביותר בוול סטריט, תאגידי ענק, חברי קונגרס וסנאט ועוד.

שוק הביטקוין כיום עומד על קצת מעל 400 מיליארד דולר, בעוד ששוק הזהב עומד על כ-12 טריליון (12,000 מיליארדים). במידה וביטקוין ישתלט על 10% משוק הזהב, ערכו יעמוד על כמעט פי 3 מהיום – מחיר של כ-$70,000 למטבע אחד. אם ישתלט על 20%, יעמוד על כ-$140,000 למטבע אחד. אתם יכולים להמשיך לשחק את המשחק בעצמכם, ואם ברצונכם לשדרג אותו אז קחו בחשבון שלושה דברים:

  1. גם שוק הזהב הולך לגדול במקביל (פשוט בקצב איטי יותר)
  2. ככל שיותר אנשים/משקיעים קונים ביטקוין, כך ישנה פחות נזילות לקנות ממנו עוד (ולפיכך הקפיצות במחיר גדולות יותר)
  3. “מדפסות הכסף” יצטרכו ליצור עשרות טריליוני דולרים ב-5 השנים הקרובות רק כדי להשאיר את המצב הגרוע כמצב הקיים

כעת, נסיר את ההתעלמות. הרי לא באמת ניתן להתעלם מאי השקט המוניטרי שקיים היום בעולם, כשקרן המטבע העולמית בעצמה קוראת למנהיגי העולם לשבת להסכם “ברטון וודס” חדש. נכניס את ביטקוין לתפקיד הזהב לסחר בינלאומי בין מדינות שלא סומכות אחת על השניה, או כתעודת ביטוח לאזרחי מדינות שסובלות מקריסה כלכלית ומוניטרית, ונגלה שאת הערך הזה יהיה קשה לאמוד, משום שאין כל כך השוואה שניתן לקיים. לכן, אפשר לנסות לסכם זאת במילה אחת: הרבה.

אם כן, עכשיו אנחנו יודעים לפחות חלקית איך להעריך את ביטקוין כזהב דיגיטלי, הגיע הזמן לדבר על אפקט הרשת שסביבו. הרי זהב דיגיטלי הוא רק שימוש אחד של ביטקוין. חתיכת שימוש, אני יודע, אבל עדיין רק אחד.

מהו אפקט רשת?

אפקט רשת הוא תופעה בה ככל שמספר המשתתפים ברשת מסוימת גדל, כך גדל הערך שהם מקבלים מהרשת, כגון המוצרים או השירותים. התהליך חוזר על עצמו, שכן לאחר שמשתמשים חדשים קיבלו ערך, הם משמשים כתמריץ וסיבה למשתמשים נוספים להצטרף לרשת, למשקיעים חדשים להשקיע בה, וליזמים חדשים לפתח אותה.

קחו את האינטרנט לדוגמה. רשת האינטרנט התחילה ממספר מדענים ואנשי צבא, שיצרו רשתות קטנות ומקומיות. תחילה, פרט להעברת מידע ותקשורת פנימית בצורה איטית ומגושמת, הן לא סיפקו יותר מדי ערך. בנוסף, הערך היה מוגבל למעגלים מאד קטנים של אנשים. לאחר מכן, הרשתות הנפרדות הללו החלו להתחבר אחת לשניה. כך גדלו מספר המשתמשים, ועמם גם הערך שהניבה עבורם הרשת, שכן כעת השתפרה יכולת העברת המידע והתקשורת בין משתמשים שרחוקים פיזית אחד מהשני, ויזמים החלו לפתח תוכנות בסגנון האי-מייל. לאחר מכן התחלנו להעביר גם תמונות, ואף החלו לקום אתרי אינטרנט, משחקים, ועוד.

כל תוכנה, אתר ומשחק שהושקו ברשת האינטרנט, סיפקו תמריץ למשתמשים נוספים להצטרף לרשת, למשקיעים להשקיע בה, וליזמים ליצור בה. כך, הגדילו את הערך שהרשת מספקת למשתמשים בה – בתהליך שמתחזק את עצמו על פני זמן.

כשרשת האינטרנט גדלה מ-10 משתמשים ל-10,000, לקח לה זמן רב לעשות זאת (מעל עשר שנים) והיא לא עניינה רבים. כשהיא גדלה מ-10,000 ל-1,000,000, כבר שוחחו עליה במעגלים רציניים יותר וכספים רבים החלו להיות מושקעים בפיתוחה. את הדרך ממיליון המשתמשים הראשונים ל-44 מיליון כבר עשתה ב-5 שנים (1995). משם זינקה ל-412 מיליון משתמשים בשנת 2000, והיום מונה מעל 4.5 מיליארד משתמשים ברחבי העולם – יותר מחצי מאוכלוסיית כדור הארץ.

אני לא חושב שאני צריך להסביר יותר מדי על הערך שהאינטרנט סיפק למשתמשים בו, לכולנו. מהפכת המידע והתקשורת שינתה את חיינו מקצה לקצה, הוזילה עלויות וניתן ככל הנראה להגדיר אותה כסיבה המרכזית לעלייה הגדולה באיכות החיים שלנו בעשרות השנים האחרונות.

ערך הביטקוין – האינטרנט של הכסף

ביטקוין כרעיון התחיל כבר לפני כמעט 40 שנים, כשקבוצת קטנה של מומחי קריפטוגרפיה (ענף במתמטיקה שעוסק בהצפנה) ומהנדסי תוכנה החלו לעבוד על רעיונות שונים של כסף מזומן דיגיטלי. בשנות ה-90, התנועה שלהם גדלה לאלפי אנשים שהאמינו שעליהם לקחת חלק פעיל בפיתוח אמצעי הצפנה כדי לשמור על הפרטיות שלנו במרחב הדיגיטלי החדש, וחלקם היו אלה שהעמיקו ברעיון הכסף המזומן הדיגיטלי המבוזר.

נסיונות כגון Digicash, Hashcash וביט-גולד כשלו לחוד. אך ביחד, הרעיונות שבבסיסם תרמו לתוצר הסופי שהוצג באוקטובר 2008 במסמך שכותרתו “ביטקוין: מערכת שיתופית לכסף מזומן אלקטרוני“. כעת, אותם מוחות שבמשך עשרות שנים ניסו ליצור פתרון שכזה בעצמם, החלו לפתח יחדיו את רשת הביטקוין. תוך שנה הרשת גדלה למאות אנשים: מהנדסי תוכנה, מתמטיקאים, יזמים, משקיעים ועוד. שנתיים לאחר כרייתו של הבלוק הראשון בינואר 2009, ביטקוין כבר הגיע לעשרות אלפי משתמשים כשארגונים כמו Wikileaks החלו לקבל בו תרומות, ואתרי מסחר לא-חוקיים כמו Silk Road החלו להשתמש בו כאמצעי תשלום והוכיחו לראשונה שהוא יכול לשמש ככסף ברשת.

כשחצה המטבע המבוזר את רף ה-$1,000 למטבע אחד בסוף שנת 2013, רשת הביטקוין כבר חצתה את מיליון הארנקים שנפתחו. יזמים ומשקיעים החלו לבנות את התעשייה, כשכל משתמש שמצטרף לרשת מגדיל את הערך של מי שכבר נמצא בה ומושך עוד יותר יזמים ומשקיעים לבנות אותה.

כורים, חברות לאבטחה של מטבעות, מפתחי ארנקים, זירות מסחר, מיזמי חינוך ותעסוקה, קרנות השקעה, קרנות גידור ועוד – כולם בונים רשת חדשה, ומתוגמלים בגדילת משתמשים עצומה שכאמור מתחזקת את עצמה.

באמצע דצמבר 2020 ביטקוין חצה שוב את שיא כל הזמנים לראשונה מדצמבר 2017. להזכירכם, זוהי הפעם הרביעית בה ביטקוין קורס מעל 75%, ולאחר מכן פורץ לשיאים חדשים. עד כה השיאים הללו היו במרחק אלפי אחוזים.

והיופי הוא שאפקט הרשת עוד נמצא בתחילתו. עד כה נוצרו כ-60 מיליון ארנקים בלבד, ובעוד שמספר ארנקים לא מעיד על מספר המשתמשים שכן רבים יכולים ליצור ארנקים כפולים או לחלופין ארנק אחד יכול להחזיק מטבעות של משתמשים רבים, עם קצב הגדילה קשה להתווכח: 25% מהארנקים הללו נוצרו השנה.

מספר משתמשי ביטקוין
מקור: Blockchain.com

גם אפקט הרשת סביב שימושיו השונים של ביטקוין לא עוצר, וכאן נכנסת שכבה נוספת לערכו כזהב דיגיטלי. בחודשים אוגוסט-ספטמבר השנה הכריז מנכ”ל חברת הבינה העסקית הגדולה בעולם MicroStrategy על רכישה של כ-38,000 מטבעות ביטקוין בשווי כ-415 מיליון דולר, במקום רזרבת המזומנים הדולריים של החברה. מאז, ביטקוין הכפיל את ערכו והחברה לא רק שרכשה 50 מיליון דולר נוספים מרזרבות המזומנים שלה, אלא גם גייסה חוב בגובה 650 מיליון דולר על מנת לרכוש איתו עוד מטבעות.

אך הסיבה שאני מזכיר זאת כאן יותר עוסקת באפקט הרשת, בהשפעת הצעד הזה על תאגידים אחרים, מנהלי אוצר, קרנות גידור והשקעות, מנהלי נכסים וקרנות פנסיה. מאז הצעד של מיקרוסטרטג’י, הצטרפו חברת התשלומים סקוור (50 מיליון דולר), חברת הביטוח MassMutual האמריקנית (100 מיליון דולר), מנהלת הנכסים Ruffer הבריטית (740 מיליון דולר), מנהלת הנכסים StoneRidge האמריקנית (100 מיליון דולר), קרן ההשקעות גוגנהיים (500 מיליון דולר) ועוד. על פי השיח הן בתעשייה והן בקרב משקיעים מוסדיים, זוהי רק ההתחלה.

מייקל סיילור, מנכ”ל מיקרוסטרטג’י, אף הגדיל לעשות וסיפר בריאיון ל-CNBC כי מעתה ואילך החברה מסתכלת על המאזן שלה במונחים של ביטקוין, ולא במונחים של דולר. אעז ואהמר שהוא הראשון מיני רבים.

מה לגבי אפקט הרשת סביב השימוש בו כתשלום?

ובכן, ביטקוין והשיפורים הטכנולוגיים שנבנים על גביו כגון רשת הברק, שמאפשרת תשלומי ביטקוין מידיים, זעירים וזולים, הולכים ומתפתחים בקצב מסחרר.

לפני מספר ימים האזנתי לפודקאסט עם אדם קורי, “ממציא הפודקאסטים” המפורסם, בו סיפר על הסטארטאפ החדש שהוא מפתח על ביטקוין. הסטארטאפ, בקצרה, הולך לאפשר לכל משפיען – החל ממארחי פודקאסטים, ובהמשך דרך משפיעני אינסטגרם ועד מוזיקאים – לתקשר כלכלית באופן ישיר עם העוקבים שלו. זה יתאפשר עד לרמת תשלום של 1$ (למשל) לפרק באמצעות רשת הברק, מבלי הצורך להשתמש במתווכים כגון Apple Podcasts, אך תוך מתן היכולת להתממשק איתם במידת הצורך והרצון באמצעות API. מעבר לזה, ניתן יהיה לתכנת שההכנסות של כל פרק יחולקו בין העובדים שהועסקו לטובת הפרק, כגון המפיק, עורך הסאונד והגרפיקאי באופן אוטומטי עם כניסתו של כל דולר.

חשבו על כמות היתרונות שהסטארטאפ הזה מכיל! אציג עבורכם רק ארבעה שברורים מאליהם, אך ישנם עוד רבים:

  1. נגישות – כל שצריך מצד המשתמש הוא ארנק ביטקוין בטלפון החכם.
  2. עלויות – במקום לשלם מנוי חודשי, יתקיים ‘שיבוש’ של המודל העסקי של חברות הסטרימינג למיניהן ויוזלו עלויות לצרכן שכן יבוטלו מתווכים. בדיוק כמו שהורדות מדיה באמצעות טורנטים שיבשו את המודל העסקי של תעשיית הסרטים, הטלוויזיה והמוזיקה.
  3. אפיקי הכנסה למשפיענים – במקום להסתמך על פרסומות וחסויות, ניתן יהיה להרוויח באופן ישיר על ערך שייצרו לקהלים שלהם.
  4. התנהלות חשבונאית – אוטומציות של תשלומים למי שלקח חלק בהפקה ועוד.

מה לגבי אפקט הרשת שסטארטאפ כזה יכול ליצור? יותר משפיענים שמאמצים את הפיתרון (כי זה מייצר להם ערך) -> יותר משתמשי ביטקוין -> יותר קהלים -> יותר ערך -> יותר סטארטאפים והשקעות -> יותר משתמשים -> יותר סטארטאפים והשקעות -> יותר משתמשים. נראה לי שהבנתם את הרעיון, וזהו רק סטארטאפ אחד.

ישנם סטארטאפים שהשיקו כרטיסי דביט לתשלום באמצעות ביטקוין דרך רשת הברק, סטארטאפים שמאפשרים לכם לשלם עבור מוצרים בדולר ולקבל עד 5% החזר בביטקוין על הרכישה, הלוואות בין עמית לעמית במנגנון אוטומטי ומבוזר (כיום מבוזר חלקית עדיין), ועוד מאגר עצום של מיזמים ורעיונות שהולכים להביא את האינטרנט של הכסף לשימוש המוני בשנים הקרובות.

מודל ה-Stock to Flow

דרך נוספת שאציג שעשויה לסייע במדידת הערך של ביטקוין היא לפי מודל שכיום כבר נחשב למפורסם בשוק המתכות, בשוק הביטקוין ובקרב כלכלנים מהאסכולה האוסטרית – והוא מודל ה-Stock to Flow. בקצרה, מדובר במודל שמנתח את היחס שבין היצע המטבעות הקיים לבין היצע המטבעות המתחדש. נהוג להציג זאת לפי שנים – כלומר כמה שנים צפוי לקחת להיצע המטבעות המתחדש להכפיל את המלאי הקיים.

כיום, ה-S2F של מתכת הכסף עומד על 22 שנים. של זהב על 62, כלומר יקח 62 שנים לכרות את אותה כמות זהב שכיום מסתובבת בעולם. בביטקוין ה-S2F סובב סביב אירוע החצייה שתיארתי בתחילת המאמר, שכן היצע המטבעות המתחדש קטן פי 2 בכל ארבע שנים. לפי מודל זה, בביטקוין ה-S2F כבר עומד על 56 היום, מתקרב לזהב, ובאירוע החצייה הבא ב-2024 כבר יכפיל את של הזהב פי שניים.

במלים אחרות, זהו מודל שעוסק בנדירות.

מודל stock to flow
מקור: ZPX, Satoshi & Co Research

האנליסט PlanB שהציג את מודל זה על ביטקוין נעזר בו כדי לחזות את מחירי הביטקוין הפוטנציאליים בהתאם לנדירות שלו, וביחס לנדירות של דברים אחרים. התוצאה היא ש-PlanB חוזה שמחיר הביטקוין נכנס כעת למחזוריות העליות האגרסיביות שלו, וצפוי להיסחר במחיר של כ-100,000$ עד סוף שנת 2021 ומיליון דולר עד 2026. עבור מי שמעוניין להרחיב יותר על המתודולוגיה, ניתן לעשות זאת כאן.

מודל היצע ביטקוין
מקור: Lookintobitcoin.com

סיכום – הערך של ביטקוין

תפקידו של ביטקוין כזהב דיגיטלי, ככסף נדיר בעולם שמבוסס על שפע טכנולוגי ועל אינסוף העתקים דיגיטליים, הולך להערכתי להמשיך לצמוח ולגדול משום שהוא אולטימטיבי ואופטימלי לתנאים הללו.

זה נכון במיוחד כשלוקחים בחשבון את המציאות הכלכלית, המוניטרית והגיאו-פוליטית בה אנחנו חיים כיום, ואת הצורך – ואף ההכרח – ליצור תחרות לכסף ממשלתי כדי לעודד משמעת ואיפוק למדיניות ההרסנית שמובלת באמצעותו.

אפקט הרשת שנוצר סביב ביטקוין עדיין נמצא בתחילתו לפי מודל ה-S Curve, לפיו אימוץ רשת ו/או טכנולוגיה חדשה מתחיל לאט, עולה מהר ואז חוזר לקצב איטי – כמו האות S וכפי שהגרף שלפניכם מציג.

מודל אימוץ S
מקור: Stratechi

ישנם עוד דברים רבים שרציתי להוסיף, כמו למשל הקשר הכלכלי שבין האנרגיה המושקעת ברשת, העלויות שהכורים משלמים עבורה ומחיר הרצפה של ביטקוין, אבל 4,000 מילים נראה לי מספיק בשלב זה. לא? 😊

אם אהבתם את המאמר, אעריך אם תשתפו עם חברים ומשפחה, הגיבו ושתפו אותי בדעותיכם עליו, האם פספסתי משהו חשוב? האם נתתי הערכת יתר להערכתם לגורם מסוים? אני כאן גם ללמוד, לא רק ללמד.

שתפו:

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
בן סמוחה

בן סמוחה

שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.
בן סמוחה

בן סמוחה

שותף-מייסד של CryptoJungle, יזם צעיר, בעל ידע מקצועי נרחב בעולם הבלוקצ'יין שנצבר לאחר תקופה ארוכה של למידה, מחקר ומסחר. מייסד קהילת הבלוקצ'יין בדרום הארץ ומעביר הרצאות על עולם המטבעות הקריפטוגרפיים.

6 תגובות

  1. מאוד כיף “לקרוא אותך”, וללמוד ממך.
    כותב ומסביר בצורה פשוטה, ברורה מאוד ובשפת העם.
    תודה רבה על המאמץ ושיתוף הידע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדש: קורס האונליין שלנו הושק ואתם מקבלים 30% הנחה!