מהם 'פורקים'? מאמר ראשון בסדרת 'מפרקים את ביטקוין לחלקים'

מפרקים את ביטקוין לחלקים

מזה זמן רב שאני רוצה לפנות קצת מזמני כדי לכתוב את סדרת המאמרים שתוצג בפניכם.

ביטקוין מייצג עבורי הרבה מעבר למטבע – ביטקוין מייצג מהפכה. במשך עשרות (אם לא מאות) שנים שמדיניות כלכלית כושלת מטילה אימה על חיינו – ממשלות מדפיסות כספים ללא אבחנה ויוצרות אינפלציה שמורידה את ערך כספנו, משברים פיננסיים רבים נגרמו כתוצאה מכך, והבנקים למעשה שולטים בכספנו ואחזקותינו.

בזכות הביטקוין, אפשר לשנות את זה. בסדרת המאמרים הבאה, אציג בפניכם את השיפורים הטכנולוגיים שהוטמעו ויוטמעו בבלוקצ'יין של הביטקוין, כדי להראות ולהדגיש כיצד הביטקוין יכול לעשות (ויעשה) את דרכו להיות מטבע גלובלי מוביל בעולם – אמצעי תשלום בשימוש יום יומי, ו-Store of Value יחדיו.

המאמר הראשון בסדרה הוא למעשה ההקדמה.

על מנת להבין לעומק את השיפורים הטכנולוגיים בביטקוין, כגון SegWit, Lightning Network ועוד – עלינו תחילה להבין מהם Forks (מזלוגים) ואת חלק מחוקי הליבה של הביטקוין.

שימו לב, אם אינכם בקיאים בביטקוין וכיצד הוא עובד, אנא קראו תחילה את המאמר הבא שמסביר מהו ביטקוין.

פורק הוא מה שקורה כאשר שרשרת הבלוקים מתפצלת לשני ענפים שונים בדרכה קדימה. זה יכול לקרות משתי סיבות עיקריות:

חוק השרשרת התקינה הארוכה ביותר

השרשרת התקינה הארוכה ביותר היא השרשרת שהופעלו בעבורה כוחות הכרייה הרבים ביותר ועונה לחוקי הקונצנזוס.

למעשה, כמות העבודה שהושקעה – היא "אורך" השרשרת. ישנו תרחיש יחסית נפוץ בבלוקצ'יין והוא כריית שני בלוקים במקביל. כלומר, הכורים בפעולותיהם יוצרים בלוק חדש, מכניסים אליו טראנזקציות, מבצעים על הבלוק מניפולציות מתמטיות (ע"י פונקציות Hash) ולבסוף חותמים את הבלוק.

תיאורטית, סביר ששני כורים מרחבי העולם יכרו בלוק בזמנים די זהים.

השרשרת הארוכה ביותר של בלוקצ'יין

לצורך המחשה, אנחנו נמצאים כרגע בבלוק מס' 1 בשרשרת, ובלוקים 2 ו-4 בדיוק נחתמו – במקביל.

כתוצאה מכך, שרשרת הבלוקים נראית כפי שאתם יכולים לראות למעלה. למעשה, מכיוון שבלוקים 2 ו-4 נחתמו במקביל – התחיל מירוץ.

חלק מהכורים ברשת ינסו לשלב את פונקציית ה-Hash של בלוק מס' 2 ביצירת הבלוק הבא, ואילו השאר ינסו לשלב את פונקציית ה-Hash של בלוק מס' 4.

כעת, לתחרות בין הכורים יש משמעות נוספת.

לא רק שניצחון בתחרות (ע"י כריית בלוק) יזוכה בגמול של מטבעות ביטקוין והעמלות הכלולות בבלוק, אלא הוא גם יקבע את השרשרת הארוכה ביותר.

נמשיך בדוגמה: נניח שבלוקים 3, 7 ו-8 נכרו גם הם באותו הרגע, כלומר עוד לא נקבע 'המנצח' בשרשרת הארוכה ביותר.

בעקבות זאת התחרות ממשיכה: חלק מהכורים בונים בלוק על שרשרת 1-2-3, חלק על 1-4-7 וחלק על 1-4-8.

כפי שאתם רואים בתמונה, השרשרת של 1-4-7 הפסידה, ואילו בלוקים 5 ו-9 המשיכו את השרשראות הקודמות.

התחרות כעת הגיעה לישורת האחרונה. השרשרת של בלוקים 1-2-3-5 נלחמת עם השרשרת של 1-4-8-9 על המשך קיומן. אך סופסוף, בלוק מס' 6 נחתם קודם – ולכן השרשרת הארוכה ביותר היא 1-2-3-5-6-10.

בעוד שנדמה שהשרשרת הארוכה ביותר נקבעת ע"י מספר הבלוקים, זו לא בדיוק הסיבה, שכן מספר הבלוקים נקבע לפי כוח הכרייה (והעבודה) שהושקעה ביצירת הבלוקים.

חשוב להדגיש שהסיטואציה המתוארת נדירה עד כדי ספק גדול שקרתה בעבר.

מאחר והזמן הממוצע בין בלוקים ברשת הביטקוין עומד על 10 דקות, הסיכוי שזה יקרה פוחת משמעותית. ייתכן שזה יקרה לבלוק אחד (כלומר, היווצרות בלוקים 2 ו-4 יחדיו), אך מעבר לזאת – מאד לא סביר.

אבל מה קורה לבלוקים שנכרו ו'הפסידו'?

אז קודם כל – לא להיבהל. הבלוקים ש'הפסידו' בתחרות, נקראים מעתה בלוקים יתומים (Orphaned Blocks). כל הטראנזקציות שנכללו בתוכם, יחזרו להוביל את שוק העמלות (התור בכניסה לבלוקים) כפי שאתם יכולים לראות ב-Memory Pool שלפניכם  (צד שמאל  הוא ראש התור).

כמו כן, הכורים שחתמו את הבלוקים המפסידים  לא יקבלו את הגמול או את העמלות של הבלוק.עמלות ביטקוין

מתקפת 51%

מתקפת 51% היא המתקפה "המפחידה" ביותר על רשת הביטקוין. זוהי מתקפה בה יישות אחת מרכזית (או התאגדות של כורים) יוצרת שרשרת תקינה ארוכה יותר מהשרשרת של רוב המשתמשים.

סיטואציה כזאת יכולה ליצור 'double spend' (בזבוז כפול) מורכב כדי לגנוב כספים (עם שימוש בארנקי הכורים התוקפים בלבד) או לעכב את הרשת ולמנוע מטראנזקציות להירשם ביומן החשבונאי.

ישנם 3 דברים שחשוב לי להדגיש בנוגע למתקפת ה-51%: הראשון הוא שהדברים שציינתי הם למעשה היחידים שניתן לעשות במתקפה זו, כלומר לא ניתן לשכתב את היסטוריית הבלוקצ'יין או לקחת כספים מארנקים אחרים.

בנוסף, לפני שאתם כולכם נתקפים בבהלה, דעו כי העלויות המוערכות של מתקפה מסוג כזה הן (לפי הערכות מעודכנות) על סך 4,656,671,184$ על חומרה, ועוד מעל 8 מיליון דולר ליום עבור חשמל.

הדבר האחרון הוא היגיון פשוט – עלינו לזכור שהכורים מחפשים להרוויח כספים, ולא להפסיד אותם.

ע"י התקפת הרשת, ייאבד האמון בביטקוין וכתוצאה מכך המשתמשים יינטשו את המערכת. אם זה יקרה, הכורים לא ירוויחו כסף.

לכן, לא סביר כלל שמתקפת כזו תצא לפועל.

שינוי חוקי קונצנזוס

המקרה השני בו יכול להיווצר פורק בשרשרת הבלוקים, הוא ע"י שינוי חוקי קונצנזוס בפרוטוקול. חוקי הקונצנזוס הם החוקים החשובים ביותר בבלוקצ'יין של הביטקוין.

החוקים הללו מתייחסים לכמות הביטקוין הכוללת שתיווצר, עדכוני קושי הכרייה, סוג 'הוכחת העבודה' (Proof of Work) הדרוש ברשת, גודל הבלוק, ועוד חוקי ליבה חשובים נוספים.

החוקים הללו הם בעלי חשיבות רבה מכיוון שהם קובעים כיצד ייראו הבלוקים בעיני הצמתים המלאים ברשת.

אם כל הצמתים המלאים פועלים לפי אותם חוקי קונצנזוס, זה מבטיח שהם משתמשים באותו עותק של הבלוקצ'יין (של התוכנה).

מהם אותם צמתים? אז למקרה שאתם לא יודעים, צמתים (Nodes) הם מחשבים המחוברים ומסונכרנים עם רשת הבלוקצ’יין.

הצמתים הם אלו שמאמתים את כריית הבלוק ומהווים תחנת ממסר המשדרת לשאר המשתתפים ברשת שהבלוק נחתם. כחלק משמירה על קונצנזוס הרשת, לא רק שצריכים צמתים – אלא חייבים צמתים מלאים (Full Nodes).

צמתים מלאים הם מחשבים המריצים את תוכנת הביטקוין 24/7 ומסונכרנים תמידית עם הרשת.

הצמתים המלאים יכולים להיות כורים ויכולים להיות משתמשים שעושים זאת ללא תמריץ.

בנוסף לצמתים המלאים, ישנם צמתים 'קלים' שהם לרוב אנחנו – המשתמשים הפשוטים שכל מה שברצוננו לעשות הוא לשלוח ולקבל טראנזקציות מארנקינו.

ישנם שני סוגים של שינויי חוקי קונצנזוס – מזלוג קשיח (Hard Fork) ומזלוג רך (Soft Fork).

Soft Fork

סופט פורק הוא הוספת חוק חדש לטובת שינוי הפרוטוקול, אך שינוי זה הינו בעל תאימות לאחור.

כלומר, הצמתים בבלוקצ'יין לא חייבים לעדכן את הגרסה אותה הם מריצים, אך אם ברצונם להשתמש בחוק או בפיצ'ר החדש, הם יהיו מוכרחים לעשות זאת.

לפחות 51% מהכורים מוכרחים לעדכן גרסה על מנת שהסופט פורק יתקיים, אחרת הוא יהפוך לשרשרת המורכבת מבלוקים יתומים.

צמתים הבוחרים שלא לעדכן גרסה על אף שהרשת אימצה אותה, יהיו פחות בטוחים שכן הטראנזקציות העונות לחוקי הקונצנזוס החדשים ייראו כלא תקינות בעיניהם.

ברשותכם, נצא רגע מעולם הבלוקצ'יין, הביטקוין והפורקים ונתכנס למציאות שלנו.

אנו חיים במדינה דמוקרטית אשר פועלת לפי חוקים מסוימים כגון חוק חינוך חובה, חופש הביטוי ועוד. לסט החוקים של המדינה, אנו כאזרחים מוכרחים לציית.

עם זאת, כמו בכל מדינה, ישנם סטים של חוקים פנימיים אשר לא תקפים לכולם.

למשל, טבעונות / צמחונות, דת ועוד. על אנשים מאמינים (דתיים), בנוסף לחוקי המדינה, חלים חוקי הכשרות. כלומר, בעוד שבמדינת ישראל פועלות מסעדות רבות (כשרות ולא כשרות) – אנשי הדת מוכרחים לאכול במסעדות כשרות בלבד.

זוהי אמנם אנלוגיה לא פשוטה לסופט פורק, אך כך למעשה זה עובד: באופן די דומה, הצמתים המעודכנים הם אנשי הדת (אשר נוספו להם חוקים של אכילה במסעדות כשרות), ומנגד הצמתים הלא מעודכנים הם כלל אזרחים המדינה אשר יכולים ליהנות משני העולמות – אך תפריט המסעדה הכשרה יהיה לא ברור עבורם.

סופט פורק soft fork
קרדיט: investopedia

בדוגמה שלפניכם ניתן לראות כיצד ייראה הפורק בעיניהם של הצמתים שלא עדכנו גרסה (החלק העליון) לאלו שכן (החלק התחתון).

אפשר לשים לב שברגע שעדכנו את הגרסה – השרשרת תומכת גם בחוקים הישנים, וגם בחוקים החדשים.

כזכור לכם, זכות הבחירה היא בידי הצמתים. כל שעליהם לעשות הוא לעדכן גרסה תחת הנחה שהם מעוניינים לעשות זאת, ושהחוקים החדשים תואמים את השקפתם.

מסיבות כאלו ואחרות, הגדיר צוות הפיתוח המוביל של הביטקוין, Bitcoin Core (אשר מורכב ממאות מפתחים בלתי תלויים התורמים לקוד הפתוח של הפרויקט)  שיידרש רוב עצום של לפחות 95% מכוחות הכרייה כדי להסכים על סופט פורק.

חשוב להדגיש עם זאת, שבתרחיש הגרוע ביותר בסופט פורק, מה שיקרה זה ש"יבוזבזו" כוחות כרייה, והפחתה מזערית מאד ברמת האבטחה של הצמתים המלאים.

Hard Fork

הארד פורק, בניגוד לסופט פורק, הוא הסרת חוקים לטובת שינוי הפרוטוקול, וכתוצאה מכך השינוי אינו בעל תאימות לאחור.

כלומר, אם כיום מגבלת תקרת גודל בלוק בביטקוין היא 1 מ"ב – שינוי פרוטוקול בהארד פורק יהיה לשנות את מגבלת תקרת גודל הבלוק ל-2 מ"ב.

בלוקים של מעל 2 מ"ב גדולים מבלוק של 1 מ"ב (כמובן) ולכן אינם בעלי תאימות לאחור.

הארד פורק hard fork
קרדיט: investopedia

הארד פורק מצריך שכול הצמתים המלאים ברשת יאמצו את החוקים החדשים.

אם צמתים מסוימים מחליטים שלא לאמץ את השינוי, יש לכך השלכות על שרשרת הבלוקים.

מה שיקרה בסיטואציה כזאת הוא שצמתים לא מעודכנים (אשר מריצים את הגרסה הישנה של תכנת הביטקוין) יראו את הטראנזקציות והבלוקים החדשים כלא תקינים.

זו הסיבה שיש לנו שני סוגים של Hard Fork:

  1. הארד פורק בקונצנזוס – כאשר ישנה הסכמה מלאה לשינוי החוקים, כל הצמתים מעדכנים את גרסת תוכנת הביטקוין שהם מריצים, ומתחילים לראות את הבלוקים החדשים כתקינים. למעשה, כל המשתמשים עוברים לשרשרת בלוקים חדשה (ענף חדש), אך ענף זה נשאר הענף היחיד.
  2. הארד פורק בחילוקי דעות – או אם אשתמש במילה מוכרת יותר לקהילה הישראלית – פיצול. אם חלק מהצמתים וכוחות הכרייה אינם מסכימים אם שינויי החוקים, הם יכולים לבחור להישאר עם השרשרת הישנה. בסיטואציה כזאת, שרשרת הבלוקים מתפצלת לשני ענפים שונים בעלי אותה היסטוריה.
    אך זה לא נגמר בזה, שכן עם היווצרות הענף החדש – נוצר גם מטבע חדש. למעשה, הפיצול בשרשרת יוצר ענף בלוקצ'יין חדש, וענף זה "מצריך" מטבע משל עצמו.

המטבע נוצר "יש מאין", לרוב (ייתכן שהחוק ששונה הוא סך כמות המטבעות) בתצורה של 1:1 – כלומר, על כל ביטקוין (או מטבע קריפטוגרפי אחר שעובר הארד פורק לא בקונצנזוס) שהחזקתם בבלוק בו בוצע ההארד פורק, תקבלו שווי זהה של המטבע החדש.

בפיצול של ביקאש למשל (ביטקוין קאש) – אם החזקתי ביטקוין אחד, קיבלתי גם ביקאש אחד.

שוויו של המטבע החדש נקבע לרוב עפ"י גודלם היחסי של הקהילה וכוחות הכרייה אל מול המטבע הראשי, אך לעיתים מתנהל מסחר בחוזים עתידיים על מחירו המוערך גם כן (בפיצולים ידועים מראש).

אם נשארתם עמי עד כאן, קודם כל – אני גאה בכם.

אך חשוב יותר מזה, הוא שאתם כעת מבינים מהם מזלוגים בשרשרת בלוקים, מדוע הם קורים ועכשיו אתם מוכנים ללמוד על השיפורים הטכנולוגיים הצפויים בביטקוין בעתיד הקרוב.

מאחורי הביטקוין עולם נפלא של טכנולוגיה שיכולה לשנות את עולמנו, חשוב לי מאד שתשתפו את המידע שאתם רוכשים – למדו את חבריכם ומשפחותיכם, ספרו להם שזה הרבה יותר מהשקעה לטווח קצר אלא תוצאה של פרויקט מדעי, תכנותי וטכנולוגי מדהים.

נתראה במאמר הבא!

תודה לאלירן צח, דפי סיני, אריאל הורוביץ ותומר קרניסקי על בדיקת אמיתות התוכן.

המאמר השני בסדרה מחכה לכם כאן: סאגת סגוויט.

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.
בן סמוחה

בן סמוחה

בן 32, בוגר תואר לכלכלה וניהול מאוניברסיטת 'בן גוריון', וכעת מרצה באוניברסיטה. בן הקים את CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו', שיחדיו מהווים גוף התוכן, האקדמיה והקהילה המובילים והגדולים בישראל. בנוסף, נמנה בין מייסדי עמותת Blockchain B7, ויועץ חיצוני לארגונים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין.

שנת 2024 היא שנת הקריפטו

תנו לנו ללמד אתכם איך
לסחור ולהרוויח!

אל תפספסו את ההזדמנות - נותרו 5 מקומות אחרונים

👇השאירו פרטים עכשיו👇

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פרטייך התקבלו בהצלחה! 🎉

בנתיים, יש לך אפשרות לבחור מבין הפעולות הבאות:

דילוג לתוכן