מטבעות דיגיטליים יציבים (סטייבלקוינס) נוצרו כדי להציע את היתרונות שיש במטבעות דיגיטליים, כגון העברות מהירות וזולות, אך תוך ניסיון לספק הגנה מן התנודתיות הגדולה במחירי המטבעות.
כששוק המטבעות הדיגיטליים היה בתחילת דרכו, הוא סבל ממספר רב של בעיות. הבעיה העיקרית עם זאת, הייתה התנודתיות – והיא הייתה בעיה כפולה.
מנקודת המבט של סוחרים ומשקיעים, התנודתיות הגדולה במחירי המטבעות הובילה לדרישה עצומה ל"מקום בטוח" – נכס, מטבע או מכשיר פיננסי אליו יוכלו להמיר את המטבעות שלהם בעת של תנודתיות גבוהה, כאמצעי הגנה או נטרול סיכונים.
מנקודת המבט של בעלי העסקים ומשתמשים שהיו מעוניינים להשתמש במטבעות הדיגיטליים כאמצעי תשלום, התנודתיות היוותה מכשול למי שרצה לתמחר באמצעותם, שכן המחירים יכלו להשתנות דרסטית מדקה לדקה.
מאז היווצרותו של טט'ר (USDT), הסטייבלקוין הראשון אשר צמוד בערכו לדולר, נוצרו סטייבלקוינס נוספים – לא רק כאלו שצמודים בערכם למטבעות פיאט כגון הדולר והאירו, אלא גם סטייבלקוינס הצמודים בערכם לזהב וסחורות נוספות.
איך מטבעות דיגיטליים יציבים עובדים?
סטייבלקוינס משמשים, ברוב המקרים כבן כלאיים של עולם המטבעות הדיגיטליים המבוזר והעולם הפיננסי המסורתי.
זה בא לידי ביטוי בכך שישנה חברה אשר מייצרת טוקן דיגיטלי (מטבע דיגיטלי אשר נשען על אבטחת רשת בלוקצ'יין קיימת) ומבטיחה להצמיד את ערכו לנכס, מטבע או מכשיר פיננסי מסוים.
אם ניעזר בדוגמא הקודמת של USDT, טט'ר (Tether) היא חברת בת של iFinex, החברה אשר מפעילה את בורסת ביטפינקס.
טט'ר מתחייבת להצמיד את ערך הטוקן הדיגיטלי USDT לשווי של דולר אחד, בכך שהיא מחזיקה רזרבות של דולרים ו/או נכסים בבנקים שבבעלות החברה.
במידה והביקוש למטבע גובר, היא נאלצת להגדיל את הרזרבות שלה – וההפך.
הטוקן, בתחילת הדרך, נוצר על גבי ביטקוין בלבד (באמצעות שכבת חוזים חכמים שנקראת Omni).
כיום לעומת זאת, ישנן מספר וריאציות שונות שלו אשר מסתובבות בין בורסות וארנקיהם של משתמשים.
הוא קיים גם על רשת אתריום כטוקן מסוג ERC20, גם על רשת טרון (Tron) ואף על רשת איאוס (EOS).
USDT אמנם היה הראשון, והינו הסטייבלקוין בעל האימוץ הכי גדול – אך כיום ישנם סטייבלקוינס רבים שנוצרו ע"י חברות שונות ומוצמדים בערכם למטבעות פיאט נוספים (אירו, דולר, פאונד וכו'). למשל, המטבע BUSD נוצר ע"י בורסת בינאנס, בעוד שהמטבע USDC נוצר ע"י קוינבייס וחברת Circle.
במהלך 2019 הטרנד גבר, וסטייבלקוינס שצמודים לסחורות הושקו.
לדוגמא, PAX Gold הוא סטייבלקוין שצמוד בערכו לזהב והושק ע"י חברת Paxos, שהיא חברה פיננסית מפוקחת.
המטבע עובד באותו אופן שסטייבלקוינס צמודי-פיאט עובדים: באמצעות גיבוי המטבעות שבסירקולציה עם זהב שיושב בכספות החברה.
למה סטייבלקוינס משמשים?
בתחילת הדרך סטייבלקיונס שימשו בעיקר כהגנה נגד התנודתיות כמוסבר לעיל, וכגשר לביצוע ארביטראז' בין בורסות (באמצעות סטייבלקוינס ניתן להעביר "דולרים" מבורסה אחת לבורסה אחרת כדי להנות מהפרשי המחירים של המטבעות הדיגיטליים הנסחרים בהן).
כיום עם זאת, סטייבלקוינס נמצאים על הבמה המרכזית ומושכים תשומת לב רבה. לאחרונה סך שווי המטבעות היציבים בשוק חצה את רף ה-10 מיליארד דולר – עלייה של 70% בחודשיים.
הם משמשים לתשלומים, להעברת ערך ממקום למקום, למסחר, והם מהווים אפיק גישה חדש למטבעות פיאט שמוגדרים כחזקים כגון הדולר.
עבור אזרחי מדינות בהן המטבע המקומי מוחלש, הביקוש למטבעות פיאט שיציבים יותר בערכם גדול יותר, אך ההיצע שלהם לא זמין או יקר מאד.
כעת, נוצרה עבורם אלטרנטיבה נגישה.
אם לא די בכך, ישנם שני טרנדים משמעותיים שצוברים תנופה גדולה לאחרונה: הראשון הוא סטייבלקוינס של תאגידים, כגון הבנק ג'יי.פי מורגן אשר השיק מטבע דיגיטלי צמוד-דולר לשימוש פנימי ללקוחותיו.
אליו כמובן מצטרפת רשת 'ליברה' של פייסבוק, אשר מנסה להשיק סטייבלקוין משלה אשר יגובה בסל של מטבעות פיאט.
השוני הוא שבניגוד לסטייבלקוינס שתוארו לעיל, כאן מדובר ברשתות בלוקצ'יין סגורות, בעלות חסמי כניסה, ושאינן צפויה להיות שקופה לציבור הרחב.
הטרנד השני הוא מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (Central Bank Digital Currency- CBDC).
סין הראשונה להשיקו, אך אליה מצטרפים בנקים מרכזיים של מדינות רבות כגון שבדיה, איי מרשל, ובנקים מרכזיים רבים נוספים אשר בוחנים זאת בעצמם – כולל ארה"ב.
ל-CBDC עשויות להיות השלכות ענקיות על הכלכלה והמגזר הפיננסי, וזאת על אף שרובו המוחלט של הכסף דיגיטלי בלאו הכי. על כך יותר בפוסט נפרד.
סטייבלקוינס מבוזרים
עד כה דיברנו על שני סוגים מרכזיים של סטייבלקוינס: מגובי-פיאט ומגובי-סחורות. כעת, נכיר סוג נוסף של מטבע דיגיטלי יציב, והוא הסטייבלקוין המבוזר (או לפחות, זה שמנסה להיות מבוזר).
סטייבלקוין מבוזר יכול להיות סטייבלקוין שמגובה במטבעות דיגיטליים, או כזה שנשען על אלגוריתמים.
סטייבלקוין מגובה קריפטו
סטייבלקוין מגובה קריפטו הוא סטייבלקוין שבו מטבעות דיגיטליים כגון את'ר (ETH) משמשים כערבות או רזרבה.
אך במקום שתהיינה ישות ריכוזית כגון חברת טט'ר שתנהל את הרזרבות, זה קורה אוטומטית ובאופן שאמור להיות מבוזר – באמצעות חוזים חכמים.
לסטייבלקוין מבוזר ישנה מערכת ממשל שמבוססת על הצבעות המשתתפים ברשת. המשמעות היא שבמקום לסמוך על ישות אחת, המשתמשים במטבע סומכים על כך שהמשתתפים ברשת (המצביעים) יצביעו באופן שתואם את אינטרס הכלל על חוקים חדשים בפרוטוקול והחלטות שגרתיות.
על מנת להשתמש בסטייבלקוין מסוג זה, על משתמשים לנעול מטבעות דיגיטליים כערבות בחוזה חכם (ע"י שליחת המטבעות אליו), ובתמורה יקבלו את הטוקן הדיגיטלי. כדי לקבל את הערבות שלהם בחזרה, עליהם לשלם את הטוקנים לאותו חוזה חכם (בתוספת ריבית).
ישנן מספר מערכות של סטייבלקוינים מבוזרים, כגון MakerDAO.
לכל אחת מהן תכנון, מנגנון ממשל, ערבויות, ומדיניות מוניטרית שונים, וגם על נושא זה אעמיק בפוסט נפרד.
סטייבלקוין מבוסס אלגוריתמים
סטייבלקוין מסוג זה אינו מגובה בפיאט או מטבעות דיגיטליים. במקום זאת, הוא שומר על יציבות בזכות אלגוריתמים וחוזים חכמים שמנהלים באופן אוטומטי את היצע המטבעות של המטבע, כדי להתאימו לביקושים בזמן אמת.
מנגנון זה מזכיר במובן מסוים את מה שבנקים מרכזיים אמורים לעשות בימינו כדי לשמור על יציבות מוניטרית, תוך הוצאת האלמנט האנושי מהתמונה.
מעשית, סטייבלקוין אלגוריתמי יפחית את היצע המטבעות במידה ומחיר הסטייבלקוין יורד מתחת למטבע הפיאט אליו הוא צמוד (למשל 0.98$).
אם המחיר עולה מעל לערך הפיאט (1.02$) אזי האלגוריתם יגדיל את היצע המטבעות.
לסטייבלקוין אלגוריתמי עשוי להיות מאגר של ערבויות אשר נכנס לתוקף רק בעת אירוע תנודתי חריג.
סטייבלקוינס – יתרונות וחסרונות
לסטייבלקוינס מספר יתרונות משמעותיים. הברורים מאליהם הם ההגנה כנגד תנודתיות המחירים ושכלול המסחר בשוק המטבעות הדיגיטליים (ע"י העברה מהירה של מטבעות בין זירת מסחר אחת לאחרת).
אך מעבר לכך, סטייבלקוינס מסייעים בהעברות בינלאומית מהירות וזולות מבלי להשתמש באופן ישיר במערכת הבנקאית ובכך חוסכים עלויות רבות למשתמשים בהם.
יתרון נוסף, כנזכר לעיל, הוא חיבור אזרחי מדינות בהן המטבע המקומי והכלכלה כושלים – לכלכלה הגלובלית ולאמצעי שמירה על ערך.
אזרחי המדינות כעת יכולים לרכוש ביטקוין ולתפוס בו כאמצעי לשמירה על ערך, או להמירו לסטייבלקוין של מטבע פיאט מוכר כגון הדולר.
מבחינת החסרונות, ישנם מספר חסרונות לסטייבלקוינס.
הגדול שביניהם הוא הפקטור האנושי אשר קיים גם בסטייבלקוינס ריכוזיים כגון USDT וגם במבוזרים.
כך למשל, חברת טט'ר נחקרת ע"י הרגולטור בארה"ב על כך שהשתמשה בכספי הרזרבות כהלוואה לבורסת ביטפינקס בניגוד לחוק.
המשמעות היא שלמשך תקופת זמן ישנה סבירות גבוהה ש-USDT לא באמת היה מגובה במספיק רזרבות.
אלמנט האמון בחברה מחזיר את הבעיות הקיימות במערכת הבנקאית הקיימת. השוני ביחס למערכת הקיימת הוא השקיפות שמגיעה עם רשת בלוקצ'יין פתוחה, אך בספק אם זה מספיק.
בנוגע לסטייבלקוינס מבוזרים, הם נמצאים בשלב מוקדם וכך גם קוד התוכנה שלהם אשר נכתב ע"י בני אדם.
בשנה האחרונה בוצעו המון תקיפות והתגלו המון באגים בסטייבלקוינס מבוזרים, ואני לא סבור שזה ייפסק בטווח הזמן הקצר-בינוני.
חיסרון נוסף הוא שסטייבלקוינס חשופים לבעיות של הכלכלה המסורתית והינם תלויים בבנקים בהם מנוהלים החשבונות של מנפיקי המטבע.
זה פותח אפשרות של צנזורה (למשל הרגולטור יכול לדרוש מטט'ר להקפיא את פעילות החוזים החכמים שלה), סיכונים נוספים הנובעים מהישענות על הבנקים (למשל, מה אם הבנק פושט רגל?) ולבסוף – סטייבלקוינס עלולים לשמש כמיסוך לבעיות המושרשות במערכת של כסף פיאט, ולהפוך את העיקר לתפל.
כלומר, סטייבלקוינס משפרים במעט את השימוש בכסף פיאט (ע"י הוזלת עלויות והגברת מהירות כאמור), אך ביטקוין ומטבעות דיגיטליים נוצרו בכדי להציע תחרות לכסף פיאט (ולא כדי לשפר אותו ובכך להסיט את תשומת הלב מהבעיות היסודיות שבו).
לסיכום
סטייבלקוינס נמצאים בצמיחה מסיבית מאד, עם עיניים רבות שנשואות אליהן – הן של המשתמשים, הן של עסקים והן של הרגולטורים, אשר מתחילים לראות בהם כאיום על ריבונות ניהול המטבע.
הוועדה ליציבות פיננסית, גוף בינלאומי שמפקח וממליץ על המערכת הפיננסית הגלובלית, המליץ על "רגולציה עקבית ואפקטיבית בפיקוח על מטבעות יציבים".
אליו הצטרף הבנק המרכזי האירופי אשר קרא לרגולציה ברורה ומהירה על מטבעות דיגיטליים.
בין כה וכה, לא נראה שהם עומדים להיעלם בקרוב – אלא ימשיכו לצמוח ולהפנות יותר תשומת לב לשוק המטבעות הדיגיטליים שכיום כבר נמצא על המפה העולמית.
