מהי כריית ביטקוין? זוהי שאלה שחייבים לשאול ברגע שמתחילים ללמוד יותר ולצלול לעומקיו של ביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון. כשהתחלתם להתעניין בנושא לבטח שמע גם על תהליך כריית ביטקוין, התהליך האינטנסיבי של יצירת המטבעות, וסביר להניח שאצל רבים מכם מיד קפצה לראש השאלה – למה שלא ננסה לכרות ביטקוין בבית בעצמנו, ובעצם נייצר כסף יש מאין?
בעוד שזה נשמע מוזר, בפועל כל אדם יכול להשתתף בכריית ביטקוין ולהפוך לכורה ביטקוין אך לשם כך עליו להשקיע בציוד יקר. ישנם מחשבים לכרייה או שבבים ייעודיים וחזקים שנבנו במיוחד לשם כך, אך יש לזכור כי מעבר להשקעה בציוד המחשבים עלויות הכרייה גבוהות בגלל צריכת החשמל ועלויות נלוות נוספות.
במדריך שלפניכם נתייחס בעיקר לכריית ביטקוין מאחר והיא הגדולה, המשמעותית והמפותחת ביותר בשוק המטבעות הדיגיטליים. אך עם זאת – ניתן להתייחס לכריית קריפטו באופן כללי יותר מאחר ויש מטבעות נוספים שאפשר לייצרבאמצעות פעולות כרייה דומות לאלו שנדרשים לכריית ביטקוין
תפריט ניווט
- מה זה כריית ביטקוין ומהו תהליך הכרייה?
- איך כריית ביטקוין עובדת?
- איך כורים ביטקוין ומטבעות נוספים
- כריית אתריום
- כריית מטבעות קריפטוגרפיים
- סיכונים בכריית ביטקוין
- יתרונות ועתיד כריית ביטקוין
- אנרגיה ירוקה
- הסודות מאחורי כריית ביטקוין
ללמוד לסחור ולהשקיע בשוק הקריפטו – כמו מקצוענים
למימוש הטבה חד פעמית
ופרטים נוספים
👇
מה זה כריית ביטקוין ומהו תהליך הכרייה?
כרייה, באנגלית – Mining, מוגדרת כתהליך ליצירת מטבעות קריפטוגרפיים, ביניהם מטבע הביטקוין. כריית ביטקוין כרוכה בפתרון משוואות וחישובים מתמטיים מורכבים, ולכן מצריכה כוח מחשוב חזק.
כורי ביטקוין רבים אף נוהגים להתאגד בקבוצות הנקראות Mining Pools – בריכות או מאגרי כרייה, כדי לצרף יחד ולהגביר את כוח החישוב וכך לשפר את היכולת שלהם לפתור את המשוואות המסובכות באופן שלא היה מתאפשר עבור כורה בודד. ההשתתפות בתהליך הכרייה מהווה למעשה "תרומה" של כוח המחשוב עבור אבטחת הרשת, ותמורת זאת כורי המטבע זוכים לתגמול במטבעות ביטקוין, השקעה שיכולה להיות משתלמת לנוכח ערכו הגבוה של המטבע ואימוצו הנרחב.
אם בעבר הלא רחוק אנשים התמקדו בכריית זהב ויהלומים, כיום יש בהלה לכריית מטבעות ביטקוין. ראוי לציין כי ישנה כמות מוגבלת של מטבעות, כאשר עד 2140 ייכרה ההיצע המלא של 21 מיליון מטבעות ביטקוין, הרף שנקבע מראש על ידי סטושי נקמוטו.
איך כריית ביטקוין עובדת?
כורי ביטקוין בפרט וכורי מטבעות קריפטו בכלל נקראים גם "יצרני בלוקים" מאחר ותפקידם המרכזי הוא ליצור תיעוד מדויק של העברות הכספים בין המשתמשים השונים ברשת הבלוקצ'יין בה הם לוקחים חלק. למעשה, הכורים מחליפים את הבנקים, הגופים הפיננסיים הגדולים והמדינות שבאחריותם לפקח על העסקאות השונות במטבעות פיאט כמו דולר ואירו.
סטושי נקמוטו פיתח את שיטת הכרייה כדי לתגמל את הכורים העסוקים בתיעוד עסקאות וביצירת בלוקים הנדרשים לאבטחת הרישום של המטבע הדיגיטלי המבוזר. כאמור, אין מדינה או בנק מרכזי שמפקח על המטבע המבוזר, לכן מי שמנהל בפועל את הביטקוין אלה הם שרתי מחשבים הנמצאים ברחבי עולם, בעיקר בארה"ב, סין, איסלנד, הונג קונג ובמדינות נוספות בהן עלויות החשמל נמוכות יחסית.
השרתים מספקים כוח מחשוב רב עוצמה הנדרש לפתרון אלגוריתמים מורכבים. הכורים לוקחים את בלוק העסקאות ומעבירים אותו דרך משוואות מתמטיות מסובכות כדי לייצר מכמות המידע העצומה רצף תווים ומספרים ייחודי הנשמר בסופו של הבלוק ומשמש כמזהה ייחודי של הבלוק. תהליך זה נקרא גיבוב (Hashing), כאשר ה-Hash של הבלוק החדש מבוסס על ה-Hash בבלוק הקודם לו, וכך נוצרת חותמת דיגיטלית ייחודית.
בתמורה לייצור ה-Hash הייחודי זכה הכורה ל-25 מטבעות ביטקוין עד שנת 2016. לאחר מכן נחתך ל-12.5 מטבעות ביטקוין, והיום עומד הגמול על 6.25 מטבעות.
כל ארבע שנים העמלה של הכורים נחתכת בחצי, בתהליך שנקרא ה-Halving. נכון להיום יש כ-19 מיליון מטבעות ביטקוין, כלומר למעלה מ-90% מסך המטבעות כבר נכרו. בנוסף לתמריץ שמקבלים הכורים בדמות מטבעות ביטקוין חדשים פר בלוק, כלל עמלות ההעברה של העסקאות שנכללו בבלוק שנכרה – מגיעות לכורה גם כן. כך שגם בשנת 2140, כאשר אינפלציית המטבעות צפויה להסתיים ולא תהיה יותר הזרמה של מטבעות חדשים לכורים בתהליך כריית הביטקוין, לכורים עדיין יהיה תמריץ להמשיך לבצע את פעולותיהם כדי לשמר את המערכת.
בפשטות יותר, ניתן להקביל את תהליך הכרייה לפתירת פאזלים מתמטיים: פאזל הינו סוג חידה שניתן לדעת מראש כיצד הפתרון נראה, אך על מנת להגיע לפתרון יש לבצע ניסוי וטעייה של חיבור החלקים. כאשר מגיעים לפתרון הפאזל, קל להוכיח לאחרים שהפתרון נכון. התהליך קורה בצורה זהה בפונקציות Hash.
איך כורים ביטקוין ומטבעות קריפטו נוספים
ישראלים רבים החלו להשקיע בביטקוין ורבים אחרים מתעניינים במטבע הדיגיטלי שממשיך לצבור עניין ואימוץ. אחת האפשרויות להשיג מטבעות ביטקוין היא באמצעות כרייה. בתחילת דרכו של המטבע היו כורים שהשתמשו במחשב האישי שלהם כדי לקבל תגמול, ואילו כיום ישנן חוות שרתים ייעודיות לכריית המטבע וכדי להצליח להתחרות בהן נהוג להצטרף לקבוצות כורים.
דרגת הקושי של כריית בלוק מתעדכנת כל 2,016 בלוקים (בממוצע אחת לשבועיים). עדכון רמת הקושי הנדרשת לכריית בלוק חדש נועד להתאים את כוח הכרייה שעובד על הרשת כך שמשך הזמן הממוצע הדרוש לכריית בלוק יעמוד ל-10 דקות. אם לוקח לרוב הכורים יותר מ-10 דקות לפתור את החידה הנדרשת לייצור בלוק חדש זה סימן שאין מספיק כוח חישוב ברשת ויש להפחית את דרגת הקושי בהתאם. אם לעומת זאת משך הזמן הממוצע ליצירת בלוק נמוך מ-10 דקות, מבחינת הפרוטוקול המשמעות היא שיש עודף של כוח חישוב ברשת ויש להעלות את דרגת הקושי.
ללמוד לסחור ולהשקיע בשוק הקריפטו – כמו מקצוענים
למימוש הטבה חד פעמית
ופרטים נוספים
👇
מנגנון התאמת קושי הכרייה גורם לכך שתמיד ישנה תחרות בין הכורים על יצירת הבלוק החדש, ובעקבות זאת בעצם על הזכות לקבל את המטבעות שמתווספים למחזור.לכן לפני שממהרים להשקיע בציוד מחשבים חדש ויקר, כדאי קודם כל לבדוק מה הוא קושי הכרייה הנוכחי באתרים המספקים נתונים בזמן אמת על המתרחש ברשת הביטקוין, כמו blockchain.com, להבין מה המשמעות מבחינת צריכת החשמל והציוד הנדרש.
לאחר מכן תידרשו לחשב מהו היחס בין ערך הביטקוין לעלות הכרייה שלו בהתאם לעלויות הציוד ולתעריף החשמל. ככל שהיחס גבוה יותר לטובת שער הביטקוין כך משתלם לכם להפוך לכורים. כמובן שבחישוביכם עליכם לקחת בחשבון גם את עלויות הציוד, הקירור והחשמל.
אם ברצונכם להפוך לכורים תוכלו להצטרף למאגר כרייה מקצועי. הצטרפות למאגר כרוכה בהשקעה כספית לרכישה שיתופית של מערכות מחשוב וציוד טכני, לתחזוקה שוטפת של הציוד, ולעלויות שכירת מקום מתאים לחוות הכרייה והשרתים.
לסיכום, כריית מטבעות הביטקוין יכולה להוות אפיק השקעה נוסף כחלק ממעורבות בשוק הקריפטו, אך נדרשת השקעה עצומה במערכות מחשוב ייעודיות ולכיסוי הוצאות החשמל השוטפות. ראוי לציין שישנן אפשרויות נוספות כגון להצטרף לשירותי כרייה בענן או לשכור מקום בשרתים וירטואליים, אך אפשרויות אלה אינן מומלצות כלל ולרוב מדובר בהונאות.
בנוסף, במקומות רבים הכרייה אינה משתלמת בשל מחירי החשמל הגבוהים ולכן, במידה ואתם מעוניינים להתחיל לבצע כרייה, תצטרכו לבצע מחקר מעמיק ולהיות בעלי ידע טכני רחב וגם אז, איש אינו מבטיח שהפעולות יהיו רווחיות לאורך זמן ויכסו את סכום ההשקעה הראשוני ואת העלויות השוטפות.
מה לגבי כריית אתריום?
בעבר, רשת אתריום התבססה על מנגנון הוכחת העבודה, בדומה לביטקוין. מה שאפשר לגופים ואינדיבידואלים לכרות ETH באופן שוטף לטובת אבטחת הרשת. אך בספטמבר 2022 הדבר השתנה ורשת אתריום עברה את השדרוג שלה לטובת אתריום 2.0, רשת חדשה הפועלת על בסיס מנגנון הוכחת ההחזקה (Proof of Stake).
כחלק מהמעבר, הוטמעו שינויים שהפכו את כריית אתריום ללא כדאית, זאת על מנת שכורי אתריום יפסיקו לתמוך באבטחת הרשת הישנה.
כריית מטבעות קריפטוגרפים נוספים
מלבד ביטקוין, ישנם מטבעות דיגיטליים רבים נוספים הפועלים על בסיס מנגנון הוכחת העבודה, להלן הרשימה נכון לכתיבת מילים אלו:
בין מטבעות הקריפטו המופיעים ברשימה שתוכלו למצוא עליהם סקירה מלאה באתר: דוג'קוין (DOGE), ביטקוין קאש (BCH), לייטקוין (LTC), אתריום קלאסיק (ETC), מונרו (XMR), זי-קאש (ZEC), דאש (DASH).
העקרונות של כריית מטבעות קריפטו אלו הינם דומים, אך האלגוריתמים והפונקציות שונים בחלקם. כיום ישנם מכשירים מיוחדים וניסיונות להפוך את הכרייה לרווחית על ידי שינוי מתמיד בכריית המטבע שרווחי ביותר באותו הרגע בשל שינויים במחיר ורמת קושי הכרייה.
תעשיית כריית הקריפטו והביטקוין הולכת ומתייעלת עם הזמן – דבר שהופך אותה לתחרותית ומאתגרת יותר עבור שחקנים חדשים ושחקנים שאינם מסתגלים לשינויים התכופים בה.
סיכונים בכריית ביטקוין
הסיכונים בכריית קריפטו בכלל וכריית ביטקוין בפרט הם לרוב פיננסיים ורגולטוריים. כאמור, כריית ביטקוין בבית, וכריית קריפטו בכלל, היא סיכון פיננסי מכיוון שאפשר להשקיע מאמצים וכספים רבים עבור רכישת ציוד כרייה בשווי מאות או אלפי דולרים ועדיין – לא תצליחו להגיע להחזר השקעה מלא, שלא לדבר על רווחים. סיכון כמו זה ניתן להפחית על ידי הצטרפות לבריכות כרייה.
סיכון פוטנציאלי אחד נוסף מהצמיחה של כריית ביטקוין (וגם מערכות PoW אחרות לכריית קריפטו) הוא השימוש הגובר באנרגיה הנדרש על ידי מערכות המחשב שמריצות את אלגוריתמי הכרייה. למרות שיעילות המיקרו-שבבים עלתה באופן דרמטי עבור שבבי ASIC, הצמיחה של הרשת עצמה גוברת על ההתקדמות הטכנולוגית – תרחיש בו התחרותיות גוברת ועימה הצורך בהתייעלות חוזרת ונשנית.
מהסיבות לעיל, הסיכון בכריית ביטקוין הוא בעיקר כלכלי ויכול להיות כרוך בהפסדים כספיים משמעותיים במידה ולא מתנהלים בצורה מקצועית ונכונה לאחר מחקר מעמיק ובדיקת כדאיות.
מבחינה רגולטורית חשוב לבחון האם תצליחו להנזיל את המטבעות שתייצרו בתהליך הכרייה ולמכור אותם תמורת פיאט, שכן בישראל הבנקים מערימים קשיים רבים על יזמים בתחום וחוסמים העברות של כספים שמקורם בקריפטו. גם מבחינת מיסוי ייתכנו אתגרים ומורכבויות, ולכן מומלץ מאוד להתייעץ עם רואה חשבון המכיר את התחום בארץ.
ללמוד לסחור ולהשקיע בשוק הקריפטו – כמו מקצוענים
למימוש הטבה חד פעמית
ופרטים נוספים
👇
יתרונות ועתיד כריית ביטקוין
בפסקה זו נתייחס אל כריית ביטקוין בלבד מתוך התחום הרחב יותר של כריית קריפטו, מאחר והיא המשמעותית והגדולה ביותר ומהווה כתעשייה נפרדת בפני עצמה ובעלת מאפיינים מיוחדים.
כריית ביטקוין החלה את דרכה בינואר 2009, ומאז, ממחשב יחיד, הלכה וגדלה עד לתחום אנרגטי-טכנולוגי שלם. עד הלום, התעשייה חוותה טלטלות וניסיונות חבלה רבים, מצד תוקפים, חילוקי דעות ואפילו מדינות. אך אלו רק חיזקו וייעלו אותה.
מבנה התמריצים של תעשיית כריית הביטקוין – בהנחה שביטקוין ימשיך לחוות אימוץ גלובלי וערכו יעלה בטווח הארוך, עובד כך שיש צורך להתייעל אנרגטית כל הזמן ולהסתגל לשינויים לא צפויים:
אנרגיה ירוקה
במאמר מפורט על ביטקוין וצריכת אנרגיה, נגענו בטענות שיש נגד תעשיית כריית הביטקוין. במאמר, מייסד האתר בן סמוחה, הדגיש מספר דוגמאות שמחזקות דווקא את הידידותיות ומבנה התמריצים הבר-קיימא שכריית ביטקוין יכולה לאפשר.
הסודות מאחורי כריית ביטקוין
מאחורי התמריצים הכלכליים של כורי ביטקוין, ישנן דינמיקיות מרתקות שלא ידועות לרבים, הכוללות נדידה של כורים, הקשר שלהם לקושי הכרייה, למחיר הביטקוין ואף למדיניות רגולטורית במדינות שונות.
אמנם מאז כתיבת מאמר של הסודות מאחורי כריית ביטקוין הרבה השתנה, אך הקווים הכללים תקפים עד היום.
אז האם כדאי לכרות ביטקוין בישראל?
ככלל אצבע, התשובה היא לא. עלויות החשמל והאנרגיה בישראל נחשבות יקרות ביחס לעולם, וכך גם עלות הייבוא של מכשירי כרייה אשר כרוכים בעלויות מכס ואישורים מיוחדים לייבוא. לכן, אלא אם כן יש לכם יתרון מיוחד, כגון גישה לאנרגיה זולה, סביר להניח שתעדיפו פשוט לקנות ביטקוין.