אתרי החדשות כבר הכתירו את עידן הנפקות הטוקן הראשוניות (ICO) כמת, וקהילת הקריפטו הבינה זאת גם בעצמה. כעת, מתברר שלמרות הבגדים השחורים, ההספדים והדמעות – הוא הולך לשנות צורה וככל הנראה ייתן את נשימתו האחרונה.
בסוף שנת 2017 השיקה זירת המסחר בינאנס את Binance Launchpad, פלטפורמה למכירה וחלוקה ראשונית של טוקנים, או במלים אחרות – פלטפורמת ה-IEO שלה (Initial Exchange Offering). במהלך 2017/18 ביצעה בה שתי הנפקות בלבד, ובחודש ינואר 2019 החלה להגביר הילוך עם קצב ההנפקות, לאור התעוררות הטרנד בזירות המסחר השונות ברחבי העולם.
הפרויקט הראשון שהושק על הפלטפורמה היה ביטורנט (BTT), והוא היה סנסציה אדירה שהובילה לגיוס סכום של כ-7 מיליון דולר בפחות מ-20 דקות. מנכ"ל ומייסד בינאנס צייץ בטוויטר שהביקוש היה כה מטורף שהגיוס היה אמור להימשך רק 18 שניות במקום 18 דקות, אבל היו תקלות טכניות. בורסת ביטרקס (Bittrex) לא נשארה חייבת, וביצעה את ה-IEO הראשון גם אצלה – VeriBlock – אשר הצליח גם הוא לגייס 7 מיליון דולר, ב-10.4 שניות בלבד!
אמנם אלו הפלטפורמות שהצליחו לייצר את הכותרות הכי טובות, אבל הן בהחלט לא הראשונות או היחידות שבחרו להצטרף לשגעת ה-IEO.
Both sessions concluded. Took about 18 minutes, due to a system issue, would have taken 18 seconds otherwise. Demand was astronomical.
— CZ Binance (@cz_binance) January 28, 2019
IEO VS ICO
בשביל להבין במה שונה IEO מ-ICO נצטרך רגע לרענן את החומר בנוגע לכל מה שקרה בעיקר ב-2017.
בואו נניח שחשבתי על רעיון טוב למיזם, אך החלטתי שאין לי כוח לעבור את כל הדרך המסורתית של גיוס הכספים, אלא שפשוט אעשה ICO. מה הייתי צריך לעשות? קודם כל, לכתוב Whitepaper שמפרט על הרעיון שלי, מה הבעיה שהוא פותר ואיך הוא מתכוון לעשות זאת. דבר שני, לעצב דף נחיתה יפה (עדיפות לאחד שיכיל שעון שירוץ לאחור ויגביר את תחושת ה-FOMO), להציג את כתובת הארנק אליה יש לשלוח מטבעות את'ריום (כתובת החוזה החכם) ולחכות לכסף. בהמשך אגע בחלק מהבעיות שבשיטה הזו, אל תברחו עדיין.
ב-IEO לעומת זאת, הבורסה בעצם אומרת לך – שב, תירגע, אנחנו נטפל לך בגיוס הכספים ואתה תדאג לחלק שלך, בניית הפרויקט וקיום ההבטחות כלפי המשקיעים. איך זה עובד? הפרויקט קובע סט תנאים שהפרויקט צריך לעמוד בהם, כגון מאילו מדינות מותר להשקיע, מה הרף העליון להשקעה בודדת ומהו המחיר הקבוע שבו יימכר הטוקן. לאחר מכן, הפרויקט שולח את הטוקנים לבורסה וזו מוכרת אותם בתאריך ובתנאים שנקבעו.
למה כולם נוהרים לבורסות?
המשקיע הבודד בשוק ה-ICO נכווה לא מעט מהונאות ופרויקטים כושלים, שלא לדבר על כך שהוא צריך כל פעם מחדש לעבור תהליך אימות (KYC). הפרויקטים לא רצו לוותר על קהל המשקיעים הללו ולכן היו חייבים לחפש שיטות חדשות להחזירם למשחק.
חוץ מהפרויקטים הבולטים שהחליטו להנפיק בעזרת בינאנס וביטרקס, לא מעט בורסות הצטרפו לטרנד בעקבות הביקוש ההולך וגובר. אבל למה? משום שיש פה סוג של משולש שבו כולם מרוויחים (כמובן שיש חסרונות וגם אליהן נגיע): הפרויקטים, הבורסות ואפילו המשקיעים.
הפרויקטים
ביולי 2017, CoinDash איבדו 7.3 מיליון דולר עקב פריצה לדף נחיתה ושינוי כתובת הארנק לכתובת אחרת. המשקיעים אכן השקיעו, הכסף לא הגיע ליעדו בגלל כשל אבטחתי ברמת הפרויקט. זוהי דוגמה מצוינת לסכנות שאורבות לפרויקטים כאשר הם מנסים לעשות את כל התהליך בעצמם.
אז מה בעצם מציעה להם הבורסה כדי להימנע ממקרים כאלה? קודם כל, כיוון שהבורסה צריכה להתמודד עם כספים רבים, ניתן להניח בצורה סבירה שהיא יודעת להתמודד עם איומי סייבר בצורה טובה יותר מאשר פרויקט בודד שניהול כספים הוא לא העיסוק המרכזי שלו (הוא בכלל אמור להתעסק בבניית הפרויקט ולא באבטחת שרשרת הגיוס). דבר שני, הבורסה יודעת להתמודד עם תהליכי אימות משתמשים (KYC) בצורה טובה יותר, כיוון שהיא כבר עושה את זה על בסיס יומי. דבר שלישי, שיווק. לבורסה יש אינטרס לשווק את פלטפורמת הגיוס שלה וכן את כל הגיוסים, וכך הפרויקט נהנה ממאמצי השיווק של הבורסה. דבר אחרון, לבורסה יש בסיס משתמשים קיים וגדול שעכשיו יכול בקלות להשתתף בהנפקה, מה שמקל על גיוס הכספים עצמו.
הבורסה
אצל הבורסה היתרונות הם קצת פחות בולטים, אך עדיין קיימים. כל משתמש שרוצה להשתתף בהנפקה חייב לעבור תהליך אימות (KYC). לכן, משתמשים קיימים שירצו להשתתף בהנפקה יהיו מחויבים לאמת את המשתמש שלהם, ומשתמשים שעדיין לא רשומים יהיו חייבים להירשם לבורסה ולעבור KYC. הבורסה מגדילה את בסיס המשתמשים שלה, ובמיוחד את בסיס המשתמשים המאומתים שהוא חשוב לה הרבה יותר. בנוסף, הבורסה נהנית מחשיפה ציבורית רחבה עקב מאמצי השיווק המשותפים שלה ושל הפרויקט.
עם זאת, החיסרון עבור הבורסה הוא שהיא מסכנת את שמה הטוב אל מול קהל המשתמשים שלה. לכן, יש לה תמריץ אדיר לבחור פרויקטים עם סיכויי הצלחה גבוהים ולוודא שאין מדובר בהונאות. בנוסף, עליה לדאוג שכל תהליך הגיוס יעבור בצורה החלקה ביותר שכן אם לא כך הדבר – שמה יכול להיפגע גם כן.
המשקיעים
בשיטת ה-ICO שתוארה לעיל יש לא מעט בעיות במודל. נתחיל מהבעיה הברורה מאליה, הונאות. לפי מחקר שבחן ICOs ופורסם באמצע שנת 2018 ב-CoinDesk:
- 78% התגלו כהונאות.
- 4% נכשלו.
- 3% גוועו ומתו.
- 15% הגיעו בסופו של דבר להיסחר.
גם אם בסופו של יום התמונה לא עגומה כפי שמציג המחקר, אפשר בכיף להסכים שהיא ללא ספק עגומה.
כפי שהזכרתי למעלה, לבורסה יש תמריץ לשמור על שמה הטוב. לכן, ניתן להניח שכל פרויקט שירצה להשיק עצמו בבורסה יצטרך לעבור בדיקת נאותות (Due Diligence) שבה הבורסה צריכה להחליט האם הוא פרויקט מוצלח מספיק ולוודא שאינו הונאה. למשקיע הפשוט מדובר במעטפת בטיחות גבוהה לאין שיעור ממודל ה-ICO הקודם. לדוגמא, במרץ האחרון ביטלה בורסת ביטרקס IEO מתוכנן של פרויקט בשם RAID משום שגילתה שלפרויקט בוטלה שותפות אסטרטגית חשובה.
Trust and integrity are the most valuable assets of Bittrex International. As a result of significant, last-minute changes with RAID, we have cancelled the IEO offering of the RAID token. We apologize for the inconvenience. We will provide a more complete statement shortly.
— Bittrex Global (@BittrexGlobal) March 14, 2019
בנוסף, כמשקיע אתה מצפה לתשואה עתידית ושתוכל למכור את ההשקעה שלך בפלטפורמה שמאפשרת לעשות זאת. כאשר הפרויקט משיק עצמו על גבי פלטפורמת מסחר, זהו איתות חזק (וברוב המקרים אף חד משמעי) לכך שהטוקן ייסחר באותה פלטפורמה עם תום גיוס הכספים.
אך ל-IEO יש גם חסרונות עבור המשקיע הפשוט. אמנם יש מעטפת הגנה כלשהי למשקיע, אך היא עדיין לא מושלמת וחפה ממניפולציות. לדוגמא, בהנפקה של BTT המון משתמשים לא הצליחו להשתתף בגיוס ובעקבות זאת עלו טענות רבות על מניפולציות פנימיות ושלמעשה היה מדובר במאין הונאה של בורסת בינאנס.
והרגולציה, מה איתה?
בימים אלה, הרשות לניירות ערך האמריקנית, שהיא הקפדנית ביותר, אוכפת פרויקטי ICO שגייסו כספים בצורה שלא תואמת את החוק ומביעה עמדתה באופן די נחרץ. אך כאשר פרויקט מגייס כספים דרך IEO, למעשה זירת המסחר היא זו שמחויבת לפעול לפי הנחיות הרגולטור במדינה בה היא רשומה.
טרם ברורה התשתית הרגולטורית לגיוס כספים דרך זירת מסחר הפועלת בעולם הקריפטו, ולכן ניתן להניח (אדגיש שאני לא משפטן ולכן זהו לא ייעוץ) שהערבות למשקיעים מבחינת החוק נשארת דומה למצב הקודם. אמנם גם המשקיעים וגם הפרויקטים נעזרים בבורסה שתגשר עבורם על פערי אמון, אבל בסופו של יום צריך לסמוך על הבורסה בתהליך.
בשוק של היום אמנם קשה לסמוך בעיניים עצומות על הבורסות, לאור כמות ההונאות והפריצות. אך עדיין יש להן אינטרס לרצות את קהל היעד שלהם וכלים להתמודד מול הרגולטור (לפחות לבורסות המפוקחות) וזה, בתקווה, יתמרץ אותם לשמור על המשקיעים הקטנים.
לסיכום
לעומת מודל ה-ICO, במודל ה-IEO יש מספר שכבות הגנה למשקיע הבודד (שזה הכי חשוב בעיני). כעת, למשקיע הבודד סיכוי קטן יותר להשתתף בגיוסי כספים לצורכי הונאות או בפרויקטים בעלי סיכוי גדול להיכשל עקב חוסר מקצועיות או רעיון מועד לכישלון. בנוסף, יש להם סוג ביטחון בכך שבסופו של דבר הטוקן שהם רכשו אכן יגיע למסחר, דבר שיחזק את האמינות שלהם. חשוב אף יותר, עכשיו יש להם כתובת לתלונות במידה וקורה משהו בתהליך הגיוס או בגלל שהם השקיעו בהונאה (הבורסה עצמה).
לפרויקטים עצמם יש פלטפורמה שלוקחת מהם את מירב הדברים שהם ככל הנראה פחות מומחים בהם, ומאפשרת להם להתעסק בדבר החשוב ביותר – מתן מירב תשומת הלב לבניית הפרויקט. והבורסות? נהנות מגידול במשתמשים, עלייה בנפח המסחר, תועלת ושימוש במטבע שלהן וממערך שיווק משומן.
אסייג ואומר שבדיוק כמו שמנעול או קודן באוטו אינם מגנים עליכם בצורה מושלמת, כך גם במקרה של IEO. תמיד יש סיכוי שפרויקט גרוע יצליח להציג מצג שווא לבורסה, או שבורסה לא תעשה בדיקת נאותות כמו שצריך (או בכלל) ושיהיו מניפולציות שונות.
אבל היי, אנחנו רק בתחילת הדרך… והנפקות ניירות ערך כטוקן דיגיטלי (STO) בדרך גם הן.
