Proof of Stake – המדריך המקיף להוכחת החזקה

שוק המטבעות הדיגיטליים צובר תאוצה אקספוננציאלית בשנים האחרונות. הכסף של התעשייה הפיננסית המסורתית, גופים מוסדיים, חברות ומשקיעים פרטיים זורם אליו, ומשמש לשיפור ביצועים, יעילות, ביזור ואבטחה של רשת הבלוקצ'יין. 

הגידול של התעשייה בשילוב הרצון לקבלת תשואה גבוהה יותר ע"י השקעה בפרויקטים הנמצאים בשלב מוקדם יותר, גורמים לתחרות והייפ גבוה סביב פרויקטים מגוונים, ביניהם אלו המשתמשים בפרוטוקול הוכחת ההחזקה (Proof of Stake או בקיצור PoS). בין המטבעות שמככבים בראש טבלת מחזורי המסחר ומפתחים מנגנון PoS ייחודי, ניתן למצוא את ADA, NEO, ALGO, DOT, XTZ, TRX ועוד. 

פלטפורמת אתריום (ETH), המוכרת והוותיקה, החלה בתהליך שינוי הפרוטוקול לגרסת 2.0, בה תחליף את מנגנון הוכחת העבודה (Proof of Work או בקיצור PoW) בהוכחת ההחזקה (PoS). 

קונצנזוס ברשתות בלוקצ'יין

ברשתות בלוקצ'יין עובדים על קונצנזוס וקיימים מנגנונים המסייעים למשתתפים ברשת להגיע להסכמה. הפרוטוקול המוכר ביותר הוא ביטקוין שמשתמש במנגנון 'הוכחת העבודה'. אבל להוכחת העבודה יש חסרונות ובעיות שיזמים מנסים לתקן על ידי עיצוב מנגנון קונצנזוס אחר. לכן כבר בשנת 2013 התחילו לעבוד על פתרונות, ביניהם האלגוריתם PoS, המטפל באופן ספציפי בעלויות הכרוכות בכרייה במסגרת PoW. 

בפרוטוקול PoS משתתפי הרשת לא אוכפים ושומרים על חוקי הרשת (מגיעים לקונצנזוס) באמצעות תהליך כריית מטבעות,  אלא באמצעות העמדת ערבות (Stake) ע"י נעילת מטבעות בארנק ייעודי. העמדת הערבות למעשה מסמלת למשתתפי הרשת שהוא מעוניין לקחת בה חלק ולתמוך בחוקיה והוא מסכן הון שמראה זאת. עבור סיכון ההון, הוא מתוגמל בזכות ליצור בלוקים חדשים בשרשרת הבלוקים (או דפים חדשים במחברת הוירטואלית) ובגמול שמגיע עם יצירת הבלוקים הללו. 

ברוב פרוטוקולי ה-PoS, ככל שאדם מחזיק יותר מטבעות בהימור, כך גדלים הסיכויים להיבחר כמאמת בלוקים (המכונה גם minter או forger במטבעות שונים).

בעוד שמערכות PoW נשענות על השקעות חיצוניות כגון רכישת חומרה מתקדמת ועלויות חשמל, PoS מאובטחת באמצעות השקעה פנימית (העמדת המטבע הדיגיטלי עצמו כערבות) לצד השקעה חיצונית כגון רכישת שרתים ייעודים, שטח אחסון, וחיבור חזק לרשת.

בעיית הבזבוז הכפול 

אחת מהבעיות הגדולות שרשתות בלוקצ'יין פותרות, באמצעות מנגנוני קונצנזוס כגון הוכחת העבודה והוכחת ההחזקה, היא בעיית הבזבוז הכפול (Double spend). 

בניגוד לכסף מזומן פיזי, שאנחנו יכולים להעביר אחד לשני ולדעת בוודאות שברגע ששטר הנייר עבר מהיד שלי ליד שלכם, התבצעה העסקה – באינטרנט לא כך הדבר. לדוגמה, אם תשלחו אי-מייל לחבר בארה"ב, ההודעה תגיע אליו, אך יישאר גם עותק אצלכם. 

בכסף עם זאת, אנחנו לא יכולים לאפשר זאת. הרי אם הייתה דרך כלשהי שמשתמשים יוכלו להוציא את מטבעותיהם יותר מפעם אחת, זה היה מערער את המערכת כולה. המטבע יהיה חסר ערך. 

אז כיצד דואגים שבדומה לכסף מזומן, הכסף הדיגיטלי שעמו אשלם יישלח מהמחשב שלי ולא ישאר אצלי עותק, כמו באי-מייל?

עד כה, הסתמכו על סמכות מרכזית כמו בנק אשר תוודא זאת עבורנו. אך בחסות מנגנוני קונצנזוס כמו הוכחת העבודה והוכחת האחזקה, ניתן להגיע להסכמה שכסף מסוים יצא ממני והגיע אליכם.

איך בפועל זה עובד? ובכן, דמיינו שכל תושבי העולם נמצאים בחדר אחד ולכל אחד יש שולחן עם מחברת. בכל פעם שתרצו להעביר למישהו כסף, יהיה עליכם לצעוק לכל תושבי החדר שהתבצעה העסקה, בין מי למי ובאיזה סכום. מיד לאחר מכן, כל יושבי החדר כותבים זאת במחברת שהם מנהלים אצלם על השולחן. 

כך, אם מישהו ינסה להשתמש בכסף ויצעק לכל תושבי החדר, אך במחברת יהיה רשום שהכסף כבר הועבר ממנו – נדע כי הוא משקר ומנסה לבצע בזבוז כפול.

הבלוקצ'יין היא למעשה מחברת וירטואלית שבה כל משתמש "צועק" לחברי הרשת שהוא מבצע עסקה, והם מנהלים רישום עבור עצמם. כך נפתרה בעיית הבזבוז הכפול של כסף דיגיטלי.

הבעיות ב'הוכחת העבודה'  

ביטקוין כאמור מבוסס על 'הוכחת העבודה'. בשרשרת הבלוקים של הביטקוין, כל בלוק הוא למעשה דף ביומן חשבונאי, בו רשומות הטרנסקציות שנעשו ב-10 דקות האחרונות. מה שהופך את שרשרת הבלוקים לכה חזקה ואמינה, היא חוסר היכולת לשכתב את היסטוריית היומן החשבונאי. 

זאת אומרת, כל בלוק קשור בהצפנה מתמטית לבלוק שלפניו, כך שברגע שמישהו ינסה למחוק רישום ביומן, השיבוש בהצפנה יתגלה.

כך, כל בלוק שכולל עסקה לא חוקית ידחה אוטומטית על ידי הרשת. יהיה יקר אפילו לנסות לרמות, שכן המשאבים של הכורה התוקף יבוזבזו ללא שום תגמול. זה היופי של הוכחת עבודה: יקר לרמות, אבל משתלם ורווחי לפעול בכנות. כל כורה רציונלי יבקש החזר השקעה, כך שניתן לצפות מהם להתנהג באופן שמבטיח רווחים. עם זאת, עם מנגנון 'הוכחת העבודה' ישנן בעיות שיזמים אחרים ניסו לפתור: 

  1. אבטחת הרשת תלויה בכמות האנרגיה המושקעת. הוכחת עבודה דורשת כמויות אדירות של אנרגיה (חשמל שמיועד להפעלת מכשירים וקירורם).
  2. כורה בודד מתקשה לכרות בלוק לבדו ולכן נאלץ להצטרף לבריכה משותפת של כורים (pool) מה שמעודד ריכוזיות חלקית.
  3. מתקפה של 51% היא כאשר כורה או מאגר כרייה שולט ב-51% מכוח החישוב של הרשת ויכול ליצור לעצמו בלוקים מזויפים תוך כדי ביטול עסקאות של אחרים ברשת (אך ללא יכולת שכתוב ההיסטוריה עד לרגע המתקפה). הסכנה למתקפה כזו קיימת ברשתות PoW קטנות שאין בהן הרבה אנרגיה, וכיום איננה מהווה איום על ביטקוין לאור גודלו. 
  4. במקרה של פרוטוקול ה-PoW שבשימוש בביטקוין, ישנם דברים נוספים שנתפסים כבעיות כגון משך הזמן בין הבלוקים, חוסר היכולת לתכנת "חוזים חכמים", ועוד. עם זאת, בקהילת הביטקוין מתגאים בפשטות הפרוטוקול שכן המטרה המרכזית שלו היא לשמש ככסף מבוזר, גלובלי, חסר צנזורה ומאובטח ביותר. 

לכן, חשוב לציין שה-PoW של ביטקוין הינו המנגנון היחיד שהוכיח את עצמו בקנה מידה גדול. רק מעל עשור, הוא הבטיח עסקאות בשווי טריליוני דולרים.

מה זה Proof of Stake 

אלגוריתם 'הוכחת ההחזקה' משתמש בתהליך בחירה אקראי לבחירת צומת (Node) להיות המאמת (Validator) של הבלוק הבא. צומת הוא מחשב שמריץ את תוכנת הבלוקצ'יין ונמצא בסנכרון מלא איתה. מאמת לעומת זאת, הינו המקביל ל'כורה' – הוא מקבל את הסמכות ליצור בלוקים חדשים בשרשרת הבלוקים, כאשר עליו לנעול ערבות (Stake) בארנק ייעודי כדי להוכיח את מחויבותו לרשת ולחוקיה. במידה וינסה לרמות, ניתן יהיה (בחלק מהפרוטוקולים) לקנוס אותו על האקט הזדוני.

התהליך הרנדומלי לבחירת הצומת המאמתת מתבסס לרוב על שילוב של גורמים שיכולים לכלול את:

  • גיל ההחזקה – משך הזמן שנעולים המטבעות
  • מידת האקראיות – משתנה בין פרוטוקולים
  • עושר הצומת – סכום הכסף שנעול כ-Stake.

מטבעות דיגיטליים המשתמשים ב-PoS מתחילים לעתים קרובות במכירת מטבעות מוקצבים מראש (כלומר יזמים שמגייסים כספים לטובת הקמת הפרויקט), או שהם משיקים עם אלגוריתם 'הוכחת העבודה' ועוברים מאוחר יותר ל-PoS, כמו במקרה של אתריום אשר נמצאת בתהליך המעבר ל"אתריום 2.0".

במערכות מבוססות הוכחת העבודה הגמול לכורים נובע מיצירת מטבעות חדשים ומעמלות שמשולמות ברשת ע"י המשתמשים. כך גם התגמול בנוי במערכות מבוססות PoS, רק שלרוב בשלב מהיר יותר העמלות הופכות לשמש כחלק המרכזי מהתגמול.

 

השתתפות ב-Proof of Stake

כאמור, משתמשים המעוניינים להשתתף בתהליך ההחזקה, נדרשים לנעול כמות מסוימת של מטבעות ברשת כהחזקה שלהם. ברוב רשתות ה-PoS, גודל ההחזקה קובע את הסיכויים שצומת ייבחר כמאמת שיצור את הבלוק הבא: ככל שההחזקה גדולה יותר, כך הסיכויים יהיו גדולים יותר. על מנת שהתהליך לא יעדיף רק את הצמתים העשירים ביותר ברשת, מתווספות שיטות ייחודיות יותר לתהליך הבחירה. שתי השיטות הנפוצות ביותר הן 'בחירת בלוקים אקראית' ו'בחירת גיל ההחזקה'.

בבחירת בלוקים אקראית נבחרים ה'מאמתים' (Validators) בצורה רנדומלית, לרוב תוך חישוב גורמים מהותיים כמו משך הזמן בין יצירת הבלוק האחרון של המאמת, כדי להבטיח הוגנות.

שיטת בחירת גיל ההחזקה בוחרת צמתים בהתבסס על משך זמן ההחזקה של המטבעות שלהם. גיל המטבעות מחושב על ידי הכפלת מספר הימים שהמטבעות הוחזקו כערבות, חלקי מספר המטבעות בהחזקה. ברגע שמאמת זכה ליצור את הבלוק, גיל המטבע שלו מתאפס והוא חייב להמתין פרק זמן מסוים כדי להצליח ליצור בלוק נוסף. תהליך זה מנסה למנוע מצומת עשירה לשלוט בבלוקצ'יין.

כאשר צומת נבחר לאמת את הבלוק הבא, הוא יבדוק אם העסקאות בבלוק תקפות, יחתום על הבלוק ויוסיף אותו לבלוקצ'יין. כפרס, הצומת מקבל את דמי העסקה המשויכים לעסקאות בבלוק, וברוב המקרים גם מטבעות חדשים שנוצרים כחלק מהפרוטוקול.

אם צומת רוצה להפסיק להיות מאמת של בלוקים, יתרתו יחד עם התגמולים שנצברו ישוחררו לאחר פרק זמן מסוים, מה שייתן לרשת זמן לאמת שאין בלוקים זדוניים שנוספו לבלוקצ'יין על ידי הצומת.

האבטחה ברשתות Proof of Stake

ההחזקה משמשת כמניע כלכלי לצומת המאמת את הבלוק שלא לאמת או ליצור עסקאות מזויפות. אם הרשת תגלה עסקת תרמית, צומת זו תאבד חלק ממניותיה, כלומר תיקנס וילקחו חלקים מהערבות שהעמיד המשתמש. בנוסף זכותה להשתתף כמאמת בעתיד תישלל. אז כל עוד ההחזקה גבוהה מהתמורה, המאמת יאבד יותר מטבעות ממה שהוא ירוויח במקרה של ניסיון הונאה.

על מנת לשלוט ביעילות ברשת ולאשר עסקאות הונאה, צומת יצטרך להחזיק ברוב משאבי הרשת, מה שמכונה התקפת 51%. בהתאם לערך של מטבע קריפטוגרפי, זה יהיה מאוד לא מעשי מכיוון שכדי להשיג שליטה ברשת הוא יהיה חייב לרכוש 51% מההיצע במחזור. כך שייתכן שיצטרך להחזיק פחות מ-30% מהמטבעות בחלק מהמקרים.


היתרונות העיקריים של מנגנון PoS הם:

  • יעילות ומהירות העסקאות שנובעת מכך שישנם פחות צמתים שמאמתים את חוקי הקונצנזוס ומנהלים תקשורת אחד עם השני.
  • תכנות חוזים חכמים מתבצע בקלות רבה יותר לאור הגברת קצב יצירת הבלוקים, הוזלת העמלות, וביצוע התאמות בשפות התכנות שמיועדות לכך.
  • חיסכון באנרגיה – הוכחת העבודה צורכת המון אנרגיה בעוד שב-PoS אין צורך בה.

מה זה Delegated Proof of Stake?

פרוטוקול ה-PoS הראשון, Peercoin, נוצר בשנת 2013 והוא היה מיקס של הוכחת העבודה עם הוכחת ההחזקה. לאחר מכן, הפרוטוקול Nxt היה הראשון שלחלוטין מבוסס על הוכחת ההחזקה. 

אך מאז, נוצרו וריאציות שונות של מנגנוני קונצנזוס בסגנון Proof of Stake. כל אחת מהן, פותרת לכאורה בעיות שהיו בקודמות במטרה לשמור על אבטחת הרשת לצד ביזור, יעילות, תכנות ועוד.

אחת מהווריאציות הפופולריות בשנים האחרונות היא "האצלת סמכויות בהחזקה" [תרגום חופשי], ובאנגלית Delegated Proof of Stake (ר"ת DPoS). הפרוטוקול פותח לראשונה על ידי דניאל לרימר, בשנת 2014. Bitshares, Steem, Ark ו-Lisk הם חלק מפרויקטי המטבעות שמשתמשים באלגוריתם הקונצנזוס של DPoS. עם זאת, פרוטוקול ה-DPoS המפורסם ביותר הוא EOS, שנוסד ע"י לרימר בעצמו, וגייס בשנת 2018 מעל 4 מיליארד דולר לטובת הקמתו.

מערכת הצבעות

לבלוקצ'יין מבוסס DPoS יש מערכת הצבעה בה בעלי העניין (מחזיקי המטבע) מעבירים את הצבעתם לצד שלישי בתהליך שנקרא דלגציה (Delegation). 

במילים אחרות, הם מסוגלים להצביע למספר צמתים שיאבטחו את הרשת מטעמם. ניתן לכנות את הנציגים גם 'מאמתים' (בדומה ל-PoS), שכן הם אחראים להשגת קונצנזוס במהלך ייצור ותיקוף של בלוקים חדשים. 

כוח ההצבעה הוא פרופורציונלי למספר המטבעות שמחזיק כל משתמש. מערכת אמנם ההצבעה משתנה מפרויקט לפרויקט, אך באופן כללי, כל נציג מציג הצעה פרטנית בעת בקשת הצבעות. ניתן לראות זאת כמפלגה שמתמודדת לכנסת וחושפת את המצע שלה. 

בדרך כלל, המועמדים לשמש כצומת מאמת מחלקים את התגמולים שהם צפויים לאסוף במידה וייבחרו כ"יוצרי בלוקים", עם המצביעים שלהם באחוזים מסוימים. 

כך, האלגוריתם של DPoS יוצר מערכת הצבעה שתלויה ישירות במוניטין של הנציגים (שלבסוף נבחרים לשמש כמאמתים/יוצרי הבלוקים). אם צומת נבחר מתנהג בצורה לא נכונה או לא עובדת ביעילות, הוא יוצבע החוצה במהירות ויוחלף באחר.

בכל הקשור לביצועים, רשתות בלוקצ'יין המבוססות על DPoS יכולות לגדול בקלות כי אינן נשענות על כח חישובי, ויכולות לעבד יותר עסקאות לשנייה (TPS) בהשוואה ל- PoW ו-PoS.

בהיותו הרחבה של DPoS ,PoS מאפשר לבלוקים לשנות פרמטרים של הרשת כגון: לוחות זמנים של עמלות, מרווחי בלוקים וגדלי עסקאות המתרחשים באופן מיידי, מבלי ליצור Hard fork, אם הנציגים הנבחרים מצביעים לשינוי כזה. 

גם סף הכניסה הכספי נמוך יותר מ-PoS מה שהופך רשת מבוססת DPoS לדמוקרטית ומכילה כלכלית יותר. עם זאת, סף הכניסה הכלכלי אינו הפרמטר היחיד שיש לשים אליו לבד, שכן סף הכניסה לשמש כמאמת הינו גבוה במיוחד.

הקרטל שנוצר ב-EOS בשלהי 2018 הוא דוגמא מצויינת לשימוש לרעה בכח הצבעה שניתן לצמתים עשירים ב-DPoS אשר הביא לשיתוף פעולה ביניהן, תיאום הצבעות ותשלומים האחד לשניה – וכל זאת במטרה לשמר את שליטתם ברשת. זה המשיך גם לתוך 2020.

החסרונות של Proof of Stake

  • לפרוטוקולים הנפוצים כיום (ללא יוצא מן הכלל) יש מנהיג כגון ויטליק בוטרין, צ'ארלס הוסקינסון או ג'סטין סאן – וצוות מפתח ריכוזי.
  • יתרון למחזיקים מוקדמים בגמול שהם מקבלים, במיוחד אלו שגייסו כספים כנגד מטבעות דיגיטליים שהנפיקו כ-premine (הם יצרו אותם).
  • על פני זמן המחזיקים המוקדמים צפויים להפוך להיות השולטים המוחלטים ברשת.
  • הדרישות המוקדמות לתפעול צומת הן עצומות – הרבה שטח אחסון במחשב, חיבור מהיר לאינטרנט, שרת חזק, מקום אחסון. כתוצאה זה מעודד ריכוזיות ומונע את יכולת אכיפת חוקי הרשת בידי משתמשים רבים. בנוסף, זה מעודד צמתים להשתמש בשירותי ענן כגון AWS, שכבה נוספת של ריכוזיות.
  • פרוטוקול PoS לרוב בא עם פתרונות "מקלים" כמו Sharding, Pruning, וסנכרון בין צמתים באמצעות מגשרים ריכוזיים.
  • הפרוטוקול צעיר במיוחד ועוד לא נבחן באמת נגד התקפות מסוגים רבים.

מנהל המחקר של בלוקסטרים, אנדרו פולסטרה, כתב מאמר מתמטי עוד בשנת 2015 ואמר כי "הוכחת ההחזקה אינה ביסודה יכולה ליצור קונצנזוס מבוזר במודל האמון של ביטקוין."

מטבעות PoS פופולריים

לכל מטבע דיגיטלי המשתמש באלגוריתם PoS יש סט חוקים ושיטות משלו שמגלם את מה שהיזמים חושבים שהוא השילוב הטוב ביותר האפשרי עבורם ומשתמשיהם. הנה מספר דוגמאות לפרויקטים מובילים:

מטבע פרויקט אופן השימוש ב-PoS
ADA Cardano באלגוריתם ושמו Ouroboros, ה-Stakeholder שיכרה את הבלוק הבא נבחר רנדומלית, ביחס לגודל ההחזקה שלו (ה-Stake). 
TRX Tron באלגוריתם של טרון, קונצנזוס של 2/3 מהרשת יספיק לאישור הבלוק, ואף יהיה ניתן לשלב עם מנגנון ה-PoS את מנגנון הכרייה (PoW) בדומה למה שאת’ריום מנסה לעשות. בנוסף, טרון השיקו מאין גרסה חדשה משלהם ל-Masternodes, בה יש בחירות דמוקרטיות לבחירת 27 נציגי על אשר יהיו צמתים ברשת בעלי זכויות רבות יותר, ויקבלו עבור זה תרומה רמה (32 מטבעות TRX לבלוק).
DCR Decred מאפשר נעילת זמן, או הנחת DCR להשגת כרטיסי הצבעה. Decred משתמש במערכת לוטו כדי לבחור את כרטיסי ההצבעה הפעילים לבלוק מתוך בריכה על בסיס אקראי.
XTZ Tezos אלגוריתם ושמו Liquid Proof of Stake שמאפשר למחזיקי המטבעות להשתתף בקונצנזוס בצורה נזילה שאינה מחייבת נעילה של סכום מראש בהתאם לסייקלים מוגדרים. 
ALGO Algorand כל בלוק חדש נוצר על ידי ועדה חדשה ונפרדת, שנבחרה באופן אקראי. חידוש ייחודי שהציגה אלגורנד הוא בחירה עצמית סודית. כל משתמש משחק בהגרלת הצפנה משלו, שבסיומה הוא היחיד שידע אם הוא חבר בוועדה ויש לרשת יכולת לאמת את חברותו. 
NEO Neo מנגנון אסימון כפול המפריד בין זכויות הצבעה לבין זכויות השימוש ברשת. ניהול הרשת מתבצע ע"י מחזיקי המטבע שמצביעים כל הזמן, בזמן אמת, לצמתים בקונצנזוס. כשמגיעים לקונצנזוס אלגוריתם DBFT מייצר בלוק חדש.  
DOT Polkadot פרוטוקול היברידי המפצל את מנגנון ייצור הבלוקים לשרשרת אב ושרשרת-ילד. שרשרת הילד בונה תמיד על השרשרת הסופית שסופקה על ידי שרשרת האב. כשיש פיצול, שרשרת הילד מספק סופיות הסתברותית על ידי בנייה על השרשרת עם הבלוקים העיקריים ביותר.


האם PoS יכול להחליף את PoW?

בעוד ששני מנגנוני הקונצנזוס חולקים את אותה מטרה – להגיע להסכמה על היסטוריית הבלוקצ'יין ועל האופן שבו שומרים ואוכפים את חוקי הרשת – התהליך להגיע למטרה שונה לחלוטין.

 

הערת העורך [בן סמוחה]

פרוטוקול PoS אמנם מאפשר דברים שאפשריים פחות בפרוטוקולים מבוססים PoW כגון בלוקים מהירים יותר ותכנות חוזים חכמים, אך הוא עושה זאת באמצעות פשרות משמעותיות של אבטחה וביזור. 

ב-PoW, ובביטקוין במיוחד, אין פשרות על אבטחה וביזור. הרשת הראשית של ביטקוין נועדה למטרה אחת בלבד: לשמש כמערכת מוניטרית מבוזרת, גלובלית, חסרת צנזורה, ושכל אחד ואחת יוכלו להשתתף בה ולאמת בעצמם את חוקיה. מכיוון שזוהי המטרה של הרשת, "קל יותר" להיות קשיח כשמדובר בשינויים מהותיים לפרוטוקול, וקל יותר להבין מדוע ביטקוין "איטי יותר" או לא מאפשר מספיק יכולות תכנות: הוא לא רוצה! לפחות לא בשכבת הבסיס.

מבני רשתות PoS הוא כזה שמועד לנקודות כשל ריכוזיות רבות, החל מהרצת הצומת והאופן שבו התקשורת בין הצמתים מועברת, דרך המנהיג של הרשת ובריכות Staking (התאגדות מצביעים) שמעודדות רמאויות, ועד השימוש בקיצורי דרך כגון Sharding ו-Pruning בצורה בוטה.

לכן, בעוד שהוכחת העבודה אינה חפה מטעויות, הוכחת ההחזקה צריכה להוכיח עוד המון דברים בשביל לצמוח בטווח הארוך.

בסופו של דבר, רבים לא מבינים כי ניתן יהיה לפתח דברים רבים על גבי ביטקוין באמצעות פרוטוקולים שכבה שניה או מחוץ לשרשרת, כגון רשת הברק. זוהי רק ההתחלה של אפקט הרשת של ביטקוין, ולפיכך רצוי וראוי שתמשיכו במחקר שלכם כדי להבין לאן התעשייה מועדת.

לסיכום

לאלגוריתם PoS יש את הפוטנציאל לחסוך את המשאבים הנדרשים בתהליך הוכחת עבודה וכן להגן טוב יותר מפני מתקפות 51% ברשתות קטנות. למרות העלייה בשימוש בו והטיעונים המשכנעים לטובת PoS, מערכות כאלה עדיין בשלבים הראשונים וטרם נבדקו בקנה מידה גדול יותר.

בנוסף חשוב לזכור שהתעשייה מתפתחת מהר ויש אלגוריתמים נוספים שמפותחים ומתנסים איתם בפרויקטים שונים. 

קבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות מעולם הקריפטו ישירות למייל שלכם:

שתפו:

צוות האתר

צוות האתר

קריפטו ג'ונגל הוא בלוג ואתר חדשות שמסקר את עולם הבלוקצ'יין, ביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הדיגיטליים. באתר מדריכים, חדשות וסקירות שיעזרו לך להישאר מעודכן.
צוות האתר

צוות האתר

קריפטו ג'ונגל הוא בלוג ואתר חדשות שמסקר את עולם הבלוקצ'יין, ביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הדיגיטליים. באתר מדריכים, חדשות וסקירות שיעזרו לך להישאר מעודכן.

שנת 2024 היא שנת הקריפטו

תנו לנו ללמד אתכם איך
לסחור ולהרוויח!

אל תפספסו את ההזדמנות - נותרו 5 מקומות אחרונים

👇השאירו פרטים עכשיו👇

מומחה מומלץ

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

cropped-logo-cryptojungle-2.png

להתחברות מלאו שם משתמש וסיסמה

פרטייך התקבלו בהצלחה! 🎉

בנתיים, יש לך אפשרות לבחור מבין הפעולות הבאות:

דילוג לתוכן