ההכרזה בשבוע שעבר מצידו של אחד האנשים המשפיעים ביותר על עולם הפיננסים, ג'ק מא, שהודיע על השקתו של שירות העברת כספים מידית מבוסס בלוקצ'יין בהונג קונג היא בשורה משמחת מאוד לכל הקשור לחיבור בין טכנולוגיית הבלוקצ'יין לבין האזרחים. עם זאת, היא מוכיחה שאנחנו עדיין בשלב שבו ההטמעה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא כזו שאיננה מנותקת משימוש במתווכים פיננסים – שגוזרים עמלות בדרך. או לפחות וליתר דיוק, לא שהמערכת לא מסוגלת לעבוד טכנית ללא אותם המתווכים, אלא שרוב האוכלוסייה עדיין לא בשלה לכך.
כך, לקראת סוף החודש שעבר, הכריז מא, מנכ"ל ומייסד ענקית הסחר המקוון עליבאבא, על השקת שירות העברת כספים מוזל של AlipayHK שינגיש ארנק אלקטרוני להעברות כספים בזמן אמת. מדובר על מיזם משותף (Joint Venture) של אנטפייננשל ו-CK אחזקות. שיתוף הפעולה גם נעשה יחד עם GCash – חברה פיליפינית העוסקת בשירותי העברת תשלומים קטנים מאוד (מיקרו-פיימנטס) המופעלת על ידי חברת תקשורת מקומית.
ישנם מעל 180,000 פיליפינים בהונג קונג, והם מהווים את הקהילה הזרה הגדולה ביותר בה. במהלך השנה שחלפה (2017), הועברו מעל 33 מיליארד דולר מעובדים זרים בהונג קונג למשפחותיהם שבפיליפינים. בתוך כך, ישנה תחרות עזה בין שחקנים שונים לענות על הביקוש להעברות הכספים, כאשר השחקניות השונות מנגישות שירותים מעט שונים. העובדים הזרים יוכלו כעת להעביר למשפחותיהם כספים בעלויות נמוכות יותר ובאופן מהיר יותר – בהשוואה לשירותי העברות כספים שמספקת להם כיום המערכת הבנקאית המסורתית וגופים חוץ-בנקאיים.
בהקשר זה, אמר מא:
"המוסדות הפיננסיים המסורתיים משרתים 20% מהאוכלוסייה וגורפים 80% מהרווחים. מוסדות פיננסיים חדשים יספקו שירות ל-80% מהאוכלוסייה ויגזרו 20% מהרווח"
נקודה מעניינת נוספת היא שההשקה של השירות מגיעה על רקע ביקורת כביכול שמופנית כלפי הונג קונג שמפגרת אחרי סין בכל הקשור להתפתחות טכנולוגית-פיננסית. כעת מנסה הונג קונג לשפר את המוניטין שלה בהקשר זה.
שירותי העברת כספים חוצי-גבולות (מה שמכונה Cross-border) כרוכים הן בעמלות על שירות ההעברה עצמו ועלויות המרת מט"ח. מי שניסה להעביר אפילו סכום נמוך יחסית של כ-1,000$ מבנק בישראל לבנק בחו"ל נוכח לדעת עד כמה נגזלות ממנו עמלות גבוהות, שלא עולות בקנה אחד עם ההיגיון הסביר להיקף העמלות שצריך לשלם לקוח בודד על סכום נמוך כל כך.
מא אף הצהיר שהשירות יהיה זול ומהיר בהרבה בהשוואה לאלטרנטיביות הבנקאיות, ובשלושת חודשים הראשונים משתמשי השירות ייהנו משירות חינמי ולאחר מכן מתשלום של עמלה קבועה. יחד עם זאת כן יש לתת את הדעת על העובדה שתאגיד ענק פיננסי, אנט פיננשל, דורס רגלו בתחום הבלוקצ'יין ולמעשה הוא זה שיכתיב את גובה העמלות שישלמו העובדים הזרים. נכון שלא ניתן לצפות שזה יהיה שירות פילנתרופי ללא עלות אך אם נסתכל על הדברים ברמת המאקרו – קשה להתעלם מהעובדה שבדומה לתאגידי ענק טכנולוגיים דוגמת פייסבוק וגוגל שהשתלטו כמעט על כל פינה על מסך המחשב והסמארטפון (ובפרט בשוק הפרסום המקוון), כך ישנו חשש שתאגידי ענק פיננסים-טכנולוגיים יהיו בעלי הבית החדשים של שירותים מבוססי בלוקצ'יין, גם אם נשלם עליהם פחות ונהנה משירות מהיר יותר.
אחד הרעיונות המרכזיים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין הוא שימוש ברשת מבוזרת נטולת אותם מתווכים שגוזרים עמלות. אלא שאפילו ביסוד – לא כך הם בדיוק הדברים. רשת הבלוקצ'יין מבוססת על כורים וחוות כרייה שתפקידם, בין היתר, הוא להוות רואי החשבון של הרשת. כלומר הם רושמים את ההעברות הכספיות השונות שמבצעים המשתמשים ברשת באופן מסוים, ועל פעולותיהם מתוגמלים במטבעות חדשים (כרייה). בין השאר, חלק מהתגמול שהכורים מקבלים הוא עמלות הטרנסקציות המתבצעות ברשת, כך שבמובן מסוים הם ניזונים גם מהעמלות שאנו – המשתמשים – משלמים.
בעולם של מתווכים פיננסיים שמנגישים שירותים מבוססי בלוקצ'יין הרי שיש אינטרס מנוגד לכל אחד מהצדדים (הגופים הפיננסיים והציבור). מטרתו של כל אחד מהצדדים היא להרוויח כמה שיותר – על חשבון השני. לעומת זאת, בעולם הבלוקצ'יין – הכורים אינם פועלים לבד, אלא מקסום הרווחים שלהם ינבע תודות לשיתוף פעולה הן של המשתמשים והן של המפתחים.
אם נעבוד ביחד, נרוויח כולנו יותר.
ברגע שענק פיננסי טכנולוגי נכנס לתוך הספרה הזו של הבלוקצ'יין – כאן כבר בהחלט מדובר בצעד משמעותי. בעיקר בהיבט השלילי, אך גם עם מעט חיוביות. החיוביות טמונה בכך שזו בהחלט איזושהי התקדמות אל עבר עולם פיננסי נכון יותר וצודק יותר שמאמץ טכנולוגיה מתקדמת, בטוחה, ומהירה יותר. ההיבט השלילי מנגד בא לידי ביטוי בכך שתאגידי ענק קובעים כאן את סדר הדברים ועל פיהם יישק דבר. הם יכולים לשחק עם גובה העמלות והאזרח הפשוט לא יכול לעשות דבר. הוא בצד החלש כאן.
הבעיה היסודית יותר בהקשר הזה היא שאנחנו עדיין לא נמצאים בעולם שבו ניתן לנהל את סדר היום הפיננסי שלנו ללא אותם מתווכים פיננסים. הן משום ששימוש באלטרנטיבות הקיימות ללא מתווכים הן אלטרנטיבות שחלק מזערי מהאוכלוסייה ומציבור המעסיקים מאמץ אותן. הן משום שבמדינות רבות וכמעט למעשה במרבית מדינות העולם אין רגולציה מובנת שמסדירה את הנושא, והן משום ששימוש ביישומים לניהול 'כסף וירטואלי' ומטבעות דיגיטליים הוא שימוש עם חווית משתמש לא נעימה במיוחד כיום, ושימוש כזה שדורש ידע, הבנה וסבלנות מעבר לאלו שיש לאזרח הממוצע.
יש לעולם כולו עוד כברת דרך טכנולוגית וסוציולוגית לעבור בכל המכשולים האחרונים שצוינו. אנחנו נמצאים ככל הנראה בשלב ההיברידי שבו שתי התעשיות – כסף פיאט וכסף קריפטו חיים זה לצד זה, עד שהמכשולים שצוינו ייפתרו. אם נסתכל קצת במבט היסטורי לאחור, הרי שגם השירות של האי-מייל, אשר הומצא בתחילת שנות ה-70, היה נגיש למספר מועט של אנשים מעל 20 שנה עד שחדר בעוצמה לשימוש המוני. כעת אנו גם בתקופה כזו, ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אם כי קצב השינויים החדירה וההטמעה של השינויים הטכנולוגיים כמו גם כמות השינויים הטכנולוגיים בעצמם הם רבים ומהירים בהרבה – ולכן צפוי כי נגיע לסיומו של השלב ההיברידי לא עוד כמה עשרות שנים אלא מוקדם יותר.
כמה זמן זה ייקח? שאלת השאלות – אבל כנראה שלא מדובר בשנתיים-שלוש אלא בתקופת הבשלה ממושכת יותר.
