עדכונים מהג'ונגל
ראשי » מטבעות קריפטוגרפים » מה זה ביטקוין? סקירה למתחילים, איפה לקנות ואיך זה עובד
ביטקוין

מה זה ביטקוין? סקירה למתחילים, איפה לקנות ואיך זה עובד

כששואלים אותי מהי אירוניה, אני תמיד אוהב לומר ‘הגעת הביטקוין לעולם’. למה אירוניה אתם תוהים? ובכן, ביטקוין הגיח לעולם בנובמבר 2008 כמאמר אקדמי שנשלח ע”י סטושי נקמוטו לחבריו בפורום של קריפטוגרפים מוכרים. Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System אמרה כותרתו – מערכת מזומנים דיגיטליים מבוססת על רשת עמיתים. האירוניה טמונה בכך ששנת 2008 הייתה יריית הפתיחה לאחד מהמשברים הפיננסיים הגדולים ביותר שראה העולם, שמשפיע עלינו גם היום, כמעט 10 שנים לאחר מכן – והנה כעת, מגיע מטבע דיגיטלי מבוזר שמחזיר קצת מהכוח לציבור.

לפני שממשיכים עם תיאור כיצד הביטקוין עובד, ברצוני לתת לכם רקע קצר מדוע הוא הגיח לעולם מלכתחילה. ה-CypherPunks הייתה קבוצה של אקטיביסטים שעודדו את השימוש בקריפטוגרפיה (ענף במתמטיקה שעוסק בהצפנה) וטכנולוגיות מעודדות-פרטיות אחרות, על מנת להוביל לשינוי פוליטי וחברתי. הניצוצות של ה-CypherPunks הגיחו בשנת 1985 כשדיוויד צ’אום שיחרר מאמר על כסף מזומן דיגיטלי אנונימי, ומשם צברו תאוצה עם הצטרפותם של ניק סזאבו, האל פיני, ג’וליאן אסאנג’ (מייסד Wikileaks) וגם – סטושי נקומוטו. כל אחד מהנ”ל ניסה בדרכו ליצור מערכת מזומנים דיגיטלית מבוזרת, ללא שליטה ריכוזית של ממשלות או תאגידים. אך בכל אחד מהניסיונות, נתקלו ה’פרחחים’ במבוי סתום בדמות בעיית ה-Double Spending (הבזבוז הכפול).

דמיינו כי אתם יושבים עמי בספסל בגינה ציבורית, ובספסל ממול אף יושבים 2 מבוגרים שצופים בנו. אני מחזיק בידי תפוח ולכם יש שני שקלים. אתם מעוניינים לקנות ממני את התפוח בתמורה לשני השקלים. אני מסכים לעסקה, שנינו יודעים שהיא קרתה – ואפילו יש לנו שני עדים נוספים לה. כעת, דמיינו שהתפוח הוא תפוח דיגיטלי. אתם מתכתבים עמי באי-מייל, ומציעים לי 2 שקלים דיגיטליים בתמורה לתפוח הדיגיטלי שלי. בשום שלב, אינכם יכולים לדעת בוודאות שאני לא מנהל את אותה אינטראקציה עם 2 אנשים נוספים, ושאין באפשרותי להצפין בצורה כלשהי את התפוח הדיגיטלי, כך שאקבל 6 שקלים דיגיטליים (משלושת מנהלי המו”מ עמי), אך בו זמנית שלחתי את התפוח הדיגיטלי לשלושתכם, ורק אחד קיבל אותו. בעיה זו נקראת בעיית הבזבוז הכפול, ועד הביטקוין – לא נמצא לה פתרון.

טרנד חיפוש ב-3 חודשים האחרונים

על ציר הזמן:

לפי מיקום:

איך זה עובד?

בכדי להבין איך נפתרה בעיית הבזבוז הכפול וכיצד עובד הביטקוין, נצטרך להסביר תחילה מהי טכנולוגיית הבלוקצ’יין. ובכן, הבלוקצ’יין (שרשרת הבלוקים) היא יומן מפוזר. מפוזר, מאחר והיא מבוססת על רשת עמיתים (P2P) שאומר שהיא איננה מנוהלת במקום אחד תחת ישות / תשתית / שרת ריכוזיים, אלא על גבי מחשבי המשתתפים ברשת. כל אחד יכול להריץ את תוכנת הבלוקצ’יין על מחשבו, ובכך להצטרף לכוחות המחשבות המפעילים אותה. כאמור, היומן הזה נמצא ברשת, על גבי מחשבי המשתמשים והוא מתעדכן בזמן אמת גלובלית – אצל כולם.

הבלוקצ’יין של הביטקוין היא לא סתם יומן, אלא יומן חשבונאי. כל בלוק בשרשרת הבלוקים הוא דף ביומן החשבונאי הזה, ומכיל את כל ההעברות הכספיות שנעשו ב-10 דקות האחרונות. ההעברה הכספית (טראנזקציה) היא למעשה רישום: כתובת הארנק שלי שלחה X ביטקוין לכתובת הארנק שלכם. אך המהות העיקרית בבלוקצ’יין, והסיבה שהיא כה ייחודית – היא ההצפנה שמאחוריה. כל דף ביומן מוצפן באמצעות הצפנה חזקה במיוחד, לדף שלפניו. כך שמהבלוק הראשון שנוצר (בלוק ה-Genesis) ועד הבלוק האחרון שהרגע נפתח, קיים קשר מתמטי אדוק. המשמעות של ההצפנה היא מניעת שכתוב היסטוריית היומן. אם מישהו ינסה לגלול אחורה ביומן החשבונאי ולשנות את סכום ההעברה שביצע ל-0 (בזבוז כפול), הקשר המתמטי אוטומטית ייפגם. המערכת תזהה כי ישנו ניסיון שכתוב, ובמהרה יימחק ניסיון השכתוב והשרשרת תמשיך כרגיל.

כשאני אומר ‘המערכת’ במקרה הזה, אני מתכוון לכורים. הבלוקצ’יין של הביטקוין בנויה על מנגנון הכרייה, שנקרא ‘הוכחת העבודה’ (Proof of Work). תפקיד המנגנון הוא לשמור שהקשר המתמטי המוצפן לא יינזק. כיצד זה קורה? הכורים מפעילים כוחות מחשוב, ומתחרים אחד עם השני על חתימתו ואישורו של הבלוק שנוצר. התחרות היא תחרות של ‘קליעה למטרה’. באמצעות מניפולציות ושינויים בכותרת הבלוק ותוכנו, משתנה פונקציית הגיבוב של הבלוק הנוכחי. על הכורים לבצע את המניפולציות הללו עד אשר פונקציית הגיבוב שמתקבלת זהה לזו שהמערכת הגדירה מראש. הכורה הראשון שמנצח בתחרות וחותם את הבלוק – מקבל על כך גמול בדמות של מטבעות ביטקוין ואת עמלות ההעברה שנכללו בבלוק.

דבר נוסף שחשוב להדגיש בהקשר לפונקציות הגיבוב הקריפטוגרפיות, הוא שהן חד כיווניות. הכוונה היא, שלהגיע למטרה שהציבה המערכת הדרך ארוכה ומייגעת, אך אם בידיכם המטרה, קל מאד לשחזר את הקלט שהוכנס כדי להגיע אליה. כך, יכולים המשתמשים ושאר הכורים לאמת כי עבודתו של הכורה שחתם את הבלוק באמת מהימנה. אגב, ברגע שבלוק נכרה והטראנזקציה שלכם נכללה בתוכו – תקבלו אישור ראשון עבור העסקה שלכם. כל אישור נוסף, הוא אשרור לקשר הקריפטוגרפי בין בלוק לקודמו.

אז לסיכום, הבלוקצ’יין היא יומן רשת מפוזר שנמצא על מחשבי המשתמשים, מתעדכן גלובלית בזמן אמת אצל כולם ומבוססת על קריפטוגרפיה לאבטחת המערכת והעסקאות. הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי מבוזר (ללא שליטה ריכוזית), שמטרתו להוות אמצעי להעברת ערך תוך שימוש בבלוקצ’יין לאבטחת המערכת והעסקאות.

היצע ושווי שוק

נכון לכתיבת מילים אלו, היצע הביטקוין המתגלגל הוא של כ-16.7 מיליון מטבעות מתוך 21 מיליון מטבעות שיהיו בסך הכול. אתם בטח תוהים מדוע יש היצע מקסימלי של 21 מיליון מטבעות, אך התשובה היא די ברורה וטמונה במציאות בה אנו חיים, והיא נקראת אינפלציה. אינפלציה בפירוש מידי היא עליית מחירים, אך המשמעות מאחוריה בפועל גדולה אף יותר. אינפלציה משמעותה (לרוב) מדיניות כלכלית של הדפסת כספים וברוב הממשלות בעולם כיום, אין שום הגבלת מקסימום על הדפסה זו. מאחר והממשלות מדפיסות כספים ללא אבחנה, הערך של הכסף שאנו מחזיקים – יורד, מה שמתפרש עבורנו כעליית מחירים.

נניח ואנחנו נמצאים כעת בגן ילדים שמכיל 20 ילדים. הגננת הנחמדה פותחת שוק מסחר של מוצר אחד בלבד, תפוחים. עשרה ילדים מקבלים תפוח, ואילו העשרה הנותרים מקבלים שקל אחד, כל אחד. מכיוון שיש עשרה תפוחים ועשרה שקלים בשוק, ניתן להסיק כי מחיר כל תפוח הוא שקל בלבד. כעת, הגננת ‘מדפיסה כספים’, ומחלקת רנדומלית לחלק מהילדים עשרה שקלים נוספים. כעת, יש עשרים שקלים בשוק – אך רק עשרה תפוחים. זאת אומרת שהוספת הכספים החדשים לשוק, גרמה לעלייתו של מחיר התפוח משקל אחד – לשני שקלים. סטושי נקמוטו בגאונותו יצר מטבע שלא ניתן יהיה להדפיס ממנו עוד, כך שמחזיקי הביטקוין יוכלו לדעת בבטחה שאין גורם ריכוזי שיכול בין רגע להחליט כי הוא מוריד להם את הערך הכספי שהם מחזיקים.

נחזור לענייננו. נכון להיום יצאו כ-80% מהמטבעות לסירקולציה, מה שאומר ש-20% עדיין צריכים להגיח. אם אתם זוכרים, כשסקרנו את מנגנון הכרייה הסברתי שהכורים מקבלים גמול על עבודתם בדמות של מטבעות ביטקוין ועמלות ההעברה שנכללו בבלוק. הגמול שהכורים מקבלים, הוא בדיוק האינפלציה במטבעות הביטקוין. כיום, כל בלוק שנכרה מכיל גמול של 12.5 מטבעות ביטקוין שמקבל הכורה. בחישוב מהיר, נוספים כ-1800 מטבעות ביטקוין ביום (בלוק כל 10 דקות). עם זאת, בפרוטוקול הביטקוין קיים חוק שנקרא ה-Halving (מלשון לחתוך בחצי). חוק זה אומר שכל 4 שנים בממוצע ייחתך הגמול לכורים בחצי, כך שקצב האינפלציה יירד עם השנים. זאת אומרת שבשנת 2020 יירד הגמול לכורים מ-12.5 מטבעות לבלוק, ל-6.25 וכן הלאה. בסופו של דבר, בשנת 2140 צפוי להצטרף לסירקולציה הביטקוין האחרון.

גמול לבלוק ביטקוין
קרדיט: lawnmower

סוגיה נוספת שחשוב להדגיש (וחששות שעלינו להסיר) היא יחידות הביטקוין. בדיוק כמו ששקל אחד מתחלק ל-100 אגורות, כך ניתן לחלק ביטקוין אחד ל-100,000,000 Satoshis (על שם סטושי נקמוטו). המשמעות היא שלא מוכרחים לרכוש ביטקוין שלהם (כהשקעה או לשימוש יום-יומי), אלא ניתן לרכוש גם חלקים ממנו. אגב, כבר היום ישנו תהליך שמתחולל בקהילת הביטקוין הבינלאומית של מעבר משימוש ב’ביטקוין’ לשימוש במילי-ביטקוין.

mBTC = 0.001 BTC

הסכימו איתי שיהיה זה הרבה יותר ידידותי לשמוע שמחיר המילי-ביטקוין הוא 16$, במקום להיבהל ממחיר ביטקוין של 16,000$.

מבחינת שווי שוק, האמת היא שקשה לעקוב. הביטקוין בחודשים האחרונים מושך תשומת לב רבה, ובהתאם לכך גם כספים רבים. לכן, שמתי עבורכם וידג’ט בצד שמאל שמעדכן בזמן אמת את שווי השוק ומחירו. אגב, אם לא ידעתם, שווי השוק נקבע לפי היצע המטבעות המתגלגל כפול ערכו הנוכחי של הביטקוין (או כל מטבע אחר לצורך העניין).

יתרונות הביטקוין

  1. ביזור – המשמעות האמיתית הטמונה מאחורי הביטקוין, היא החופש שאנו מקבלים. הממשלות והבנקים שולטים לנו בכסף, ומאלצים אותנו להשתמש בו אך ורק למה שהם רואים לנכון. הדוגמה המושלמת לזה נמצאת בדיוק בעולם הביטקוין עצמו – כשבנקים כמו לאומי עוצרים העברות לזירות מסחר או חלפני כספים ולא מאפשרים ללקוחותיהם לקנות חופש, אהמ סליחה… ביטקוין.
  2. האצת מהירות טראנזקציות – כיום, אם נרצה לשלוח כספים לחו”ל, נצטרך לרוב לחכות בין שלושה ימים לשבוע. באמצעות הביטקוין ניתן להעביר כספים לכל מקום בעולם אפילו ברבע שעה.
  3. הוזלת עמלות העברה – לאותה העברה בנקאית שנבצע לחו”ל ותיקח מספר ימים, נצטרך להוסיף גם עמלה דרקונית של מעל 6% ברוב המקרים. בביטקוין, פרוטוקול העמלות בנוי בצורה שהעמלה תהיה מזערית ביחס לעסקה. אם ברצונכם להבין כיצד עובד מנגנון העמלות, לחצו כאן.
  4. לא ניתן לזיוף – בזכות הקשר הקריפטוגרפי בין בלוק לקודמו.
  5. הגברת השקיפות והאמון – עצם זה שהיומן החשבונאי (הבלוקצ’יין) נמצא ברשת, מתעדכן בזמן אמת וחשוף לעיני כל – מעיד על היותו שקוף ואמין יותר ממערכות שקיימות בעולם כיום.

לא הכול ורוד – יש גם חסרונות

  1. הביטקוין לא באמת אנונימי – הוא פסודו-אנונימי. זאת אומרת, כשאנו בתור מחזיקי ביטקוין מבצעים העברה כספית, כתובת הארנק שלנו נחשפת ליומן הבלוקצ’יין. המערכת לא יכולה לקשר את כתובת הארנק אלינו ישירות. עם זאת, מאחר שאנו נמצאים בעולם ‘היברידי’ – שילוב של המציאות הישנה של ריכוזיות ומונופוליזם עם מציאות חדשה של ביזור והאצלת סמכויות, אנחנו עדיין נעזרים במתווכים בחיי היומיום. על מנת לסחור בבורסה למטבעות דיגיטליים לדוגמה, נצטרך לאמת את זהותנו. על מנת לרכוש ביטקוין באמצעות חלפן כספים, נצטרך לחשוף את כרטיס האשראי שלנו. באמצעות הדרכים הללו ניתן יהיה לשייך את כתובת הארנק הפומבית שלנו – לזהותנו הפרטית.
  2. סקלביליות – היכולת להתמודד עם ממדים גדולים יותר (עם שימוש וביקוש גדול יותר). הביטקוין נמצא עוד בחיתוליו, ובעוד שחברות אשראי כמו מאסטרקארד וויזה יכולות להתמודד עם כ-7,000 טראנזקציות בשנייה, הביטקוין יכול כיום להתמודד רק עם כ-5-7 טראנזקציות. עם זאת, ישנם שיפורים טכנולוגיים רבים שחלקם כבר הוטמעו (אך עוד לא הונגשו) וחלקם בדרכם, והם ישנו לחלוטין את התמונה.
  3. רגולציה ומיסוי – מאחר והביטקוין ועולם המטבעות הקריפטוגרפים נמצאים בתחילת דרכם, יש הרבה אי וודאות וערפל סביב השאלה הגדולה – כיצד ממשלות יתייחסו לזה מבחינת חקיקה, אכיפה ומיסוי? נתחיל בצורה מסודרת, חקיקה – אין כרגע חקיקה ברורה בתחום והרבה ממשלות (כולל ישראל) מקיימות דיונים ומנסות להבין כיצד לגשת לתחום הזה. אכיפה – אין ממש כרגע, מה שמשאיר את השוק הזה פרוץ למגוון רחב של רמאים וגנבים שינסו לגנוב לכם את הכסף במירב דרכים יצירתיות. מיסוי – כרגע יש רק טיוטה של רשות המיסים ולא הוראה של ממש, נכון לכתיבת מילים אלו המדינה מתייחסת לביטקוין כנכס ולכן יש להצהיר על הרווחים במעמד המימוש ולשלם מס רווח הון (25%).
  4. אבטחת מידע – אבטחת מידע היא שמירה על כספינו ועל פרטיותנו בעולם הדיגיטלי. למעשה, עלינו לבצע שינוי תפיסתי. כיום, אנו רגילים ללכת עם הארנק בכיס הקדמי, או לשבת עם התיק על הברכיים באוטובוס. עם זאת, המעבר למציאות דיגיטלית מצריך מאתנו הרבה יותר ערנות, זהירות ויצירת הרגלים חדשים עבור התת מודע. לשם זאת בדיוק כתבתי את המאמר הבא – אבטחת מידע בעולם המטבעות הדיגיטליים.

קהילת הביטקוין ומנגנון הקונצנזוס

מאחורי הביטקוין קהילה ענקית של משתמשים, מפתחים וכורים. מאחר וקוד התוכנה של הביטקוין פתוח וחשוף לעיני כול, כל אחד יכול להצטרף ולעזור בפיתוחו. כל מה שעליכם לעשות הוא לחקור את הקוד של הביטקוין, למצוא משהו שברצונכם לשפר, ולהעלות הצעה שיפור שנקראת Bitcoin Improvement Protocol או בקיצור, BIP.

ההצעה תעלה להצבעה, בה יכולים להשתתף כל אחד מחברי הקהילה (אתם ואני נכללים ברשימה), ואם נצברת הסכמה של 95% ומעלה, השיפור ייכנס לפרוטוקול. אגב, קהילת המפתחים המפורסמת נקראת Bitcoin Core.

קישורים שימושיים

אודות צוות האתר

צוות האתר
קריפטו ג'ונגל הוא בלוג ואתר חדשות שמסקר את עולם הבלוקצ'יין, ביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הדיגיטליים. באתר מדריכים, חדשות וסקירות שיעזרו לך להישאר מעודכן.

עשוי לעניין אותך גם...

הכירו את מונרו (XMR) – מטבע אנונימי מוביל

0שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו בלינקדאין שלחו ב-WhatsApp מונרו (Monero) הוא מטבע קריפטוגרפי אנונימי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לשיתוף הפוסט לחצו כאן

תודה רבה על השיתוף ! 

עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

 

שתפו את הפוסט עם חברים